האם אני סובלת מהפרעת גוף דיסמורפית?

בת 30, כבר מגיל 14 התחלתי להרגיש נורא עם המראה שלי. למרות שעוד בגיל צעיר בנים אהבה ורצו להיות בקרבתי, וזה נמשך עד היום, עדיין יש לי בעיה ממשית. אני לא רוצה אישה יפה במראה, מה שאני רואה זה שהפנים שלי מעוותות, שהרגליים שלי מאוד שמנות (כמה פעמים אנשים הראו לי תמונות של נשים לא אנורקסיות, וטענתי שהן לא שמנות, ולאחר מכן הסבירו לי שאני יותר רזה מהן, אבל משהו בתוכי אומר לי שהם לא רואים טוב). הרבה גברים מעוניינים בי, ככה שאני לא יודעת אם אני באמת לא נראת טוב, או שזו בעצם בעיה. עברתי ניתוח אף (הרבה טענו שלא היה צורך), עשיתי הגדלת חזה. רציתי לעשות עוד שינויים ורופאים פשוט אמרו לי שאין צורך בשום תיקון ולא הסכימו לטפל בי. אני סופרת קלוריות באופן אובססיבי (לא עושה צומות ולא מקיאה) בגלל שאני לא רוצה חס וחלילה לעבור את הצריכה היומית, כי גם ככה אני שמנה. אני מתביישת באיך שאני נראת ומרגישה שאנשים ברחוב מסתכלים עלי כי אני נראית ככה. אני לא יוצאת מהבית בגלל הבעיה הזאת כבר כמה שנים. מלבד ישיבה עם חברים, לא משהו שקורה הרבה בכלל. אני מרגישה שכולם נראים יפים ורק אני מכוערת שכולם מסתכלים עליה כי היא נראת מוזר. כל פעם מפריע לי משהו אחר, הרגליים, הבטן, האף, הסנטר, האוזניים, הכתפיים. אני כאילו לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה. אני חוסכת כסף בשביל ניתוחים שעוד ארצה לעשות אני בוחנת את הפנים שלי מקרוב בצורה אובססיבית, כי אני מרגישה שאני נראת מבוגרת, ורואה כבר קמטים. למרות שאני בת 30 ואנשים חושבים שאני בת 19-23. אני כבר לא מבינה אם אני באמת נראת כזאת דוחה כמה שאני רואה במראה או ששוב- זו בעיה בפני עצמה. אציין שאני סובלת מאישיות גבולית, אולי יש קשר ואני לא מודעת אליו. אשמח למענה תודה רבה

הידיעה תועיל בכך שאדע שיש לזה טיפול, שהשיעבוד שלי לא מוצדק, כי סך הכל אני סובלת ממנו. אתה חושב שזו התנהגות נורמלית?