פחד מקבלת תשובה שלילית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אורנה שלום יש לי פחד מקבלת תשובה שלילית ועם התמודדות עם דחיות. כשאני פונה לאנשים (בד"כ בדרגה גבוהה ממני כגון בוסים) בבקשה או הצעה והם מסרבים אני מרגיש כאילו "האדמה פוערת את פיה" ולרגע אני מתבונן על עצמי מבחוץ ורואה את עצמי מואר ומייד מתעשת. התגובה שלי היא להתקיף ולהתעקש על דעתי בצורה מוגזמת או להסכים מיד עם דבריו. הדבר גורם לי להמנע ממצבי עימות ולכן אני מרגיש שאינני מצליח להתקדם.האם זוהי חרדה? האם זה נחשב גלישה פסיכוטית? מה עלי לעשות?
מזדהה עד כאב אצלי זה מתבטא בכך שאני קובעת ראיונות עבודה למכביר וכבר חודשיים נמנעת מללכת לראיונות העבודה. על אף שיש לי את הכישורים הנדרשים ויכולות גבוהות. ומתחננים שאעבוד. ואני נמנעת להפגש ומצד 1 ככל שאני יקובעת יותר ראיונות ומבוקשת יותר אני נהנת מהעניין וזה מעלה לי את האגו ומאידך זה פשוט מתסכל אותי בצורה קשה מן מעגל סגור שכזה אני מאד רוצה, אני בדרך כלל גם מבוקשת בעבודה ומתרשמים ממני לטובה אך אני פוחדת אף בסיכון זעיר מדחיה ומונעת מעצמי לקחת סיכון לצורך סיכוי. מה עושים? אני בפלונטר רציני. מובטלת מוכשרת.
מובטלת מוכשרת יקרה, למרות שהזדהית עם ההודעה הקודמת, כשקראתי את ההודעה שלך עלתה בי תחושה שמדובר במקרה שונה מעט. נראה לי שמה שמפחיד אותך, יותר מהדחייה, הוא אכזבה. יש משהו קוסם בלהיות הבטחה לא ממומשת. כך אנחנו (כפי שתארת) יכולים לשמור על הערך העצמי שלנו מבלי לסכן דבר. עם זאת, החיים בעולם ה"אולי" אכן בטוחים יותר אבל הם לא באמת חיים בעולם האמיתי. הם דומים להבדל בין לצפות בהצגה ולהשתתף בה. התחושה של להיות צופה בחיים של עצמך במקום להשתתף ולחיות אותם איננה מתכון כל כך טוב. בדומה להודעה הקודמת גם כאן אין לי פיתרון קסם. אינני יודעת האם את (באופן ממשי) יכולה להרשות לעצמך לחיות ללא תעסוקה לאורך זמן, אני משערת שבשלב מסוים לא תהיה לך ברירה אלא להתמודד עם הפחד...אם עדיין למרות ההכרח את עדיין מתקשה להתחייב לעבודה אני בהחלט ממליצה לפנות לטיפול. אני חושבת שהנטייה שלך, שמיקדת אותה בפחד מדחיה, קשורה לחלקים אחרים שלך שאולי עדיין לא היכרת או נגעת בהם עד הסוף. טיפול פרטני (בהעדפה דינמי) יוכל לסייע לך במסע אל ההבנה... בהצלחה אורנה
שלום רונן, למרות התגובה המעניינת והמשתתפת של המובטלת המוכשרת, נראה לי כי מדובר בשני מקרים קצת שונים. קודם כל חשוב לי לומר שאף אחד (ולא משנה מה מישהו יגיד לך) לא מתמודד טוב עם דחייה. זה נכון שיש אנשים שיותר רגישים לזה מאחרים. לפעמים כאשר אנחנו מקבלים דחייה (אפילו ספיציפית ועניינית) זה מרגיש כאילו משיהו אמר לנו שאנחנו לא מספיק שווים (באופן גלובלי ואפילו טוטלי) וזו תחושה מאיימת ומערערת, כך שזה לא מפתיע שננסה להימנע ממנה. אז קודם כל זה לא נשמע לי כמו גלישה פסיכוטית, אלא יותר, לפי מה שאתה מתאר, כמו ביטוי מסוים של חרדה חברתית. אני לא ממש יודעת את כל הפרטים עליך (וזה גם לא ממש המקום לברר זאת), אבל שווה לחשוב האם זה ספציפי לאינטראקציה עם דמויות סמכות או מעבר לכך, האם זה משהו חדש או משהו שאתה מכיר מזמן ועוד כל מיני ומיני פרטים ושאלות מסוג זה. התשובות יוכלו אולי לעזור לך למקם את הסיבה שעומדת מאחורי הפחד הזה שאתה מתאר. אני משערת שהיות ואתה מודע לבעיה, אתה קצת מתקשה להתגבר עליה בכוחות עצמך. אני חושבת שאולי כדאי לנסות ולמצוא טיפול קבוצתי, בעדיפות טיפול קבוצתי שעוסק בחרדה חברתית. אני מאמינה שדרך ההתנסות בקבוצה תהיה לך הזדמנות לחוות את עצמך בהקשר של תגובות של אחרים אליך ואולי לנסות ולהבין מודע זה קורה. לצערי אינני מכירה פתרון קסם שניתן לתת אותו על גבי הרשת בפסקה או שתיים, אבל אני כן יכולה לומר לך שמה שאתה מרגיש אינו כה מוזר או יוצא דופן, וכי ייתכן שאתה פשוט יותר רגיש לכך מאנשים אחרים....נסה לפנות לטיפול קבוצתי.... בהצלחה אורנה