נוגדנים ממחלה לעומת חיסון
דיון מתוך פורום וירוס הקורונה
שלום ד"ר שמעתי בחדשות מספר פעמים בהקשר של נוגדנים לקורונה שעדיף לקבל את החיסון מאשר לחלות. 1. יש לכך הסבר מדוע יש יותר נוגדנים לאחר חיסון מאשר לאחר מחלה? 2. זה ספציפי לחיסכון של פייזר? 3.במידה ויהיה חיסון של נגיף מומת/מוחלש רמת הנוגדנים תהיה אחרת? 4.מתי ניתן יהיה/מה נדרש כדי לדעת האם מי שיש לו נוגדנים (מחיסון או מחלה) יכול או לא יכול להדביק? 5. מה לגבי מעבר נוגדנים בהנקה/ שליה. מתי ניתן יהיה/מה נדרש כדי לדעת האם אפשר להעביר אותם לעובר בדומה לחיסון שפעת ושעלת שמחסנים נשים בהריון. תודה מראש
אנסה לענות לך בגדול על חיסונים... כשמפתחים חיסון המטרה של המדענים ליצור חיסון שיעורר מאוד את מערכת החיסון כך שתיווצר כמות מספקת של דוגנדים ושיהיה זיכרון חיסוני. לכן יש חיסונים שניתנים בכמה מנות או חיסונים שמדי פעם צריך להתחסן שוב למשל- טטנוס. לפעמים שמים בחיסון חומר שנקרא אדוונט- שוב כדיי לעורר את מרכת החיסון. כמובן שגם נקבע הריכוז האופטימלי שיש בחיסון. כל חברה שמייצרת חיסון גורמת ליעילות אחרת כפי שהינך שמעת.ושוב זה קשור למידת עוררות המערכת. לגבי שאלה 4: עדיין אין תשובה למרות ששמעתי היום שבאנגליה כבר אמרו שכנראה שמתחסן עדיין יכול להדביק.
שלום מיכל, 1. לא תמיד רמת הנוגדנים אצל המתחסנים הינה גבוהה יותר מזו שנמצאת אצל אנשים שחלו ב'קורונה' בעברם. 2. אין ביכולתי לצפות את רמת הנוגדנים שתעורר אצל מתחסנים עתידיים בחיסון חי-מוחלש, אם וכאשר יאושר תכשיר כזה לשימוש. 3. סביר שידרשו עוד מספר חודשים (שנים?) כדי לדעת לכמה זמן מגן עלינו חיסון ה'קורונה' של 'פייזר', ואם ומתי האנשים שחוסנו הם מדבקים. 4. סביר שחלק מנוגדני החיסון (של 'פייזר') עוברים גם דרך השליה ונמצאים גם בחלב האם. הרבה בריאות אפי