גמילה מחיתולים גיל 3
דיון מתוך פורום גמילה מחיתולים
היי, יש לי ילדה בת 3, חכמה מדברת מצוין לגילה, אני כבר 7 חודשים בגמילה. קקי לא מפספסת, פיפי עושה בכל מקום ולא נראה שמפריע לה, נראה לי שבגן משקרים לי ושמים לה טיטול מכיוון שכני שולחת בגדי החלפה והיא חוזרת תמיד יבשה. מה שלא קורה בבית אני ממש אובדת עיצות, יש לציין שאני מנסה להזכיר לה כל הזמן ולוקחת אותה לשירותים היא אומר שאין פפי בשבוע האחרון אני שמה אותה בכוח ויד לה פיפי טיפלו שאומרת שאין אני ממש מיואשת ולא מצליחה להבין את זה?
אמא יקרה שלום רב, מהמילים שכתבת אני מרגישה את הייאוש ואת עוגמת הנפש שלך. את עושה כל כך הרבה מאמצים לעזור לבתך, והתחושה היא שזה לא עובד והיא ממשיכה לעשות פיפי בבגדים. את מתארת פער גדול בין הבית לגן, עד כדי כך שאת לא מאמינה שזה אפשרי שבגן היא יבשה... אני חושבת שאין לגן אינטרס לשקר ולממן חיתולים כדי לחסוך לך כביסות במשך תקופה כל כך ארוכה (7 חודשים)... ואני רוצה להוסיף שהרבה פעמים רואים אצל ילדים התנהגות שונה בין הבית לבין הגן. למשל – בגן הם נרדמים וישנים בקלות ובבית יש בעיות סביב השינה, בגן הם אוכלים מצוין כל מה שמגישים להם ובבית הם בררנים ויש עניינים סביב אוכל, בגן הם מתנהגים יפה ומשתפים פעולה ובבית מאוד קשה איתם. גם בנושא הגמילה יכולים להיות פערים גדולים בין הגן לבית, וכנראה שזה מה שקורה עם הבת שלך, אבל הכי חשוב – שזה מאוד מעודד, ומעיד על כך שהיא שולטת בצרכים ויודעת ללכת לשירותים. אז מה יוצר את ההבדל בין הבית לגן? פעמים רבות, ילדים שהתחילו את תהליך הגמילה בשיתוף פעולה, מתחילים לאט לאט להתנגד ולסרב. זה קורה בדרך כלל כאשר ההורים עסוקים מאוד בגמילה, חוששים מפספוסים ומבקשים למנוע אותם בכל מחיר, והגמילה תופסת נפח גדול מדי בשגרת היום יום. ההורים מתקשים לסמוך על הילד שילך לשירותים, והם מזכירים לו, מנדנדים לו, מדברים איתו שוב ושוב על הצרכים, וכופים עליו להתפנות בלי להיות קשובים לרצונותיו ולצרכיו. היוזמה והשליטה הגבוהה של ההורים מקשה על הילדים להיות קשובים לגופם ומעוררת את התנגדותם לתהליך. נוצר המון לחץ סביב הגמילה. מה שצריך לעשות הוא לשחרר את הלחץ ולהעביר את השליטה על הצרכים אל הילד. לא לוקחים ילד בניגוד לרצונו לשירותים אלא מאפשרים לו להחליט בעצמו מתי הוא הולך להתפנות ומכבדים את רצונו. נשמע פשוט, אבל בהחלט לא קל ליישום...זהו תהליך שלוקח זמן, ובמהלכו חשוב לעודד את הילד גם על ניסיונות וגם על הצלחות קטנות בדרך. אמצו הסתכלות אופטימית (בסוף היא תעשה בשירותים), ושדרו לילדה מסר של אמון ביכולתה להשלים את המשימה ההתפתחותית שלה. אם בעוד כמה שבועות אתם לא רואים התקדמות משמעותית, חבל שאתם והילדה תמשיכו לסבול, אתם מוזמנים להיות איתי בקשר. בברכה, איילת אפשטיין - הדרכת הורים ויעוץ זוגי, יעוץ שינה וגמילה. 052-8575311