שלום לכולם
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
הנה אני כאן אני כבר מאוד עייף מהמתנה לכם ביקרתי בכל מיני מקומות מענינים ובפורומים שונים ראיתי את סבלם של אנשים וכאבם הגדול ביתי הקטנה ישבה לידי ובכתה שאקח אותה קצת לטייל ולא יכולתי אז החלתי שמחר אני חייב להפעיל את יצר ההשרדות שקיים בנו ואלך לטייל לבד לאן שרק אוכל לא לא אברח כמו אז אבל חייב לעשות משהו לנסות לצאת מהמצב הבלתי נסבל אני מודע שאולי יהיה קצת קשה אבל גם זה יעבור פעם הגרוע מכול כבר היה וגרוע יותר לא יכול להיות אולי מאוחר יותר אמשיך לכתוב יהודה
יהודה אתה יכול!!!!!!!! עדי
ב ה צ ל ח ה צביקה
יהודה יקר, אני שומע את הקושי ואת הכאב שלך, הניכרים בכל מלה, ונזכר במצבים דומים שעברת בעבר. גם אז התחושה היתה לפעמים מייאשת ומותשת, ולמרות זאת הנחת לכוחות הגדולים הטמונים בך לשמור עליך מבפנים עד עבור זעם. אני מקווה שגם עכשיו תדע לעשות שימוש בכוחות האלו שלך, ולא תיכנע לייאוש. יש לך משפחה אוהבת, ואני מקווה שבכל אשר יקרה תזכור שהם אתך, ודואגים לך. וכמובן, אנחנו כאן חושבים עליך כל הזמן. לילה טוב, דרור
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
