פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
אז ככה נעשה? נכתוב אותי בכותרת?
רוני ... הכי מבינה את הקושי מול השינוי ... מה שלומך יקרה חוץ מהשינויים הקוסמטים האלה...
קודם כל מתנצלת אם יצרתי בהלה , בתוך הכאוס האישי הבלאגן הזה לא תרם לחווית הפיצול והניתוק ...וכן סוריקטה במידה מסוימת אני מסכנת הרבה בכניסה לפורום . אלא הם חיי זה לא בהכרח חייו של האחר . אז כפי שאולי שמתם לב המערכת סידרה את בעיית הטלפון . מהמחשב ברגע שנשלחת השאלה נסגר החלון ואז בעצם אתם לא מנותקים מהשם שלכם. תנסו לשלוח עוד שאלה ותיראו .... עכשיו ניסיתי להתנתק וזה ניתק אותי אבל ....עדין עם שאריות שם . בקיצור יקרות מי שיודע שהכתיבה בפורום תחשוף אותו במקומות שהוא לא רוצה - כמו שאודי כותב תמיד תשמרו על עצמכם - ותבדקו טוב שהתנתקתם באמת בסה"כ מסכימה סוריקטה שהמערכת מתחילה להתייצב .... ואני כאן אבל אחרת לא יודעת הניתוק הזה מהפורום מהמערכת בזמן שממש אבל ממש הייתי זקוקה עשה לי משהו ....כן סוג של טריקת דלת ... ומזכירה לעצמי שזה עניין של זמן ואודי כאן ...וזה מחזיר תחושת ייציבות ובטחון .... אז תנסו לעשות רישום מחודש ... לאט לאט מקווה שזה יביא אותנו למקומות טובים .
הי אביב, אכן נשארים מחוברים לפורום עד אשר יוזמים ניתוק (מצחיק השימוש במילים הטכניות הללו בפורום הזה...) גם קודם זה היה כך, אולי רק יותר גלוי. ואכן ישנם סימני נוכחות ועקבות. לכן, ודיברת של שמירה על עצמנו, אני, למשל, נכנסת לכאן רק דרך מכשירים ששייכים לי. ברור לי שלכל אחד יש חיים משלו. בוודאי. אך לאור תיאורך תהיתי מדוע בחרת לסכן את עצמך להרגשתך. עכשיו אני מבינה שאת שומרת וזה מצוין. שיבואו ימים טובים, שלך, סוריקטה
הי אביב, נבהלתי ממילותך ותיאורך, שאת מרגישה שהכניסה לפורום (בעיקר דרך המחשב, כך הבנתי) מסכנת את חייך... אפשר גם להיכנס דרך טאבלט (אם יש). עכשיו אחרי השדרוג זה נראה כמו במחשב, אבל אולי טאבלט מרגיש יותר פרטי? לא יודעת. ישנה גם אפשרות לגלישה בסתר. מניחה שיש כאן אנשים עם מחשב נייח ומחשב נייד, אין לי מושג. לדעתי, לא מסובך להתנתק גם מהמערכת בצורתה הנוכחית במחשב. גם אין בעיה למחוק מההיסטוריה. אליי הביתה נכנסים שכנים שיש להם מפתח והם יכולים לחטט במחשב, למרות שאני סומכת עליהם וקשה לי מאד להאמין שיעשו זאת. בכל אופן מגיעים אליי הביתה שהמחשב פתוח ואפשר לראות. וגם בטלפון שלי משחקים אחיינים ופותחים כל מיני, ואני לא מרגישה שזה מסכן אותי. אני גם לא חושבת שמה שאני כותבת בכלל מעניין מישהו. ואולי דווקא קיימת בי משאלה שידעו. כנראה שבנקודה הזאת אנחנו שונות. בטלפון, אצלי לפחות, אני מרגישה שמתפספס הרבה מידע, שיהיה, סוריקטה
הי סוריקטה , אל תיבהלי הכל בסדר . קשה לי להסביר מבלי להחשף ...אבל דוקטורס פתרו את נישת הטלפון ככה שיותר טוב . את הניתוק מהמחשב אני אבדוק שוב בהזדמנות בכל מקרה לא היה ניתן להתנתק מהסיסמא ואם פתחת שוב שאלה השם הופיע לי שוב . אז זה בעייתי , למרות שמגלישה בסתר ברגע שסגרת את המערכת כולה ופתחת שוב השם נמחק .. לאט לאט המערכת תחזור לתפקד גם שלי .... היי ומחזקת מאוד מול הכוחות של ההרס שלך , ומסכימה עם אודי תאפשרי לעצמך להיות בכאב . חיבוק עוטף לכולך
הי, בעצם לכולם (רואים אותי?), ושוב אומר שאשמח לשיתוף, בהמשך למה שאמרתי, פתאום חשבתי לי שאנחנו (אביב ואני) בעצם, כל הזמן הזה 'מתווכחות' רק לכאורה בעניין טלפון vs מחשב. אך לדעתי, יש כאן גם דיבור על נפרדות והגדרה עצמית. מחשב מייצג מבחינתי מקום יותר מוגדר, חלקי, גבולות, לא זמין 24/7. סלולר - מייצג משהו יותר מעורבב ממוזג בלתי נפרד מאפשר יותר בריחה. יותר פיצול. פרגמנטציה. רעיונות של בוקר, סוריקטה
הי חבל שאת מרגישה שאנחנו מתווכחות גם אם שמת בגרשיים.... אין ספק שהרבה יותר נוח ממחשב .. סוריקטה אוהבת אותך ואוסיף על הגיגי הבוקר שלך ....קבלת השונה , הבנה שלשונה ממני קשיים אובייקטיבים וסובייקטיבים שלי אין ... נניח שמישהו כאן אין לו מחשב ואני מכירה רבים כאלה והיכולת היחידה הוא להכנס ממחשב ציבורי לימודים או עבודה ... נניח שאותו משתמש בעל משפחה והכתיבה בפורום היא סודית ואם תתגלה יגרום לגירושים או בעיות אחרות .. נניח שלמשתמש יש ילדים מתבגרים שעלולים לעלות על מה שההורה שלו כותב... זה רק כמה דוגמאות , ויש עוד הרבה ..... אז סוריקטה אין ויכוח יש קושי סובייקטיבי ואובייקטיבי והכל בסדר גמור ..יש גם הרבה יקרה שמתקשים לטכנולוגיה . תזכרי יקרה אין אמת אחת !!! ולא כל מה שאת רואה זה מה שנכון (במיוחד בכתוב מבלי להכיר את השני רב הנסתר מהגלוי , ואסור לשכוח מצבי פיצול ואחרים ) תוסיפי חרדות , פחדים קושי בלקיחת מקום ....ועוד ואולי יקרה זה נכון לא רק לכאן .....אישית ההבנה הזו פותרת לי הרבה ויכוחים ...
ולמה שלא אבין שיש שוני? ודווקא שאני אחשוב שיש אמת אחת? עצרתי. סוריקטה
הי אל תיכנסי לשם ..... את כתבת על ויכוח ועל סוגיות המחשב ואני ניסיתי להסביר לך שהדברים אמיתים כולל הרגשת הסכנה . בכל מקרה סוריקטה יש בעיה רצינית בלאפס סיסמאות ולהיכנס לפורום ....ותזכרי שאני בעדך כמו שאת מן הסתם בעדי ....
כשנכנסת מהפלאפון אני כותבת את השם והסיסמא ואז הוא רושם לי שלום... בלי השם שלי. ואז לא מצליחה לשלוח הודעה כי הוא מבקש להכניס שם, אבל אין אפשרות להכניס שם. כמובן שניסיתי להתנתק והיכנס שוב ולא עזר... אם קרה לעוד מישי אשמח לשמוע כי בעצם אני לא יכולה לכתוב ככה מהפלאפון, וכן הצלחתי בשבוע שעבר אחרי הרושם המחודש.. ועוד כמה דברים טכניים ששמתי לב אליהם: כשנמצאים בפורום דרך הפלאפון לא ניתן לראות את שם הכותב בלי לפתוח את ההודעה... וזה די מציק. אם כי יש לציין שאני לרוב מזהה לפני שפותחת לפי השורה הראשונה שמופיעה(: ועדיין יש את ה20 תווים שצריך למלא בכותרת); ראיתי שיש אפשרות לסמן לקבל תגובות למייל אבל לי זה לא עובד, אמשיך לנסות... למשיי זה כן עובד, כמסמנת את האפשרות הוא רושם הודעת שגיאה ואל שולח את ההודעה, וכמוחקת את הסימון V זה מצליח לשלוח אבל בלי האפשרות לקבל הודעה למייל. כשראיתי שהפורום עובר " שדרוג", הייתה גם הודעה ששלחו קישור להרשמה מחודשת. חיפשתי בכל המייל שלי ולא מצאתי... ניסיתי לשלוח להם הודעות ועוד לא חזרו אליי. מה שבסוף הצליח היה זה שנכנסתי וכתבתי "שכחתי סיסמא" ואז אכן שלחו לי מיד קישור להחלפת סיסמא. נראה לי שזהו בינתיים... מקווה שישתפר.
הי חנה, הגירסא המותאמת דרך הסלולר כנראה עדיין עוד פחות יציבה מזו של המחשב. גם אצלי בטלפון לא רואים את שם הכותב, (זולת המנהל, במקרה שלנו, אודי) מבלי לפתוח את ההודעה. ואז המחשבה היא 'מה רק אודי נחשב, אנחנו לא קיימים? לא שותפים?' רוני, למשל, בחרה בדרך חביבה והיא רושמת בכותרת :-) אצלי האפשרות של קבלת המיילים כבר לא עובדת כמעט שנה. ואני, כמובן, מסמנת V. ועשית יופי עם ה'שכחתי סיסמא'. בסוף גם אני הבנתי שזו הדרך לאיפוס. אפשרות חדשה שקיימת גם בטלפון ומוצאת חן בעיניי, היא אפשרות החיפוש. אפשר לחפש הודעות עם שמך, למשל, ואז תוכלי לראות מה כתבת ומי ענה לך (בהנחה ששמך נרשם בתגובה). אני גם חושבת שדוקטורס קצת מסכנים ואולי בלחץ בגלל הבאלאן הרציני שקרה להם. שלך, סוריקטה
בסוף באמת הסתדרתי. והנה עכשיו אני מהפלאפון והשם שלי מופיע בלי שהתחברתי שוב, אז כותבת ממנו, אז כנראה שכן פועל. ראיתי שיש אפשרות חיפוש, אבל אותי זה דווקא מפחיד כי זה אומר שדי בקלות אפשר למצוא את כל ההודעות שלי... אני בזמנו כשחיפשתי משו הייתי פשוט נכנסת דף דף ועושה בתוכו חיפוש... ובהקשר למה שדיברת עם אביב, תדעי לך שאני קצת מפחדת שכשאמות נגיד, יקחו את המחשב שלי ויקראו שם כל מיני דברים. אפשר למשל להיכנס לפורום ולראות שאני מחוברת ואז לקרוא את כל ההודעות שלי, או לראות קבצים ששמרתי שכתבתי כל מיני למטפלות שהייתי אצלן. מעדיפה למחוק את האפשרויות האלו....
הי מתוקה, את יודעת - יש איזו בדיחה כזאת על חיפוש בגוגל - אם אתה לא בתוצאות הראשונות בחיפוש, או בכלל בעמוד השני - אז אתה לכאורה לא קיים. ולרוב האנשים אין סבלנות לחטט. רואים ככה את הכותרות של ההודעות הראשונות ואחר כך מוותרים. לדעתי, לפחות, ואין אני מתווכחת עם רגשותייך או חרדותייך - לא רשמת כאן שום דבר נורא מסגיר או איום ונורא. ואגב, מחשבות לאחר מותי - אני צריכה להוציא מהבית דברים ששמרתי זמן רב מידי. שלא יגידו (וזה יהיה חסר משמעות עבורי אם אמות) שהייתי אגרנית זבל. אז בחיי, כאן ועכשיו אנסה לעשות זאת. כתבתי הודעה על עץ ותיק יחסית, ועדיין מקווה שאיכשהו תובחן. למרות האמור לעיל... שלך, סוריקטה
היי יקרה, רואה עכשיו מהמחשב מהעבודה... אני מרגישה ממש חשופה כאן... אולי גם בגלל השם. חייכת אותי עם האגרנית זבל (: שיהיה המשך טוב! ומקווה שגם את תראי
להיות כאן עם השם שלי. לא מצליח...
פתיחה הי כולם, מרגיש לא חביב, אבל יאללה לדרך. שמתי במודע למטפל שלי מכשלה, והוא נפל בה, (נכון אנחנו גדולים בזה? מצחיק-עצוב), אבל החלטתי לא למשוך את הזמן ולעצור את התגובה המפורקת שלי, ואני מתכננת לומר לו שהתאכזבתי עוד). שוב אומר, אשמח לראות אתכם כאן. (מימה חשבתי עליך המון לאחרונה, למרות שאני מניחה שאני אומרת כאן פעמים רבות דברים בלתי נסבלים עבורך, כפי שגם עבור חלקים בי אותן מילים יכולות להידחות כל כך. הו, משאלות החסר האלה...). שלכם, סוריקטה
הי סוריקטה, אכן עדיין מעצבן כאן, נראה אם אצליח להגיב לך... מבינה אותך מאוד, אבל שמחה שאת מצליחה למצוא דרך לצאת מהמצב הזה ולדבר עם המטפל... מכירה את הרצון "להפיל" אותם.. ושיהיה שבוע טוב יקרה!
חנה יקרה ומתוקה, שיהיה שבוע טוב, וחיבוק, שלך, סוריקטה
תודה מותק, עכשיו רואה שהגבת לי... חיבוק בחזרה (:
הי סוריקטה, מותר לאכזב ומותר להתאכזב. החשוב בעיני זה להמשיך ולקיים קשר בטווח הארוך. אודי
הי אודי, והי כולם, זה ממש מה שאני מנסה לעשות בכמה וכמה שנים האחרונות. בכל קשר שהוא. ממשיכה למרות שיש פגיעה שרק מתפרשת אצלי באופן מפרק, אבל בסך הכל בתחום הנורמה מאד לא פשוט. לעצור את הפגיעה המתחוללת בפנים, להשקיט ולא להעצים באופן 'נצחי'. מפגיעה כמו שהייתה לי בשבוע שעבר מאנשים טובים ובריאים שיחסית התקרבתי אליהם, הייתי יכולה להתרסק ולפגוע בעצמי שנים באופן עוצמתי, ואף יותר מכך, והייתי יכולה לבחור לא לשכוח באופן הרסני. והנה חזרתי לקשר. להם אין שום מושג מה התחולל בי. אודי, תודה על ההקשבה, סוריקטה
שלום חברות וחברים, בשבוע שעבר 'נפלה' עלינו פתאום שרשרת תקלות ובעיות טכניות שמנעו מההודעות לעלות וממני להשיב, וממילא בסיס הנתונים 'עבר' למערכת אחרת, אז היו רגעים בהן הודעות נעלמו (יתכן ויש עוד כאלה, אגלה אותן בהמשך). בכל מקרה - חוזרים לשגרה. מי שטרם חידש הרשמה - עשו זאת. היעזרו בתמיכה הטכנית אם יש צורך. ונשוב וניפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
אודי יקר , מצטערת אין לי את הכוחות להתמודדות מול המערכת שלחתי להם שלושה מיילים ואין מענה ניסיתי דרך צוות האתר לשלוח כולל הכנסתי מספר טלפון ופרטי האישיים מה שמסכן אותי ולא מצליח להקלט ההודעה . עייפתי מלהאבק בהם ..גם לכאן אני צריכה כל פעם מחדש לאפס סיסמא מהטלפון בכלל לא ניתן להכנס גם שאני רשומה כדת וכדין (פרסומות הם יודעים לשלוח לי למייל ) עייפתי זה מסוכן לי ולא נכון לי .... וחושבת אולי נכון לי בכלל לא להכנס . וסוריקטה לא רק אני הרבה נכנסים דרך הטלפון כי הנגישות והפרטיות דרך המחשב מסכנים אותי בחיי . מה גם שתשימו לב מי שנכנס דרך המחשב ומשאיר הודעה ההתנתקות מהמערכת קצת מסובכת ...אז לכל מי שכמוני בדרגות שונות של פיצול היזהרו מאוד . ואודי ...המערכת כנראה באמת לא יודעת איך לאכול את הרישום לפורום כי למקומות אחרים הצלחתי להיכנס גם דרך הטלפון ... אביב העצובה
עצוב לי לשמוע, יקירתי. אחרי ההרשמה המחודשת דרך המחשב, אני מצליחה לכתוב דרך הטלפון. למשל עכשיו, תינוקי ישן ואני בכלל לא ליד מחשב. בטח שגם אני משתמשת באמצעי הזה והייתי מתעצבנת על הפשלות. ועל תחושת הדלת הנטרקת בפנים של המוזמנים הראויים. איתך, סוריקטה
... ואין לי מושג עד כמה ההסבר שלי יתרום, בכל אופן - הי כולם, מי שבזמנו נרשם וצירף כתובת מייל פעילה ואמיתית, צריך לבחור ב'שכחתי סיסמא'. למייל מגיע קישור שנפתח. ואז רושמים את השם המוכר הקיים שהשתמשנו בו דרך קבע כאן, ובוחרים סיסמא חדשה כלשהי. האמת שבזמנו, וזה ממש לא היה בתחילת עידן האינטרנט, ממש כעסתי שלא היה אימות של כתובת המייל כחלק מההרשמה. זה כבר היה מקובל כאלמנטרי. לגבי מי שרשם כתובת בדויה בעבר, איני יודעת. מניחה שצריך להירשם מחדש בשם שיש בו שינוי קל מהמקור. ואולי ישנם תווים שאינם מותרים? בקיצור, אנ'לא יודעת... כנראה שבמערכת ידעו לעזור טכנית טוב ממני. אולי יש להם גישה כלשהי לבסיס הנתונים. סוריקטה
הי סוריקטה חכמה, אכן, תיעזרו בתמיכה הטכנית אם נתקלים בבעיות. לאחר הרישום מחדש - הכל עובד מצויין. אודי
הי למי שיקשיב לי, אני כבר לא בטוחה שיש מי. שיש מי שיכול לשאת זאת. היום בבוקר שיתפתי במשהו, אולי פחות נעים וקיבלתי נזיפה. אז הבטחתי לשמור אצלי בפנים דברים רעים (אליפות של שנים, כך הרי חשבתי שאוכל לרפא את אמא). ועדיין, אם כל הידיעה הזאת, אני מתמידה בתפקיד פילטר רעלי הסביבה. אשמה בזיהום החוץ. הווה אומר מצב פחות נחמד של חוסר הפרדה, מה שצמוד להתפרקות. ומאותו אדם (ואין לדעת, אולי הוא פשוט פתח רע את היום כי הילד שלו חולה) נזף בי שוב על לכלוך שעלול להיווצר בגלל איזו פעולה שלי. ומדהים, כי מה שעשיתי, כך חשבתי, אמור היה להקטין רמות טינופת, אחרי שניקיתי באופן יסודי בלאגן דוחה שמישהו אחר בכלל עשה. אז נעלבתי לי. מאד מאד. בשקט. ושמעתי את קולו של המטפל שאומר לי שאכן הצדק עם הנוזפים, וחווים את המעשים שלי כתוקפניים מאד. ושאני מצליחה להעביר באופן לא מודע לאחרים את המחשבה שאכן אני אחראית לנזקים ולמפגעים. באמת יש בי תוקפנות, בכל אחד יש. מניחה שבגלל הבעיה הטכנית לא תיווצר ממש שיחה, לצערי. אבל כתבתי לי. סוריקטה
הי סוריקטה, אני הייתי בוחר להשאר עם הכאב שלך קצת, לפני העוול שהוא אולי גורם לאחרים. אודי
אם לוחצים על תנאי השימוש ....הם מאשרים לשלוח את ההודעות אוף איתם כבר אמרתי
טוב אז גם אני לא מצליחה עכשיו להיכנס מהטלפון האין שם הזה מטרגר אותי כל כך בבקשה תיכתבו את השם למטה אבל תזהרו שלא תתבלבלו ותיכתבו את שמכם האמיתי . סוריקטה איך פנית למערכת אני לא מוצאת איך לפנות אליהם אישית אני מצאתי את הקישור למייל שלהם בספאם אז תבדקו ...... אודי אני יודעת שאתה עושה כל מאמץ ....זה כל כך מרגיש חסר אונים שגם אתה לא יכול להחזיר לנו לכאן את השקט והשפיות....תודה לך שאתה כל כך מנסה אביב
הי אביב, זה מתחיל להסתדר. קצת זמן, הרבה סבלנות - ונלמד את המערכת החדשה. הרי מה שחשוב זה מי שכאן ולא הרקע להודעות או הפרסומות... אודי
הי אביב, מחכה כבר להיות כאן שוב ביחד, כמו שהיינו רגילים. בעניינים הטכניים - פניתי לכתובת [email protected],il את כל הפעולות ביצעתי דרך המחשב. דרך המחשב אפשר להגיע לאותה כתובת דרך 'צרו עמנו קשר' בתחתית העמוד. ממה שהצלחתי לראות בטלפון - אין תחתית לעמוד (...) וגם התפריט שנמצא הרחק בפינה השמאלית הבלתי נראית אי שם, אינו פעיל עדיין. סוריקטה (שמקפידה ממילא ומאז ומעולם, כך נראה לי, לרשום את שמה בסיום כל הודעה).
כתבתי כבר מיליון הודעות . סיפרתי כל כך הרבה דברים והכל נעלם. גם ככה אין לי כוח לכלום. רוני.
וזה מרגיז אותי ברמות אני נסיתי עשרות פעמים וזה לא הולך נסיתי לפנות לדוקטורס אז בנתיים אני מדי פעם מצליחה לכתוב ולרוב לא... ולהגיב לכן אני ממש לא מצליחה... איזה בלאגן כאן
הי (מי?...), בסוף זה יצליח. גם אני נתקלתי בבעיות בתחילה. ניתן להיעזר בתמיכה - מופיע בכיתוב שצץ בתחתית המסך (אם משתמשים במחשב. בטלפון איני יודע איך זה נראה...). אודי
כותבת למרות שמרגיש לא בטוח . כמו מיץ פטל פותחת דלת מרגישה שעומדת בצד שומרת על עצמי בעוד אתם עסוקים להציל את הספינה. אז רק להגיד לכם שאני כאן נאחזת בעצים ישנים . הרבה שינויים בחיי כרגע ובכל זאת מצליחה לשמור על פיסת רצפה פנימית . שימרו עליכם ושתהייה שבת טובה .. מתגעגעת ומחבקת את כולם. אביב(למקרה שהמערכת תסמן כאין שם -מתהפכת לי הבטן שלא יעיזו לעשות לי את זה )
שמחה שאת כאן והצלחת להתחבר אין לי הרבה מילים מעבר... סליחה ינשוף
הי אביב, חיבוק רחב וסופש של מנוחה. שלך, סוריקטה
וואווו.. מי הם העובדים הטכניים בדוקטורס... לא התאפשר לי להיכנס למרות שכבר איפסתי ונרשמתי מחדש. כאילו אלצהיימר.. כשניסיתי להירשם מחדש לא התאפשר והיה כתוב שהשם .במבי פצוע.. כבר "תפוס" כמעט וצרחתי מחוסר אונים.. נרשמתי מחדש וכיוון שממש ממש לא רציתי לשנות ניק בגלל שאתם כבר מכירים אותי על ההיסטוריה שלי פה ולכן נרשמתי עם ניק "שונה" וזה הניק החדש ..במבי פצוע.. (2 נקודות לפני במקום נקודה אחת שהיתה בעבר) מקווה שלא אצטרך להתעסק בזה יותר.. כבר שכחתי מה רציתי להגיד.. אוףףףףףףף ועכשיו אני כבר צריכה לרוץ לפיסול לחטוף את מנת המזוכיזם השבועי.. מרגיש לי פסיכי פה.. ממש יוצא כל הרצון לכתוב.. גם לפסל.. יוצא החשק לעשות.. אוףףףףףףף ואפילו חיצונית השינויים פה מרגיזים מאוד.. הצבע, הגודל.. כל כך הרבה פה השתנה.. וואווו.. למה היו צריכים לגעת בחלקה הקטנה והשפויה הזו בעולם.. אוףףףףףף
הי במבי, אכן, קצת שגעת לא קטנה, וגם מבחינתי מוטב היה להמנע מזה מלכתחילה. אבל אני מקווה שלאט לאט תחזור השפיות לחלקה הקטנה שלנו (לפחות). ושאצליח לראות אותך בשמך בכותרת... אודי
הי במבי, תארי לך אילו היה קורה דבר דומה לגוגל / פייסבוק / מיקרוסופט או ספקי שירות אינטרנט וכו' כו' ייאוש, הא? שלך, סוריקטה
איך מקבלים עזרה להתקבל
הי גם אני לא, אני מכניסה פרטים כל פעם מחדש וברגע שאני כותבת הודעה הוא כותב את שמי כלא מזוהה וכך כתב גם את שלך...עכשיו כלנו נהיה לא מוגדרים/מזוהים, אודי מה יהיה בסוף???? לא תוכל להבדיל מי כותב מה....תוהו ובוהו :( אני מתעקשת להשאר פה ובניק שלי!!! מיכ נ.ב. כתבי את שמך (הכינוי שלך) כדי שנדע בהודעה מי כתב.
נסו אולי לפנות לכתובת [email protected] התבלבלו פה הרצף והתקשורת. חבל, ומקווה שנצליח לשקם את זה. סוריקטה
לא הצלחתי ליצור קשר עם דוקטוס אז בנתיים קוראים לי "undefined ינשוף- לא מוגדר...
ניסיתי מהנייד, לא בטוחה כבר אם ההודעה נקלטה, שיניתי שם משתמש שוב כמה פעמים :( נמאס לי אבל משהו תלותי מחזיר אותי לנסות שוב ושוב..עד שלא אראה שהעלית לא אהיה רגועה. ודואגת לכלכן, בבקשה תשארו בבקשה צריך גם משהו קיים על החדש והלא מוכר הזה...(סוריקטה, שינוי לא תמיד מבורך ולא תמיד מתרגלים, אני לא התרגלתי לחדר החדש שהוא בעצם כבר ישן ועדיין מעדיפה אחרת) חוץ מפה המון תקלות טכניות בזמן האחרון, קצר ארור בחשמל, נתקעתי בפקקים נוראיים אתמול ואבדו לי מסמכים חשובים...שונאת להיות ב"הפרעת קשב וריכוז" זה הפך פתאום למשהו חיובי, "הם אנשים יצירתיים" אומרים לי, כל מרצה שנכנס להרצות ורוצה שקט אומר שיש לו קשב וריכוז, זה הפך לחיובי ובדיחה, מרגישה כמו בדיחה גרועה...אני בלגניסטית וימים שמתחרבשים להם בגלל הבלאגן שלי משגעים אותי, לא כייף בכלל קשב וריכוז וזו לא בדיחה של קומיקאים ואנשי בידור שצוחקים על עצמם..קשה לחיות עם זה :( ולא נפגשנו השבוע בגלל הבלגן שלא הסתדרו לי הדברים יחד והודעתי שעה לפני על ביטול...ארצה לשלם על זה אבל לא יודעת מה היא תגיד..הכל מבאס נורא!!!!!! ושבוע הבא גם לא אוכל לבוא קבעו לי פגישה בדיוק בשעה שלי אצלה....אוףףף היא הציעה זמן אחר..נראה כבר...הכל מרגיש לי משובש..חיי משובשים. מקווה שאזכור את הסיסמא לפה. כבר שיניתי הרבה פעמים כבר נמאס. ומכבדת בקשה להיות מיכ ולא לשנות ניקים גם הכי נח להיות "אני" פה.....
הי מיכל, שינוי לא חייב להיות מבורך תמיד, איני חושבת שאמרתי זאת, וגם אני, כמו רובנו מאד רגישה לשינויים, לקצב שלהם, מכירה את ההתנגדות. בכל אופן, אפשר לבחור אם להתבונן בתוכו, בשינוי (גם) על הנקודות החיוביות אולי? לנסות, אולי לתת להן משקל משמעותי יותר? ואולי עדיף שיחול שינוי על פני קיבעון? למרות שכן, הוא מרגיש מוכר ואולי בטוח? מניחה שיש אלמנט של בחירה בידינו. עשיתי הכל כדי להישאר כאן סוריקטה. פניתי אישית למערכת של דוקטורס לסיוע. והזדהיתי מולם בשמי האמיתי. הפעולה עצמה עזרה לי, למרות שבדיעבד, כנראה ש'יכולתי לבד'. מחכה לראות את החברות/חברים שבים לכאן. אשמח. סוריקטה
הי מיכל, את מופיעה ללא שם, ומאחר ואני רואה שיש כאלה שהצליחו להכנס עם שמם - אני משער שזה קשור לרישום. פני - כפי שהציעה סוריקטה - לעזרה הטכנית של האתר כדי לסייע בפתרון הבעיה. אכן, בלאגן לא קל. אבל נסדר את הכל. אודי
ועכשיו שמתי לב אודי, שהיית כאן ביום שלישי... זה נראה לכם יפה שאני מתקשרת לדבר עם אמא שלי ושאלתי על שבת, מי מגיע... והיא עונה לי שאח אחד מגיע עם משפחתו וסבא שלי גם... וניסתה להגיד בצורה יפה שלא ממש יהיה עוד מקום... (בוא נגיד שאפשר לנסות לסדר משהו אם רוצים), ויש איזה מפגש משפחתי השבוע, אז היא אורמת לי אולי תבואי למפגש, זה גם חשוב שתהיה נצגיות..ואז תוכלי לשיון אצל אח אחר שלי ולחזור משם לבית שלך... שתלך לעזאזל... כשנוח לה היא רוצה שאבוא וכשלא אז לא. ולא בטוח שיש לי בכלל עם מי לבוא וגם הולך להיות סופש קפוא. וזו אחת מהסיבות ששונאת את המשפחה שלי.. איזה כיף לי...
שלום חברות וחברים, בימים האחרונים היו כמה קשיים שלא אפשרו לנו לפעול. הכל קרה בהפתעה כך שלא יכולנו להיערך לזה מראש. כעת נראה שהכל מתחיל להסתדר. שימו לב שזו מערכת חדשה הדורשת חידוש רישומכם. ייתכן שנחווה עוד אי אלו תקלות עד שנתרגל לכל החידושים - אבל בשלב מסויים הכל ישוב יפעל כשורה. שלכם, אודי
הי אודי היקר, התגעגעתי מאד ושמחה 'לשמוע קולך' :-). אתה יודע, מעניין, הזכרת את אלמנט ההפתעה. מבחינתי כבר כשנה קירטע כאן טכנית בכל מיני אופנים, ואני כבר מכירה את 'קפיצות המדרגה' של המערכת הזאת. ושינוי כמו שינוי - כמעט תמיד יש תלונות, אח"כ, לרוב, מתרגלים ואפילו נהנים מאפשרויות חדשות. אני, למשל, שמחה שגם הכניסה דרך הסלולר מחייבת הרשמה, ושיש אימות של כתובת מייל פעילה ולא סתם גיבוב של תווים עם שטרודל באמצע. כבר חשבתי לומר שדווקא הפורום של הפגועים נפגע הכי קשה. אה, והקטע של התלות, כמובן... :-) טוב שאתה כאן, מאחורינו? שלך, שלכם, סוריקטה
לשלוח לי אפשרות לאיפוס סיסמא למייל המקורי שלי... ממש פורמט מעצבן, מקווה שישנו. לא רואים את שם השולח... ומעלה לי מחשבות של לא להיות כאן ככה...
וואחד תקלה ממושכת מעכבת ומעצבנת. מייצגת למדי את היאוש והאכזבה שלי. מעלה מחשבות פרישה. בכל מיני כיוונים. יאללה, שנוכל לדבר כבר, אודי וכולם, שלכם, סוריקטה
למה כתוב שאני לא מזוהה פה :( אוף...לא קשור אלייך סוריקטה...סתם מעצבן החדש הזה, התקלות....שנוכל לדבר :( בחיי נמאס לי. אבל אל יאוש ואל תמהרי לפרוש טוב? טוב שאת כאן, חסר פנים מוכרות. כנסו כולן טוב?
גם בפורום. גם בחיים. גם בעבודה. גם בטיפול. נפש מוכרת אחת, כמה נפשות, סוג של עוגן, אולי? מחבקת, סוריקטה
הי סוריקטה, מסכים. וואחד תקלה גדולה ומעצבנת... והכל מניסיון לשפר ולהשתדרג... אל יאש. את דווקא מאלו שהצליחו לעבור כמה מהמכשלות היותר רציניות :-) אודי
אני רוני. החלפתי סיסמא 100 פעמים ועדיין רואה הודעות רק מלפני שבוע. אוףףף. זו בעיה רק אצלי??
אני לבד פה ?! Aya
גם נעלמו ההודעות של הימין החארונים. וקודם גם ניסיתי לשלוח הודעה ואין לי מושג אם נשלחה ואם כן איך היא בכלל נשלחה... ובכללי, היה משו בעבודה שממש גרם לי למצב רוח ירוד, וגרם לי לתהות שוב על החיים הדפוקים שלי. ולא רואה את עצמי מצליחה לדבר על זה מחר עם המטפלת... אווף
שמצליחות לחזור. נזכרתי במונח שאודי רשם כאן לא מזמן - 'שיגוע פעיל'. לא'דעת, מה שקורה כאן קצת מזכיר לי את זה בחווייה שלי. ערב, סוריקטה
הי חנה, מקווה שעכשיו (כמעט) הכל באוויר. היו המון בעיות טכניות, גם לי (ולא אלאה בפרטי הבעיות), אבל נראה שהדברים מתחילים להסתדר. אודי
הי, הצלחתי לאפס סיסמא ולהיכנס לכאן מחדש. עדיין נראה שהפורומים בשדרוג. אז רק לומר שאני כאן. מזל שהפרטים שלי היו אמיתיים ושמישים. סוריקטה
הי סוריקטה, הצלחה מרשימה! משער שיש לא מעט שנתקלים בתקלות, אז טוב יהיה אם תתני סקירה קצרה על מה דורשת המערכת כדי לחזור ולכתוב בזהות המוכרת. אודי
ניסיון... למה דוקטורס איפסו ומבקשים הרשמה מחודשת ? הם מעייפים.. טוב אני רצה לפיסול.. בטח אחטוף גירויים מפה ועד הודעה חדשה.. מקווה שלא ארים ידיים ואתייאש.. במבי
הי במבי, עשו ב'דוקטורס' שדרוג מערכת והדבר גרם ללא מעט שיבושים. מאחר ואנו תלויים במערכת טכנית, היה פרק זמן שהחלק הטכני לא ממש אפשר תפקוד. נתרגל ונלמד את המערכת החדשה. הדבר החשוב הוא שנוכל לחזור לשגרה מבורכת. מקווה שלא תרימי ידיים ותתייאשי, שם וכאן... אודי
לא מצליחה לראות הודעות מהשבוע. אודי-אני בסדר, אל תדאג-(למרות שזה נעים לפעמים.) תודה!!
הי רוני, היתה בעיה, לא עלו הודעות כי המערכת לא אפשרה כתיבה (גם אני לא יכולתי כמה ימים להעלות כלום) ומה שעלה - נכנס למאגר נתונים אחר. כעת נראה לי שהכל עובד ועולה. אודי
הפורום השתנה, צריך פרטים חדשים :( מנסה...דברים מתפתחים..מעז יצא מתוק קצת...משהו השתחרר אצלי. אוף שונה פה כל כך...וההודעות מהשבוע בכלל נמחקו לגמריי
הי מיכל, יש עדיין תקלות במערכת החדשה וצריך להתרגל ללא מעט דברים חדשים, חלקם מעצבנים. אבל הדברים החשובים ישארו יציבים למרות השינויים. אודי
ביררתי..ולא הצלחתי להבין.. איך אפשר להמשיך כך? Aya
הי איה, סוף סוף אני יכול לנסות ולענות... חשוב מאוד ללבן את היחסים בתוך הקשר הטיפולי, כולל החששות שאת בלתי ניתנת לאהבה ושאולי אפילו לא סובלים אותך. בטיפול אנו יכולים גם 'לחיות' את זה וגם 'להתבונן' בזה (בשונה מהחיים בחוץ, כנראה). אודי
הקושי מצטבר והופך לכדורחם. רבים. מידי אתנ תבוא. נכון?
הי, זו לא פעם ראשונה, שכפיי מורמות לשמיים ואני בזעקות השבר הקולניות שלי. כך היה. אבל אולי סוג של נולדתי מחדש? ויומיים, סופשבוע, הייתי במיטה יחסית יותר מהרגיל, גם תוך ניסיון לרפא את החבלה הפיזית שלי שלא מחלימה, מאוכזבת משיחה טיפולית, חשה מותקפת נגדית (ועל כן, דווקא מהשיחות היעילות שבהן, יסתבר בדיעבד, אני מניחה), ובראתי לי חלום שהוא. ואתמול התחלטי את השבוע, ועבר יום. ועבדתי עם תינוקי, בשבילו, בשבילי, על פרידה - עמידה והליכה עצמאיים - וקירוב לבבות - חיבוקי. שמתי לב עכשיו, בדקתי, שכעשרה ימים לא הייתי כאן. שבוע טוב, שלכם, סוריקטה
אודי , איזה כייף לראות אותך כאן תודה לך על היותך , מקווה שהיה כנס טוב ושהצלחת גם לנוח שבת שלום ...
הי אביב, טוב לחזור. היה כנס מעולה והנחייתי קבוצה מיוחדת ומדהימה. וגם נחתי. שבת שלום, אודי
עברנו הרבה משברים וקשיים בזמן האחרון, אני מרגישה שהמטפלת שלי לא סובלת אותי... אודי, יתכן? שבת שלום Aya
הי איה, מטפלים הם בני אדם, אבל העמדה הטיפולית-אתית כוללת בתוכה גם תגובות לא קלות של המטפל כלפי המטופל. במקרה שלך - איני יכול לדעת. בכל מקרה - מדוע שלא תבררי ישירות מולה? אודי
וטוב שאתה חוזר ...כמו אביב גם אני מרגישה כבר תקופה שאתה סומך עלינו יותר ומרחיק את תשובותיך אלינו...מעדיף לענות יום אחרי וכו'...זה בסדר, אתה מאפשר שיח ופחות תלויות בתשובתך בלבד. נחמד אפילו ;) מה דעתך על מיינדפולנס? וקשיבות בכלל, זה מתאים לאנשים בעלי קשב וריכוז?? על מדיטציות וכאלה..מה עושים כשלא מתחברת למדיטציה כדי להרגע? זה עושה אולי פעולה הפוכה לפעמים..מלחיץ כזה או שגורם לחשוב על המון דברים בבת אחת..האם זה מתאים לקשב וריכוז מדיטציה? ושוב טוב שאתה כבר כאן..המטפלת שלי לא מסוגלת לתת פגישה נוספת זה לא מתאפשר לנו :( וזה מבאס נראה נצח בין פגישות במיוחד שמנסה לא ליצור קשר בין פגישות...
הי מיכל, טוב לחזור. מיינפולנס זו תפיסה נחמדה היונקת מעקרונות בודהיסטיים שעיקרן - התבוננות בחוויה בלי הצורך לטבוע בה. עם מעט תרגול גם בעלי הפרעות קשב יכולים להפיק ממנה תועלת, תלוי בעצמת הליקוי ובמטרות, שכדאי שיהיו ריאליות. אודי
הי מיכל, טוב לחזור. מיינפולנס זו תפיסה נחמדה היונקת מעקרונות בודהיסטיים שעיקרן - התבוננות בחוויה בלי הצורך לטבוע בה. עם מעט תרגול גם בעלי הפרעות קשב יכולים להפיק ממנה תועלת, תלוי בעצמת הליקוי ובמטרות, שכדאי שיהיו ריאליות. אודי
כיף שחזרת. מקווה שהיה לך נעים.שבת שלום.
היום היא אמרה לי שאפסיק להגיד שאני דפוקה, שאיתה לא אוכל להיות בטיפול אם לא אדבר, שאפסיק להגיד לא יודעת על כל דבר... וכו'... אפשר לומר שהיא נכנסה בי. אולי לטובה, מה יצא מזה? לא יודעת... לפעמים נראה לי שאין לה סבלנות אליי... שאלה או אמרה אם יש לי מוטיבציה לטיפול, למה אני באה לטיפול... ואני? אני רוצה כל מיני דברים אבל יכול להיות ששם זה נשאר. אמרה משהו על זה שהיא לא תתן לי יותר להיות ככה, אז אמרתי לה שהיא כבר עושה את זה, אז ענתה שלא מספיק. בתחילת הפגישה רציתי לשפוך עליה את הכוס תה שהכינה לי... עכשיו אני בסדר ואפילו הייתי רוצה להגיד לה אולי תודה על היום.
הי חנה, בהחלט אפשר להגיד גם תודה (וגם לכעוס זה בסדר). והעיקר שלא תכסחי לעצמך את הצורה בביקורתיות יתר. אודי
מצבי רוח מתחלפים. מהירים. מתעתעים. מבהילים. ככ ככ מתישים. גורמים קטנים שמעיפים להיי וגורמים קטנים עוד יותר שמפילים לתהום. הבוקר התחיל נורא, כי קמתי מאוחר. המשיך נפלא, כי מישהו שחשבתי שלא קורא - סיפר לי שקרא את ברונו. המשיך בתהום, כי הפחד מחילוף מצבי הרוח השתלט עלי. עבר לעצב זהיר וקוצר רוח יציב. המשיך למוות פנימי ויאוש יאוש יאוש. (תחנונים לאלוהי הmood; בבקשה תן לי להיות שמחה, קצת... לא נתן, הכילאי.)
ראיתי באתר שלך וידאו בנושא פגים זעירים וההשפעה על ההתפתחות .. אבל בראיון לא סיימת לענות שם לשאלה של ירון לונדון כי לא היה זמן וזה ממש מעניין אותי לשמוע מה התשובה. ירון שאל איזה סוגי קשיים פסיכולוגיים אופייני לראות בבגרותם של אנשים שנולדו פגים זעירים אתה יכול לפרט פה??
הי מימה, זה ארוך, מאמר שלם ולא מתאים לכאן. אפשר למצוא את זה בכתב העת 'שיחות' בגירסה בעברית. אודי
אני מאובחן כסובל מסכיזופרניה פשוטה simple עם אבחנה מבדלת ל ocd ו דיכאון כפול דיסתימיה וחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת , רציתי לשאול איזה טיפול פסיכולוגי עדיף במצב שלי האם זה emdr או cbt ? והאם ה emdr יותר מהיר מה cbt באופן משמעותי וכך גם יותר חסכוני ?
שלום לך, אבחנה רצינית יש לך. אבל לפני שאתה שואל על שיטת הטיפול חשוב להגדיר מה מטרת הטיפול. אודי
שאפשר להזין אדם רגשית ותפקודית באיזורי חסך- לספק לו גם בשלב מאוחר סביבה מטיבה ומתאימה שתספק גירויים להתפתחות ופיתוח מיומנויות ומסוגלות ובכך תבנה בטחון וערך מחודשים ויסלק חרדות וחששות - מענה מותאם בשלב מאוחר בחיים- אם נצא מנקודת הנחה שזה אפשרי - וגם רגשית אם יספקו שייכות ואהבה וקבלה ועידוד- אדם שקודם היה מדוכא ומדולדל יחוש אנרגיית חיים מחודשת , ימצא חשק ומשמעות ויפתח תושיה לעשיה . תחושת הזהות שלו תשתקם כי זכה לאהבה וקבלה. אם נצא מנקודת הנחה שכל זה אפשרי ובאמת כך הנפש פועלת- היא מחפשת מה שהיה חסר לה כדי להשליך את מהלך ההתפתחות שלה בצורה כמה שיותר אופטימלית, גם במאוחר אם לא זכתה לכך מבראשית... ונניח שכאשר תקבל מענה מותאם, גם במאוחר, הנפש הזאת-והאדם הזה שהתפתחותו קצת עוכבה יתחיל לשגשג אם ואם ואם - האם ההנחות האלה אינן האני מאמין של פסיכולוגים? כי מהנסיון שלי זה נראה שטיפול בכלל לא חותר למלא ולשקם ולהחיות אלא רק להוביל לקו השבר הישן ולהפוך את המטופל למודע ולגרום לו לוותר על השאיפות למצוא תיקון. כאילו שאם מחפש בשלב מאוחר מענה למה שהיה חסר שם ואז , אז מבחינת פסיכולוגים עליו להבין לוותר ולהתאבל ולהשלים עם מה שאין - במקום שיבדקו איך ניתן לספק לו מענה אמיתי שיעצים את היש- במקום לאפשר למטופלים באמת לגדול מחדש - בסביבה של שייכות ואהבה וסיפוק גירויים לשכלול מיומנויות... הבעיה היא שהעולם האמיתי הוא לא מקום מקבל ומלא אהבה ופרגון. בעולם האמיתי של חיכוכים ומאבקי אגו, תחרותיות ואנשים שהם עויינים או מקנאים ולא בהכרח אוהדים אותך... לכן אי אפשר להשלים מהלך שכשל בחסך באהבה ועידוד בעולם שבו חשוף הפרט בבגרות לחוויות מגבילות ומסרסות מצד אחרים 'עויינים' . למה לא מצטרפים כל אנשי הטיפול פשוט ליצור זירת מרחב אלטרנטיבית שיש בה אהבה שייכות וקבלה - ועשייה שמקדמת תרגול כל המיומנויות ליצירת תחושת מסוגלות וערך ובטחון - ורק אז לשחרר מטופלים לעולם האמיתי לתפוס את מקומם- לאחר שסייעו להם לפתח את היכולות והערך ותחושת זהות הבריאה ונאהבות. זה טיפול בנפש^ . לא שום דבר אחר! זה נראה שפסיכולוגים מתסכלים צרכים ואז מעוררים כעס ואז לא ברור כי הכעס שלי היה ככ גדול שכל מה שקרה שם זה הפגעות נרקיסיסטית, עלבון, זעזוע... והנפש מחפשת את מה שהיא זקוקה לו עדיין. אחרי 8 שנים שבעצם מחפשת את אותו הדבר- הפרגון וטיפוח החיצוניים לעצמי שיבואו בני אדם ויאמרו 'אוהבים אותך. את שייכת. את מסוגלת. מאמינים בך. מפרגנים לך" ולא "עבדתי קשה. החזק שורד. זה שלי אל תגעי לי. לכי. בעיה שלך. לא אכפת לי. ככה זה תתמודדי, תשלימי. בעיה שלך. תסתדרי לבד" לשני סוגי המסרים הללו יש השפעה נפשית ככ שונה... ! מה יעשה אדם שחש כי הוא זקוק למרחב מנסוג הראשון? והאמת באמת כל מה שיש לפסיכולוגים להציע זה "תתאבלי שזאת כמיהה ראשונית שלא נענתה בשעתה ותשלימי עם החלקיות וה'אומללות הנסבלת' . וזהו. בלי לשאוף לספק תנאים שיאפשרו לפתח את מה שלא התפתח עדיין . העולם מקום עוין למדי לבעלי רגישות היתר. אנשים הם ביקורתיים שיפוטיים עויינים . צוחקים עליך .. מרפקניים, מנסים להגביל אותך . טריטוריאליים.. לא פיקניק. והצרכים שלך הם לגמרי אחרים...לגמרי. צרכים בפרגון ואהבה. איך אפשר שלא לחוש כעוס מאוכזב ומדוכא שההבדל כזה גדול בין מה שאתה זקוק למה שבאמת קיים.
הי מימה, זו פנטזיה לחזור לרחם. לגן העדן. שם אין תסכולים ותמיד מתייחסים אליך יפה ובהכלה. לחזור למקום הזה זה ההיפך מלגדול, אבל זו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה יורת היא שהמקום הזה הוא בפנטזיה. אודי
שלום אני בן 16 אבל רציתי לשאול שאלה לפעמים בלילה כשאני הולך לישון אני נתקל במעין מחשבה כזאתי שקשורה למרחב שהכל סביבי ממש רחוק ממני (אני מדמיין את עצמי בחלל) ואז אני מדמיין כיאלו יש לי מלא דברים בראש לחץ (לא מוגדר מה יש לי בראש כיאלו מתרוצצות בשנייה מלא מחשבות בראש) ואז בדרך כלל אני נלחץ מזה וחייב לפתוח עיניים ואז כשאני פותח אני מעין נכנס להתקף חרדה אבל המיוחד בהתקף הזה זה שכיאלו איבדתי את קצב הזמן כיאלו לקחו לי שעון והתחילו להריץ את השניות יותר מהר ואני מהלחץ מנסה להרגיע את זה ואז אני פשוט נושם עמוק שומע חדשות מנסה להקשיב לקצב הדיבור ולאט לאט נרגע .. אבל מהזה בדיוק הדבר הזה? זה לא פחד או חרדה זה היה לי מגיל 4 והייתי ממש בוכה מזה התחושה הזאתי שהכל דחוס לי בראש ..
שלום לך, לא ברור לי מהתיאור שלך מה זה בדיוק, אבל נשמע לי שאת הלחץ/עומס אפשר לנסות ולהרפות באמצעים לא מאוד מסובכים. ואז להירדם באופן טבעי (כלומר, מתוך הרפיה וגלישה לשינה). אודי
בעצם עניתי לך על השאלה ששאלת אותי "על מה דיברתן".זה מצחיק כי זה הביך אותי קצת להגיד שאני בכלל אצל מטפל ולא מטפלת. דיברנו על מה זה אומר שאין לי על מה לדבר ועל זה שזה כנראה שלב בהתפתחות שלי. כמו עמידה על הקצה של צוק או מקפצה והשהייה הקצרה שם שניה לפני שקופצים . המון שלבים יש בחיים באלו.
שלום חברות וחברים, אני יוצא מחר לכנס וניפגש שוב בחמישי, לפני הסופ"ש. שמרו על עצמכם, אודי
לא נתת לנו זמן אפילו להפרד ....נראה לי שאתה סומך עליינו יותר . כבר מחכה לחמישי ... בתקווה שיעבור מהר ושתצליח גם לנוח ..
שלחתי הודעה מקודם אבל לא בטוחה שנקלט. אחכה למחר ואם לא,אכתוב שוב. לילה טוב:-)
אתה מבין שכשאתה אומר לי שאתה מעדיף את ההיפנוזה עולות לי מחשבות שאני לא במקום הנכון, שהטיפול לא טוב לי, שהמטפלת לא טובה... תכלס מה שקורה בטיפול זה שאני לא ממש מצליחה לדבר... לפעמים יותר לפעמים פחות אבל בגדול זה קשה. היא, בניגוד למטפלת הקודמת, מאפשרת ואף מעודדת לעתים, קשר בין הפגישות ואז זה לרוב בהודעות. בהודעה הרבה יותר קל לי. לכתוב יכולה הכל, להגיד לא. גם בטיפול לפעמים כותבת... שונאת את זה, כי לפעמים כבר לא יעזור מה שהיא תגיד אני מרגישה שהיא לא אוהבת שאני כותבת...
הי חנה, אני מדבר מנקודת מבטי, בין השאר כיו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה. SE לומדים אנשי מקצוע רציניים מאוד, אז בהחלט יכול להיות שמדובר במטפלת מוכשרת וטובה. הכי טוב זה לשאול אותה, לא? אודי
היי אודי אתמול בלילה קרה לי מקרה לא נעים חזרתי מהעבודה בשעה שתים עשרה וחצי וגיליתי שאני בלי מפתח.... הצלחתי לפתור את זה ובכל זאת הבית עוד נעול והחתולים בפנים עכשיו אני ידבר עם בעל הדירה ונראה מה עושים... בטיפול המטפל אמר לי שהוא מרגיש שאין החזקה שקרו לו הרבה דברים השנה שלא איפשרו לקיים את הטיפול... אנחנו מנסים לחזור לארבע פגישות. דיברנו על התשלום ומחודש הבא אני ישלם לו יותר זה משהו שאני שלמה איתו ונראה לי ראוי.
ד"ר בונשטיין שלום, עברתי טיפול היפנוזה לתלישת שערות מהפנים, אצל מטפל מוכר בתל-אביב. המטרה היתה ללמד אותי לבצע היפנוזה עצמית. לאחר תקופה של תרגול נפסקה התלישה. כך סיימנו את הטיפול. הבעיה היא שכל יום שעובר, אני מתקשה להגיע לאותה רמת "immersion" בהיפנוזה - לרוב אני מדמיין משהו מגעיל בצורה יוצאת דופן עד כמעט רפלקס הקאה, כשהיד נוגעת בפנים. בעצם אני מיתרגל לסיטואציה הדוחה והיא לא מעוררת בי את התגובה הרצויה. בהתאם התלישות חוזרת בהדרגה. אני לא מצליח לעורר תחושה שלילית אחרת, כמו כאב למשל. האם ישנה דרך לתחזק את עצמת התגובה? (בעצם אפשר להגיד שבטעות התגברתי על גועל ממקקים...) תודה רבה, גלעד
שלום, אני בת 21 סובלת מדיכאון קליני כמעט במאה אחוז. מאז שאני קטנה מאוד אני סובלת מחרדה תמידית ועייפות נפשית וכמובן רגישות יתר. השאלה היא: האם זה הגיוני שאני כל כך עייפה נפשית וחרדתית שקשה לי לעשות כמה דברים באותו היום ובאותה תקופה? לדוגמא, במעגל העבודה מאוד קשה לי נפשית ולכן בתקופה שאני עובדת אני שוקעת בדיכאון ועייפות נפשית ולכן באותה התקופה אני לא פנויה נפשית לחשוב אפילו על לפגוש חברות? ובתקופה שאינני עובדת (כיוון שאני מתפטרת כי נפשית וחרדתית אינני עומדת בזה) אני נפגשת יותר עם חברות ומרגישה חופשייה קצת יותר.? דוגמא נוספת היא שבשנה האחרונה הבאנו גור כלבים הביתה (אינני עובדת בשנה הזו) והייתי איתו כל היום בבית וצריך לחנך אותו וכו וזה קשה ואני מרגישה פשוט מותשת נפשית בעיקר ורגשית ואני מרגישה פשוט סחוטה. ומשפחתי חושבת שאני פשוט מגזימה שאני אומרת את זה.. האם זו רק אני שמגזימה ומקצינה (אני בטוחה שלא) או שזה דבר שאכן קיים וכיצד אפשר להסביר זאת למשפחתי? תודה רבה. *נתתי רק 2 דוגמאות אבל זה בא לידיי ביטוי בכל דבר בחיים, פשוט עייפות נפשית מכל דבר, לא יכולה לבצע מספר מטלות מסויימות שדורשות אנרגיה.. נפשית.. רגשית..
אוי..מבאס! ההודעה שלך נשארה ללא מענה של אודי...אודי, תענה לבמבי טוב? טוב שאביב כתבה לך, אני מסכימה איתה. את לא יכולה לדעת מדוע המודליסטית החליטה לעסוק בזה. מצטערת שכתבתי לך כך, אולי מתאים לך לפסל דברים כאלה, לא יודעת...בחרת אולי להתמודד כך? זה עניין שלך וזו רק דעתי איש לא אמר שדעתי נכונה. כל אחד בוחר בחירות בחיים ואני מאמינה שתתמודדי עם הבחירה שלך ובאשר למטפלת שנעדרת וואו..נראה שדווקא הפעם את מצליחה יותר? חיבוק שמתאים, מיכל
