היינו בחו"ל ניסיתי להתנתק..זה לא תמיד עובד ....

הייתי עם בעלי בחו"ל...במקום מהמם בהרים ירוקים, נהרות והרים מושלגים זה המקומות שאני הכי אוהבת....וכשאפגש עם הפסיכו' היא תרצה לשמוע כמו כלם שהיה נפלא! שנהנתי מכל רגע....אז לא בדיוק וזה חבל ועצוב בעיקר... פעם ראשונה שלא ממש התנתקתי. והיו לי גם מחשבות על מה שעברתי, על הטיפול, הרהורים...לא חשבתי שהטיול יעשה לי את זה. כלומר יגרום לי להרהר ולחשוב. קשה לי עם עצמי. קשה לי לאבד שליטה שזה מה שאומר כשאתה במצב נפשי מעורער, אני מפקפקת בעצמי יותר, ביכולות שלי..איך לא להיות בחוסר אונים?, מחשבות בהאם ניתן למנוע בעתיד? שלא יקרה שוב...הסבירות לצערי עולה שאם קרה פעם יקרה שוב..מה זה אומר עליי? מי אני? השתנתי....ואני בעיקר מפחדת. אני יודעת שארצה לנסות להוריד את הכדורים וזה יהיה רק בעוד חצי שנה ובפיקוח. לא אתן לעצמי להיות ללא פיקוח זה ברור...בינתיים אני מפחדת מהעתיד....

הי מיכל, איכשהו לעתים השחרור קורה בלי שאנחנו מרגישים. כשהשומר נרדם ומאפשר לדברים 'פשוט' לקרות. באופן פרדוקסלי, כאשר אנחנו מנסים להשיג אותו 'בכוח' זה כנראה יעבוד פחות. אם כי לא תמיד. לפעמים אנשים עושים משהו בלי ממש לרצות, ורק בדיעבד מגלים שהוא טרם באופן חלקי או מלא יותר. אומר גם על הטיפול והישגיו. הם תמיד חלקיים. תמיד אנחנו במקום מועד לנפילות. שיפור יחסי נחשב כאשר הנפילות מתרחשות (ותלוי נסיבות, כמובן) בתדירויות נמוכות יותר, פחות גועשות, ומשכן מתקצר. אף פעם לא משיגים שלווה מוחלטת תמידית. אי תלות מוחלטת, ואחרי המוות אין לזה משמעות עבורנו, לתפיסתי. או שאין לדעת. ואנחנו חכמים בדיעבד. איתך, את עדיין באבל. עדיין טרי. זה בסדר. סוריקטה

תודה. מה שמוזר איני מרגישה באבל על אימי כלל... :( מה זה אומר עליי??