היי אודי ושוב לא מבינה

כתבת לי שאולי בגלל הפרידה הקרובה מהמטפלת החרדה מהבאות אולי מזמנת את התמונות... שזה נשמע כאלו זעקה לעזרה כי היא עוזבת אותי ואהיה לבד? שמזה אני פוחדת ? האמת שלא מרגישה שום פחד מהעזיבה שלה ..וכמו שהכל התנהל בתקופה האחרונה בטונים צורמים והמון כעסים... אני לא פוחדת להשאר לבד ! מנסה כל הזמן לחשוב על מה שאמרת ולא חושבת שירדתי לסוף דעתך...אולי זקוקה להסבר יותר נרחב אם לא מפריע לך אתה יודע שאצלי דברים לא נקלטים מיד ולא תמיד גם בדרך שאמורה להיות מובנת ואייךבדיוק אני מכוונת את החרדה למקום אליה היא שייכת אם אני בכלל לא קוראת למחשבות לבוא.? הסתבכתי אם יש לך סבלנות לענות לי אשמח כמה הראש שלי נדפק כמה ??? אודי תודה רבה מראש ושבת שלום חטולית

חטולית יפה שלי, אמנם פנית לאודי, ומרגישה שאולי יכול פחות מתאים שאשתתף ובכל זאת אומר את ששמעתי ממילותייך, ואשתף גם בחווייתי בתקופה זו במקביל - ממש בהודעה כאן למטה רשמת - וכי איך תוכלי לסמוך על מישהו כעת. מאמינה שגלומה במילים תחושת בגידה. אי אמון. תהו ובהו. זו חרדה גדולה מאד. ואולי, השערה, אולי היא זו שמזמנת את המחשבות שמזכירות בעוצמה את ימי פעם. ולכן, אפשר להציע את ההקשר הזה. החרדה המושרשת, המובנית המקורית. להבדיל - עכשיו אני בתקופה של מעבר בין משפחות. את תקופת הבין לבין העברתי במחשבות שמזכירות בעוצמה את ימי פעם. מאד מאד מאד בשילוב עם חוסר שינה מזעזע. מתניידת בין משפחות. ואף לא אחת מהן, גם אלו שהיו בהן ניחוחות שמזכירים את העבר, אף אחת לא היו אמא של פעם, לא היו האנשים של פעם, לא היו יחסי בגידה ברמה של פעם, לא זרקו אותי או ויתרו עליי, אבל המעברים והחששות נוגעים בנקודות הכאובות עד מאד. אפילו המטפל, שאני עדיין ממשיכה להיפגש איתו, חזר והפך לדמות שטנית, נעדרת חמלה, עיוורת. רשמתי המון מילים ואולי זה מבלבל. חטוליתי, מותר פחות להבין ולשאול, ומותר לחזור על זה. גם שירה כתבה על הטמטמת הזאת, תכנים שלא נקלטים פנימה כמו סכר היה בין החוץ לפנים וגם את זה אפשר לקשור לקטע נפשי. דיסוציאציה וכד, למשל. ואצלך במיוחד, אחרי אירוע מוחי ושלל מצבים גופנים שממש חיבלו עוד יותר, כנראה. שורה תחתונה - תחושה חזקה אל אובדן אמון או עוגן. אבל אולי אפשר, בעיתוי מתאים, לזמן מחשבות שלוקחות אותנו למקום רך יותר. תה קמומיל מרגיע ולשטוף פנים. שלך, סוריקטה

סוריקטה יפה שלי קראתי שוב ושוב נראה שזה מסביר את מה שאמרת תודה שטרחת כל כך הרבה לא מצליחה להבהיר את עצמי כבר עייפה מידי ליל מנוחה חטולית