אודי וכולכם הי,.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי הי, נראה לי שאני קצת בבלבלה... אני שמה לב שהגבתי אתמול להודעתה של אביב ואיכשהו כתבתי בהודעה גם לך ,למיכל לסוריקטה,לשירה ולעוד אולי..? משהו אצלי פחות מפוקס... אתה יודע אודי? אמא צביה לקחה חופש של שבוע אבל היא פה בארץ והחופש שהיא לקחה זה בגלל שהיא כותבת ... היא גם אמרה לי שכשנחזור ונפגש היא תרצה לדבר איתי בעניין מה שהיא כותבת.. אם הבנתי נכון,אמא צביה כותבת מאמר ורוצה להכניס אותי כדוגמא למשהו...???? אם הבנתי נכון אז היא רוצה להראות לי ולקבל את רשותי לכך.. היא כבר אמרה שתשנה פרטים שעלולים לחשוף אותי... ניסיתי להרגיע אותה ואמרתי לה שאני יודעת איך הדברים מתנהלים .. שקראתי כבר יותר ממאמר אחד ..:) מורכב לי אודי... מצד אחד אמא צביה בחופש וזה קצת מערער.. מצד שני ,אני יודעת שבאיזשהו אופן היא עסוקה 'בי' ( היא עסוקה במאמר /ספר שלה) ויש בזה משהו שמרגיש שהיא חושבת עלי כל הזמן..( למרות שאני יודעת שהיא עסוקה במאמר/ספר ואני רק הכלי שהיא משתמשת בו) מורכב... ומעניין אותי וגם מפחיד,מלחיץ ,מכניס אותי למתח העניין של איך היא תשנה את הפרטים שעלולים לחשוף אותי... איך היא תציג אותי..????? הרי דרך זה יש לי אולי אפשרות לבדוק מה היא חושבת ומרגישה כלפי... ואם היא תציג:" מדובר על מטופלת לא יציבה,רפת שכל, מכוערת רמת משכל נמוכה,מלוכלכת,מוזנחת שלעיניים שלה מבט משוגע...????? וואו..אם היא תכתוב כאלו דברים...... חבל שבכלל יצרתי קשר... קשר זה דבר כל כך מסוכן אודי... אתה יודע אודי שבילדות שלי הייתי כזו חצי אוטיסטית ? העולם החיצוני היה כזה רעשי רקע לחיים שלי... וואו אודי... לא יכול להיות שכך אמא צביה חושבת ומרגישה כלפי.... ואולי אני טועה..????? לך תדע...... בני אדם זה דבר סתום שקשה ואולי אפילו בלתי ניתן להבנה...??????
אז מה אם יש קצת בלבלות.. אף אחת לא נפגעה .. אולי אפילו מעלה חיוך קל..כן לפעמים זה אפילו נחמד ואמא צביה כותבת.. כמה נפלא.. את לא באמת חושבת שהיא תכתוב עליך את כל מה שכתבת שם..כי הרי כל כך ברור שאת ממש לא ..!! אני משוכנעת שאת טועה .. את כל כך נעימה ועדינה ..פשוט נהדרת ..ומקסימה כבר אמרתי ? המתח של...לפני..ומה היא חושבת ..מובן.. אוהבת חטולית
הי במבי, זה מפחיד לדעת מה באמת חושבים עלינו... וגם מאוד מפתה לדעת... חוויה לא פשוטה. (אני משער שהסך הכל יהיה טוב. מטפלים נוטים לכתוב על הצלחות :-) ) אודי
הי במבי, הרגע מאד לא מפוקסת. מנסה... הרשי לי להאמין שכשמישהו כותב, בכתיבה נכנס עולמו ואולי קצת חלק מכל מה שהוא מכיר. אם זה מטפל, אז מטופליו בפרט. גם אם הכתיבה היא לא ספציפית על מקרה. ואת יודעת, וואלה, אותו דבר אפשר לומר גם על כל אדם אחר, בפרט מטופל והדמויות מעולמו שלו ובפרט מטפלי העבר והווה כחלקים ממנו. נחזור לכתיבה של אמא צביה - הייתי מניחה גם שהמילים לא תהיינה כמו המצחיקות-עצובות שרשמת, כי הכתיבה היא גם איכשהו גם פני הכותב ומעידה עליו. עליה. ועל אישיותה. מאמינה שהיא לא הייתה רוצה להחוות כבזה לבני אדם, למשל, אלא ההיפך. הפנטזיה שלך על הלך המחשבות של אמא צביה, היא פנטזיה שלך, ומעידה על מה שרץ לך שם בפנים ומתמקדים בזה. את כבר יודעת. אזכיר - אנחנו וגם אודי (עם שם ופנים) כותבים פה. סוריקטה
... לא יודעת כל כך מה לומר לכם.. העתקתי גם את הודעתי וגם את תגובותיכם.. כשאפגש עם אמא צביה בשבוע הבא אחכה לשמוע מה היא רוצה לדבר איתי בהקשר למאמר או הספר שהיא כותבת. תחילה,לפני שאקריא לה את הודעתי ותגובותיכם ארצה לקרוא אילו שינויים עשתה לגבי איזה טישטוש.. במילים אחרות איזה דמות 'הלבישה' עלי... אם 'הדמות' כלומר מה שאבין שהיא חושבת ומרגישה כלפי לא ירסק אותי אשתף ואקריא לה את התכתובות מפה... מפחיד ומלחיץ אותי ... שלכם, במבי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
