לא יודעת למה ............

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/02/2018 | 12:41 | מאת: מימה1

זה לא המקום שלי להיות כאן. ותודה סוריקטה אביב וכל מי שהגיב על התגובות. יש מקומות אחרים שאני חשופה ולא אנונימית אפילו ומשתפת ומגיבה ויותר חלק .. אבל לא פה. זה לא המקום שלי. אני חושבת שזה לא מקרי שהגעתי היכן שיש פסיכולוג כדי לכעוס על פסיכולוגית. היא עשתה טעויות איתי ורציתי הכרה.. וזהו. מעבר לזה זה לא המקום שלי פה. ואודי חמוד. טוב שהוא יצר מרחב עבורכן , אנונימי ובטוח שאתן יכולות לשתף ולכתוב ולהרגיש מוחזקות. לי האנונימיות כבר מפריעה אפילו. והמימה ששומעים פה זה לא מימה האמיתית המלאה. לפעמים אומרים שאני סגורה ודוקרנית ומדמיינים משהו הרבה יותר קשה וגרוע ממה שבאמת, בגלל שהבאתי לפה רק את הסערות והכעסים באופן מגמתי . בגלל זה אמרתי 'פח זבל' , לא בכוונה לזלזל.. אולי זה היה המקום לונטילציה פרועה בהעדר מקום אחר.. מרגישה שכבר פחות מתכעס לי מפעם. התנצלותי שלא יצרתי איתכן שיח יותר מעורב ומתייחס... אולי זה בדיוק מה שרציתי ונזקקתי. מקום להתפרק בו בלי המאמץ לראות ולהגיב לאחר.. אבל במקומות אחרים אני יותר קצת בשיח ומשתדלת לראות.. מרגישה שהגיע שעתי להפסקה מפה שוב שיהיה בהצלחה לכולם . מכיל ומוכל וחם. רק בריאות ונחת.

לקריאה נוספת והעמקה
21/02/2018 | 16:04 | מאת: אביב 22

מימה יקרה תחסרי לי באמת ... וכשיהיה נכון לך ...אנחנו כאן . יש לך כאן מקום בהחלט עם הכעס ועם היופי שבך ....עם כולך שלמה ...

21/02/2018 | 18:48 | מאת: ינשוף

מימה יקרה דיי בהתחלה הייתי מגיבה לפוסטים שלך ולא הגבת ואז חשבתי שהתגובות שלי לא היו מועילות לך אז הפסקתי להגיב. אני קראתי והרגשתי את הכעס בהרבה פוסטים שלך והיה לי מאוד עצוב כל הדברים שעברת עם הפסיכולוג וגם היה לי מפחיד. אני מפחדת מכעס. כמו שאביב כתבה לך הייתי רוצה להכיר צדדים אחרים שלך גם ואילו אם לא אז לפחות שתגיבי שארגיש שאת רוצה שאענה לך. בכל אופן...באמת שאני רוצה שיהיה לך רק טוב .. ינשוף

21/02/2018 | 20:16 | מאת: סוריקטה

מימה, תשמעי, שומעת? לא היו לי מילים. וחשבתי. חשבתי חשבתי. ההודעה שלך עצובה. עצבות של פרידה, ויש בזה משהו טוב. ועדיין אמשיך ואומר שאני שומעת מאד את המשאלה להיות במקום שאין בו זולת. וזו משאלה מוכרת, אך עגומה מאד והמחיר יקר מאד. האינטרנט והאנונימיות - כנראה יש בהם משהו שמזמין עוד יותר שימוש מהסוג שאת מתארת. אני מדמיינת אותך מאד פגיעה. מנסה לשחק אותה ערסית - אז אולי יש בך חלק כזה, אבל מהי האמת? מימה השלמה? ואזכיר שוב, שאני נוטה להזדהות המון עם דברייך, ולכן, כתבתי לך (ולכולם ולי) ולא יכולתי להתעלם. אוהבת אותך, סוריקטה

הי מימה, אני מקווה שתמצאי מקום ומנוח לנפשך המיוסרת. גם אם מקום חלקי. היי שלום, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית