הסכמה מדעת לטיפול פסיכולוגי

אודי מגיע מטופל לטיפול נאיבי ולא בקיא בתחום. מזדעזע תוך כדי תהליך לגלות חוויתית שהוא משחזר טראומות לא מודעות מן העבר. האם עצם העובדה שלא ידעו אותו מבעוד מועד בטבעו של התהליך הטיפולי ושכך עשוי לקרות, או הסבר שטראומות הן הסיבות לסימפטומים שלו- זאת לא נראית לך מעילה באמון המטופל והתנהגות לא ישרה מצד המטפל. הסתרת מידע מפני מי שמשלם לך. מה דעתך בנושא אודי. ואת תענה לי 'עניתי פעם' או 'את בטח מנחשת את דעתי'. פשוט בטא מה דעתך ביחס לסוגיה לעיל

הי מימה, אני חושבת שטיפול הנו דבר שאפשר לדעת מהו רק אם עוברים אותו. בפרט אומר זאת לגבי טיפול אנליטי אותו עברתי. גם אני תרתי אחרי הבנות ומושגים בראשית הדרך, אבל התפיסה שלי הייתה שונה. קלאתי דברים אחרת, הבנתי אחרת (התפיסה היא דבר שאמור להשתנות בטיפול במקרה הטוב. במקרה הרע עלולה להתקבע תפיסה קיימת מעוותת). אני מכירה אימרה יפיפייה על תורת הזן, בה נאמר שבתחילת הדרך ללומדים רואים את העצים כעצים ואת האבנים כאבנים. במהלך הדרך מפסיקים לראות את העצים כעצים ואת האבנים כאבנים ובסוף הלימוד – רואים את העצים כ*עצים* ואת האבנים כ*אבנים*. הייתי אומרת שאותו דבר קרה בטיפול שלי. ידעתי עברית, הכרתי מילים, אבל רק תוך כדי טיפול באמת למדתי לדבר ולהבין את משמעותן העמוקה והרחבה. מאחורי כל מילה עולם ומלואו. חלק מהלימוד בטיפול היה שלכל דבר יש סיכון וסיכוי. להציג משהו כבעל סיכונים חריפים כמו שאת מתארת מראש נראה לי בא יותר ממקום של חרדות ואפילו משהו פרנואידי. היום אני יודעת שהיה סיכון שאפרוש במהלך התהליך ואמשיך לראות באופן אובססיבי לשנים את המטפל כדמות שלילית ביותר, בדומה לדמוניזציה שעשיתי מדמות מפתח בעבר. אני אחרי... בי, סוריקטה

אהבתי את התגובה שלך

אני מתלבטת כבר המון זמן אם להגיב לך או לא שומעת את המצוקה את הקושי שלך הכל כך אמיתי מרגישה אותך מגרדת את הרצפה עם תסכול אין סופי ..אני איתך בבקשה יקרה יודעת שמה שאכתוב יגרום לך להתנגדות אני באמת בעדך לא נגדך ..מקווה שתצליחי להבין אותי והלוואי ויעזור . יוצאת מנקודת הנחה שאת צודקת הטיפול כשל רק בגלל המטפלת שכנראה לא התאימה אלייך.(למרות שלטנגו צריכים שניים) עכשיו אחרי שהתאבלת ולדעתי מספיק זמן על הטיפול שכשל וכן זה קשה זה כואב זה עצוב זה נורא ..אבל האם זאת הבעייה שבגללה הלכת לטיפול אני מניחה שלא . אם ככה אחרי שהתאבלת יש בידייך שתי אפשרויות לזכור וללמוד לקחים (אבל נכונים לא מהרגש)אחרי ניתוח של מה התאים לך ומה לא בטיפול ולמצוא מטפלת חדשה שתתאים לך . תוך שאלת הדברים שנכונים לך בפגישה הראשונה שנייה שלישית ..וקדימה לעבודה - טיפול מוצלח ... או להמשיך להתאבל .. את ממשיכה להתאבל ורוצה פתרונות . מצטערת יקרה פתרונות והצלחה אין מתוך האפר יש כשיוצאים כמו עוף החול וצומחים חזרה ... מאחלת לך דווקא עכשיו בחסות האור של חנוכה שמזכיר לנו שאם רוצים מאמינים ועושים (הם חיפשו את הכד את הפתרון) מוצאים . אני שוב מזכירה לך אני בעדך לא נגדך ..מקווה שדבריי יעזרו ואם לא תישארי רק עם הפסקה הראשונה וכשיהיה נכון לך ובזמנך תימצא הדרך . וסתם לשתף אותך במסע שלי ..התחלתי הייתי בטוחה חודשיים מסיימת את הסיפור ...בנתיים כבר חמש שנים ושתיינו לא יודעות היכן פוסעות לרוב זה שדה מוקשים..לפעמים מצליחות לזהות את המוקש לפני ולפעמים רק אחרי הפיצוץ ... נכנסתי למסע ארוך בלי לדעת את הדרך ברור לי ולה שהדרך לא פשוטה יותר מזה אנחנו לא יודעות כלום .- זה לשאלה אם היא יכלה לדעת מטפל הוא לא נביא . הוא אדם כמוני כמוך עם כלים מחזקים ועם חולשות כל אחד ואישיותו . כן הוא למד כן יש לו נסיון אבל אף אדם לא דומה לשני ואף טיפול לא ניראה כמו האחר ..מצטערת מימה טיפול זה עבודה קשה של ניסוי ותהייה ולימוד בדרך הקשה ..יש המון מתנות בדרך שצריך את היכולת לראות אותם יד מושטתת לב אוהב ומכיל ..והעיקר את לומדת להכיר אותך את מי שאת על הדברים הטובים והנפלאים שבך ועל הדברים הלא טובים שצריכים שיפור שינוי תזוזה וכן זה קשה לעקור משורש ..קצת כמו סבא אליעזר והגזר .גם הוא לא יכל לבד והיה צריך עזרה . מאחלת לך שתימצאי בכוחך את הכוחות להתחיל שוב עם עזרה שתתאים לך שתוכלי להרגיש שהיא עוזרת לך ..

אהבתי את המטאפורה לחג חנוכה . לגרש את החושך ולגלות את האור. מאחלת גם לך המון בהצלחה בטיפול, ובעיקר בחיים. ולא, לא לקחתי קשה את מה שכתבתי לי. הרגשתי שמכוונה טובה.