זוגיות לא בטוחה אם רוצה אותה

שלום, מתנצלת מראש שזה ארוך אשמח אם תקראו עד הסוף. אני בת 20, בגיל 17 הכרתי את חבר שלי לשעבר, הוא זה שנורא רצה את זה בנינו ואני לעומתו יותר "זרמתי על זה" מאשר "רציתי את זה". הוא פיתח רגשות חזקים אלי אולי גם תלות רגשית מסוימת מכיוון שידוע לי שחווה חרם ביסודי וגם סובל מפוסט טראומה שריסקה אותו. לאחר שנה שאנחנו בתוך הקשר שמתי לב שבאמת המצב הנפשי שלו השתפר ושהוא מקשיב לעצות שלי ולדברים שהייתי אומרת לו( מכאן אני מסיקה שנוצרה תלות מסויימת). שנינו איבדנו את הבתולים אחד לשני, ובמשך זמן רב בתוך המערכת יחסית הרגשתי מעורערת אם אני אוהבת אותו או לא. בשלב מסוים אני גם פיתחתי אליו סןג של תלות חברתית- ביליתי איתו רוב הזמן ובקושי עם חברות. אני חושבת שרק לאחר שנה או שנה וכמה חודשים התחלתי באמת להרגיש אליו משהו ממשי , בעיקר כשהוא התגייס לצהל וחזר הביתה אחרי השבוע הראשון הרגשתי סיפוק אדיר לפגוש אותו בסופש ולחבק אותו . לאחר שנתיים ו4 חודשים שאנחנו ביחד החלטתי להיפרד מימנו. לא כי לא הייתי בטוחה אם אני אוהבת אותו, אלא כי הרגשתי שאני מאוכזבת מימנו מכל מיני סיבות שונות ואחרות , שהוא פשוט לא עומד בציפיות שלי ומה שאני מצפה מימנו כבן זוג( כמו תמיכה והכלה, התחשבות וגמישות, השקעה, כנות וכו). אחרי הפרידה הרגשתי מרוסקת כאילו חרב עולמי, לא הפסקתי לחשוב עליו הרגשתי כאילו נתלש מימני חצי. עכשיו לאחר שנה שאנחנו פרודים אנחני מנסים לחזור ליהיות ביחד . ניסיון שני. בניסיון הראשון לא צלח כי הרגשתי שהרגש שלי אליו לא חזק כמו פעם ושאין לי מספיק תשוקה אליו. לאחר תקופה שמעתי שהןא התחיל לדבר עם מישהי חדשה וישר התחלתי לבכות , זה נורא צבט לי בלב ולא הבנתי למה . חשבתי שאין לי יותר רגש אליו. עכשיו אני בקשר איתו ומנסים לחזור. אנחנו לוקחים את זה לאט ולא ממהרים לקחת את זה למקום זוגי ורומנטי. נורא חוששת לפגוע בו, אני מרגישה כאילו אני משחקת בו וגם הוא חושב כך. אני חוששת מזה שמה שאחליט תהיה טעות. מצד אחד אני חושבת שהוא השתנה לטובה בשנה האחרונה ושהפעם יהיה יותר טוב ושזו תהיה זוגיות טובה שמגיע לי אותה, אבל אין לי אליו כמיהה ואת התשוקה שאני מאוד מאמינה שצריך. מצד שני אני רוצה למצוא את ההוא שתהיה לי אליו כמיהה ותשוקה, אבל מה אם הוא יהיה בן זוג לא ראוי? יתייחס אלי באופן שהוא לא מקובל? אני נמצאת בדילמה הזאת זמן רב ולא מצליחה לקבל החלטה חד משמעית.