בת להלום קרב

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

14/06/2001 | 19:48 | מאת: me

שלום, אני יודעת שאני קצת יוצאת דופן. אבל באיזה שהוא מקום אני דומה לכם (המבין יבין). שמעתי משמועות שיש גם המבורכים שעוזרים לילדים של הלומי הקרב ומשקמים גם אותם, איפה ישנם אנשים כאלו שיצילנו מן האפלה ששוכנת ביננו??

14/06/2001 | 19:55 | מאת: יהודה

אנחנו כאן גם בשבילך ובשביל שכמותך המבין מבין אז את מוזמנת להשאר איתנו ומבטיח שנעזור ולו במעט ןאם לא קשה ולא מלחיץ אז אולי קצת על הרקע מאיפה זה בא יהודה

14/06/2001 | 22:41 | מאת: צביקה קומיי

ערב טוב וברוכה הבאה צביקה

14/06/2001 | 22:45 | מאת: אלן

שלום me , אחד מן הדברים המציקים לילדים של הלומי-קרב הוא שלא תמיד מבינים מה קורה . עוברת בך רגשות קשות ומחשבות המציפות אותך . מה שעוזר במצבים האלה הוא להוציא אותם , להפתר מהם . זה נכון שאנחנו מאוד דומים משחי בקירבה של אבא שעבר הלם קרב חווה את מה שאביו חווה , והרבה פעמים בעוצמה די קשה . פה תמצאי אוזן קשבת . תוכלי להתיעץ עם הפסיכוטראפיסט מנהל הפורום -דרור גרין . אני מקווה שאוכל לעזור לך מניסיוני. ברוכה הבאה . בידידות אלן

אלה יקרה, לצערי, את אינך יוצאת דופן, ויש עוד ילדים רבים להורים הלומי-קרב. אנחנו כאן נעשה ככל יכולתנו לסייע לך, בהקשבה ובנסיון להבין ולשתף בנסיוננו, ואת מוזמנת לשתף אותנו במה שקורה לך. לילה טוב, דרור

18/06/2001 | 17:30 | מאת: me

מהיכן להתחיל?

15/06/2001 | 00:58 | מאת: דניאל

למה אפלה?מה אנו אבות כל כך רעים?כל-כך קשים? מה?אני לא לוקח אותם כל בוקר לגן? מה אני לא שומר עליהם ומכסה אותם כל הלילה? מה אני לא עוזר באכילתם? אז מה?צעקנו קצת....אבל עכשיו זה נגמר....ולא אתם לא דומים לנו...כי אנחנו המכוערים...שכחת...ואתם היפים שממשיכים לנו את החיים..הריי נוצרתם בשביל להמשיך...אז בבקשה אל תהיו דומים....אל תזדקקו לשיקום...כי אותנו עדיין לא שיקמו.... דניאל

15/06/2001 | 08:14 | מאת: צביקה קומיי

דניאל יקר ובאמת עם הרבה אהבה שלי אליך פיספסת את הילדה/הנערה/האשה היקרה שפנתה אלינו בתחינה לעזרה - חמוד היא מדברת על עצמה - נמאס לה כבר להיות הבת של היא רוצה להיות היא עצמה ללא תווית וללא ההגדרה את צריכה להיות משהוא כי מישהוא החליט בשבילה אם אני מבין נכון היא רוצה להיות במרכז ושיבינו אותה ואת הצרכים שלה ולא שיבואו אליה בסוג של תוכחה על שהיא רוצה משהוא לעצמה בחיים דניאל יקר שלי אני אוהב אותך ואיך כאן שום פגיעה אישית בך - אלה ברעיון שבו כולנו שבויים שהילדים שלנו אמורים למלא איזה שהיא שליחות למעננו כן גם אני הייתי הרבה שנים (מה הייתי - עד היום) מופעל תחת הלחץ שהפעלתי על כולם הרבה באמצעות מניפולציום למען הבאת מזור לכאבי צביקה

15/06/2001 | 09:17 | מאת: דניאל

בוקר טוב מי..... אתמול הייתי בקצת רגשות סוערים כך שאת בטח מכירה את זה מקרוב.... האמת...את צודקת..אף פעם לא חשבתי שתהיו זקוקים ואני מדבר עליכם על הילדים.הילדים שהבאנו לעולם על-מנת שיהיו שמחים ולדאבוני אני רואה שאתם ממשיכים את מה שאנו רוצים להסיר...את מועקתנו. ראשית עליי להתנצל אם בנימה של אתמול הייתה לי איזוה שהיא ביקורת...לא...פשוט אוליי לא היינו מספיק מודעים..רק אל תשכחי כי גם אותנו גילו בשלב כה מאוחר ..כך שגם אנו לא יודעים מהיכן להתחיל.....אבל כן...חייבים לדאוג גם לכם שלא תהיו ממשיכים...באותם סימפטומים איומים... את יכולה להתחיל אצלנו נקבל אותך בחום ואהבה ..ובטוח שגם תצטרף אלינו יו"ר עמותת של משפחות כי ללא ספק אתם הראשונים שצריכים להם לדאוג...כמו כן אני מבטיח לשאול..לברר...מהיכן אוכל לספק לכם סיוע..אז אל תעזבי...תישארי איתנו אנחנו נעשה את כל המאמצים..כי אתם היחידים שנשארים לנו.. בברכת שבת שלום ולהשתמע...

15/06/2001 | 09:30 | מאת: צביקה קומיי

:-)

17/06/2001 | 14:38 | מאת: me

דניאל היקר.... בתחילה חששתי שאף אחד לא יקשיב ואם כן אז בוודאי גם יפנים(כמו שאתם יודעים לצערי). ליבי נמס לנוכח כל התגובות,מעולם לא .... אתה מבין. שמי הוא אלה. לפני שנה בערך הופעתי בטלויזיה עם אבי ואמי בתוכנית על הלם קרב. באותו יום התוודעתי לראשונה לאפלה בה הייתי. דברים נתגלו ואף הובנו, ליבי נחנק מכאב אך בו זמנית השתחרר כי ידעתי. ועכשיו מתחילה הדרך החדשה. ההורים התגרשו (לא צריך לפרט מה הסיבה) ועכשיו צריך לדאוג לאמא ולשני האחים הקטנים (שכל אחד מהם בבעיתו שלו). אז אני מתרגשת לדעת שיש מלאכים כמוכם שאולי יוכלו לעזור ולו במעט. הנני כאן

17/06/2001 | 07:45 | מאת: יואל

אלה אני שמח שנכנסת לפורום.אני יודע שישנם פה הרבה אנשים טובים שיהיו שמחים לעזור לך בכל שאלה שתפני. בהצלחה!!

מנהל פורום טראומה והלם-קרב