פורום גמילה מחיתולים

ביתי בת ה 3 גמולה כבר כמה חודשים. עם הולדת ביתי הקטנה חלה ריגרסיה משמעותית בגמילה. האם זו סיבה לדאגה? מה אפשר לעשות? ואיך צריך להתייחס לבריחות?

איילת יקרה, ראשית, מזל טוב להולדת בתך והרחבת המשפחה. הצטרפות אח/אחות למשפחה מאד מרגשת ומשמחת מצד אחד ויחד עם זאת גם "מערערת" את המערך המשפחתי ואת תחושת השייכות והמקום של בני המשפחה. בתך בת ה3 שעד כה זכתה לבלעדיות, כעת נדרשת ללמוד לחלוק את המשאב היקר הזה של תשומת לב. ילדים רבים מגיבים ברגרסיות שונות ( גמילה, שינה, אכילה, התנהגות וכו') עד שתחושת השייכות והמקום שלהם בבית מתייצב מחדש. הרגרסיה עצמה ברוב המקרים, אינה נמשכת כל עוד אנחנו ההורים מגיבים אליה נכון. כל התנהגות שמזכה את הילד בשפע של התייחסות (חיובית וגם שלילית- בעיקר כשיש כעת מתחרה) עתידה להתחזק ולכן אני מציעה לך 2 דברים: 1. לצמצם התייחסות ל"בריחות" של בתך. זכרי שלבתך יש יכולת שליטה על הסוגרים וכעת היא זקוקה לחזק את תחושת השייכות שלה , לא דרך נושא הגמילה. התייחסי בענייניות כשהיא בוחרת להרטיב בתחתונים. אמרי לה שאת סומכת עליה כשתבחר, תעשה בשירותים. ועזרי לה להתנקות. אל תכעסי, או תשכנעי, או תדברי שוב ושוב- זו בדיוק ההתייחסות שאנו מעוניינים לצמצם. בתך לא עושה "דווקא", היא רק מחפשת את הקשר. כשהיא עושה בשירותים- חזקי אותה. 2. לצד זה חזקי את תחושת השייכות שלה בתחומים אחרים: • פני זמן להתייחסות אישית אליה. זה לא צריך להיות ארוך או כרוך בהשקעה רבה- רק זמן של שתיכן (או אבא) ביחד. • הזמיני אותה להיות שותפה בטיפול באחותה הקטנה- להביא מוצץ, לעזור לחתל, לכסות בשמיכה, כל דבר שיאפשר לה להרגיש חלק מכם... • הזמיני אותה לקחת חלק פעיל במטלות הבית- לתרום את תרומתה ולהרגיש משמעותי. (לערוך יחד שולחן, להכין ארוחה, לערוך קניות יחד וכו') מה שעתך? מאחלת לכם התאקלמות והסתגלות מהירה והרבה נחת. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

הבנתי שמגיל שנתיים אפשר להתחיל ולגמול את הילדה שלי מחיתולים, אבל איך אני יודעת שהיא מוכנה לזה? איך אני יכולה לעזור להראות יותר עניין בנושא?

מור יקרה, בתך בת שנתיים ואת שואלת אם זה זמן מתאים וכיצד להתחיל ולעניין אותה בנושא. נפלא שאת מתייעצת ולומדת כיצד ללוות את בתך בתהליך הגמילה, עם ידע נכון וכלים מתאימים התהליך עובר באופן חלק יותר ומעצים עבורה.. הדעה המקצועית הרווחת היא כי תהליך הגמילה דורש בשלות מצד הפעוט, מתוך ההבנה שהילד צריך להיות שותף ולקחת אחריות על גופו ועל תהליך הגמילה. הגמילה היא תהליך אינדיבידואלי בו הילד נדרש ללמוד התנהגויות חדשות ולרכוש שליטה על תהליכים שנעשו עד כה באופן אוטומטי – השליטה בסוגרים. הוא צריך ללמוד את איתותי הגוף ואת המיומנויות שנדרשות עד לעשיית הצרכים בשירותים. הוא צריך להיות מוכן לוותר על סיפוקים מיידיים שעד כה לא נדרש לכך – עליו להפסיק פעילות וללכת לשירותים כשנוח לו כל כך לעשות בחיתול.... כל זה תלוי בטמפרמנט ובקצב האישי. – לא נוכל לעשות זאת במקומו! יש ילדים שיגמלו בגיל 2 ויש בגיל 3+ וזה תקין בדיוק כמו שיש ילדים שמתחילים ללכת בגיל 10 חודשים וילדים שהולכים בגיל שנה וחצי. כדי לדעת אם בתך מוכנה ובשלה עלינו לזהות אצלה סימני בשלות: • יכולת להתאפק- החיתול נשאר יבש לפרקי זמן הולכים ומתארכים (שעתיים לפחות) • הבעת רצון ועניין להוריד חיתול ולעשות כמו המבוגרים • מודעות לקשר שבין לחץ בשלפוחית או במעי להתפנות (הילד עוצר את פעולתו, מסתתר, מתאמץ כאשר הוא עושה פיפי או קקי, הוא מודיע שהוא עושה פיפי או קקי – אחרי שעשה, תוך כדי, ועם הזמן גם לפני עשיית הצרכים.) • גילויי עצמאות ויכולת לפשוט בעצמו את מכנסיו. • החיתול "המלא" מפריע לו. • הבעת עניין וסקרנות כלפי הדרך שהמבוגרים עושים את צרכיהם. אם המיומנויות הללו לא קיימות, גם לא בחלקן, מומלץ קודם כל לפתח אותן, ורק לאחר מכן להתחיל בגמילה. אני מציעה לך להתחיל לזהות את הסימנים ובמקביל לחשוף אותה לנושא. • קני סיר או ישבנון ואפשרי לה "להתיידד" איתם- עודדי אותה לנסות לשבת, להושיב את הבובה וכו' • ספרים וסרטים בנושא • תווכי לה ועזרי לה לעשות את הקישור בין תחושות הגוף להתפנות כשאת רואה שהיא מתאמצת לעשות קקי. • אפשרי לה להתלוות אלייך לחדר השירותים ולראות איך עושים. • אפשרי לה לראות את הפרשות הגוף כשהיא עושה בחיתול והסבירי לה איך "הגוף עובד" (ילדים בד"כ לא ערים למה שנמצא בתוך החיתול) חשיפת הנושא צריכה להיות הדרגתית. אם היא מגלה עניין – המשיכו. אם מתנגדת או מביעה חוסר עניין מוחלט – יתכן שאינה בשלה. נסו שוב לאחר מספר חודשים. כשתרגישי שאתם מוכנים ופנויים לתהליך, את מוזמנת לשוב ולהתייעץ עמנו לפני היציאה לדרך. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

שלום בני בן שנתיים וחצי , בתהליך גמילה כבר כמה חודשים. בהתחלה הלך כל פעם שאמרנו לו לעשות פיפי ואפילו כמה פעמים קקי. בזמן האחרון מסרב ללכת לשירותים ומנסה להתאפק או שבורח לו. ניסינו לעודד אותו עם פרסים אבל לא עזר מה ניתן לעשות?

היי תמר, קודם כל חשוב לי להבין ממך האם הגמילה הגיעה מיוזמתו? או מיוזמתכם? אם הגיעה מיוזמתכם מה היו הסימנים למוכנות לגמילה? האם היום אין בכלל הצלחות בשירותים?