מה עושים?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/02/2008 | 15:40 | מאת: מיכל

כשאין אף אחד בעולם שיכול לעזור ולהבין והשעה 1 בלילה ואני ממררת במיטתי ובוכה את נישמתי, זועקת לשמיים וחייבת חיבוק ואין אף אחד שיכול לתת? 3 שעות שלמות רצופות של כאב בלתי נסבל! בכלל, אני לא מצליחה להתקשר אל המטפל שלי גם בשעות נורמליות. זה נראה לי חצוף להיעזר בו מחוץ לקליניקה. הוא גם אף פעם לא רמז שזה מקובל אצלו... שאלה נוספת, לאחרונה, בעקבות הטיפול, אני מוצפת בזכרונות ילדות. דברים שאבי עשה ואני לא מבינה איך אפשר לפגוע מילולית ופיזית ב4 ילדים קטנים ובאמא. אני מוצאת את עצמי מוצפת ברמות שקשה לי לנשום ולסחוב את הכאב. עד עכשיו הייתי ביחסים יחסית שקטים וטובים עם אבי ופתאום הכל צף ואני לא מסוגלת לדבר איתו. הוא לא מבין למה אני לא בקשר פתאום. פשוט שונאת אותו על כל מה שהוא עשה. הטיפול מוציא אותי לגמרי מאיזון.

לקריאה נוספת והעמקה
10/02/2008 | 21:54 | מאת: ME

היי מנסיוני בזמנים בטיפול שיותר קשה אז המטפל שלי "יצא" מהחוקים של הקליניקה היה יותר פנוי וגמיש נראה שמטפלים מודעים לתקופות בהם ההגנות מתפוררות וכמה זה מסוכן ורגיש להשאיר אדם לבד עם זה, לכן הם יותר תומכים עד אשר תבנה תשתית בריאה יותר, וכמו שליאת אומרת שלא נכון ואף קריטי למטופל לנטוש טיפול כשמגננות אלו קורסים, דווקא מהסיבות שציינת. שיהיה לך רק טוב בטח נורא קשה לך, אנחנו פה בינתיים ובטוחה שגם המטפל גם אם לא "רמז" לכך

10/02/2008 | 22:26 | מאת: דרור שטרנברג

מיכל שלום, נכון שטיפול נוגע ומעלה לעיתים רגשות קשים שעד כה היו לא מודעים, או מוכחשים. אני מניח שתמיד הייתה להן השפעה, ושחלק מההשפעה שלהן הובילה אותך לטיפול במישרין או בעקיפין. את כמהה להבנה של מישהו, אולי דווקא כי כרגע את מרגישה שבזמן הטיפול את מקבלת אותה. והיא כה חסרה לך בלילה. עצתי היא לנסות ולהביא זאת לטיפול, שתחשבו יחד על דרכים נכונות לך ולו להתמודד עם הצורך הזה. דרור

11/02/2008 | 15:45 | מאת: ל.

כמה אנשים כואבים בעולם ואנו לא עושים כלום ישנים טוב אוכלים מבלים אך אנשים כמו מיכלי כואבים וצועקים בשקט. כמה כואב זה לדעת שיכולנו אם היינו רק מסיתים את המבט להציל נפש אחת אם היינו יוצאים לרגע מחיינו השקטים אולי היינו מונעים כאב, התאבדות, דמעות וכל היופי האחר שהעולם מציע לתושביו, אם רק היינו מעזים. מיכלי את לא לבד ותתקשרי לפסיכולוג שלך מה זה טלפון לעומת הכאב שלך. מחבקת אותך דרך הזכוכית הנוראית הזו

11/02/2008 | 22:37 | מאת: מיכל

ל. המון תודה על היחס. נורא קשה להתמודד לבד. ומדהים כמה ההודעה שלך הפיגה ולו במעט את תחושת הבדידות. ואת באמת צודקת- מה זה טלפון לעומת הכאב התהומי שלי.. המון המון תודה :-)

11/02/2008 | 20:03 | מאת: ד.

הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת א. היסטוריה של הימצאות בשליטה רודנית פרק זמן ממושך (חודשים או שנים) בחיי המין והמשפחה, כולל נפגעי אלימות במשפחה, התעללות גופנית או מינית מתמשכים בילדות וניצול מיני מאורגן של כנופיות. ב. שינויים בוויסות ההיפעלות הכוללים: 1. דיספוריה (עצבות, דיכאון קל עד בינוני) מתמדת; 2. מחשבות התאבדות כרונית; 3. חבלה עצמית; 4. זעם מתפרץ או עצור ביותר (עשוי להופיע לסירוגין); 5. מיניות כפייתית או עצורה ביותר (עשויה להופיע לסירוגין). ג. שינויים בתודעה הכוללים 1. אמנזיה (שכיחה) או היפראמנזיה בקשר לאירועים הטראומטיים; 2. אפיזודות דיסוציאטיביים חולפות; 3. נתק מן העצמי ואובדן תחושת המציאות; 4. התנסות חוזרת בחוויות, אם בצורת סימפטומים פולשניים של הפרעת דחק פוסט טראומטית, ואם שקיעה במחשבות. ד. שינויים בתפיסת העצמי הכוללים 1. הרגשת חוסר אונים או שיתוק העצמי; 2. בושה, אשמה, האשמה עצמית; 3. הרגשת טומאה או הכתמה (סטיגמה); 4. הרגשת שונות גמורה מבני אדם אחרים (עשויה לכלול הרגשות מיוחדות, בדידות מוחלטת, הרגשה שאיש לא יכל לבין, וזהות לא אנושית). ה. שינויי בתפיסת המתעלל הכוללים 1. שקיעה במחשבות על היחסים עם המתעלל (כולל מחשבות נקם); 2. ייחוס לא מציאותי של כוח מוחלט למתעלל (זהירות: הערכת הוויות הכוח שמעריך הקורבן יכולה להיות מציאותית יותר מזו של הקלינאי); 3. אידיאליזציה או הכרת טובה פרדוקסלית; 4. הרגשת יחסים מיוחדים או על טבעיים; 5. קבלת מערכת האמונות או ההתרצות של המתעלל; ו. שינויים ביחסים עם האחרים הכוללים 1. בידוד והסתגרות; 2. שיבוש ביחסים אינטימיים; 3. חיפוש חוזר ונשנה אחר מושיע (יכל להופיע לסירוגין עם בידוד והסתגרות); 4. חשדנות מתמידה; 5. כשלון חוזר ונשנה בהגנה עצמית. ז. שינויים במערכת משמעות 1. אובדן האמונה בתמיכה ובאימון; 2. הרגשת חוסר תוחלת וייאוש. המשמעות של הקריטריונים לאבחנה כפי שניתן לראות התסמינים המובאים למעלה מבטאים השפעות חמורות על מבנה האישיות המתחלקות להפרעות חרדה, להפרעות דיסוציאטיבית ובכללן אישיות גבולית ולתגובות סומטופורמיות. (שבתאי נוי) הפרעות חרדה נמצא שהביטוי של הפרעת דחק פוסט טראומטית יכול להתבטא בסוגים שונים של הפרעת חרדה המאופיינת על ידי חרדה קיצונית וממושכת ללא גירוי חיצוני נראה לעין. v קהות רגשית וצמצום האישיות - בשל הפחתה משמעותית של שיחזור הטראומה או הסימפטומים הפולשניים הרי הקהות רגשית הממושכת וצמצום האישיות בולטת. v תגובה מאוחרת כתוצר של קהות רגשית – עלולה להתפתח בגלל התבגרות, אירועי חיים ועוד. v תסמונת פאניקה - פאניקה מאופיינת בהתקף פתאומי של דריכות: דפיקות לב מואצות עם מועקה בחזה, נשימת חזה מהירה ונשימת יתר או קוצר נשימה ותחושת מחנק, שלרוב נלווים אליה תחושת אסון מתקרב ופחד מפני אובדן שליטה: מוות או שיגעון. הטיפול בהפרעות חרדה שיש להן בסיס טראומטי מצריכות טיפול על פי עקרונות הטיפול בהפרעה דחק פוסט טראומטית. הפרעות דיסוציאטיביות v הפרעת זהות דיסוציאטיבית – חלקים מן האישיות מקבלים אוטנומיה יחסית, ופועלים ללא דיאלוג ביניהם או שמקיימים דיאלוג אוטנומיה בלבד. המטופל מדווח על זמנים חסרים שאינו יודע מה התרחש בהם. v אמנזיה דיסוציאטיבית – קיימת שכיחה טוטלית או חלקית בעברו במיוחד מהאירועים הטראומטיים. v פוגה - המטופל שוכח את זהותו ולובש זהות שונה לזמן מוגבל. v דפרסונליזציה – תחושה חוזרת וקיצונית של ניתוק מן הגוף ומן העצמי. v הפרעת אישיות גבולית - הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות בקשר אנושי, ברגש ובדימוי העצמי. תקופות חסרות רגש עלולות להתחלף באימפולסיביות לא מרוסנת ובאימות כלפי הזולת או העצמי, למשל התאבדות או יצירת חתכים שטחיים בגפיים או בבטן. בולטת הרגישות כלפי נטישה. האישיות הגבולית מאופיינת בחוסר קשר בן הרגש לקוגניציה.

11/02/2008 | 20:24 | מאת: ליאת

58 חודשי מאסר נגזרו על תושב יפו שברח מהכלא והתעלל בילדיו פורסם: 11.02.08, 13:02 בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 58 חודשי מאסר על תושב יפו בן 43, שהורשע בהתעללות בילדיו. מכתב האישום עולה כי האב תקף את ילדיו לאחר שנמלט מהכלא, שם ריצה עונש מאסר בגין ביצוע מעשה סדום באשתו. השופטת עדנה קפלן הגלר כתבה בגזר דין כי "המעשים רעים, מכוערים ודורשים ענישה שאינה קלה".

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית