אודי יקר!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
צריך ללמוד להתבגר, לשחרר, לדעת שאתה מבין שעקביות בשבילי נו, זה כמו לתינוק או ילדה קטנה. מערער....אבל שמחה על מי שאתה ושאתה מוכן עדיין פה להשאר. לא מובן מאליו. אז תודה. המטפלת בקרוב נוסעת לחופשה....נראה אם אמשיך באופטימיות . לא קל.
מיכלי גם כאן מזכירה לך זה לא או או ... זה גם וגם וגם וגם .... יש רגעי חוזק ויש רגעי משבר יש רגעי שמחה ויש רגעים של עצב העולם והחיים מלאים בצבעים והטיפול שלנו עוזר לנו להרגיש בהם .... סומכת עלייך שתעברי גם את החופש הזה ...וגם יהיה קשה וצורך וגעגוע זה בסדר זה מעיד על קשר ....
הי מיכל, גם אני יכולה לספר על שינוי שחל בתחום הפרידות, והתחזקות. התגובות שלי לחופשים ושינויים אינן עד כדי כך עצומות רוב הזמן (בתלות ברמת החרדה), או שאם הן כן, הן מצליחות להתקן ברוב הפעמים יחסית מהר. לפעמים אני אפילו שמחה בזה. (וכבר ממש כתבתי כאן). אך אוכל גם להבין את הצדדים האחרים שירטנו על כך. סוריקטה