PDD

בני בן שלוש ו-3 חוד' אובחן ע"י המכון להתפתחות הילד כ-PDD גבולי. יש לציין,כי התפתחותו בכל התחומים מלבד התפתחות השפה היתה תקינה. מדובר בילד חכם מאוד בעל יכולת קוגנטיבית גבוהה לגילו אולם עם בעיה קשה בהתפתחות השפה.כיום בגיל 3 אוצר המילים שלו מוגבל מאוד ומורכב בעיקר מחלקי מילים למרות שהחל כבר בגיל שנה להגות כמה מילים.מדובר בילד מבין וסקרן מאוד עם יכולת עצמית לפיתרון בעיות למרות שהוא יודע גם לבקש עזרה מהסביבה כשהוא צריך. המלצת הרופאים היא לשלב את הילד בגן טיפולי בחינוך המיוחד(כרגע הוא הולך לגן רגיל),אולם אנחנו לא מוכנים כיוון שאנו מרגישים שבכך נגרום עוול לילד. יתרה מזה איננו מסכימים עם האיבחון שמדובר בילד עם פי.די.די אלא עם ילד עם בעיה בהתפתחות השפה הגורמת לו לקושי בתקשורת.האם את ממליצה לשלבו בחינוך המיוחד או שמא לקחת סיכון ולחכות עוד שנה כי תחושת הבטן שלנו כהורים אומרת לא להכניסו לגן מיוחד. אנו עדים להמון מיקרים בהם ילדים אובחנו כילדי PDD והמליצו לשלבם בגנים מיוחדים ובסוף התברר שמדובר בילדים חכמים יותר לגילם שהשתלבו במערכת החינוך הרגילה יותר טוב מילדים "רגילים". האם כל ילד עם התפתחות שונה מהרגיל הופך אוטומטית לחריג? נא תשובתך המהירה, ההורים המבולבלים.

לאמא המודאגת ולקלינאית התקשורת שלום לפני כחודשיים שאלתי בפורום זה שאלות מאוד דומות , גם בני אובחן ע"י רופא מהמכון להתפתחות הילד שהוא על גבול הפי.די.די וגם לי הומלץ גן בחינוך מיוחד להלן השתלשלות הענינים מאז האבחון שנעשה בחודש מרץ : מלבד ללחץ העצום שאליו נכנסתי בעקבות האבחון ולמרות האבחון אני הרגשתי שיש לי בבית ילד שהבעיה שלו היא דיבור ולא תקשורת . התחלתי להשקיע השקעה מאסיבית בילד , לתקן את טעויות הדיבור שלו, הוא היה מאוד מתבלבל בגופים , מדבר לעצמו בגוף שלישי, לא מבדיל בין זכר לנקבה, בונה צרופי לשון חדשים וכו' , אני מצידי התעקשתי שידבר נכון וחזרתי כמעט על כל טעות שלו בצורה מתוקנת (כמובן בלי לעבור את הגבול ובלי להלחיץ אותו הכל נעשה ברוח טובה בצורה של משחק) ראיתי שהילד משתפר בצורה משמעותית כל יום הרגשתי בשיפור , במקביל הלכתי לקלינאית תקשורת , בפגישה הראשונה הוא לא תקשר איתה כלל, לאחר מספר פגישות התחיל לשתף פעולה , למרות שהאבחון טרם הסתיים הנטיה כיום היא בכוון של בעית דיבור ולא של בעית תקשורת . יש לציין שאני מאוד מתחרטת שהלכתי קודם לרופא התפתחותי אשר מיהר לחרוץ גורלו של בני מפגישה בת חצי שעה , גישתה של קלינאית התקשורת היתה הרבה יותר מקצועית ואחראית , ואם מלכתחילה הייתי פונה אליה היו נחסכים ממני לילות ארוכים ללא שינה, לחץ מתח וחרדה . בפורום זה קיבלתי התיחסות מהירה ותשובות לשאלותי , למרות שלא ראית את בני קיבלתי ממך תשובות שעמדו במבחן המציאות , לכן אני מנצלת הזדמנות זו להודות לך ומבטיחה שאמשיך לספר מה קורה דורית