הפסקת עישון....וחזרה..(ה)

כאשר הגעתי לפיטסבורג ראיתי אנשים נינוחים ושלווים(ולמה שלא)וכאשר רציתי לעשן מייד לנגד עייני ראית no smoke שאלתי את צביקה האם אני שמוק? אבל באמת פשוט אף אחד לא מעשן לא בפאבים.לא במסעדות,לא במועדונים וכמובן לא בבתים,ואם מישהו רוצה לעשן שייצא בחוץ כמו שהרב אומר..ושמה ייעשן. ואז הרגשתי כמו מוקצה,כמו אחד שלא שייך ואז גמלה החלטה בידי להפסיק לעשן...וכן אני..דניאל שמעשן 2.5 קופסאות ליום הפסקתי לעשן. כל התקופה שהייתי בפיטסבורג הייתי אדם נינוח שקט ולא מעשן.עד.... עד שהגעתי לארצנו הקטנה והאהובה מלאת מלחץ ..והצער..ואכן לצערי לא יכולתי לעמוד בזה יותר...ואני מצטער אבל חזרתי לעשן.ולחשוב שלא הייתי עצבני לא הייתי עם חרדות...ואוליי הייתי בריא...כן ייתכן שבתקופה זו לא הייתי בתופעות או בסימפטומים של p/sd't ואז אמרתי לעצמי אוליי כל אדם שנפגע...ישלחו אותו מחוץ למדינה..אוליי הוא יהיה בריא..ואז כל מדינתנו תישאר שפויה..... ןתחשבו על זה...... דניאל.(סיפור מס' 1 ) נ.כ.יש עוד 99 סיפורים ושלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.......

בוקר טוב דניאל , דניאל זאת לא הייתה אשליה , הייתי עם חברים שאוהבים אותך . לא היה לך לחץ כמו שיש לך בארץ וכמו שיש לכל אחד מאיתנו . ההרגשה של חופש הורידה לך את החרדות וזה חלק גדול מהאגירת כוחות . אנחנו לא מסוגלים לעמוד בסטרס תמידי וכל אחד מאיתנו זקוק לטיול בחוץ-לארץ כדי לאגור כוחות . אני למדתי שאני זקוק שלהתמודד כל הזמן אם הסביבה ועם החיים לא תמיד מביא לנו בריאות . אנחנו זקוקים לאגור כוחות בטיולים בימי כיף , בספורט כדי שניהיה מסוגל להתמודד עם החיים . למדתי שכמה שאנחנו עובדים במצב סטרס או נתקלים בסטרס החרדות שלנו עולות . לכן טוב מפעם לפעם להתאוורר . לדאוג להלחיץ את עצמנו כמה שפחות וזה לא פשוט . בידידות . אלן

בוקר טוב אלן איפה התמונה