שאלות על אכילה ותאבון. והפרעות אכילה...

הי, לאור הדיונים על הפרעות אכילה ואנורקסיה בחדשות.יש לי שאלה שמסקרנת אותי. אני בלי תאבון רוב חיי מילדות ,נלחמתי בזה. אני יודעת שאני לא אנורקסית. אבל כל הזמן קראו לי כך. עקב הרזון. לפי BMI תת משקל היה דגש עליי, מבי"ס יסודי הערות וכינויים, מורות שמעירות ובכלל כל אדם שרואה ברחוב הערות על הרזון..גרמו לאמא שלי שתשב לי על הראש, זוכרת גם שהתיעצה עם הרופא המשפחה שלה, שאמר לה לעזוב אותי בשקט. אני לא צריכה לספר לך איך זה משפיע בגיל ההתבגרות. כל ההערות שכל אחד מרשה לעצמו בכל פעם שאני נכנסת לחדר דווקא גרמו לי לבעיית דימוי גוף. כלומר רציתי מאוד מאוד להשמין. הייתי מתוסכלת. ונמנעת מפעילויות מלצאת עם בחורים. שנאתי את עצמי. הקטע שכשרזים אז נוח לומר בפנים הערות. זה כל הזמן דיבורים איתי על אוכל ולהתעסק עם אוכל. כמו כמה את שוקלת? מה את אוכלת? וסביב שולחן משפחה מורחבת דגש ודיבורים עליי.. ברחוב כל אחד מרשה לעצמו.. גם להדגיש איזה רזה.. וכו'.. אני לא חיה סביב אוכל לא מעניין אותי משקל כמויות... זה ליווה אותי הרזון... עד גיל 34. כלומר שקלתי 49 קילו גג. לא הצלחתי לעלות אפילו קילו. ניסיתי גם סקנדי שייק. קל לומר תאכלי. שאלתי: : מעניין אותי מה משפיע על חוסר תיאבון. אני יכולה לא לאכול כי אין לי תאבון ולא אשים לב לזה. אין לזה גם ביטוי גופני. למשל, הייתי מצפה שתקרקר לי הבטן, שארגיש עילפון.. כלום.אני רק יכולה בסוף יום פתאום לחשוב רגע מה אכלתי היום? אני במשקל תקין היום.מגיל 37.נע בין 55-62. היום אני בת 48. ואפילו במגמת עלייה לא לכיוון השמנה.אני מאושרת. כי סוף סוף ירדו ממניזה בלתי נסבל ההערות למרות שיש כאלו שלפעמים יגידו רבע עוף... דוגמא: היתי השבוע בלקיחת דם והאחות אמרה...רבע עוף.. נראה לי שזה חילוף חומרים.גם העליה במקל. אני לא חושבת שאני אוכלת טוב בכלל. או יותר.אני גם לא כזו רעבה. למשל ביום ראשון לא אכלתי כלום.. ואתמול אכלתי אחרי העבודה סלט טונה. אני משתדלת לאכול מסודר בעיקר בקורונה הצלחתי. אבל כעת שוב מגמת ירידה.כי כשאוכלים מסודר אז הרעב בא בשעה הקבועה. אולי את תוכלי להבין- כשאין תאבון ואת עסוקה או טרודה זה נשכח בצד..כלומר גם אם אני נזכרת שלא אכלתי וחושבת מה לאכול כי צריך לאכול.. והרבה פעמים מההיצע שישלא בא לי כלום. אני אלו שאוכלים בשביל לחיות מה שנקרא וה לדעתי בגלל חוסר תאבון ותחושת הרעב. נראה לך שזו הפרעת אכילה? למה אין תאבון? שוב אני פוחדת מודאגת כי משקלי תקין וירדו מכל ההערות. דימוי גוף עדיין דפוק מאז שוב עד גיל 30 הערות הערות..אבל לא מתעסקת בזה.(וזה מה ששומר עליי מכל העלהום, כלומר הפנמתי ואני לא מנסה לרצות את הסביבה או להגיע למשקל X כי זה יכול לחרפן וזה מה שקרה כל תקופת הבגרות וגילאי ה-20, דכאון) ודבר אחרון: בצבא צבא כן עליתי במשקל- כי הפכתי זאת למשימת חיי. עליתי 10 קילו והגעתי למשקל 57-55 אז ירדתי הכל. גם כעת שמשקלי תקין, כשהחלה העלייה במשקל בגיל 37 פתאום הרגשתי את תחושת התאבון שאולי הפך בשלב מסויים למוגבר ברמה שיש לאנשים אחרים שרוצה משהו לנשנש אחרי אוכל ולא יודעת מה? וכל הזמן בא משהו ופותחים מקררר לחפש? זה תאבון לא מהבטן כמובן.. וכעת שוב אין לי תחושה כזו אבל גם לא של רעב. כלומר אוכלת ארוחות וזהו אבל מדאיג אותי ששוב אין תאבון גם לארוחות. אני לא מבינה מה זה. זו בעיה אורגנית?

תודה רבה לך. לא מטריד אותי דימוי גופני. :)

הי דנה, בדיוק התפרסמה כתבה ב ynet נושא: https://www.ynet.co.il/health/article/by5i7n5bh?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal חבל שאין מודעות לקבל את כולם בכל גודל...