מותשת...............

עייפה ... כל כך עייפה. הלילות כל כך ארוכים והשינה לא מגיעה. החרדה והפחד מתעצמים לקראת פורים. לרוב האנשים חג פורים הוא חג שמח ואילו אצלי הוא מעורר כל כך הרבה פחדים וחרדות, סיוטים וחוסר שינה. מחכה שיעבור כבר ושהכול יעבור בשלום. אני יודעת שיש דברים שאני צריכה לעבוד עליהם איתו, עם המטפל. אבל אני לא יודעת איך מתחילים לדבר על משהו שקבור כל כך עמוק. שהודחק שנים, הרבה מאוד שנים. שהודחק מעל 20 שנה. פצע מדמם שהושתק כי הדחקתי אותו ושמתי אותו בצד. מבינה שזה גובה ממני מחיר, מחיר נפשי ושכנראה הגיע הזמן להוציא את השלדים מהארון. מבינה.... אבל לא ממש יודעת איך.

הי שירי, מדוע דווקא פורים? יש לך רעיונות? אצלי פסח הוא חג האימה... סוריקטה

לאט לאט יקרה בקצב שלך אבן אחרי אבן עם מנוחות באמצע כדי לנשום ולא ליפול.... הכל בסדר ואנחנו כאן עד כמה שאפשר לעבור את הפורים הזה... אולי משהו משמחת הילדים ירגיש לך כמו עוגן ובטוח ....ויזכיר לך שהיום זה פורים אחר .... אתך ,שולחת יד לאחוז נכון לך ..

אתן כל כך מתוקות... תודה על המילים החמות.

מובן כל כך...אם זה מעורר זכרונות קשים.....פורים אנשים מרשים לעצמם תחת חסות התחפושת...אוףףףףף. גם אני בתקופה הזאת לא משהו...די שונאת פורים-פסח...רק אחרי פסח מתחילה לנשום. החזיקי מעמד! איתך...

כלכך מזדהה איתך. לחץ של חגים ודרישות. מטרות שלא בא להשיג עכשיו. ואז ניקיונות... כמה מסכות אפשר לעטות. אצלי זה תמידי, לא צריך פורים בשביל זה. כל השנה זה מסכה, להראות לכולם חיוך, בבית ובעבודה. בחג הזה אני מקדיש לאישה והילד שלי. לא אוהב לצאת. הרי כמה אפשר לקנות להכין לסדר והכל בשביל שאחרים יהיו מרוצים ממך שהבאת להם משלוח מנות. אותי החג הזה מלחיץ במיוחד וממשיך לפסח. דווקא בחג שכולם יוצאים ומשתוללים בחוץ הכל נראה לי מוזר ואז בא לי להתנתק מהבלגן.. מקווה שיעבור לך בשלום ותשתדלי לעשות מה שטוב לך. לא לאחרים! תחזיקי מעמד. זה עובר מהר שנותנים לזה פשוט לקרות... "טובים השנים, מן-האחד: אשר יש-להם שכר טוב, בעמלם. כי אם-יפולו, האחד יקים את חברו: ואילו האחד שיפול, ואין שני, להקימו" קוהלת