יזכור (ה)

לפני שנה הגעתי, במקרה, לספר 'יזכור' של משרד הביטחון, ושם מצאתי את אהוד, שמת בסיני על-ידי מטוס מצרי בזמן שדיברנו על הגדרת האמנות. במשך שנים שכחתי את שמו, ורק עשרים שנה לאחר המלחמה, כשכתבתי את 'צוות 4', נזכרתי בו. בזכות הפורום הזה גיליתי את האתר של משרד הביטחון, ושם מצאתי את סיפור חייו ואת מקום קבורתו. http://www.izkor.mod.gov.il/cgi-bin/db2www/izkorb86.d2w/report?p=86&b=2&h=86m&t=0&dir=0&i=0&a=11175&d=04950 מאז, אני חושב על שי, שגם הוא נהרג באותה מלחמה. הכרתי אותו בקורס המפקדים הראשון של התותחנים, בצריפין, ומאוד התיידדנו. שנינו חלמנו לסיים את הקורס בהצטיינות (אב), כדי שישאירו אותנו שם להדרכה. ביום שישי, ערב המלחמה, חילקו אותנו לשתי קבוצות. קבוצה אחת, ואני בתוכה, ירדה לסיני, והשניה, ובה שי, עלתה לרמת הגולן. לפני ששי עלה לאוטובוס שהוביל אותו לרמת הגולן, הוא בא להיפרד ממני, ואמר לי: "אם אני לא חוזר חי מן המלחמה, אז תגיד לחברה שלי ש..." אני לא זוכר את סוף המשפט, וכשחזרנו לצריפין לאחר המלחמה גיליתי ששי לא חזר. באותם ימים מיהרו הקמנו גדוד חדש ועלינו למובלעת ברמת-הגולן, למלחמת ההתשה. איש לא דיבר איתנו על ההרוגים, ולא חשב שכדאי שניפגש עם הוריהם. במשך שנים הרגשתי אשם בכך שלא נסעתי לבקר את ההורים, אבל לא הצלחתי להיזכר בשם המשפחה. היום, כשקראתי בספר היזכור על רפי המ"פ של יהודה, שוב חשבתי על שי, ולא הצלחתי להיזכר בשם משפחתו. לפתע עלה בדעתי לחפש בספר את כל אלו שנקראו שי, עד שלבסוף מצאתי את דף ההנצחה שלו, וראיתי את תמונתו כתלמיד תיכון, ונזכרתי ששם משפחתו אריאב. אני מקווה שלא טעיתי, ושזה אכן הוא. לאכזבתי, כמעט ולא כתבו עליו כלום, מחוץ לזה שהוא נולד תשעה ימים אחרי. הוא תמיד נהג לספר לי על הגדוד שלו בבוקעתה, לפני שעזב לקורס מפקדים, ולא רחוק משם הוא נהרג, כאשר הסורים כמעט כבשו את כל רמת הגולן. http://www.izkor.mod.gov.il/cgi-bin/db2www/izkorb86.d2w/report?p=86&b=2&h=86m&t=096723 די. מספיק להיום.

יהודה יקר, זה בכלל לא כאילו. אנחנו כאן, אוכלים ושותים, והם נשארו שם, בחול של סיני ובין הסלעים של רמת-הגולן. אנחנו עוד מעט בני חמישים, והם עדיין בני תשע-עשרה. אם היינו נפגשים אתם היום, אני בטוח שבכלל לא היו רוצים לדבר איתנו. שבת שלום, דרור