פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

שככתי לציין כי לפעמים קשה לו לבטא את עצמו גם בעל-פה וגם בכתב (לפעמים משתמש בניסוחים מסורבלים ומשמיט מידע שחיוני להבנת כוונתו) הדבר בולט מכיוון שזה לא תואם את העובדה שהוא בחור חכם, מוכשר ודעתן.

חבר שלי, בן 24 ונראה לי שיש לו בעיה כלשהי בתקשורת. הוא אינו יוצר קשר עין - לא בשיחה ולא באף סיטואציה אחרת, עם אף אדם. דיברנו פעם על הנושא אבל הוא התקשה להסביר מדוע הוא נמנע מכך, הוא לא אמר בבירור אם זה מביך אותו, מפריע לו או כל דבר אחר. הוא אינו מודע לחשיבות של המבט בתקשורת בין אנשים, וכשניסיתי להסביר למה זה חשוב הוא ביטל את דבריי. לדבריו הוא התנהג כך מאז ומתמיד. האם מדובר בבעיית תקשורת? אם כן - מה נתן לעשות? האם אפשר לשכנע אותו שכדאי לו לטפל בכך?

האם תופעת לווי של כאבי בטן לאחר נטילת 10 מ"ג ריטלין, ניתן למנוע ע"י מתן מזון אחר בבוקר לדוגמא: האם שילוב של חלב וריטלין מביא לתופעת לווי. איזה מזון מומלץ לתת עם הריטלין בבוקר?

תשמעו אני בן 14 כדורסלן מצטיין אני טוב בלימודים אבל הקונסרטה הורסת לי תחיים יש לי דופק מהיר ואני בכושר אני מתחיל לגמגם אבל אני ידעתי לנאום תמיד דברים הכי קטנים מפחידים אותי וגורמים לי לחרדות אני לוכח ריטלין וקונסרטה מאז שאני זוכר את עצמי בבקשה תעזרו לי כי אני מתמותת בבקשה תענו לי לאימייל ועוד דבר אחד יש לי הזיות כל הזמן ופרפורים בלב..

האם קיים קשר בין חשיפה לשתי שפות (שפה אחת בבית ושפה אחרת בגן) לבין גמגום (גיל שנתיים וחודשיים) ?

רציתי לשתף אותכם בתופעה מוזרה, שכשאני חושבת על משהו להגיד אז זה נמצא אצלי בזכרון אבל ככל שאני מדברת אותו ואומרת אותו אז ביזמן שאני מדברת אני שוכחת אותו וכך נתקעת ושוכחת מה רציתי להגיד באמצע הדיבור. ואין לי חרדה או משהו כזה וגם לא הפרעות קשב וריכוז ולא לקויות למידה.. זו פשוט תופעה מוזרה שקורת לי תמיד מאז שנולדתי . מה קורה לי ?

היי הילה השאלה מה זה המשהו הזה? האם מדובר על דברים קשים, עצובים, קשים רגשית להגיד? אולי זו איזשהיא עננה של עומס רגשי שמתלווה למה שאת רוצה להגיד בגלל פחד להגיד או מבוכה וכו' וכו'.

זהו שזה כל דבר שאני רוצה להגיד אפילו כשאני עונה על שאלות במתימטיקה זה קורה . כלומר זה לא דברים שיש בהם עומס רגשי, מבוכה, עצובים, מפחידים או קשים רגשית. זה קורה לי גם כשאני לבד ומנסה להקליט את עצמי למיקרופון .

שלום רב. אני רוצה לשאול שאלה בקשר לשליטה בקול. אני רוצה ללמוד לשלוט בקול שלי, אני מדבר בשקט הרבה פעמים ואנשים בקושי שומעים אותי ומבקשים לחזור על הנאמר,ואני מנסה אבל זה כאילו נתקע איפשהו,הרבה פעמים אני מנסה גם לדבר בטונים מסוימים,לשחק עם הקול וגם לא מצליחה. אני מאוד אשמח לקבל את תשובתך ועצתך. בתודה מראש.

את יכולה לעשות עימוני קול

אני סטודנטית לפסיכולוגיה העורכת מחקר על הסיבות לליקויי למידה. תהיתי האם תוכלו להפנות אותי למקורות העוסקים בנושא זה.

בני בן הארבע וחצי, התחיל לדבר באופן יחסי מאוחר. היו בעיות היגוי טופלנו אצל קלינאית תקשורת והיום הוא מדבר נפלא. רק לאחרונה שמתי לב שבמקום צ' הוא אומר ס'. כמו סעסועים, סיפור וכו'. הוא ילד נבון ובונה משפטים ומספר סיפורים. האם צריך לפנות שוב לקלינאית תקשורת, או שזה יסתדר. האם אני יכולה לעזור לרכוש את הצלילים הללו?

שלום. בני בן שנתיים וחודשיים. הוא החל לדבר בגיל שנה וביחס לשאר הילדים בגילו, הוא תמיד גילה התקדמות מהירה בשפה. הוא חשוף לשפה ההולנדית כבר שנה. אנו מניחים כי הוא מבין את השפה, אך מלבד מספר משפטים, אינו דובר הולנדית. בחודש האחרון, בני מגמגם בתחילת משפט (א א א אני הולך...). בימים האחרונים, הוא רק מושך את הצליל (א...ני הולך..). שאלה ראשונה: דעתך בעניין זה. שאלה שניה קשורה בהתנהגותו עם ילדים אחרים. הוא נמצא בגן הולנדי. בכל פעם שילד מתקרב אליו, הוא מתרחק. הוא לא מסוגל להיות ביחד עם קבוצת ילדים. נראה חושש, מבוהל, לחוץ. האם לדעתך זה קשור לשפה ? אנחנו מחפשים תמיכה נפשית עבורו וקצת מבולבלים. תודה.

שלום רב, ילדינו בן שנה ושמונה חודשים סובל מבירידה בשמיעה. בבדיקת ABR לא התקבלה תגובה אך כשמדברים אליו (ללא מכשירי שמיעה) בקול רגיל הוא מבין ןמבצע את ההוראות (ללא קריאת שפתיים). האם נתקלת בתופעה זו ? האם קיים מישהו בארץ או בכלל במתמחה בטיפול בתופעות כאלו?

שלום רב. שמי טניה ואני אמא לילד בן 3. אנחנו גרים בפלורידה 9 חודשים. אני עם ילד בבית.ילד שלי התחיל לדבר באנגלית ועברית. אנגלית אנחנו מבינים אותו , אבל עברית לא כל כך. הוא למד אנגלית רק דרך טלויזיה. לילד שלי יש המון אנרגיה ואין תחת לשבת לעשות דברים והוא לא יכול להסיק את עצמו הוא חייב אותי תמיד ולפעמים אין לך חשק. ילד מאוד מפונק כל דבר הוא רוצה ואם אני אומרת לו לא הוא מתחיל להשתגעה. כמה פעמים הוא נשך אותי. לפעמים הוא רוצה משהו ואני עסוקה לענות לו הוא יכול נתת לי מכה, אני מאוד כועסת והוא מבקש סליחה. לפעמים גם אני מאבדת שליטה ואני יכולה נתת לו מכה ואני יודעת שזה לא טוב, אבל זה יוצאה לפעמים. הילד שלי יכול באמצע החנות להתחיל לצעוק ולשתולל במידה ואני אומרת לו לא! אני כבר לא יודעת מה לעשות. אם ילדים הוא משחק יפה בדיוק 10 דקות . אני מבקשת את עזרתך. תודה מראש.

שלום, האם רופאים יכולים להשתלם ולהיות קלנאי תקשורת ? תודה

האם תסמונת לנדאו קלפנר מוגדרת כהפרעה אוטיסטית? היכן ניתן לקרוא חומר בנושא?

שלום, לפני שאני נרשם ללימודם ברצוני לברר מהו שכר קלינאי\ת תקשורת. מהו מצב השוק? האם צפוי שבעקבות פתיחת לימודים במקומות נוספים יפחת הביקוש? תודה.

שלום, למדתי הנדסה רפואית ואני מאד מתקשה במציאת עבודה וגם לא כ"כ מתחברת לתחום, לכן אני שוקלת לעשות שוב תואר ראשון בקלינאות תקשורת שזה תחום שיותר מדבר אלי ומרכיב חשוב בהחלטה שלי תלוי במשכורת. עשיתי בירורים וממה שהבנתי שהמשכורות נעות סביב 7000 ש"ח.האם באמת זאת המשכורת הסטנדרטית למשרה מלאה?ובנוסף אני רוצה לדעת האם המשכורת עולה במשך השנים בעקבות הותק? תודה

בני בן שנה ושמונה חודשים , קלינאית התקשורת אמרה לנו באיבחון כי יש לו איחור שפתי. האם איחור שפתי מצביע על PDD? האם השניים קשורים תמיד אחד בשני? יכול להיות ילד שסובל רק מאיחור שפתי וללא PDD?

הבן שלי בן שלוש וחצי לאחר איבחון שנעשנ לו יש לו אחיור בשפה וכן בעיות בריפוי ועיסוק כיום התחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת ומרפא בעיסוק. הבן שלי מאוד אלים וקשה לו לשחק עם בני גילו. כיצד מתמודדים והאם יש סיכוי שלאחר מספר טיפולים יהיה ככל הילדים ומה עליי לעשות לגביי האלימות שלו?

שלום, שמי זהבית ויש לי ילד בן שמונה כשהילד היה בן שנתיים לערך, עברנו גירושים! הילד קיבל את זה מאוד קשה ועבר לגן מיוחד במשך 4 שנים! שהבעיה העיקרית שלו הייתה בעיות ריגשיות! אחרי 4 שנים של טיפול בגן מיוחד הוא עבר לבית ספר רגיל לחלוטין כיתה א' הילד היה מקסים התקדם כל כך יפה והגיע למצב שהוא בין התלמידים הטובים בכתה כיתה ב' - הילד התחיל יפה את הלימודים ופתאום התחילו לו בעיות של אלימות והילד ממש לא רגוע, אני מקבלת מכתבים מהמורים דבר שבחיים לא קרה יש לציין שבלימודים הוא בסדר גמור הבעיה היא שהוא מעצבן ומציק לילדים ומגיע לא פעם ביום למצבים של אלימות לדעתי העיניין נובע מהסדרי הראייה הלא קבועים עם האבא שלו לדעתי כל פעם שהאבא לא מגיע או משהו כזה הילד פשוט מתחיל עם כל זה ועד שסוף סוף הוא מתחיל להתאזן שוב האבא מופיע והכל חוזר חלילה אשמח לקבל תשובה מממוחה לגבי העיניין. תודה רבה זהבית

שלום לך יש לי ילד בן 7 היפראקטיבי אחת הבעיות שלו זה שהוא "נתקע" באמצע משפטים הוא ילד פעיל במיוחד בלי רגע של שקט נפשי או פיזי היום בדיוק התחלנו טיפול בריטלין מאחר והומלץ ע"י ניורולוג שאלתי היא האם בעית ה"התקעות" קשורה לזה שהוא היפר והאם יש סיכוי שזה יחלוף יחד עם השפעת הרטלין? תודה

תודה רבה האם יש לך מושג איפה באתר זה יש פורום על ילדים היפראקטיבים?

קראתי בעיון רב (ועם לא מעט מאמצים -עקב בעיית ADD ), את הכתבה הנ"ל. כמי שלוקה ב-ADD הנושא מאוד מענייו אותי !!. היכן בארץ נכנסה כבר השיטה? אל מי לפנות ?.

הכתבה מופיע באתר, במדור "מחלות ובעיות", תחת הכותרת "אילוף הסורר". בני.

האם אפשר להמליץ לי על קלינאי תקשורת באיזור קרית אונו והמרכז לילד בן 3 בברכה

עם רב נסיון בשפה, דיבור וספקטרום אוטיסטי

פרידה שלום, יש לי בן , בן 2.5, התחיל לדבר לפני 4 חודשים. אוצר המילים גדל כל יום, אבל הוא אינו אומר צירופי מילים, אלא רק בודדות, למעט בשירה. הוא מסוגל לשיר שירים שלמים (בשיבושי מילים) אבל ברצף משפטים. האם ההתפתחות נראית תקינה?

שלום, שמי אורלי ואני מורה לחינוך מיוחד. אני עוסקת כבר 3 שנים עם אוכלוסיית pdd המשולבים בבתי ספר רגילים. אני פותחת קבוצה שתעבוד על מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים אלו. מכיוון ששמעתי מהורים רבים שלילדיהם אין אפשרות להפגש עם חברים אחרי שעות בית הספר אני פותחת קבוצה זו גם לשם יצירת קשרים חברתיים. הקבוצה תתקיים בקרית אונו ומוזמנים אליה ילדים מכל האזור. הקבוצה מיועדת לילדים המשולבים בבתי ספר רגילים (בכיתות מיוחדות) . לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עימי בטלפון - 348200 - 0545 אורלי עמית

שלום, אני בת 29 ויש לי הפרעות בדיבור מאז שאני זוכרת את עצמי , שבאות לידי ביטוי ב"בלייק אאוט" בהוצאת משפטים ובשיבושם, במיוחד כשאני מתרגשת. כמו כן אני מרגישה שכשאני רוצה לדבר אני צריכה להיות מאוד מרוכזת ואם אני לא מרוכזת קורה שיוצאות לי מילים שלא התכוונתי לאמר,מילים משובשות ומשפטים משובשים. קשה לי להגות מילים מורכבות וכשאני מתנסחת זה מצריך ממני השקעת מחשבה (שלא תמיד נושאת פרי).אני נוטה לשתוק (במיוחד בחברת אנשים) ,דבר שמקרין בעיניי חוסר ביטחון וגורם לי להרגיש כך. כדי לשמור על רצף דיבור אני משתמשת לעיתים קרובות ב"אה". אני מאוד שאפתנית ורוצה להתקדם בעבודה לתפקידים ניהוליים שמצריכים יכולת ביטוי גבוהה וזה, כמובן, מתסכל אותי . האם לדעתכם הבעיה שלי היא בעיית תקשורת? אם כן ,למי ניתן לפנות ובאילו מסגרות? אשמח לקבל תשובה תודה ויום טוב

רציתי לשאול איך קוראים לקושי בהבעה כזה שגורם לחוסר יכולת לתקשר כמו שצריך עם בני אדם ואז אף אחד לא מבין את האדם ולא יכול לתקשר איתו . איך קוראים לקשיים כאלה בהבעה ? איזה קשיים בהבעה הם חמורים עד כדי חוסר תפקוד עם הסביבה ?

שלום אני מבקש יעוץ מצב השמיעה שלי כדלקמן אוזן ימין אוזו שמאל SRT 55-60 85 DSCR 110 100 איזה מכשיר מתאים לי ? תודה האם מגיע לי נכות מביטוח לאומי? אני עובד בתפקיד משרדי

מטפל מוסמך בעזרת בעלי-חיים.לאחר השתלמות בחוג לפסיכוטרפיה באוניברסיטת ת"א. ניסיון רב בטיפול בילדים ונוער . מטפל בהפרעות התנהגותיות וגמגום . טיפולים פרטניים או בקבוצות נערכים בסביבה טיפולית תומכת בחיק הטבע. שלומי 054-5262255

שלום רב, זה ההודעה השניה שאני רושם בפורום לגבי הגמגום אצלי. בתמצית העניין, הגמגום שלי מתאפיין בעיקר כאשר נמצאים בפורום סגור של אנשים כדוגמת כיתה למשל. אני בן 16.5 , ובשנה האחרונה כאילו התחזק הגמגום שוב וחזר להיות מפריע. בסה"כ במצב היום-יומי, אני לא נתקל בגמגום כאשר אני מדבר עם חברים \ מורים , או בכלל עם אנשים, וגם עם הזמן למדתי איך להתמודד עם הגמגום. אך אם דבר אחד אני לא מצליח להתמודד, כאשר אני נמצא "במקום סגור" עם אנשים, למשל: אני מתאמן בקבוצה, וכאשר מקריאים שמות פשוט צריך לומר את המילה "פה" , אז הרבה פעמים אני נתקע, ותמיד יש את הרגעים שלפני קריאת השם שרצות לך בראש כל מיני מחשבות.. או למשל שצריך (נקרא לזה להתפקד), לכל אחד יש מספר וצריך לומר אותו, זה צריך להיות מהר ובקול, ויש מאמן שדורש שיגידו את זה חזק, ולפעמים שזה מגיע אלי אני נתקע, עושה "עיוותים", דברים שגורמים למבוכה, ובנוסף לכך זה גורם שבמקום לבוא להתרכז באימון, אני צריך לקוות שהמאמן לא יגיד להתפקד או משהו כזה. בסה"כ אני ילד עם בטחון עצמי בסדר, כשיש לי משהו להגיד אני לא חושש להגיד לו, אבל הבעיה הזאת נהפכה להיות קצת גדולה עלי. בסה"כ גם מבחינה חברתית, שחברים מעירים או משהו כזה, או שואלים \ צוחקים, אני לא אחד שנפגע מזה, ואני לוקח את זה כבעיה שצריך לטפל בה, ומנסה להחליק את העניין .. וכל עוד אני ממשיך לשחק טוב - זה הכי חשוב. בכל אופן ניסיתי ליצור קשר עם קלינאי תקשרות קרוב לביתי, אך עוד לא חזרו אלי עם תשובה כדי לקבוע פגישה. המצב עצמו קצת מביך, אבל אני אצטרך בכל מקרה להיפגש אני מאמין. כבר מחר בכיתה \ באימון זה יכול לקרות לי שוב, האם אוכל לקבל טיפים \ טלפון כדי לדבר אפילו עוד היום עם קלינאי בטלפון או אפילו להיפגש כדי לראות איך מתקדמים עם העניין. (גר באיזור השרון) תודה רבה.

ראשית, אני רוצה לברך אותך על כך שפנית לאבחון. אני מצטער לשמוע שעומד לעבור זמן עד שתגיע לאבחון. אני מציע לך פנות ללאבחון במקום אחר, אשר בו זמן ההמתנה יהיה קצר יותר, כדי שתוכל לתאר את הקשיים שאתה חש ולקבל הדרכה ו"טיפים" איך להתמודד עם הנושא באופן יעיל יותר. בכל מקרה, אני חושב שאם כבר התחלת את התהליך של מציאת מטפל/ת, כדאי לך להמשיך אותו ו"לדחוף" את הנושא כמה שיותר מהר - כלומר, לא לחכות זמן ממושך עד לאבחון. בהצלחה

זה בא לידי ביטוי בבעיות מוטוריקה ובעיות חברתיות?

שלום רב האם אפשר להמליץ לי על קלינאי תקשורת בחיפה/קריות לילדב בת3 בברכה

מכון "הדים" שבמרפאת זבולון בקרית ביאליק..

אני מציע לך להשמר מהמלצות עלומות, מאנשים שאינך מכירה. כדי לתת לך המלצה, יש לדעת מה הבעיה של ביתך ואז לבחור קלינאי/ת תקשורת העוסק/ת בתחום ספציפי זה. אני מציע לך לפנות לארגון קלינאי התקשורת הישראלי ולבקש שמות של מספר מטפלים באזור מגורייך העוסקים בתחום שבו את זקוקה לטיפול. הטלפון של האגודה הוא: 03-9217815 בהצלחה

האם אפשר להמליץ לי על קלינאי תקשורת באיזור קרית אונו והמרכז לילד בן 3 בברכה

שלום. אני בחור בן 30 ומאז שאני זוכר את עצמי אני מגמגם. עלי לציין שעד לפני כמה שנים הגמגום שלי היה מאד קשה. עד לפני שנה עבדתי על עצמי בעניין הזה והיום, אני עדיין לא מדבר שוטף לגמרי, אך המצב הרבה יותר טוב. אני מנהל אורח חיים נורמלי, סיימתי לימודי תואר ראשון, יש לי די הרבה חברים ואני בן אדם מאד עצמאי. לכן, אני לא חושב שהדבר משפיע על הביטחון העצמי שלי אותו אני מגדיר כבסדר ואני גם לא חושב שהסיבה היא חרדה מפני שאני אמנם לא אדיש בכלל אך גם לא לחוץ. עוד דבר, אני גם לא חושב שהדבר נגרם מטראומה שעברתי כשהייתי תינוק. ברצוני לדעת מה יכולה להיות הסיבה לגמגום והאם יש טיפול לזה גם לבחור בגילי. האם עלי לעבור טיפול או להמשיך לעבוד על עצמי לבד? איני חושב שאם אמשיך לבד אתקדם יותר ממה שהתקדמתי מכיוון שכבר כל כך הרבה זמן הגמגום לא עבר למרות השיפור הניכר. והדבר הכי חשוב - האם בגילי יש אפשרות שהגמגום ייעלם? אני אודה לכם מראש על קבלת תשובה מהירה ככל האפשר.

שלום, אני אומנם לא קלינאית תקשורת אבל צברתי קצת ידע בתחום הזה של הגמגום.אני בת 22 ואני סובלת מגמגום בערך מגיל 10.כמוך,גם הגמגום שלי לא נגרם מטראומת ילדות או מסיבה קיצונית כלשהי, הוא פשוט צץ לו..הגמגום שאני סובלת ממנו הוא גמגום קל,אבל מן הסתם הוא מפריע לי מאוד אז בחצי שנה האחרונה אזרתי אומץ והחלטתי ללכת לטיפולים אצל קלינאי תקשורת. הטיפולים האלו עוזרים להתמודד עם בעיית הגמגום ולשלוט עליו בצורה כזו שיהיה ניתן לעקוף את הגמגום בכל מיני תרגילי נשימה ותרגילי דיבור, אבל כפי שהמטפלת שלי אומרת אין נוסחת קסם להעלים את הגמגום, אבל כשלומדים לשלוט עליו הוא פוחת ויכול להיות שתוך כמה שנים כמעט ולא ארגיש בו.. אז קודם כל יישר כח על זה שהצלחת להתמודד עם הגמגום לבדך בלי שום עזרה מקצועית (הייתי שמחה לשמוע איך..) ודבר שני בכל גיל (עד כמה שאני יודעת) אפשר לטפל בבעיה הזו,ואתה יכול להתחיל טיפולים אצל קלינאי תקשורת במקום מגוריך.. בכל אופן אני מקווה שעזרתי לך ואני מאחלת לך המון בהצלחה!!

ראשית, אתה בודאי כבר יודע שהסיכוי שהגמגום "יעלם" בגילך הוא קלוש ביותר. לשאלתך, האם ניתן לטפל בגמגום בגילך - התשובה היא שכמובן שניתן - כל עוד אתה מעוניין בכך. לגבי השאלה, האם כדאי לך לפנות לטיפול, נראה לי שהתשובה טמונה בתוך השאלה שלך. אתה מציין ש"עבדת" על עצמך והצלחת לשפר את הגמגום עד נקודה מסויימת ושאתה חש שמכאן ואילך לא תוכל להשיג שיפור נוסף. לכן, נראה לי שזה הזמן לשקול פניה לקלינאי תקשורת אשר יוכל לבחון את האפשרות להמשיך ולהתקדם, תוך קבלת הדרכה אישית. בהצלחה

יש לי בעיה שכל רעשי הסביבה "נדבקים" לי לאוזניים ודווקא הדברים שאני רוצה לברוח מהם . למשל השכנים שלי מדליקים שירים שאני שונאת וכל פעם שאני מנסה להתרכז במשהו או אפילו גם כשאני לא מנסה להתרכז בשום דבר, מה שקורה הוא שהאוזניים שלי משחזרות וזוכרות את השירים ואני נדהמת מהזיכרון העצום שלי לשירים האלה שמפריעים לי להתרכז שהמוח שלי יודע לשחזר את השירים כמו שאדם עובר טראומה ואז תמונות חוזרות על עצמן מהזיכרון כפלשבקים ואז אני נכנסת לקצב של המוזיקה בלי שאני רוצה וזה ממש הורס את הריכוז והורס לי את החיים. אז זה מה שקורה לי. ואז אני שמה אטמי אוזניים במשך כל היום וכל הלילה כדי לנסות לברוח מהרעש . רופא אוזניים אמר לי לא להשתמש הרבה באוזניים מפני שהוא רואה שזה מזיק לי . יש לציין שיש לי קשיי שינה ואני צריכה שקט מוחלט כדי להתרכז וקשה לי בכל זאת להירדם . תרופות נגד חרדה ולשינה לא עזרו לי . אני רוצה לציין שיש לי עוד תופעה מוזרה והיא שברגע שאני רואה משהו אני מושפעת ממנו מהר . למשל אם אני רואה רציתי לשאול מהי התופעה הזאת ואיך מתמודדים איתה ?

התופעה שאת מתארת יכולה לנבוע מגורמים שונים. אני הייתי מציע לך לפנות לאבחון של הפרעת שמיעה מרכזית (CAPD). בעיית שמיעה מסוג זה גורמת למצב דומה למה שאת מתארת: קושי להפריד בין רעשי הסביבה לגרויים השמיעתיים ה"חשובים". ניתן לאבחן את זה ולטפל בזה בהצלחה. עד כמה שידוע לי, אבחון מסוג זה נעשה בבי"ח תל השומר, במכון השמיעה והדיבור. יתכנו, כמובן, גם סיבות אחרות לבעיה שאת מתארת, אך הייתי מתחיל מברור של הנושא שציינתי. בהצלחה

זה הפורום הכי קרוב שמצאתי.. אז ככה- אני בת 17 ויש לי לפעמים בעיות קטנות בדיבור כמו בליעת מילים, דיבור לא ברור, ואפילו יש מצבים שאני יודעת שאני פשוט לא אצליח להגיד את המשפט כמו שצריך. זה קורה בעיקר כשאני מדברת מהר, ולפעמים זה די מציק, בעיקר בדיבור רצוף או בויכוחים עם אנשים השאלה שלי היא אם זה לא מאוחר לטפל בדבר כזה ואם יהיה בכלל יעיל ללכת לקלינאי תקשורת או משהו אחר? וכמה עולה פגישה? יש החזר מכללית מושלם? כמה זמן לוקח לפתור בעיה כזאת בערך? יש סיכוי שזה יעלם לגמרי? תודה

הבעיה שאת מתארת נשמעת כמו "דיבור חטוף" (מה שמוגדר באנגלית cluttering). בגילך "המופלג" ניתן עדיין לטפל בכך ולשפר את בעית הדיבור באופן משמעותי. הדבר יחייב אותך לעבודה על הנושא ולמשמעת עצמית והתמדה בזמן הטיפול. עלייך לפנות לקלינאי תקשורת העוסק בהפרעות שטף דיבור. עלות הטיפול משתנה לפי האדם אליו את פונה ולפי ההחלטה אם לפנות לטפול פרטי או ציבורי. אם את רוצה לטפל דרך קופ"ח, עליך לפנות לסניף שלך ולבקש הפניה לקלינאי תקשורת מסויים אשר עובד עם קופ"ח, וכך גם תקבלי מידע על העלויות. בהצלחה

שלום וחג שמח אינני בטוחה כי הגעתי אל המקום הנכון אני אישה בת 33 בשנים האחרונות גיליתי כי יש לי בעיית תקשורת חמורה עם אנשים. הבעייה מתבטאת בכך...שאינני מבטא את עצמי נכון...קושי בשליטה על רגשות...וחשה כי הדמות שמשקפת אותי בעיניי אחרים לא נכונה. בעייתי מונעת ממני להתקדם בחיי...וגם להשאר במערכות יחסים כלשהם. אודה אם תוכלו לייעץ לי הייכן ניתן למצוא עזרה.

הבעיה שאת מתארת מצריכה פניה לפסיכולוג. במקרה זה, קלינאי תקשורת אינו הכתובת הנכונה. כל טוב.

שלום רב, אני אם לבן שנתיים וחמישה חודשים. בני מדבר בצורה שוטפת, מנסח משפטים מורכבים ואוצר המילים שלו גבוה בהרבה ביחס לבני גילו. עם זאת, אינו הוגה ר', ח' ו-ק'. בשל כך לעיתים אנשים חדשים או זרים מתקשים להבין אותו. הדבר מתסכל אותו מאוד. התייעצתי בטיפת חלב וברופאה המטפלת ואלו טענו כי עד גיל שלוש ואפילו ארבע אין סיבה לדאגה. אני חושבת אחרת. א. האם ילד כה צעיר יכול להיעזר בקלינאות תקשורת? ב. האם ידוע על קשר בין שיבושי הגייה מסוג זה לבין לקויי למידה עתידיים? אודה על תשובתכם.

אין כל סיבה לדאגה בנוגע לשיבושי ההיגוי שציינת, אצל ילד בגיל שנתיים וחמישה חודשים. השיבושים הללו הם נורמליים לחלוטין לגילו. הדיבור של בנך אמור להפוך, בהדרגה, ליותר מובן והשיבושים אמורים להעלם במהלך השנה הקרובה. אם את רואה שאין שיפור הדרגתי בצלילים הללו לקראת גיל שלוש וחצי, יש מקום להתייעץ שוב. עד אז, אין סיבה לדאגה.

אני בן 18, והתחלתי לגמגם בגיל 5. חשוב להגיד שלפני זה (לפי עדויות הורי בלבד) לא גימגמתי. בגיל 5-8 לא הייתי מקבול במיוחד בלשון המעטה בשכבה בבית-הספר שבו למדתי וילדים הציקו לי וירדו עלי כמעט כל הזמן. אני חושב שבגלל זה "פחדתי" לדבר ובעקבות כך התפתח אצלי הגימגום. מה שעוד בהתחלה הוא היה חלש יחסית, אבל בכל פעם שילדים צחקו על כך שגימגמתי הגימגום התגבר. בגיל 9-12, עדיין באותו בית-ספר, התחלתי לרכוש יותר חברים, לייזום יותר דברים ולהרגיש יותר ביטחון עצמי. בד בבד גם תדירות הגימגום ירדה. אם בגיל 8 גימגמתי למשל 70% מהזמן, בגיל 12 גימגמתי אולי 30% מהזמן. לאחר מכן, בכיתה ז' עברתי לבית-ספר חדש ששם אף אחד לא ידע על בעיית הגימגום שלי, והתדירות בגימגום שלי ירדה עד לאולי עד ל-2%, ובכל מקרה לא כאשר באתי בדיבור עם חברי לכיתה, אלא רק עם דמיות סמכותיות כגון מורים או דמיות סמכותיות אחרות מחוץ למסגרת הלימודים. כיום אני ב-י"ב, ועד היום אף לא אחד מחבריי יודע על הגימגום שלי, ומעגל החברים שלי נרחב למדי. אולם הוא (הגימגום) מופיע לפעמיים כאשר אני בלחץ או בא בדיבור עם דמיות סמכותיות. הוא עדיין נמצא שם, אבל הוא "מדוכא" ע"י הביטחון העצמי. התדירות אולי פעם בשבוע- ולא באופן קשה בכל מקרה. הלכתי למסר טיפולים בונגע לגימגום וכולם היו טיפולי סרק. המסקנה האישית שלי, בתור מגמגם, מניסיון אישי- הפתרון בחלק לא מבוטל מהמקרים הוא ביטחון עצמי לקוי, והדרך לשפר את בעיית הגימגום הוא עבודה על עליו.

שלום גיא. גם אני סובלת מגמגום קל מגיל 11 בערך.(ואני כמעט בת 22 )אף פעם לא סבלתי מגמגום קשה אבל הוא תמיד היה קיים בדיבור עם אנשים ובמיוחד במצבי לחץ (כפי שבוודאי אתה מכיר..) אז קודם כל אני שמחה שהצלחת "לעקוף" את בעיית הגמגום ע"י שיפור הבטחון העצמי,זו בטח הקלה!! אני מטופלת אצל קלינאית תקשורת ואמנם יש שיפור אבל כמובן שהגמגום לא נעלם כי יש לזה גם חלק פסיכולוגי- כמו ביטחון עצמי. אז אם אפשר לבקש ממך שתספר לי איך פיתחת מודעות להעלאת הביטחון העצמי,כלומר איך יישמת את זה בפועל?? כי זה נראה לי די נדיר שהגמגום מופיע פחות למרות שלא טופלת אצל קלינאי תקשורת.. תודה :))

אשמח לדעת לקבל כל מידע בנושא , מי מטפל ואיך מנקים מתכות מי מתמחה בתחום תודה

קיים אתר באינטרנט שנקרא DAN - Defeat Autism Now שם תוכלי לקבל מידע עדכני בנושא.

לצוות שלןם רב. בעלי בן 30 והוא מגמגם קל עד בינוני (בעיקר שהוא לחוץ או לא רגוע) מזה כ- 5-6 שנים. הצלחתי לשכנע אותו ללכת לקלינאי תקשורת והוא אכן ביקר אצלו 4 פגישות ולאחר מכן החליט שדי לו וכל מה שאני עושה אינו משיב אותו לקליניקה.(אני משכנעת אותו שהוא זקוק לטיפול ) יש לציין שבעלי היה מאוד לחוץ לאחרונה מאחר שפוטר מקבע בצבא ובמשך של 10 חודשים ישב בבית ללא עבודה וזה רק החמיר אצלו . אנא עיזרו לי למצא פיתרון איך להשיב אותו לקלינאי תיקשורת ולסיים עם הבעיה . יש לציין שהגמגום הגיע איליו בעקבות אירוע מוחי פתאומי של אימו (הוא בן יחיד ללא אבא) אשמח אם תיעץ לי בהקדם כי לפעמים ממש קשה לי, עם זה. תודה וחג שמח. פרפר נחמד.

אני חושש שאין לי דרך קלה לסייע לך. בעלך בן 30, ואם הוא בוחר לפנות לטיפול, הדבר חייב (!) להעשות מרצונו. אין סיכוי שטיפול יעזור לו כל עוד הוא עצמו לא רואה בכך את הנחיצות. למרות שהדבר אינו פשוט, אני מציע לך לנסות "לרדת ממנו", ולהעביר לו מסר ברור שאת לא לוחצת עליו. אם הוא "בוחר" להשאיר את המצב כפי שהוא, יהיה עליך לקבל אותו כפי שהוא. אם וכאשר הוא יחליט לטפל בנושא באופן מסודר (ולא רק 4 מפגשים) יהיה מקום לבחון את הסיבות להופעת הגמגום שלו ואת האפשרויות לבחירת דרך הטיפול הנכונה עבורו. חשוב שתביני שלחץ, אצל הרבה אנשים, מגביר את חומרת הגמגום. יתכן שמזוית הראיה שלו, הלחץ שלך שיפנה לטיפול לא מסייע לו - אלא מחמיר את הבעיה. לסיכום, אין לך דרך אמיתית "לדחוף" אותו לטיפול. את יכולה לתמוך בו, וכאשר הוא יחליט שהוא בשל לכך, הוא יתטרך לפנות לטיפול מיוזמתו האישית. אני מאחל לכם בהצלחה ואורך רוח. חג שמח

קודם כל תודה על התשובה המהירה ועל ההבנה. בעבר, כילדה קטנה, הייתי מספר פעמים בהדסה עין כרם. אני מקווה שאוכל לקבל הפנייה לשם.

רעיון מצויין ! את יכולה לפנות לכל מרכז רפואי גדול בו יש מכון לשמיעה ולהתאמת מכשירי שמיעה, ואם הדסה קרוב למקום מגורייך ואת חשה שם בנוח, זה רעיון טוב מאוד. אני בטוח שהם יוכלו לכוון אותך למכשיר המתאים ביותר עבורך, בלי שינחו אותם שיקולים זרים. בהצלחה, ושתשמעי רק דברים טובים. חג שמח

בני בן ה-3,לומד בגן שפתי,ומפיק ממנו רק טוב. שאלתי: לאורך כ-ל תהליך ההשמה, נאמר לנו שהוא ,"מידי אינטיליגנטי" בשביל גן שפתי ושאר הילדים יהיו שם ברמה נמוכה,ועם בעיות נילוות.ועדיף לנו לחכות עם זה עד גיל 5,שאז רמת הילדים בגן כבר גבוהה,יחסית. אבל,במקביל נאמר לנו, שגנים שפתיים ניפתחים בהתאם לדרישה-כלומר, אין מצב שילד יעבור השמה,ויומלץ לו על גן שפתי,והוא לא יקבל. אז אם אכן כך הדבר, שאלתי היא: מדוע הקלינאים לא מפנים גם ילדים "חכמים",עם בעיות שפה נטו לגנים שפתיים? הרי שאז הרבה מאד הורים מהססים,ימהרו לתת לילדיהם את הסיוע המתבקש הזה?

את שואלת שאלה טובה, שאין לי תשובה טובה עבורה. יתכן שהסיבה המרכזית לכך היא שלילדים רבים עם בעיות שפה יש גם בעיות בתחומים אחרים. זה הופך אותם לילדים עם בעיות תקשורת וחיברות נרחבות יותר (ולכן הם אולי נתפשים כפחות "חכמים"). חשוב להבין שילד עם בעיית שפה הוא לא ילד פחות "חכם", אלא יש לו קושי להביע את היכולות שלו באופן שיובן היטב ע"י הסביבה. אני מבין את התסכול שאת מתארת, אך אני מציע לך לדאוג שבנך יקבל את השילוב הטוב ביותר עבורו. כלומר, אם אנשי המקצוע יעצו לך לא לשלב אותו בגן שפתי בשלב זה, אני הייתי מקבל את המלצתם ומחכה עד שהזמן יבשיל. בנתיים אני בטוח שאתם דואגים שהוא יטופל אצל אנשי מקצוע מתאימים כדי לסייע לו להתקדם ולמצות את הפוטנציאל הגלום בו. בהצלחה

שלום, יש לי ירידה בשמיעה בשתי האזניים, אני נעזרת כיום במכשיר שמיעה ובעקבות המלצת המכון ממנו רכשתי את המכשיר - ברצוני לרכוש כיום מכשיר שמיעה נוסף, לאוזן השניה. הבעיה היא שכאשר התחלתי לעשות סקר שוק - גיליתי שבכל מקום ממליצים לי על מכשיר אחר, עם תכונות שונות. כך לשמל במכון מסויים המליצו לי על מכשיר עם 9 ערוצים ובמכון אחר - מכשיר עם 16 ערוצים. אינני בקיאה בנושא מספיק על מנת לדעת מה טוב עבורי, כמו כן אני מבינה שיש לא מעט חברות המיצרות מכשירי שמיעה - כיצד עלי לדעת מי מבינהן טוב יותר או פחות? האם זה נכון שאורך חייו של מכשיר שמיעה הוא פחות או יותר 5 שנים? האם מישהו יודע ויכול לומר לי באופן אובייקטיבי - כי חברה אחת נחשבת לטובה יותר או פחות מחברה אחרת? אני מרגישה די אבודה בעניין וכאילו אין ביכולתי לסמוך על אף אחד - שכן כולם למעשה רוצים לשווק לי מכשיר שמיעה. אודה לכם אם תוכלו לענות לי אול להפנות אותי למקור מידע מוסמך אחר. תודה מראש, רונית

אני מבין את התסכול שלך. הבעיה שאת מתארת היא בעיה אמיתית, כיוון שלכל הסוכנויות אשר מפיצות מכשירי שמיעה יש עיניין עסקי למכור מכשירים מסויימים (אותם מכשירים ספציפיים שהם משווקים), ולכן עלול להווצר מצב בו את לא מקבלת את כל המידע הרלוונטי עבורך. אני מציע לך לפנות לאחד מהמכונים הגדולים לשמיעה שממוקמים בבתי החולים הגדולים (למשל מכון השמיעה בתל השומר) ןלבקש הערכת שמיעה והמלצה לגבי מכשיר שמיעה אשר יענה על הצרכים שלך. במקום כזא אין סכנה של "הטייה". בהצלחה

התגובה שלי לא נקלטה כמו שצריך - היא נקראת "אולי גם בהדסה" שוב תודה!

היי, אני מתכוונת ללכת ללמוד באוקטובר הבא, ומקצוע הפרעות בתקשורת עיניין אותי. הייתי רוצה לקבל קצת יותר מידע אודות המקצוע, אפשרויות התעסוקה ומצב השוק. תודה על העזרה.

תוכלי למצוא מידע מידע מפורט בנושא באתר קלינאי התקשורת הישראלי בכתובת www.ishla.org.il באתר יש גם הכוונה לשלושת המוסדות המאפשרים ללמוד את המקצוע בארץ, כך שתוכלי למצוא מידע על דרישות הקבלה וכד'. בכל מקרה, בהצלחה !

שלום, אני בת 21.5 ואני סובלת מגמגם בערך מגיל 10. עליי לציין שהגמגם שלי הוא גמגום קל אבל יש מקרים שבהם הוא מחמיר במצבים שאני מנסה להסביר את עצמי ובמצבי לחץ. בחצי שנה האחרונה אני מטופלת אצל קלינאית תקשורת שעוזרת לי להתמודד עם הבעיה..אבל הגמגום עדיין נשאר ולא "נעלם". רציתי לשאול איך גמגום יכול להופיע ככה פתאום באמצע החיים ולא לעבור כמו במקרה שלי? ואני זוכרת שאחותי הייתה בת 10,11 היא גמגמה אבל לא בצורה קשה וכיום היא מדברת בצורה שוטפת ורהוטה מבלי שהייתה צריכה שום טיפול? האם זה קשור לביטחון עצמי? תודה על העזרה

השאלה שאת שואלת היא "שאלת מיליון הדולר". אף אחד לא יודע, באמת, מה גורם לגמגום להופיע באופן פתאומי - ואז להעלם או לא להעלם. באופן כללי, הגמגום יכול להופיע (בפעם הראשונה) בטווח הגילאים שבין שנה וחצי ועד 12 שנים. חשוב לצייןי שככלו שגיל ההופעה מאוחר יותר - הסיכוי שהגמגום יחלוף מעצמו - נמוך יותר. אני שמח שאת נמצאת בטיפול בנושא, אך עליך לבחון אם הטיפול יעיל עבורך. הטיפול אמור לסייע לך בהתמודדות עם הגמגום, אך מאידך הוא אמור גם לסייע לך בשיפור שטף הדיבור. את בודאי כבר יודעת שלחץ מגביר את הגמגום ובמצבי לחץ והתרגשות, סביר שאת "נתקעת" יותר. עם זאת, הלחץ אינו הגורם הראשוני לגמגום, אלא גורם מחמיר - כאשר כבר יש לך גמגום. ולשאלתך, "האם זה קשור לבטחון עצמי?". אצל אנשים רבים הגמגום משפיע על הבטחון העצמי שלהם (ביחוד על הבטחון התקשורתי שלהם). אבל הדבר אינו הכרחי. הביטחון אינו חייב להיות מושפע מהגמגום - וגם אם הוא מושפע מכך, ניתן ללמוד כיצד להתגבר על העכבות התקשורתיות המתרחשות בזמן הגמגום. טיפול של חתי שנה הוא זמן ממושך דיו כדי שתוכלי להעריך האם הטיפול שבו את נמצאת הוא מתאים עבורך. אם את חשה שהטיפול אינו מספק אותך, אני מציע לך לבחון עם המטפל/ת שלך אך הסיבות לכך וכיצד ניתן לשנות זאת. בהצלחה, ואנ מאחל לך שנה טובה ושוטפת יותר...

שלום מאיה, בני בן שנתיים וחצי והיה לפני כשבוע בהצגה בפעם הראשונה. כבר כשניכנסנו לאולם החל לבכות בהיסטריה וכשהחלה ההצגה כולו רעד מפחד, לאחר מכן ראה את ההצגה עד הסוף אך עדיין היה לדעתי מבוהל כי לא דיבר ולא הגיב. מאותו יום החל לסבול מפחדים בלילה כששוכב לישון ופורץ בבכי ואומר "לא רוצה הצגה" ולא מוכן להמשיך לשכב, נרדם איתי על הספה מאד מאוחר כשכבר ממש לא יכול להחזיק מעמד. לאחרונה החל גם להתעורר בלילה בבכי (עבר כמעט שבוע וחצי מההצגה). כ- 5 ימים לאחר ההצגה החל גם לגמגם חוזר על מילה ראשונה במשפט כמה פעמים או על הברה ראשונה- דבר שלא היה קיים בעבר מכיוון שדיבר שוטף. האם סביר כי אכן החרדה מההצגה גרמה לו לגימגום, והאם תופעת הגימגום עקב חרדה נעלמת לבד כשהילד מתגבר על הפחד. כיצד עליי לנהוג? אודה על תשובתך.

שלום לך, אני מניח שאת מפנה את השאלה אלי, למרות שפנית ל"מאיה". לשאלתך, במרבית המקרים, גמגום אינו מתחיל כתוצאה מטראומה רגשית (למרות שאנשים רבים נוטים לחשוב כך). עם זאת, את מתארת מצב שבו בנך היה מפוחד מאוד ולאחר זמן קצר החל לגמגם. יתכן שהארוע שאת מתארת היה מעין "קטליזטור" (כלומר גורם מעורר או מאיץ) להופעת הגמגום. בהחלט יתכן שכאשר תפחת רמת החרדה של הילד מהארוע הלא נעים - יפחת הגמגום ובהדרגה יעלם. במידה ואת רואה שחולפים מספר שבועות ואין שיפור משמעותי בשטף הדיבור, אני מציע לפנות לאבחון גמגום אצל קלינאי תקשורת המתמחה בנושא. בנתיים, חשוב לאפשר לו תחושת בטחון ואין מקום לגרום לו לעליית רמת החרדה. לעומת זאת, לא כדאי לאפשר לו לשבש את שיגרת החיים כתוצאה מהמצב הקיים. כלומר, ניתן לספר לו סיפור לפני השינה, לשבת לידו וכד', אך לא כדא לאפשר לו "להרויח" מהנושא ע"י כך שהוא מקבל דברים שאינם מקובלים בביתכם (למשל,לישון איתך - אם הדבר לא היה מקובל לפני כן). בהצלחה, ושנה טובה

שלום, אני אם לילד מקסים ונבון בן 10, בעל שפה עשירה ויכולת ביטוי טובה מאד. הבעיה היא שהוא מאד קולני, גם בדיבור רגיל, ובמיוחד בשעת התרגשות/התלהבות דבר זה גורם לכך שאני מוצאת את עצמי מדברת גם כן בקולניות או משתיקה אותו, אך הבעיה החמורה יותר בעיני היא שהחברה הסובבת מתרחקת ממנו ו/או משתיקה אותו כל הזמן. אציין שבמצבים בהם הוא פחות משוחרר בהתנהגותו או מתבייש הוא מדבר בעוצמה רגילה ונעימה לאוזן. האם ניתן לפתור את הבעיה וליצור אצלו מודעות עצמית לעוצמת הקול שהוא מפיק? אני מודה על הסבר ועצתך

ילד "קולני" כפי שאת מתארת, אינו מהווה "בעיה רפואית" בד"כ. הסיבה הנפוצה ביותר לדיבור חזק מידי היא הרגלי דיבור לקויים. סיבה נוספת יכולה להיות ירידת שמיעה קלה. מהאופן בו את מתארת את בנך, נראה שהוא סיגל לעצמו הרגלי דיבור אשר גורמים לו להגביר את עוצמת הקול, גם כשהדבר אינו מתאים. ניתן לטופל בדבר, אך עיקר הטיפול מתמקד בפיתוח מודעות של הילד לעוצמת הקול שלו וכן פיתוח מודעות לתגובות הסביבה לקול החזק שלו, כדי לסייע לו להבחין מתי הוא מדבר בעוצמות "לא הולמות". יש לציין הסתייגות אחת: במידה שהילד אינו מעוניין לנסות ולשנות את הדבר, זו עלולה להיות משימה קשה - כיוון שהטיפול מחייב שיתוף פעולה ומוטיבציה מצידו. במידה והוא מעוניין לשנות את מאפייני הקול שלו - טיפול כזה צפוי להצליח בתוך זמן קצר יחסית. עליכם לפנות קלינאי תקשורת העוסק בהפרעות קול - ואשר יש לו/לה נסיון טיפולי עם ילדים בגיל זה. בהצלחה, וחתימה טובה

שלום רב, יש לי בן דוד בן 5 שסובל משיבושי הגייה.אבל הוא סובל מבעיה נוספת והיא שהקול שלו ברוב הימים צרוד.יש ימים שיותר ויש ימים שפחות.אחרי שהוא קורא סיפור הקול כמעט ולא שומעים אותו.השאלה שלי היא האם יש קשר בין השיבושי הגייה והצרידה.או שהסיבה היא הלחות והעובש שיש על הקירות של החדר שלו מאחר וגם אחותו שיושנת איתו גם סובלת מצרידות אבל לא באותה חומרה.

לא חייב להיות קשר בין הצרידות לשיבושי ההיגוי שלו. ילדים רבים בגיל זה עדיין משבשים צלילים מסויימים, וכמו-כן לילדים רבים בגיל זה יש צרידות. הסיבות לצרידות יכולות להיות שונות: החל מנטיה לדיבור בקול רם או צעקות וכלה בבעיות רפואיות שונות. את נושא הצרידות יש לבדוק, לפני הכל, אצל רופא אא"ג - אשר יבצע בדיקה של מיתרי הקול כדי לדעת אם יש לילד יבלות על מיתרי הקול או כל בעיה אחרת - ואז יהיה מקום להחליט מה דרך הטיפול המתאימה (וכמובן, אם יש מקום להתערב בנושא). לגבי שיבושי ההיגוי: במידה והשיבושים הם מעבר להיגוי לא מדוייק של האותיות השורקות (ש,ס,ז,צ), יש מקום לפנות לאבחון אצל קלינאי-תקשורת כיוון שילד בן 5 אמור להגות את כל הצלילים בעברית (למעט השורקות) באופן תקין. בהצלחה

שלום רצתי לשאול האם קלנאי תקשורת מוכשר לטפל רק בשפה אחת. כלומר אם אני אדם ששפת האם שלו ערבית ופונה ליעוץ וטיפיל אצל קלנאי תקשורת ששפת האם שלו היא עברית האם הוא יכול לעזור לי. טוב לציין גם שאני מדבר עברית. תודה

לאחר שקלינאי תקשורת קיבל רשיון עבודה, הוא יכול לטפל בכל אדם בארץ בה הוא עובד, ולכן קלינאי תקשורת בישראל אשר למדו בארץ (כלומר בעברית) יכולים לטפל, בתוך ישראל, בכל שפה בה הם מדברים. לדוגמא: שפת האם שלי היא עברית, ואני דובר אנגלית היטב. לכן, אין כל מניעה שאטפל באדם דובר אנגלית אשר פונה אלי לטיפול. במקרים מסויימים, יש עדיפות שהטיפול יתקיים בשפת האם של המטופל, כיוון שבבעיות דיבור מסויימות (בעיקר בבעיות בתחום השפה) יהיו למטופל קשיים מיותרים אם הטיפול יתקיים בשפה שאינה שפת האם שלו. בכל שאר המקרים, אין כל מגבלה. ולכן, התשובה לשאלתך היא: לא. קלינאי תקשורת יכולים לטפל (בהצלחה) גם בשפות שהן אינן שפת האם שלהם. בהצלחה

הרופא אמר לי שאני להיות מטופל ע"י קלנאי תקשורת איני יודע מה תפקידו של הקלנאי יש לי בעיה במירי הקול תודה ממתין לתשובתך מייק

שאלתי לגבי הטיפול בהפרעות עם מקור גנטי היתה כללית מדי. אני התכוונתי לבעיית הגוי עם מקור גנטי האם אפשר לטפל בה??

אני מתקשה מעט להבין מה המשמעות של הפרעת היגוי עם מקור גנטי. אבל, אם אתה מתכוון שלילד יש בעית היגוי דומה לזו שיש לאחד מהוריו, תשובתי היא שבד"כ ניתן לטפל בנושא בהצלחה. אמנם יש מרכיב גנטי בשיבושי דיבור מסוג זה, אבל בהחלט ניתן לטפל בכך. חשוב להבין שאם אכן קיים גורם גנטי, לא ניתן לשנות אותו, אבל את הביטוי של הבעיה (כלומר, עד כמה הדיבור ברור או משובש) ניתןו לשנות באופן רב - ולעיתים קרובות, עד כדי העלמת הבעיה. כמובן שכדי לתת תשובה יותר רצינית ואשר מתאימה לילד הפרטי שלך, יש הכרח לעשות אבחון מסודר ולהבין את הגורמים לבעיית ההיגוי שלו, ובהתאם גם לבחור את שיטת הטיפול המתאימה. בהצלחה

שלום רב שאלתי האם להפרעות עם מקור גנטי יש טיפול ? ומה הן השיטות שמשמש בהן קלנאי התקשורת לטיפול כי אני לא יודע בכלל על זה. האם הוא נותן תרופות ??? תודה מראש

השאלה שלך כללית מידי. באופן עקרוני, כאשר אדם או ילד סובלים מהפרעה שיש לה מקור גנטי, קלינאי תקשורת לא יוכל לשנות את מהות הבעיה. למשל, אם ילד סובלת מ"תסמונת דאון" (שהיא פגיעה על בסיס גנטי-כרומוזומלי), אף טיפול לא ישנה את מהות הבעיה שלו. עם זאת, ילד כזה, בהחלט, יוכל להרוויח הרבה מאוד מטיפול אצל אנשי מקצוע מיומנים, אשר יאפשרו לו למצות את הפוטנציאל הגלום בו. לאחר טפול ילד כזה יוכל, למשל, לשפר את הדיבור שלו ולתקשר בצורה יעילה ומובנת יותר. דרכי הטיפול בהן משתמשים קלינאי תקשורת שונות מתחום לתחום, אך קלינאית תקשורת אינם מוסמכים למתן תרופות (בארץ הדר נעשה רק ע"י רופאים). שנה טובה

השם המלא של ה"הפרעה" הוא: semantic pragmatic disorder. (עכשיו נודע לי ש-AHAהוא בעצם שם של אירגון המטפל בתופעה ולא הבעיה עצמה.) אז מה אומרת ההפרעה הזאת? מהן דרכי הטיפול המקובלות? האם מומלץ גן קטן/שפתי?

הפרעה שפתית סמנטית מציינת קושי בהנת משמעות המילים או בשליפת המילים מהזיכרון. לעומת זאת, הפרעה פרגמטית מציינת קושי בשימוש בכלים השפתיים העומדים לרשות הילד. הכוונה היא למצב בו הילד אינו יודע להשתמש בשפה שהוא יודע להפיק, במקומות הנכונים ובאופן הולם לסיטואציה. גן שפתי הוא, בהחלט, מסגרת מתאימה לעבודה על התחומים הללו. אני מניח שבנך עבר אבחון אצל קלינאי-תקשורת, ומכיוון שהגדרת הבעיה היא רחבה מאוד ומשתנה מילד לילד, נראה לי שכדאי מאוד להתייעץ עם קלינאי-התקשורת אשר פגשו ואבחנו את בנך. במידה ואת מהססת לבצע את המלצתם, כדאי לפנות לאבחון חוזר אצל איש מקצוע נוסף, ולפעול בהתאם. בהצלחה

שלום,בני,בן 3, לומד בגן שפתי. הגן עצמו מאובזר היטב, אך החצר דלה,וללא מקנים (פרט למגלשה עלובה).למיטב ידיעתי יש חשיבות גם לפעילות במרחב של הילד. האם לפתוח חזית מול העיריה,או שהציוד והעבודה הנעשית בגן מחפים על המחסור שבחוץ? תודה.

שלום לך, כמובן שדאגתך העיקרית צריכה להתמקד בתכנים שהילד מקבל בגן, בצוות המקצועי העומד לרשותכם ובעזרים השפתיים הקיימים בגן. עם זאת, יש חשיבות גם לאיבזור החצר, כיוון שהדבר מאפשר לילדים להתנסות בפעילויות מוטוריות, חברתיות וכד'. פעילויות אלה חיוניות להפתחות השפתית, המוטורית והתקשורתית. אני לא יכול לייעץ לך אם "לפתוח חזית מול העיריה", אך ללא ספק עליכם לדרוש שהגן יהיה מאובזר באופן הולם גם בחצר, לפחות (אם לא יותר) כמו בכל גן אחר. בהצלחה ושנת לימודים טובה.

ביתי,בת כמעט 3,מדברת בשיבושים רבים,ומטופלת אצל קלינאית תקשורת. יש תופעה אחת שממש מטרידה אותי, ועוד לא מצאתי ךה תשובה (גם הקלינאית לא ידעה): ביתי לא שרה! היא מדקלמת את המילים (בשיבושים,כמובן), אבל לא את המנגינה. יש למישהו מושג למה? תודה.

שלום לך, אני, כמובן, לא מכיר את ביתך ולכן כל תשובה שאתן תהיה מוגבלת. עם זאת, הסיבה שהיא לא שרה יכולה לנבוע מכמה גורמים. ראשית, במידה ויש לה שיבושים מרובים, זה יכול להשפיע על האופן בו היא "מנסה" לשיר, ולכן הוספת מנגינה עלולה לדרוש ממנה "יותר מידי ריכוז". אפשרות אחרת (אשר בעיני היא יותר סבירה) היא שהילדה אינה מוזיקלית. ילדים רבים אינם אוהבים לשיר או פשוט "מזייפים". קיימת תופעה של א-מוזיקליות אצל ילדים מסויימים, ואותם ילדים ילדים נוטים לשיר פחות. מעבר לכך, יש ילדים שהיכולת שלהם לעשות שינויים בגובה הטון (כלומר לשיר באופן "נכון") מתפתחת בגיל מאוחר יותר. לסיכום, יכולות להיות סיבות שונות, אך לא נראה לי שכדאי להיות מוטרד מהנושא, שירה היא חוויה נעימה וחיובית, אך לא הכרחית ככישור מהותי לחיים.