הודעה לכולם-חשובה (ה)

כידוע לכים הכרתי בפורום i o l בחור בשם רונן ..נוצר ביננו קשר טלפוני יום יומי לאחרונה זיהיתי שהוא לא כתמול שלשום ואתמול בלילה הוא התקשר אלי והיה על הפנים רב עם אשתו ועם משפחתו והיו דיבורים כמו שאומרים""הבן אדם הרים ידיים!בקושי הצלחתי להרגיע אותו ,,והבטחתי לו שמחר(כלומר היום אני מגיע אילו עם אשתי ומרגיע אותו ובעיקר את אשתו ומשפחתו..ואכן נסעתי אילו עם אישתי ,כשאני בנסיעה עובר התקפות חבל על הזמן אבל לא ויתרתי והגעתי אילו ראיתי בחור צעיר בן 28 גבוה -עניים כחולות -יפיפה ממש דוגמן כינסתי את אישתו ומשפחתו והסברתי להם במה דברים אמורים הם היו בהלם וגם רונן.אשתי דברה ותמכה באשתו שנמצאת על סף יאוש חשתי בהקלה אצל רונן התחבקנו ונפרדנו..וכאן אני צריך את עזרתכים ותמיכתחם ברונן אל תספרו לו שסיפרתי לכם אנא תעודדו אותו ...1הוא בפורום ,iol "אור

אני גם אתמוך. עדי

יישר כוח לדעתי יש מקום לשלב גם בעלי מקצוע בעלי מקצוע טובים הם כאלה שיכולים להשאיר את הרגשות בצד ולהיות יעילים בעזרה האם רונן יכול להצטרף לבאי הפורום? - כי אם כן אתה יכול לבקש מדרור למחוק את כל האיזכורים עליו לפני שהוא נכנס ומשתתף יישר כוח צביקה

לצביקה- היתי מעוניין שהחברים יענו לבקשתי ..ושאכן ימחקו את הודעתי על רונן ואני ינסה לגרור אותו לכאן מחר..הוא לא יוצא כבר חודשים מהביית..ומצבו לאחר ביקורי "גבולי"ועל מנת שתתרשמו על מצבו תקראו את הודעותיו מאתמול ב iol "אור

אכן תזכה למצוות, כשנכנסת בטח ראית את המתח הרב ביני לבין אישתי והיא חשבה היום לעזוב את הבית שככה יהיה לי טוב, אחרי השיחה איתך קיבלתי מספר והעינינים סודרו היא עכשיו יותר פתוחה ומבינה ואני מרגיש שתרמת מעבר למה שאתה חושב ומעבר למה שאני יכול להגדיר, אם זאת גם היה לי קשה להסביר להוריי את מצבי והכימיה בינך לבינו נוצרה והוא דיבר איתך ביחידות, זה נדיר אצלו כי הוא דיי מופנם ולא איש שיחה הוא הבין את משמעות התמיכה והחיזוק והעביר זאת לאחיי. אחי אתה איש יקר מאוד לי ולאנושות ואני רואה בכל פורום את הרצון העז שלך לעזור ולייעץ לאחרים ופחות להיעזר , אני אומנם חוזקתי מהשיחה אבל כפי שאמרתי לך דאז הרגשתי ותחושותיי הפנימיות בערכי הירוד לא נותנות לי מנוח ולא יתנו לי כי אני רואה זאת לאורך השנים , איני רואה טעם בחיים של סבל והתמודדות מתמדת אם מחלה בלתי הגיונית והרסנית אני מאמין במדיטציה ושלוות הנפש והגוף ומאמין שהשלווה תבוא בעקבות דבר אחד... לי אין כוחות להתמודד והרפואה כושלת ומתרסקת, כולם בפורום יודעים שלא ניתן לסמוך על רופאים אני לא צריך לשכנע ואני עצמי בכל הכנות גמרתי את הכוחות והתקוות ב-9 שנים בהם אני סובל. אתה יודע שזה לא עיניין של זמן אלא אמצעי וכשזה יגיע לידיי אשכב על מי מנוחות. אנא כבדו את דבריי ואל תשכנעו אותי אחרת כי באמת שאין תקווה לצאת מזה ואיני רוצה לחיות שנים באשליות לעצמי, היום אני יקום מחר מחרותיים אני יפול אולי אני חלש מכם וגם זאת תכונה אולי לא טובה או נבונה אבל צריך לקבל אותה. אתם צוות על הכיפאק כאן המישכו במלאכת הקודש לעזור אחד לשני והיעזרו באור היקר שנסיונו והבנתו יקרים מפז(הרבה יותר מרופאים). בידידות , רונן

שלום רונן , אני מזדהה לחלוטין אם הסבל שאתה עובר ואתה חווה . המחלה שלנו מתעתעת בנו כל הזמ ן ועצם העובדה שנכנסת לפה מראה על רצון לחיות ולהתעודד . אני עברתי הלם -קרב במהלך חילוץ החטופים בקו 300 . הצורך להוציא את המחשבות הרעות והשדים שעוברים לנו בראש הוא דבר משחרר אתה מוזמן לבוא ולהכנס עוד לכאן . אני מכיר את הסבל שגורם המחלה הזרת .חוסר ההבנה מצד הסביבה , רגשות של יאוש המשתלטים על המשפחה הקרובה שאינה בדיוק מבינה מה עובר ,או מה עבר עלייך . גם העובדה שהמצב הרוח שלנו משתנה כל הזמן דבר המתיש אותנו לחלוטין . חוסר היכולת לבצע מטלות הפשוטות ביותר כמו לצאת החוצה , להגיע למקום הומה אדם , ואפילו לנקות את הבית .מכניס אותנו לעמדה ,לפינה . תדע , שאין לנו במה להתבייש , ואנחנו צריכים לחשוב על עצמנו מה יעשה לנו טוב . לנסות להתעלם קצת מרצון הסביבה והאחרים . כי בדרך -כלל זה הדרך הטובה להיכנס לקונפליקט . אני כל שמח שהגעת לפה . אני אחרי שכבר היה הלם-קרב יום אחד נסעתי מבאר-שבע לתל-אביב . התיישב בחור צעיר שסיפר לי איך הוא נפגע מהלם-קרב במלחמת לבנון ,ושהוא רוצה לשים קץ לחייו . הוא לא מצא אף אדם שידבר איתו . אמרתי לו תספר לי אני יכול לשמש לך אוזנת קשבת , אני לא אתמוטט ,אני יודע להגן על עצמי . הוא דיבר איתי על הקרבות שהוא עבר במלחמת לבנון . אני הקשבתי ונהנתי מכל רגע . הסיפור שהוא סיפר לי היה הסיפור של מלחמת לבנון והאסונות והקרב האישי שלו במלחמה ולאחר המלחמה. לא יכולתי להבין איך זה שהוא לא קיבל טיפול ואף אדם לא רוצה לדבר איתו . אנחנו בני -אדם רגילים שנקלעו למצב לא נורמלי . נתתי לא לשפוך את ליבו , הוא החל לבכות ,חיבקתי אותו . הוא חש מעודד . עזבתי אותו בתל-אביב במצב הרבה יותר טוב מן המצב בו הוא החל את הנסיעה . הוא הבטיח לי שהוא לא ישים קץ לחייו והבין שיש אנשים טובים הרוצים לעזור בארץ ולאב הכל שלילי ושחור . המסע הזה באוטובוס מייצג את התלאות שכולנו עוברים עם ההלם-קרב .כל המחסומים שאנו פוגשים בדרך ,הממסד הדי אטום , החברה והמשפחה שאינה בדיוק מבינה מה עובר עלינו . חשוב לנו להיות ביחד ולעזור אחד לשני . אני כבר ויותר מחצי שנה מגיע לנט"ל עמותה לטיפול בנפגעי וטראומה לאומית . הכרתי חברים חדשים שעברו דברים קשים ונוראים , אך אנחנו עוזרים אחד לשני . יש במקום מועדון חברתי שבו אנחנו עושים ציור , פיסול , קאראטה . המקום הזה ממלא אותי בכוחות חיובים וחדשים .אני גם התחלתי לקבל במקום טיפול פסיכולוגי . החלתי להבין שאנחנו לא לבד בהלם-קרב , עוד הרבה חיילים שנפגעו מסתובבים ביננו יותר ממה שאנחנו חושבים . כדי להלחם ויש עבור מה . ראיתי במועדון אנשים שהגיעו שברי -כלי והחלו לפרוח . גם אני .התייחסות שלי לנושא השתנתה מקצה לקצה . אני אומר לכל מי ששם לב שאני לא מרגיש טוב שיש לי הלם -קרב . אנחנו לא צריכים להתבייש ואנחנו לא אשמים . אני תמיד אשמח לדבר איתך . בידידות . אלן

כייף לקרא את מה שקראת הבוקר אני מאמין שפתיחה כזאת תביא אותך להשתתף בפורום עם הרבה פתיחות כמו במכתב הראשון תמשיך כך צביקה נ.ב אתה מוזמן להתקשר טלפונית (תמיד) 052-888486