המחשבות שלי זרות לי ברגע שאני באטמוספרה חברתית שונה

שלום, הייתי רוצה לדעת איך כדאי לחקור את הנושא בעצמי בצורה נכונה, אולי איך כדאי להסתכל על הנושא, הבעיה ששמתי לב לגבי עצמי זה שאני נוטה לפתח מחשבות מאוד מוזרות, אפילו פרנואידיות כשאני בסביבות מסוימות אבל בסביבות אחרות אני לא מבין את המחשבות שחשבתי ברמה שאני לא הייתי מזהה שהן שלי אם היו מוחקים לי את הזיכרון שאני אמרתי אותם, אפילו ההתעסקות בנושא זרה לי, לא מעניין אותי בכלל הנושאים שבהם אני מפתח מחשבות. מחשבות בסגנון אמא שלי מנסה להשפיע על המשפחה בצורה הרסנית ומשפיעה על ההתנהגות של כולם על ידי התנהגות פסיבית-אגרסיבית, זריקת האשמות, זלזול באחרים (שלפעמים זה קורה, היא מזלזלת, וזה 'מצדיק' את החשיבה שלי יותר) אם אני עם חברים בדרך כלל זה קורה שמצטרף חבר 'לא אורגני' לקבוצה המצומצמת, אז אני חושב מחשבות של האשמה עצמית, אם מישהו כועס על משהו שבדיעבד אני מבין שלא קשור אליי בכלל אני משליך את זה על עצמי כאילו אני גרמתי לכעס ואם הייתי מתנהג בצורה אחרת הוא לא היה כועס וכו', עם קבוצת החברים המצומצמת זה לא כל כך קורה. התנסיתי עם סמים פסיכודלים פעם אחת בעבר הרחוק ויכול להיות שיש לזה השפעה, אבל מצד שני יש פה איזה אלמנט שמשפיע שאני לא רואה, כי כשאני לבד בדירה שלי אמנם זה יכול לקרות אבל בעוצמה הרבה יותר נמוכה ובתדירות יותר נמוכה. יש לי חשד שזה מושפע מלחצים מהמשפחה בגלל שאני שונה ולא מבין קבוצתיות, אין לי אמפטיה, אז המשפחה לוחצת לעשות דברים משפחתיים, כמו לאכול ביחד בשישי, וכל המחויבויות שאני לא מבין למה בכלל זרקו אותם עליי משפיעות עליי לרעה, אני לא מבין למה זה משנה אם אני אוכל לבד או עם המשפחה (זו רק דוגמה אחת מדוגמאות רבות), בעיקרון ניתקתי באופן חלקי את הקשר עם אחותי כדי להימנע ממריבות מסוג זה (מפעילת הלחץ העיקרית)