פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3701 הודעות
3214 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

18/11/2004 | 17:28 | מאת: ש.ג

פרידה שלום, בני בן 5 ושלושה חודשים מטופל מגיל 3 אצל קלנאית עקב איחור בדיבור ,כיום לאחר מאמצים רבים הבנת השפה היא בהתאם לגילו אך הבעת השפה מתאימה לגיל 4 ,(הילד בגן רגיל) בנוסף יש בעיית דיספקרסיה .בשיחתי אצל הגננת התברר לנו שהילדים צוחקים עליו בגלל ששר בקול רם ולעתים לא כל כך ברור(הוא עבר 2 ניתוחי צינוריות עקב ירידת שמיעה),וגם בשעת האוכל יש ציחקוקים כי נופל על הרצפה אוכל וכו.הוא מטופל אצל מרפאה בעיסוק ,האם מצב זה הוא נורמלי או כדאי להעביר לגן אחר ,לגננת יותר מנוסה שיודעת להעמיד את הדברים על מקומם ולא "להתעלל" בילד(הגננת צעירה מאוד ולא כל כך מנוסה) האם זה יפתר ?

לקריאה נוספת והעמקה

הבעיה הינה בחברה כולה, לצערי! כמובן שיש מקום לשוחח עם הגננת וגם עם הפסיכולוג בגן ולחנך את הילדים לקבלה וסובלנות הדדית. בנך ודאי יפגוש בחייו ילדים ובוגרים חסרי רגישות ויהיה זה תפקידך ותפקיד כולנו לעזור לו בעמידה מולם, יחד עם זאת, בגיל הזה ילדים לא "צוחקים" אלה יותר מציינים את השונה והתגובה שלהם תלויה בעקר בתגובת המבוגרים סביבם. להעביר את הילד לגן אחר יכול להיות פתרון אבל אינך בטוחה מה יהיה בגן החדש, אולי תארגני מפגש בין המטפלים בבנך והגננת כדי ללבן את קשייו ונקודות החוזק שלו, ולעשות ביחד תוכנית פעולה....... יש גם מקום לבדוק מה הקשיים שמושכים תשומת לב ולאמן אותו כדי שלא יפריעה לילדים האחרים, וכו' בהצלחה

18/11/2004 | 11:39 | מאת: מעדיף לא להזדהות

שלום רב! אני בחור בן 19.5 (מתגייס בקרוב לצה"ל) ושמתי לב במהלך השנים האחרונות שקשה לי לדבר נורמלי עם אחרים. אנשים מעירים לי שאני מדבר מהר ותוך כדי כך "בולע" מילים וכד'. תופעה זאת מתבטאת מאוד כשאני מתרגש. זה גורם לי לשתוק בקרבת אנשים כדי לא לגרום למקרים לא נעימים. לפני כל משפט שאני אומר אני חושב האם יש בו איזה מילה מסובכת שאני אתקשה לומר או אבלע. אני מנסה להאט את קצב הדיבור שלי ולא לבלוע מילים אבל ללא ממש הצלחה. אני שואף להגיע לתפקיד פיקודי בצה"ל ואני פוחד מאוד שדבר זה לא יתן לי להגיע לכך. (ובכלל זה פוגע לי באיכות החיים...) שאלתי היא האם ניתן לטפל בזה? האם יש סיכוי לטפל בזה בחודשים הספורים שנותרו עד הגיוס (4 חודשים)? האם הטיפול יקר? האם פניה לטיפול כשלהוא עלולה להפריע בהמשך החיים? אשמח מאוד לעזרה! תודה רבה ויום טוב!

לקריאה נוספת והעמקה
18/11/2004 | 14:42 | מאת: מעיין

שלום. אני אומנם לא רופאה אבל יש לי קצת ניסיון בכל מה שקשור לבעיות בדיבור ובעצם גמגום. יש רמות שונות של גמגום החל מרמה קלה וכלה בקשה שממש קשה לדבר. בד"כ הגמגום מופיע בגיל קטן אבל הוא בהחלט יכול להופיע גם בגילאים כמו שלך. אני ת 22 וסובלת מגמגום יחסית קל בערך מגיל 10,11. בעיקרון הפתרון הטוב לגמגום זה לפנות לקלינאי תקשורת.אני למשל מטופלת אצל קלינאית תקשורת באיזור מגוריי קצת יותר מחצי שנה. היא כל הזמן אומרת לי שאין נוסחת קסם להעלים את הגמגום ואין תרופות מסוימות פשוט צריך להתמיד בתרגולים שהיא נותנת לי.התפקיד של הקלינאי תקשורת זה לעזור לסובלים מגמגום לשלוט על הדיבורו וללמוד לדבר ברצף כדי שלא תתקע. אני מבינה שאתה נמצא במצב של תסכול ופחד אז אני ממליצה לך לברר על קלינאי תקשורת באיזור מגוריך.(אני יודעת שיש גם השתתפות בכסף מטעם קופת חולים) ובינתיים מה שאני מציעה לך זה לדבר לאט! הגמגום קורה בעיקר כשמדברים מהר ובולעים את המילים. תדבר בצורה מתונה ובלי לחץ..תדבר בלי לעצור בין מילה אחת לשנייה אלא תדבר ברצף..יקשיבו לך ויבינו אותך עד הסוף. כמובן שאלו טכניקות שדורשות תרגול אבל בהחלט אפשר לעקוף את הבעיה הזו..ובקשר לתפקיד בצהל -אל תוותר עליו אם זה מה שאתה רוצה! אתה יכול להצליח בכל מקרה..מקווה שעזרתי לך בינתיים אז אני מאחלת לך המון בהצלחה!

אתה מתאר תופעה של "דיבור חטוף" היא קשה לטיפול, אך עם מוטיבציה ומודעות מצידך וקלינאי תקשורת מסורלעניין אתה יכול לשפר את תפקודך והרגשתך. פנה לטיפול ונצל את התקופה עד גיוסך. תןכל למצוא קלינאי תקשורת דרך האתר של קלינאי התקשורת או דרך קופ"ח בו הינך מבוטח. לצערי בגילך הטיפול איננו כלול בסל השרותים ויהיה אליך לשלם באופן פרטי. בהצלחה

17/11/2004 | 13:11 | מאת: שלמה

אני אב לילד עם הפרעת קשב וריכוז שלא נתן לילד ריטאלין בגלל תופעות הלוואי קראתי על הקונסרטה ורציתי לדעת יותר

פנה לרופא ילדים או רופא נאורולוג לילדים.

17/11/2004 | 13:11 | מאת: שלמה

אני אב לילד עם הפרעת קשב וריכוז שלא נתן לילד ריטאלין בגלל תופעות הלוואי קראתי על הקונסרטה ורציתי לדעת יותר

גם לקונצרטה יש תופעות לואי-אבל היא יותר יעילה ועוזרת מהריטלין-כדאי שתפנה לאיש מומחה רפואית בעניין זהץ

אני לא שמעתי על התרופה החדשה הזו אך שמעתי על מוצרים הרבה יותר יעילים (יש לי עדויות מאנשים שהשתמשו ועדיין משתמשים). המוצרים הם חיצוניים, לא לבליעה בכלל, והשימוש בהם מביא לתוצאות מדהימות. שלמה, אני לא מעוניינת לפרסם בפורום זה, אך אם אתה רוצה לשמוע פרטים יותר מדויקים, תוכל ליצור איתי קשר דרך המייל הנ"ל

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

17/11/2004 | 10:04 | מאת: לירז

שלום.. אני בת 22 ומגמגמת בערך מגיל 10,11. הגמגום עצמו לא קשה אבל יש מקרים ומצבים שבהם הוא מחמיר..בד"כ במצבים שאני מסבירה את עצמי ובמצבי לחץ.. הרבה אומרים שזה קשור לביטחון עצמי ואני יודעת את זה פשוט אני לא מבינה איך ליישם את זה בפועל? כלומר איך אני אעלה את הביטחון העצמי שלי בכל מה שקשור לגמגום? אני מטופלת אצל קלינאית תקשורת ולפעמים זה עוזר ולפעמים יש החמרה..מה לעשות?? אני נואשת!

דבר ראשון, קבלי את התופעה ביחס המתאים.... מדובר על קושי בקצב הדיבור והוא כניראה לא יחלוף, ודאי יהיה יותר קל, עם הזמן. לך יש נטיה להפרעת קצב וזה בטבע שלך, אל תלחמי, תתיחסי אליו כמו לאלרגיה, מופיעה ונעלם, מבלי שיכולים תמיד לדעת מה הגורם לשיוניים בהופעתה. מה שכן, ככל שתהיי מותרדת, דואגת ומתוחה הדיבור יהיה יותר קשה! אולי כדאי לך להתיעץ עם קלינאית אחרת, עם גישה שונה? אולי היא תצליח להקל אליך את תחושותיך בקשר לדיבור. במידה ותרגישי שהדיבור מונע ממך לבוא לביטוי באישיותך, אולי אז, כדאי להתיעץ גם עם פסיכולוג שיסייע בעדך לקבל פרופורציה לדיבורך בתוך אישיוך ומעשיך. ובכלל, אולי קצב שוני הוא חנוני ואישי......!

15/11/2004 | 13:35 | מאת: טובי

אני אמא לילד בן שנתיים ושלושה חודשים מאובחן עם PDD NOS אני מרגישה כי עיקר הבעיה עם בני (בן שנתיים וקצת) היא היכולת לעבד את המידע בעיקר בתחום השמיעתי. זה מתבטא בעיקר בזה שניתן לקבל ממנו תגובה או שיתוף פעולה רק אם הוא רואה את החפץ. אפילו בשאלה האם הוא רוצה בקבוק? הוא יגיב רק אם הבקבוק יהיה מול עיניו. כיצד ניתן לעבוד על הערוץ השמיעתי ולחזק אותו? בדקנו במרכז טומאטיס אבל הוא קטן מדי לטעמי לטיפול כזה. האם זה מעיד על יכולת הדיבור העתידית שלו? בנתיים הוא מז'ברש ואומר כמה מילים בודדות (בעיקר קולות של חיות) אשמח לכל עצה

לקריאה נוספת והעמקה

בנך מאובחן כסובל מפגיעה ביכולת התקשורתית שלו, והערוץ השמיעתי הינו אחד מהערוצים בהם מתבטא הפגיעה, לכן אי אפשר לבודד אותו מיתר תפקודיו. האם בנך משולב במסגרת חינוכית מיוחדת? במידה וכן, תתיעצי עם קלינאי התקשורת לגבי ערוץ השמיעתי וחיזוקו. יכול להיות שהבעיה שלו ברמה של הסימבוליזציה של החפץ ולא בערוץ השמיעתי, ואולי כן??? פני לקלינאי המטפל בביתך וקבלי עצה משמעותית לה ולך ולא תשובה מ"הספר" בברכה,

15/11/2004 | 09:31 | מאת: ענבל

רציתי לשאול לגבי הנוירופידבק האם יש תוכנה שמתאימה לעבודה בבית? והיכן נמצא מכון כזה באיזור חיפה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

את מציינת שיטה לעיצוב ההתנהגות על ידי קבלת היזון חוזר על ההתנהגות, לא מבינה מה את צריכה או באיזה תחום של ההתנהגות, לכן אין ביכולתי לסיע לך, מצטערת.

13/11/2004 | 12:28 | מאת: א רויטל

ביתי בת 8 וחצי עם קשיים חברתיים וקושי בהבנת מצבים חברתיים. כמו כן מדווחת על קושי בהבנת הוראות משחק (למשל בשיעורי התעמלות) . אומרת שמרגישה קושי בהבנת הנקרא תחושה שכשהטקסט ארוך איננה זוכרת , אך עם שאלות מכוונות נראה שיש הבנה וזכירה. כמו כן ללא צנזורה בשיחותיה עם הסביבה , פשוט אומרת הכל , גם דברים שהשתיקה יפה להם בסיטואציות מסויימות. בשיטותי ברשת נתקלתי במושג "פרגמטיקה של השפה" האם זהו טיפול המתאים לה? ואיך ניתן לזהות קלינאי תקשורת שזו מומחיותו?

לקריאה נוספת והעמקה

רצוי לארוך לה איבחון מקיף, אולי במכון להתפתחות הילד (אם יסכימו, עקב גילה) בכל מיקרה, תאורך מתאים למושג חדש - ליקוי למידה לא מילולי. האבחנה ניתנת על ידי רופא נאורולוג מומחה לילדים. פני לרופא הילדים של הילדה ובקשי הפניה לאבחון אצל רופא נאורו-פדיאטרי. (רק אתמול חזרתי מכנס של המכונים להתפתחות הילד, שם הגדירו יפה את הההתנהגויות שאת מזכירה!) פניה במקביל לקלינאי תקשורת יכולה למקד את הקשיים, אך לא תיתו אבחנה מבדלת, לשיקולך.

ברצוני לדעת על שיטת הנוירופידבק כטיפול בהיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לטיפול תרופתי- רטלין. מהיכן ניתן להשיג חומר מהימן ועדכני לצורך עבודה?

21/11/2004 | 19:39 | מאת: נחמי

ברצוני לדעת על שיטת הנוירופידבק כטיפול בהיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לטיפול תרופתי- רטלין. מהיכן ניתן להשיג חומר מהימן ועדכני לצורך עבודה?

12/11/2004 | 22:33 | מאת: חן

שלום קורה שביתי מתעוררת בבוקר עם פריחה (בצקתית) והיא נוטלת זילרג'י. מאחר והיא זקוקה גם לריטלין אני מעוניינת לדעת אם ניתן ליטול את שתי התרופות בו זמנית (ריטלין וזילרג'י). תודה

לקריאה נוספת והעמקה

פנה לפורום המנוהל על ידי רופא.

אני לאורך שנים קיבלתי טיפול שגוי קלונקס ולפני כן קסנקס רציתי להגיד לך שהרטלין עוזר לי בצוןרה בלתי רגילה בתיפקוד בחים אך גורם לי לרעד אני בן 38 וכרגע במשבר מהסיבה שעד שמשהו עוזר לי בריכוז והתנגותית אני לא יכול להשתמש בו הוספתי כודור שנקרא דרלין שמוריד את הרעד לאחר שיכנוע של הפסיכאטר מה דעתן בנושא מבלי לפחד להביא דעה בתודה על התיחסותך.

לקריאה נוספת והעמקה

אין זה תחום העיסוק שלי, ואין לי מה להגיד. התיעץ באתר של סיכיאטריה או יותר טוב, ברופא שלך!

11/11/2004 | 20:49 | מאת: אריאל

פרידה שלום! אני זמר בלהקה צבאית, לפני חודשיים נתגלו אצלי 4 יבלות על מיתרי הקול. התחלתי לקחת שיעורי פיתוח קול והמורה נתנה לי תרגילים ותוך חודש נעלמו כל היבלות, לאחר מכן היה לי רפלוקס וגם מזה החלמתי ע"פ בדיקה שעשיתי לפני מספר ימים אצל אא"ג שאמר שאין נגעים על המיתרים והכל תקין פרט לעובדה שאין סגירה במיתרים בפעולה של פונציה קולית והמליץ על תרגילי קול בלבד. רציתי בבקשה לדעת מדוע אין סגירה אם הכל תקין ואין יבלות? האם ייתכן שמיתרי הקול "התרגלו" לא להיסגר בגלל היבלות? מה אפשר לעשות? אני מרגיש שאחרי דיבור ממושך (למרות שאני מדבר בטון הטבעי שלי כדי למנוע מאמץ קולי) קולי מתעייף. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

הפקת קול מתבצעת לאחר פעילות מתואמת של מספר מערכות אין באבלנות של רפואית אאג' מצב של 4 יבלות, מקסימום 2 וכשזה כתוצא משימו בקול, הם מופיעים במקום ספציפי המעיד על מקורם. שעורי פיתוח קול הינם מיועדים לשירה, לא לדיבור... הם גורמים למאמץ ושימוש רב במערכת הפקת הקול ולא פותרים את הבעיה על רקע של מימוש לא נכון בקול.... מורים לזימרה אינם יודעים אנטוני הופיזיולוגיה ואינם מוכשרים לטפל ב"מחלות של הפקת הקול" הם מלמדים לשיר ובשירה שי מאמף רב על מערכת הפקת הקול,,,,, רבים הזמרים שנכנסים לבעיה קולית, הדבר הראשון שמומלץ הינו מנוחה משירה וטיפול קול אצל קלינאי תקשורת לשם שיפור השימוש במערכת הקול לדיבור, לאחר שיש הטבה בדיבור, רק אז, יש מקום לשיעורי שירה. המלצתי, פנה עם האבחון לקינאי תקשורת שיסביר, ופענח ובעקר וטפל בקולך כדי לאפשר לך תפקוד תקין ומניעת עייפות קולית. באשר לסגירת המיתרים, לא שייך להאלמות של היבלות (אם היו באמת, הם אינם מעלמים תוך חודש) מי עשה אבחנה של 4 יבלות? ודאי לא רופא מומחה ברפואה אאג'...... יש לצבא מערך של טיפול קול, במכון הרעש בתל השומר, בקש הפניה לקלינאי תקשורת שם, בהצלחה

12/11/2004 | 10:22 | מאת: אריאל

תודה על התשובה המפורטת והברורה! המורה שלי בנוסף להיותה מורה לפיתוח קול, היא גם קלינאית תקשורת מוסמכת, היא נתנה לי תרגילי קול (בקלטת) שאני אמור לעשות מדי יום. אם כך, מדוע יש בעיה בשיעור בשבוע? הרי היא מנסה ללמד אותי לשיר בצורה של אי לחץ במיתרים! ככה שלא יהיה שום מאמץ... בקשר לאא"ג: הרופא כתב 2 יבלות קטנטנות סימטריות בשליש קדמי ואמצעי (לפי מה שזכור לי) ואני כנראה פירשתי לא נכון שיש לי 4 יבלות... בכל מקרה לאחר חודש הן נעלמו (בבדיקת אא"ג) אני אשמע בעצתך ואלך גם לקלינאית תקשורת בתל השומר דרך הצבא, תודה רבה!

27/12/2004 | 13:11 | מאת: מיכל

אני בת 32 עם אסטמה קשה, עבדתי בשיווק ותוך כדי נעשיתי צרודה, עזבתי את מקום עבודתי, לאחר לידה ומאז נשארתי צרודה גם ללא מאמץ (צרידות כרונית). לאחר בדיקת רופא א.א.ג, הומלץ לנתח, הובחן בבדיקת לרינקס, נודולים קטנים שפירים למראה, במעבר 1/3 קידמי דו"צ המפריעים לאדוקציה,, הופניתי לניתוח DML ואח"כ לטיפול בדיבור. אנא המליצו לי על מנתח בתחום זה, ופרטו את תהליך הניתוח, ההשפעה, הסיכון וכו'... בתודה מקרב לב מיכל

09/08/2006 | 09:41 | מאת: בילי

בני כיום בן 9, סובל מצרידות כבר מס' שנים בנוב' האחרון אובחן על רופא א.א.ג כי יש לו יבלות והוא צריך טיפול של קלינאית תקשורת. קלינאית התקשורת איבחנה אותה ואמרה כי אינה מתאים בשלב זה לטיפול (הוא סובל מבעיות קשב וריכוז) הצרידות מחריפה ולכן פניתי שוב לרופא, הוא לא ממליץ על ניתוח להסרת היבלות ואני לעומת זאת מתעקשת שכן. ידוע לי כי הסבירות שהיבלות יחזרו הוא גבוה, אך עד שהן יחזרו אולי הוא כבר יהיה בשל מספיק כדי ללכת לקלינאית תקשורת. אשמח לשמוע עצותץ

10/11/2004 | 22:29 | מאת: מיה

שככתי לציין כי לפעמים קשה לו לבטא את עצמו גם בעל-פה וגם בכתב (לפעמים משתמש בניסוחים מסורבלים ומשמיט מידע שחיוני להבנת כוונתו) הדבר בולט מכיוון שזה לא תואם את העובדה שהוא בחור חכם, מוכשר ודעתן.

כפי שציינתי, תהיי חברה טובה, קבלי אותו ותעזרי לו, על פי בקשתו......

10/11/2004 | 22:21 | מאת: מיה

חבר שלי, בן 24 ונראה לי שיש לו בעיה כלשהי בתקשורת. הוא אינו יוצר קשר עין - לא בשיחה ולא באף סיטואציה אחרת, עם אף אדם. דיברנו פעם על הנושא אבל הוא התקשה להסביר מדוע הוא נמנע מכך, הוא לא אמר בבירור אם זה מביך אותו, מפריע לו או כל דבר אחר. הוא אינו מודע לחשיבות של המבט בתקשורת בין אנשים, וכשניסיתי להסביר למה זה חשוב הוא ביטל את דבריי. לדבריו הוא התנהג כך מאז ומתמיד. האם מדובר בבעיית תקשורת? אם כן - מה נתן לעשות? האם אפשר לשכנע אותו שכדאי לו לטפל בכך?

בד"כ לא ניתן ולא רצוי לשכנע אדם שיטפל או ייתיחס לבעיה שמבחינתו אינה בעיה! יחד עם זאת, פסיכולוגים יכולים לקבוע שהוא בהכחשה לבעיה ולכן לא מטפל או מודע לה. הכל עניין של התיחסות. אני מאמינה שעצם העלאת הנושא לשיחה תספק לו חומר למחשבה ואם רוצה, יעשה משהו בעניין ואם אינו רוצה, אז אין צורך לחזור ו"להציק" לו בעניין אם את חברה שלו, תקבלי אותו כמו שהוא ואל תנסי לשנותו, זו מהות החברות........

09/11/2004 | 12:04 | מאת: סתיו

האם תופעת לווי של כאבי בטן לאחר נטילת 10 מ"ג ריטלין, ניתן למנוע ע"י מתן מזון אחר בבוקר לדוגמא: האם שילוב של חלב וריטלין מביא לתופעת לווי. איזה מזון מומלץ לתת עם הריטלין בבוקר?

לקריאה נוספת והעמקה

נא לפנות לאתר רפואת ילדים או תזונה

04/05/2009 | 18:02 | מאת: עומר

תשמעו אני בן 14 כדורסלן מצטיין אני טוב בלימודים אבל הקונסרטה הורסת לי תחיים יש לי דופק מהיר ואני בכושר אני מתחיל לגמגם אבל אני ידעתי לנאום תמיד דברים הכי קטנים מפחידים אותי וגורמים לי לחרדות אני לוכח ריטלין וקונסרטה מאז שאני זוכר את עצמי בבקשה תעזרו לי כי אני מתמותת בבקשה תענו לי לאימייל ועוד דבר אחד יש לי הזיות כל הזמן ופרפורים בלב..

07/11/2004 | 23:36 | מאת: אפי

האם קיים קשר בין חשיפה לשתי שפות (שפה אחת בבית ושפה אחרת בגן) לבין גמגום (גיל שנתיים וחודשיים) ?

לקריאה נוספת והעמקה

לא בגיל סה, עדיין אין מדובר על גימגום. חוסר שתף מופיעה בהמון ילדים, החשופים לשפה אחת, וזה חלק של תהליך רכישת השפה והדיבור

07/11/2004 | 14:22 | מאת: הילה

רציתי לשתף אותכם בתופעה מוזרה, שכשאני חושבת על משהו להגיד אז זה נמצא אצלי בזכרון אבל ככל שאני מדברת אותו ואומרת אותו אז ביזמן שאני מדברת אני שוכחת אותו וכך נתקעת ושוכחת מה רציתי להגיד באמצע הדיבור. ואין לי חרדה או משהו כזה וגם לא הפרעות קשב וריכוז ולא לקויות למידה.. זו פשוט תופעה מוזרה שקורת לי תמיד מאז שנולדתי . מה קורה לי ?

לקריאה נוספת והעמקה
07/11/2004 | 18:55 | מאת: הלוחמת

היי הילה השאלה מה זה המשהו הזה? האם מדובר על דברים קשים, עצובים, קשים רגשית להגיד? אולי זו איזשהיא עננה של עומס רגשי שמתלווה למה שאת רוצה להגיד בגלל פחד להגיד או מבוכה וכו' וכו'.

07/11/2004 | 19:16 | מאת: הילה

זהו שזה כל דבר שאני רוצה להגיד אפילו כשאני עונה על שאלות במתימטיקה זה קורה . כלומר זה לא דברים שיש בהם עומס רגשי, מבוכה, עצובים, מפחידים או קשים רגשית. זה קורה לי גם כשאני לבד ומנסה להקליט את עצמי למיקרופון .

אולי אינך מרוכזת מספיק במהלך הדיבור? אולי מחשבותיך פונות למקום אחר מאשר לתוכן השיחה? אולי הקשב שלך במקום אחר, ואת ממהרת להחליף נושא במחשבותיך, לפני סיום השיח?

06/11/2004 | 15:28 | מאת: ג'יו

שלום רב. אני רוצה לשאול שאלה בקשר לשליטה בקול. אני רוצה ללמוד לשלוט בקול שלי, אני מדבר בשקט הרבה פעמים ואנשים בקושי שומעים אותי ומבקשים לחזור על הנאמר,ואני מנסה אבל זה כאילו נתקע איפשהו,הרבה פעמים אני מנסה גם לדבר בטונים מסוימים,לשחק עם הקול וגם לא מצליחה. אני מאוד אשמח לקבל את תשובתך ועצתך. בתודה מראש.

דבר ראשון פנה לרופא אף, אוזן, גרון לבדיקת מיתרי הקול ודבר איתו על קושי בעיצוב הקול. לאחר שתקבל ממנו אישור שאין בעיה מבנית או בריאותית כללית, תוכל לפנות לטיפול אצל קלינאי תקשורת לאיבחון תפקודי ולאחר האבחון ועיון בבריאותך הכללית, תפקודך וכו' תוכל להחליט, יחד עם הקלינאי, האם יש מקום לטיפול קול מובנה או לקבלת הדרכה ממוקדת.... וזאת בהתאם לגילך, עיסוקך ורצונך. תוכל לקבל שמות של קלינאים באיזור מגוריך באגודת קלינאי התקשורת טל: 03- 9217815. בבררה

16/04/2005 | 16:42 | מאת: רוד

את יכולה לעשות עימוני קול

אני סטודנטית לפסיכולוגיה העורכת מחקר על הסיבות לליקויי למידה. תהיתי האם תוכלו להפנות אותי למקורות העוסקים בנושא זה.

חפש בסיפריה וב pubmed בהצלחה

05/11/2004 | 22:47 | מאת: סמדר

בני בן הארבע וחצי, התחיל לדבר באופן יחסי מאוחר. היו בעיות היגוי טופלנו אצל קלינאית תקשורת והיום הוא מדבר נפלא. רק לאחרונה שמתי לב שבמקום צ' הוא אומר ס'. כמו סעסועים, סיפור וכו'. הוא ילד נבון ובונה משפטים ומספר סיפורים. האם צריך לפנות שוב לקלינאית תקשורת, או שזה יסתדר. האם אני יכולה לעזור לרכוש את הצלילים הללו?

לקריאה נוספת והעמקה

הוא עדיין צעיר לחלק זה של הטיפול בהיגוי. האם יש לו מוצץ? האם מבנה השיניים שלו, תקין האם שומע את ההבדל? אם תרצי לקבל עצה אישית, פני לקלינאי... לדעתי רצוי להמתין לפחות עד כניסתו לגן חובה או לאחר החלפת השיניים, תלוי במודעות ובקושי הכללי שלהיות מובן לסביבה. מכוון שהיה בטיפול, אולי תפני לקלינאי שטיפולה בו ותתיעצי האופן אישי? בכל מיקרה, עדיין מוקדם למדי

שלום. בני בן שנתיים וחודשיים. הוא החל לדבר בגיל שנה וביחס לשאר הילדים בגילו, הוא תמיד גילה התקדמות מהירה בשפה. הוא חשוף לשפה ההולנדית כבר שנה. אנו מניחים כי הוא מבין את השפה, אך מלבד מספר משפטים, אינו דובר הולנדית. בחודש האחרון, בני מגמגם בתחילת משפט (א א א אני הולך...). בימים האחרונים, הוא רק מושך את הצליל (א...ני הולך..). שאלה ראשונה: דעתך בעניין זה. שאלה שניה קשורה בהתנהגותו עם ילדים אחרים. הוא נמצא בגן הולנדי. בכל פעם שילד מתקרב אליו, הוא מתרחק. הוא לא מסוגל להיות ביחד עם קבוצת ילדים. נראה חושש, מבוהל, לחוץ. האם לדעתך זה קשור לשפה ? אנחנו מחפשים תמיכה נפשית עבורו וקצת מבולבלים. תודה.

תשובה ראשונה לגבי שתף הדיבור..... הפרעות אלו הינם חלק נורמלי ברכישת שפה... ככל שהילד מפחת את אוצר המילים ואת היכולת לתקשר מילולית, כך הוא גם זקוק להשהיה מסויימת, כאילו מתחלי לדבר לפני שהמשפט והמילים נבחרו על ידו, המוחו, ולכן חוזר או מאריך את הדיבור, זאת תופעה נורמלית ואצל מרבית בילדים חולפת ככל שהילד מתפתח מבחינה קוגניטיבית ושפתית. זה כניראה היה קורא בכל מיקרה, גם בשפה אחת בלבד! החשיפה לשפה חדשה הינו אתגר חדש ובמידה והוא התפתחת בצורה תקינה עד עכשיו, אין סיבה "להאשים" את החשיפה להולנדית בגרימת בעיה. יחד עם זאת, אם עברתם למדינה אחרת או היה שינוי חברתי משמעותי יכול להיות שהוא זקוק לתקופת הסתגלות כדי לאפשר לו להשתלב סביבה החדשה. תנסו לתמוך בו, לעודד אותו לשחק עם הילדים, ללא הפעלת לחץ. וגם, אם אפשר, תפגישו אותו עם ילדים דוברי עברית כדי לאפשר לו לקדם את המיומנויות החברתיות, ללא השפעה של שפה זו או אחרת. תנסו גם לעודד פעילויות לא מילוליות, במיוחד בגן (בניית קוביות או משחק עם מכוניות, שוב, לשיפור מיומנויות חברתיות לא שפתיות. אשמח לשמוע על נעשה איתו.

04/11/2004 | 08:59 | מאת: חיים

שלום רב, ילדינו בן שנה ושמונה חודשים סובל מבירידה בשמיעה. בבדיקת ABR לא התקבלה תגובה אך כשמדברים אליו (ללא מכשירי שמיעה) בקול רגיל הוא מבין ןמבצע את ההוראות (ללא קריאת שפתיים). האם נתקלת בתופעה זו ? האם קיים מישהו בארץ או בכלל במתמחה בטיפול בתופעות כאלו?

לקריאה נוספת והעמקה

מה הכוונה " תופעות כאלו"? אם הבדיקה נעשת בצורה נכונה ותוצאותיה מהמנות,,, אז יש מקום לפנות למבצעי הבדיקה, באותו מרכז רפואי בו התבצע ולבקש את ההסבר שלהם. בגיל מוקדם יש סיבות רבות לקבלת תוצאות לא מהימנות (האם הילד הורדם ושכב בשקט?, האם הקולתנים היו במקום הנכון ומכשיר הבדיקה היה מכוייל נכון? ועוד ועוד. אם ילדך מטופל במסגרת ייחודית לילדים עם לקות בשמיעה, אז, רצוי שתפני לצוות הקלינאים ותשאל את האשל באופן ספציפי לילד והתוצאות. הם מכירים אותו טוב ויכולים לברר מה העניין. בכל מקרה, אם אתה לא מרגיש נוח אם תוצאות הבדיקות וההלימה לתפקוד בנך, פנה למרכז רפואי מוכר באיזור מגורך ובצע את בדיקות השמיעה במסגרתם. בהצלחה

02/11/2004 | 07:17 | מאת: tanya

שלום רב. שמי טניה ואני אמא לילד בן 3. אנחנו גרים בפלורידה 9 חודשים. אני עם ילד בבית.ילד שלי התחיל לדבר באנגלית ועברית. אנגלית אנחנו מבינים אותו , אבל עברית לא כל כך. הוא למד אנגלית רק דרך טלויזיה. לילד שלי יש המון אנרגיה ואין תחת לשבת לעשות דברים והוא לא יכול להסיק את עצמו הוא חייב אותי תמיד ולפעמים אין לך חשק. ילד מאוד מפונק כל דבר הוא רוצה ואם אני אומרת לו לא הוא מתחיל להשתגעה. כמה פעמים הוא נשך אותי. לפעמים הוא רוצה משהו ואני עסוקה לענות לו הוא יכול נתת לי מכה, אני מאוד כועסת והוא מבקש סליחה. לפעמים גם אני מאבדת שליטה ואני יכולה נתת לו מכה ואני יודעת שזה לא טוב, אבל זה יוצאה לפעמים. הילד שלי יכול באמצע החנות להתחיל לצעוק ולשתולל במידה ואני אומרת לו לא! אני כבר לא יודעת מה לעשות. אם ילדים הוא משחק יפה בדיוק 10 דקות . אני מבקשת את עזרתך. תודה מראש.

נראה לי שאת זקוקה לעזרה ממשית ומיידית ולא להמלצה כללית, כמקובל בפורום. חפשי באיזור מגוריך קבוצות משחקים של ילדים בגילו ובמקביל קבוצה לקבלת הדרכה להורות (אולי דרך בית הכנסת או שרותי העיריה בה אתם גרים) יכול להיות שיש גן בסביבה שיסכימו לקבל אותו לכמה שעות או שהם ימליצו לך על מקום לקבל הדרכה להורות. ודאי להרביץ לו ולכעוס רק מחמיר את המצב.... את מרגישה אשמה ואז את מפצה אותו, עד הסיבוב הבא! הוא גם לומד להרביץ ולכעוס..... תמצאי תמיכה בסביבה או תשאלי את הרופא ילדים של בנך, האם יש קבוצות בהסביבתכם. בהצלחה

01/11/2004 | 02:05 | מאת: טל

שלום, האם רופאים יכולים להשתלם ולהיות קלנאי תקשורת ? תודה

יכולים, כמו כל אחד שיש לו מקצוע אחר,,, החלק המשותף של הרפואה לקלינאי התקשורת הינו חלקי ועקר ההסתכלות שלנו היא על התפקוד... עם האנטומיה או הפגיעה בתפקוד, כלי העבודה שונים לחלוטין ובודאי השכר והמעמד המקצועי. רופא לא יורשה להשתמש התואר דר' לעבודה כקלינאי תקשורת!

30/10/2004 | 18:33 | מאת: אבישי

האם תסמונת לנדאו קלפנר מוגדרת כהפרעה אוטיסטית? היכן ניתן לקרוא חומר בנושא?

לקריאה נוספת והעמקה

http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=195 באתר זה יש המון מידע, לעיונך

שלום, לפני שאני נרשם ללימודם ברצוני לברר מהו שכר קלינאי\ת תקשורת. מהו מצב השוק? האם צפוי שבעקבות פתיחת לימודים במקומות נוספים יפחת הביקוש? תודה.

הביקוש רב, המשכורת בהתאם למקום עבודה... משרד הבריאות ומערכת הבריאות- הכי נמוכים (הסכמי עבודה קיבוציים של ההסתדרות) משרד החינוך - תנאי העסקה כמורים לאחר השלמת קורס של שנה לקבלת תעודה הוראה בשוק הפרטי - על פי כוחות השוק, יותר טובים לאנשים רציניים ומיומנים, בעלי כישורים מקצועיים ושיווקיים, גם יחד ניתן להתקיים בכבוד. מקצועה תובעני הדורש המשך לימודים לאורך כל שנות העבודה

02/09/2010 | 00:08 | מאת: ורד

שלום, למדתי הנדסה רפואית ואני מאד מתקשה במציאת עבודה וגם לא כ"כ מתחברת לתחום, לכן אני שוקלת לעשות שוב תואר ראשון בקלינאות תקשורת שזה תחום שיותר מדבר אלי ומרכיב חשוב בהחלטה שלי תלוי במשכורת. עשיתי בירורים וממה שהבנתי שהמשכורות נעות סביב 7000 ש"ח.האם באמת זאת המשכורת הסטנדרטית למשרה מלאה?ובנוסף אני רוצה לדעת האם המשכורת עולה במשך השנים בעקבות הותק? תודה

27/10/2004 | 12:15 | מאת: אורית.

בני בן שנה ושמונה חודשים , קלינאית התקשורת אמרה לנו באיבחון כי יש לו איחור שפתי. האם איחור שפתי מצביע על PDD? האם השניים קשורים תמיד אחד בשני? יכול להיות ילד שסובל רק מאיחור שפתי וללא PDD?

לקריאה נוספת והעמקה

אם הקלינאי דבר על איחור שפתי, אז, זהו... איחור שפתי. PDD הינה בעיה ביכולת של הילד לתקשר, שפתית ובכל המובנים האחרים.... בילדים אלו הביעה בבסיס של יכולתם לתקשר והאיחור בשפה הינו רק חלק של התמונה השלמה. ילד עם איחור בשפה הינו ילד מתקשר שלא משיג את המצופה מילדים, על פי גילם ומצבים התפקודי הכללי. רק צוות של רופא נאורולוג או התפתחותי ביחד עם צוות רב מיקצועי (כמו במכון להתפתחות הילד) יכול לקבוע איבחון של PDD ואם יש רק איחור שפתי ותפקוד תקין ביתר תחומי התפקוד, אז, אין צורך בצוות רב מקצועי, מספיקה ההתערבות של קלינאי התקשורת. בברכה,

09/01/2009 | 02:16 | מאת: טל

הבן שלי בן שלוש וחצי לאחר איבחון שנעשנ לו יש לו אחיור בשפה וכן בעיות בריפוי ועיסוק כיום התחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת ומרפא בעיסוק. הבן שלי מאוד אלים וקשה לו לשחק עם בני גילו. כיצד מתמודדים והאם יש סיכוי שלאחר מספר טיפולים יהיה ככל הילדים ומה עליי לעשות לגביי האלימות שלו?

26/10/2004 | 14:07 | מאת: זהבית

שלום, שמי זהבית ויש לי ילד בן שמונה כשהילד היה בן שנתיים לערך, עברנו גירושים! הילד קיבל את זה מאוד קשה ועבר לגן מיוחד במשך 4 שנים! שהבעיה העיקרית שלו הייתה בעיות ריגשיות! אחרי 4 שנים של טיפול בגן מיוחד הוא עבר לבית ספר רגיל לחלוטין כיתה א' הילד היה מקסים התקדם כל כך יפה והגיע למצב שהוא בין התלמידים הטובים בכתה כיתה ב' - הילד התחיל יפה את הלימודים ופתאום התחילו לו בעיות של אלימות והילד ממש לא רגוע, אני מקבלת מכתבים מהמורים דבר שבחיים לא קרה יש לציין שבלימודים הוא בסדר גמור הבעיה היא שהוא מעצבן ומציק לילדים ומגיע לא פעם ביום למצבים של אלימות לדעתי העיניין נובע מהסדרי הראייה הלא קבועים עם האבא שלו לדעתי כל פעם שהאבא לא מגיע או משהו כזה הילד פשוט מתחיל עם כל זה ועד שסוף סוף הוא מתחיל להתאזן שוב האבא מופיע והכל חוזר חלילה אשמח לקבל תשובה מממוחה לגבי העיניין. תודה רבה זהבית

שוחחנו בטלפון, פני ליעוץ פסיכולוגי. על תעבירי את האחראיות ב 100% לקשר עם האבא... אין מישהו אחד אחראי באופן כוללני להתנהגות של האחר... בנך אחראי להתנהגותו ואולי במקום להאשים את אביו תציידי את בנך בכלים נוספים להתמודדות עם מצב העניינים בחייו...

26/10/2004 | 11:29 | מאת: לילי

שלום לך יש לי ילד בן 7 היפראקטיבי אחת הבעיות שלו זה שהוא "נתקע" באמצע משפטים הוא ילד פעיל במיוחד בלי רגע של שקט נפשי או פיזי היום בדיוק התחלנו טיפול בריטלין מאחר והומלץ ע"י ניורולוג שאלתי היא האם בעית ה"התקעות" קשורה לזה שהוא היפר והאם יש סיכוי שזה יחלוף יחד עם השפעת הרטלין? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

קשה לדעת מה תהיה השפעת הרטלין על קצב הדיבור, אולי יעזור להקל עליו. אחד הבעיות של הילד ההיפראקטיבי הינו באימפולסיביות, על כן, יכול להיות שהוא מתחיל לדבר לפני שגמר לחשוב או להחליט מה להגיד, ומה שלך נשמעה כמו תקיע מהווה מבחינתו מנוחה לצורך התארגנות להמשך השיחה. טיפול בדיבור כעת יהיה קשה, לדעתי, כי אחת הדרישות של הטיפול הינו בדרישה לדיבור נינוח ואיטי, תוך שליטה על הנאמר.... דבר קשה לכל ילד, המיוחד לילד עם פעלתנות יתר. אם הדיבור איננו מפריעה לתיקשרות שלו עם סביבתו הייתי ממליצה לעזוב ולא לתת לזה מקום עצמי אלה בקונטקסט של התנהגותו הכללית. אם במהלך השנים של ביה"ם הוא ירגיש על קושי או הקושי יגבר, אז ורק אז, פנו ליעוץ של קלינאי תקשורת. בהצלחה

27/10/2004 | 11:59 | מאת: לילי

תודה רבה האם יש לך מושג איפה באתר זה יש פורום על ילדים היפראקטיבים?

24/10/2004 | 10:27 | מאת: בני ר

קראתי בעיון רב (ועם לא מעט מאמצים -עקב בעיית ADD ), את הכתבה הנ"ל. כמי שלוקה ב-ADD הנושא מאוד מענייו אותי !!. היכן בארץ נכנסה כבר השיטה? אל מי לפנות ?.

סליחה , לא יודעת על מה מדובר!

25/10/2004 | 15:23 | מאת: בני

הכתבה מופיע באתר, במדור "מחלות ובעיות", תחת הכותרת "אילוף הסורר". בני.

האם אפשר להמליץ לי על קלינאי תקשורת באיזור קרית אונו והמרכז לילד בן 3 בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

פנה לאגודה הישראלית של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

17/12/2012 | 18:39 | מאת: קלינאית תקשורת

עם רב נסיון בשפה, דיבור וספקטרום אוטיסטי

22/10/2004 | 11:41 | מאת: אריאלה

פרידה שלום, יש לי בן , בן 2.5, התחיל לדבר לפני 4 חודשים. אוצר המילים גדל כל יום, אבל הוא אינו אומר צירופי מילים, אלא רק בודדות, למעט בשירה. הוא מסוגל לשיר שירים שלמים (בשיבושי מילים) אבל ברצף משפטים. האם ההתפתחות נראית תקינה?

ניראת תקינה, אבל אם לא תרגישי שמחבר מילים במהלך 3 חודשים הקרובים רצוי שתפני לקלינאי תקשורת לקבלת הדרכה, יעוץ וטיפול... לפי הצורך. באשר לשירה, העובדה שהוא שר את כל השיר מציינת שיש לו זכרון לרצף, הרי הוא לא מבחין בין המילים והתחביר במהלך השירה, אשר כניראה טופס כיחידה אחת, ולא את המילים שבתוך השיר. תוכלי אולי לנצל את השירה על ידי פירוק המילים בשיר והשמעתם כטקסט, מעניין לבדוק. בהצלחה

20/10/2004 | 16:55 | מאת: אורלי עמית

שלום, שמי אורלי ואני מורה לחינוך מיוחד. אני עוסקת כבר 3 שנים עם אוכלוסיית pdd המשולבים בבתי ספר רגילים. אני פותחת קבוצה שתעבוד על מיומנויות תקשורתיות וחברתיות לילדים אלו. מכיוון ששמעתי מהורים רבים שלילדיהם אין אפשרות להפגש עם חברים אחרי שעות בית הספר אני פותחת קבוצה זו גם לשם יצירת קשרים חברתיים. הקבוצה תתקיים בקרית אונו ומוזמנים אליה ילדים מכל האזור. הקבוצה מיועדת לילדים המשולבים בבתי ספר רגילים (בכיתות מיוחדות) . לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עימי בטלפון - 348200 - 0545 אורלי עמית

לקריאה נוספת והעמקה

אז, תשמחי להשתתף ביום עיון על הנושא של תקשורת ושפה בילדים עם בעיות על הרצף האוטיסטי המתקיים בחסות האגודה של קלינאי תקשורת בישראל...ביום חמישי הקרוב. לפרטים ניתן ליצור קשר בטל: 03-9217815 או באתר www.ishla.org.il בהצלחה!

20/10/2004 | 09:09 | מאת: שם בדוי

שלום, אני בת 29 ויש לי הפרעות בדיבור מאז שאני זוכרת את עצמי , שבאות לידי ביטוי ב"בלייק אאוט" בהוצאת משפטים ובשיבושם, במיוחד כשאני מתרגשת. כמו כן אני מרגישה שכשאני רוצה לדבר אני צריכה להיות מאוד מרוכזת ואם אני לא מרוכזת קורה שיוצאות לי מילים שלא התכוונתי לאמר,מילים משובשות ומשפטים משובשים. קשה לי להגות מילים מורכבות וכשאני מתנסחת זה מצריך ממני השקעת מחשבה (שלא תמיד נושאת פרי).אני נוטה לשתוק (במיוחד בחברת אנשים) ,דבר שמקרין בעיניי חוסר ביטחון וגורם לי להרגיש כך. כדי לשמור על רצף דיבור אני משתמשת לעיתים קרובות ב"אה". אני מאוד שאפתנית ורוצה להתקדם בעבודה לתפקידים ניהוליים שמצריכים יכולת ביטוי גבוהה וזה, כמובן, מתסכל אותי . האם לדעתכם הבעיה שלי היא בעיית תקשורת? אם כן ,למי ניתן לפנות ובאילו מסגרות? אשמח לקבל תשובה תודה ויום טוב

לקריאה נוספת והעמקה

כדאי לך מאד לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת, לשם בדיקה וקביעה של הגדרת הבעיה... על פי תאורך יכול להיות שמדובר על הפרעה של קואורדינציה או היגוי. רצוי להעמיק בקשוי והאסטרטגיות שרכשת לך, להתמודדות עם הקושי... לבחינתם וליצירת תוכנית טיפול. לפי התאור אני לא משוכנעת שמדובר על גימגום. פני דרך קופ"ח או דרך האגודה של קלינאי התקשורת לקבלת שמות של קלינאים באיזור מגוריך.www.ishla.org.il או בטל: 03-9217815 בכל מיקרה, את מספיק צעירה להפיק תועלת מהטיפול בברכה

רציתי לשאול איך קוראים לקושי בהבעה כזה שגורם לחוסר יכולת לתקשר כמו שצריך עם בני אדם ואז אף אחד לא מבין את האדם ולא יכול לתקשר איתו . איך קוראים לקשיים כאלה בהבעה ? איזה קשיים בהבעה הם חמורים עד כדי חוסר תפקוד עם הסביבה ?

לקריאה נוספת והעמקה

יש קבוצה גדולה של קשיים ורק לאחר איבחון אישי ניתן לתת להם שם. יכולים לנוע מקשיים באירגון ברמה של השפה (אוצר מילים דל, אי ידיעה של כללי התחביר וכו') ועד לחוסר ביטחות או בעיה רגשית כרקע לקושי תפקודי. יש גם משפחה של הפרעות מורכבות יותר (כמו בתסמונת אספרגר או selective mutism) ולכן, ללא פגישה עם איש מקצועה אי אפשר לתת שם!

18/10/2004 | 16:12 | מאת: מתלבט

שלום אני מבקש יעוץ מצב השמיעה שלי כדלקמן אוזן ימין אוזו שמאל SRT 55-60 85 DSCR 110 100 איזה מכשיר מתאים לי ? תודה האם מגיע לי נכות מביטוח לאומי? אני עובד בתפקיד משרדי

לקריאה נוספת והעמקה

פנה למקום בו בוצע הבדיקה ובקש מהם לפרט את המשמעות התפקודית. התאמת מכשיר השמיעה הינו תהליך של התנסות ויש לעושות אותו אצל קלינאי תקשורת במקום בו יש מבחר של מכשירים שיותאמו על פי קנה מידע מקצועי!

13/10/2004 | 23:38 | מאת: שלומי

מטפל מוסמך בעזרת בעלי-חיים.לאחר השתלמות בחוג לפסיכוטרפיה באוניברסיטת ת"א. ניסיון רב בטיפול בילדים ונוער . מטפל בהפרעות התנהגותיות וגמגום . טיפולים פרטניים או בקבוצות נערכים בסביבה טיפולית תומכת בחיק הטבע. שלומי 054-5262255

טיפול בגימגום נעשה לרוב בדיבור - בכל מיני גישות טיפוליות ולאחר איבחון. לא יתכן ששיטת טיפול תתאים לכל פונה. זהירות. עבודה עם בעלי חיים יכולה להיות מתאימה לחלק מהאנשים אבל לא בצורה כו כוללנית. אם כל הכבוד לפונה.... השתלמות בפסיכותרפיה אינה מכשירה לטיפול בגימגום אשר הינה תופעה של דיבור ועןד הרבה הבטים תפקודיים נוספים!!!!!

11/10/2004 | 16:12 | מאת: ש...

שלום רב, זה ההודעה השניה שאני רושם בפורום לגבי הגמגום אצלי. בתמצית העניין, הגמגום שלי מתאפיין בעיקר כאשר נמצאים בפורום סגור של אנשים כדוגמת כיתה למשל. אני בן 16.5 , ובשנה האחרונה כאילו התחזק הגמגום שוב וחזר להיות מפריע. בסה"כ במצב היום-יומי, אני לא נתקל בגמגום כאשר אני מדבר עם חברים \ מורים , או בכלל עם אנשים, וגם עם הזמן למדתי איך להתמודד עם הגמגום. אך אם דבר אחד אני לא מצליח להתמודד, כאשר אני נמצא "במקום סגור" עם אנשים, למשל: אני מתאמן בקבוצה, וכאשר מקריאים שמות פשוט צריך לומר את המילה "פה" , אז הרבה פעמים אני נתקע, ותמיד יש את הרגעים שלפני קריאת השם שרצות לך בראש כל מיני מחשבות.. או למשל שצריך (נקרא לזה להתפקד), לכל אחד יש מספר וצריך לומר אותו, זה צריך להיות מהר ובקול, ויש מאמן שדורש שיגידו את זה חזק, ולפעמים שזה מגיע אלי אני נתקע, עושה "עיוותים", דברים שגורמים למבוכה, ובנוסף לכך זה גורם שבמקום לבוא להתרכז באימון, אני צריך לקוות שהמאמן לא יגיד להתפקד או משהו כזה. בסה"כ אני ילד עם בטחון עצמי בסדר, כשיש לי משהו להגיד אני לא חושש להגיד לו, אבל הבעיה הזאת נהפכה להיות קצת גדולה עלי. בסה"כ גם מבחינה חברתית, שחברים מעירים או משהו כזה, או שואלים \ צוחקים, אני לא אחד שנפגע מזה, ואני לוקח את זה כבעיה שצריך לטפל בה, ומנסה להחליק את העניין .. וכל עוד אני ממשיך לשחק טוב - זה הכי חשוב. בכל אופן ניסיתי ליצור קשר עם קלינאי תקשרות קרוב לביתי, אך עוד לא חזרו אלי עם תשובה כדי לקבוע פגישה. המצב עצמו קצת מביך, אבל אני אצטרך בכל מקרה להיפגש אני מאמין. כבר מחר בכיתה \ באימון זה יכול לקרות לי שוב, האם אוכל לקבל טיפים \ טלפון כדי לדבר אפילו עוד היום עם קלינאי בטלפון או אפילו להיפגש כדי לראות איך מתקדמים עם העניין. (גר באיזור השרון) תודה רבה.

13/10/2004 | 11:15 | מאת: ד"ר עופר אמיר

ראשית, אני רוצה לברך אותך על כך שפנית לאבחון. אני מצטער לשמוע שעומד לעבור זמן עד שתגיע לאבחון. אני מציע לך פנות ללאבחון במקום אחר, אשר בו זמן ההמתנה יהיה קצר יותר, כדי שתוכל לתאר את הקשיים שאתה חש ולקבל הדרכה ו"טיפים" איך להתמודד עם הנושא באופן יעיל יותר. בכל מקרה, אני חושב שאם כבר התחלת את התהליך של מציאת מטפל/ת, כדאי לך להמשיך אותו ו"לדחוף" את הנושא כמה שיותר מהר - כלומר, לא לחכות זמן ממושך עד לאבחון. בהצלחה

10/10/2004 | 17:30 | מאת: חציל

זה בא לידי ביטוי בבעיות מוטוריקה ובעיות חברתיות?

לקריאה נוספת והעמקה

אלו אבחנות המתיחסות לתאום של פעילויות המוטוריות, כשלא מדובר על הפרעה מבנית או נכות פיזית. אלו ילדים "מסורבלים", בדיבור האבחנה ניתנת בגיל מוקדם יחסית על רקע של הפרעות היגוי ומובנות הדיבור ירודים, ובתחומים של תפקודים במרחב וכו' בגיל יותר מאוחר... כולם בד"כ לפני הכניסה לביה"ס או בשנים הראשונות.

05/10/2004 | 17:13 | מאת: הניה

שלום רב האם אפשר להמליץ לי על קלינאי תקשורת בחיפה/קריות לילדב בת3 בברכה

06/10/2004 | 19:51 | מאת: :)

מכון "הדים" שבמרפאת זבולון בקרית ביאליק..

13/10/2004 | 11:11 | מאת: ד"ר עופר אמיר

אני מציע לך להשמר מהמלצות עלומות, מאנשים שאינך מכירה. כדי לתת לך המלצה, יש לדעת מה הבעיה של ביתך ואז לבחור קלינאי/ת תקשורת העוסק/ת בתחום ספציפי זה. אני מציע לך לפנות לארגון קלינאי התקשורת הישראלי ולבקש שמות של מספר מטפלים באזור מגורייך העוסקים בתחום שבו את זקוקה לטיפול. הטלפון של האגודה הוא: 03-9217815 בהצלחה

23/10/2004 | 17:58 | מאת: שי

האם אפשר להמליץ לי על קלינאי תקשורת באיזור קרית אונו והמרכז לילד בן 3 בברכה

05/10/2004 | 15:13 | מאת: שם בדוי

שלום. אני בחור בן 30 ומאז שאני זוכר את עצמי אני מגמגם. עלי לציין שעד לפני כמה שנים הגמגום שלי היה מאד קשה. עד לפני שנה עבדתי על עצמי בעניין הזה והיום, אני עדיין לא מדבר שוטף לגמרי, אך המצב הרבה יותר טוב. אני מנהל אורח חיים נורמלי, סיימתי לימודי תואר ראשון, יש לי די הרבה חברים ואני בן אדם מאד עצמאי. לכן, אני לא חושב שהדבר משפיע על הביטחון העצמי שלי אותו אני מגדיר כבסדר ואני גם לא חושב שהסיבה היא חרדה מפני שאני אמנם לא אדיש בכלל אך גם לא לחוץ. עוד דבר, אני גם לא חושב שהדבר נגרם מטראומה שעברתי כשהייתי תינוק. ברצוני לדעת מה יכולה להיות הסיבה לגמגום והאם יש טיפול לזה גם לבחור בגילי. האם עלי לעבור טיפול או להמשיך לעבוד על עצמי לבד? איני חושב שאם אמשיך לבד אתקדם יותר ממה שהתקדמתי מכיוון שכבר כל כך הרבה זמן הגמגום לא עבר למרות השיפור הניכר. והדבר הכי חשוב - האם בגילי יש אפשרות שהגמגום ייעלם? אני אודה לכם מראש על קבלת תשובה מהירה ככל האפשר.

05/10/2004 | 16:46 | מאת: נגה

שלום, אני אומנם לא קלינאית תקשורת אבל צברתי קצת ידע בתחום הזה של הגמגום.אני בת 22 ואני סובלת מגמגום בערך מגיל 10.כמוך,גם הגמגום שלי לא נגרם מטראומת ילדות או מסיבה קיצונית כלשהי, הוא פשוט צץ לו..הגמגום שאני סובלת ממנו הוא גמגום קל,אבל מן הסתם הוא מפריע לי מאוד אז בחצי שנה האחרונה אזרתי אומץ והחלטתי ללכת לטיפולים אצל קלינאי תקשורת. הטיפולים האלו עוזרים להתמודד עם בעיית הגמגום ולשלוט עליו בצורה כזו שיהיה ניתן לעקוף את הגמגום בכל מיני תרגילי נשימה ותרגילי דיבור, אבל כפי שהמטפלת שלי אומרת אין נוסחת קסם להעלים את הגמגום, אבל כשלומדים לשלוט עליו הוא פוחת ויכול להיות שתוך כמה שנים כמעט ולא ארגיש בו.. אז קודם כל יישר כח על זה שהצלחת להתמודד עם הגמגום לבדך בלי שום עזרה מקצועית (הייתי שמחה לשמוע איך..) ודבר שני בכל גיל (עד כמה שאני יודעת) אפשר לטפל בבעיה הזו,ואתה יכול להתחיל טיפולים אצל קלינאי תקשורת במקום מגוריך.. בכל אופן אני מקווה שעזרתי לך ואני מאחלת לך המון בהצלחה!!

13/10/2004 | 11:08 | מאת: ד"ר עופר אמיר

ראשית, אתה בודאי כבר יודע שהסיכוי שהגמגום "יעלם" בגילך הוא קלוש ביותר. לשאלתך, האם ניתן לטפל בגמגום בגילך - התשובה היא שכמובן שניתן - כל עוד אתה מעוניין בכך. לגבי השאלה, האם כדאי לך לפנות לטיפול, נראה לי שהתשובה טמונה בתוך השאלה שלך. אתה מציין ש"עבדת" על עצמך והצלחת לשפר את הגמגום עד נקודה מסויימת ושאתה חש שמכאן ואילך לא תוכל להשיג שיפור נוסף. לכן, נראה לי שזה הזמן לשקול פניה לקלינאי תקשורת אשר יוכל לבחון את האפשרות להמשיך ולהתקדם, תוך קבלת הדרכה אישית. בהצלחה

יש לי בעיה שכל רעשי הסביבה "נדבקים" לי לאוזניים ודווקא הדברים שאני רוצה לברוח מהם . למשל השכנים שלי מדליקים שירים שאני שונאת וכל פעם שאני מנסה להתרכז במשהו או אפילו גם כשאני לא מנסה להתרכז בשום דבר, מה שקורה הוא שהאוזניים שלי משחזרות וזוכרות את השירים ואני נדהמת מהזיכרון העצום שלי לשירים האלה שמפריעים לי להתרכז שהמוח שלי יודע לשחזר את השירים כמו שאדם עובר טראומה ואז תמונות חוזרות על עצמן מהזיכרון כפלשבקים ואז אני נכנסת לקצב של המוזיקה בלי שאני רוצה וזה ממש הורס את הריכוז והורס לי את החיים. אז זה מה שקורה לי. ואז אני שמה אטמי אוזניים במשך כל היום וכל הלילה כדי לנסות לברוח מהרעש . רופא אוזניים אמר לי לא להשתמש הרבה באוזניים מפני שהוא רואה שזה מזיק לי . יש לציין שיש לי קשיי שינה ואני צריכה שקט מוחלט כדי להתרכז וקשה לי בכל זאת להירדם . תרופות נגד חרדה ולשינה לא עזרו לי . אני רוצה לציין שיש לי עוד תופעה מוזרה והיא שברגע שאני רואה משהו אני מושפעת ממנו מהר . למשל אם אני רואה רציתי לשאול מהי התופעה הזאת ואיך מתמודדים איתה ?

13/10/2004 | 11:03 | מאת: ד"ר עופר אמיר

התופעה שאת מתארת יכולה לנבוע מגורמים שונים. אני הייתי מציע לך לפנות לאבחון של הפרעת שמיעה מרכזית (CAPD). בעיית שמיעה מסוג זה גורמת למצב דומה למה שאת מתארת: קושי להפריד בין רעשי הסביבה לגרויים השמיעתיים ה"חשובים". ניתן לאבחן את זה ולטפל בזה בהצלחה. עד כמה שידוע לי, אבחון מסוג זה נעשה בבי"ח תל השומר, במכון השמיעה והדיבור. יתכנו, כמובן, גם סיבות אחרות לבעיה שאת מתארת, אך הייתי מתחיל מברור של הנושא שציינתי. בהצלחה

03/10/2004 | 17:20 | מאת: מישהי

זה הפורום הכי קרוב שמצאתי.. אז ככה- אני בת 17 ויש לי לפעמים בעיות קטנות בדיבור כמו בליעת מילים, דיבור לא ברור, ואפילו יש מצבים שאני יודעת שאני פשוט לא אצליח להגיד את המשפט כמו שצריך. זה קורה בעיקר כשאני מדברת מהר, ולפעמים זה די מציק, בעיקר בדיבור רצוף או בויכוחים עם אנשים השאלה שלי היא אם זה לא מאוחר לטפל בדבר כזה ואם יהיה בכלל יעיל ללכת לקלינאי תקשורת או משהו אחר? וכמה עולה פגישה? יש החזר מכללית מושלם? כמה זמן לוקח לפתור בעיה כזאת בערך? יש סיכוי שזה יעלם לגמרי? תודה

13/10/2004 | 10:59 | מאת: ד"ר עופר אמיר

הבעיה שאת מתארת נשמעת כמו "דיבור חטוף" (מה שמוגדר באנגלית cluttering). בגילך "המופלג" ניתן עדיין לטפל בכך ולשפר את בעית הדיבור באופן משמעותי. הדבר יחייב אותך לעבודה על הנושא ולמשמעת עצמית והתמדה בזמן הטיפול. עלייך לפנות לקלינאי תקשורת העוסק בהפרעות שטף דיבור. עלות הטיפול משתנה לפי האדם אליו את פונה ולפי ההחלטה אם לפנות לטפול פרטי או ציבורי. אם את רוצה לטפל דרך קופ"ח, עליך לפנות לסניף שלך ולבקש הפניה לקלינאי תקשורת מסויים אשר עובד עם קופ"ח, וכך גם תקבלי מידע על העלויות. בהצלחה

30/09/2004 | 02:14 | מאת: אישה33

שלום וחג שמח אינני בטוחה כי הגעתי אל המקום הנכון אני אישה בת 33 בשנים האחרונות גיליתי כי יש לי בעיית תקשורת חמורה עם אנשים. הבעייה מתבטאת בכך...שאינני מבטא את עצמי נכון...קושי בשליטה על רגשות...וחשה כי הדמות שמשקפת אותי בעיניי אחרים לא נכונה. בעייתי מונעת ממני להתקדם בחיי...וגם להשאר במערכות יחסים כלשהם. אודה אם תוכלו לייעץ לי הייכן ניתן למצוא עזרה.

13/10/2004 | 10:54 | מאת: ד"ר עופר אמיר

הבעיה שאת מתארת מצריכה פניה לפסיכולוג. במקרה זה, קלינאי תקשורת אינו הכתובת הנכונה. כל טוב.

29/09/2004 | 06:46 | מאת: מירב

שלום רב, אני אם לבן שנתיים וחמישה חודשים. בני מדבר בצורה שוטפת, מנסח משפטים מורכבים ואוצר המילים שלו גבוה בהרבה ביחס לבני גילו. עם זאת, אינו הוגה ר', ח' ו-ק'. בשל כך לעיתים אנשים חדשים או זרים מתקשים להבין אותו. הדבר מתסכל אותו מאוד. התייעצתי בטיפת חלב וברופאה המטפלת ואלו טענו כי עד גיל שלוש ואפילו ארבע אין סיבה לדאגה. אני חושבת אחרת. א. האם ילד כה צעיר יכול להיעזר בקלינאות תקשורת? ב. האם ידוע על קשר בין שיבושי הגייה מסוג זה לבין לקויי למידה עתידיים? אודה על תשובתכם.

13/10/2004 | 10:53 | מאת: ד"ר עופר אמיר

אין כל סיבה לדאגה בנוגע לשיבושי ההיגוי שציינת, אצל ילד בגיל שנתיים וחמישה חודשים. השיבושים הללו הם נורמליים לחלוטין לגילו. הדיבור של בנך אמור להפוך, בהדרגה, ליותר מובן והשיבושים אמורים להעלם במהלך השנה הקרובה. אם את רואה שאין שיפור הדרגתי בצלילים הללו לקראת גיל שלוש וחצי, יש מקום להתייעץ שוב. עד אז, אין סיבה לדאגה.

אני בן 18, והתחלתי לגמגם בגיל 5. חשוב להגיד שלפני זה (לפי עדויות הורי בלבד) לא גימגמתי. בגיל 5-8 לא הייתי מקבול במיוחד בלשון המעטה בשכבה בבית-הספר שבו למדתי וילדים הציקו לי וירדו עלי כמעט כל הזמן. אני חושב שבגלל זה "פחדתי" לדבר ובעקבות כך התפתח אצלי הגימגום. מה שעוד בהתחלה הוא היה חלש יחסית, אבל בכל פעם שילדים צחקו על כך שגימגמתי הגימגום התגבר. בגיל 9-12, עדיין באותו בית-ספר, התחלתי לרכוש יותר חברים, לייזום יותר דברים ולהרגיש יותר ביטחון עצמי. בד בבד גם תדירות הגימגום ירדה. אם בגיל 8 גימגמתי למשל 70% מהזמן, בגיל 12 גימגמתי אולי 30% מהזמן. לאחר מכן, בכיתה ז' עברתי לבית-ספר חדש ששם אף אחד לא ידע על בעיית הגימגום שלי, והתדירות בגימגום שלי ירדה עד לאולי עד ל-2%, ובכל מקרה לא כאשר באתי בדיבור עם חברי לכיתה, אלא רק עם דמיות סמכותיות כגון מורים או דמיות סמכותיות אחרות מחוץ למסגרת הלימודים. כיום אני ב-י"ב, ועד היום אף לא אחד מחבריי יודע על הגימגום שלי, ומעגל החברים שלי נרחב למדי. אולם הוא (הגימגום) מופיע לפעמיים כאשר אני בלחץ או בא בדיבור עם דמיות סמכותיות. הוא עדיין נמצא שם, אבל הוא "מדוכא" ע"י הביטחון העצמי. התדירות אולי פעם בשבוע- ולא באופן קשה בכל מקרה. הלכתי למסר טיפולים בונגע לגימגום וכולם היו טיפולי סרק. המסקנה האישית שלי, בתור מגמגם, מניסיון אישי- הפתרון בחלק לא מבוטל מהמקרים הוא ביטחון עצמי לקוי, והדרך לשפר את בעיית הגימגום הוא עבודה על עליו.

29/09/2004 | 17:07 | מאת: נעמה

שלום גיא. גם אני סובלת מגמגום קל מגיל 11 בערך.(ואני כמעט בת 22 )אף פעם לא סבלתי מגמגום קשה אבל הוא תמיד היה קיים בדיבור עם אנשים ובמיוחד במצבי לחץ (כפי שבוודאי אתה מכיר..) אז קודם כל אני שמחה שהצלחת "לעקוף" את בעיית הגמגום ע"י שיפור הבטחון העצמי,זו בטח הקלה!! אני מטופלת אצל קלינאית תקשורת ואמנם יש שיפור אבל כמובן שהגמגום לא נעלם כי יש לזה גם חלק פסיכולוגי- כמו ביטחון עצמי. אז אם אפשר לבקש ממך שתספר לי איך פיתחת מודעות להעלאת הביטחון העצמי,כלומר איך יישמת את זה בפועל?? כי זה נראה לי די נדיר שהגמגום מופיע פחות למרות שלא טופלת אצל קלינאי תקשורת.. תודה :))

28/09/2004 | 13:41 | מאת: אאאא

אשמח לדעת לקבל כל מידע בנושא , מי מטפל ואיך מנקים מתכות מי מתמחה בתחום תודה

05/10/2004 | 23:51 | מאת: סיגל דואק-חורי

קיים אתר באינטרנט שנקרא DAN - Defeat Autism Now שם תוכלי לקבל מידע עדכני בנושא.

28/09/2004 | 09:46 | מאת: פרפר נחמד

לצוות שלןם רב. בעלי בן 30 והוא מגמגם קל עד בינוני (בעיקר שהוא לחוץ או לא רגוע) מזה כ- 5-6 שנים. הצלחתי לשכנע אותו ללכת לקלינאי תקשורת והוא אכן ביקר אצלו 4 פגישות ולאחר מכן החליט שדי לו וכל מה שאני עושה אינו משיב אותו לקליניקה.(אני משכנעת אותו שהוא זקוק לטיפול ) יש לציין שבעלי היה מאוד לחוץ לאחרונה מאחר שפוטר מקבע בצבא ובמשך של 10 חודשים ישב בבית ללא עבודה וזה רק החמיר אצלו . אנא עיזרו לי למצא פיתרון איך להשיב אותו לקלינאי תיקשורת ולסיים עם הבעיה . יש לציין שהגמגום הגיע איליו בעקבות אירוע מוחי פתאומי של אימו (הוא בן יחיד ללא אבא) אשמח אם תיעץ לי בהקדם כי לפעמים ממש קשה לי, עם זה. תודה וחג שמח. פרפר נחמד.

28/09/2004 | 10:57 | מאת: ד"ר עופר אמיר

אני חושש שאין לי דרך קלה לסייע לך. בעלך בן 30, ואם הוא בוחר לפנות לטיפול, הדבר חייב (!) להעשות מרצונו. אין סיכוי שטיפול יעזור לו כל עוד הוא עצמו לא רואה בכך את הנחיצות. למרות שהדבר אינו פשוט, אני מציע לך לנסות "לרדת ממנו", ולהעביר לו מסר ברור שאת לא לוחצת עליו. אם הוא "בוחר" להשאיר את המצב כפי שהוא, יהיה עליך לקבל אותו כפי שהוא. אם וכאשר הוא יחליט לטפל בנושא באופן מסודר (ולא רק 4 מפגשים) יהיה מקום לבחון את הסיבות להופעת הגמגום שלו ואת האפשרויות לבחירת דרך הטיפול הנכונה עבורו. חשוב שתביני שלחץ, אצל הרבה אנשים, מגביר את חומרת הגמגום. יתכן שמזוית הראיה שלו, הלחץ שלך שיפנה לטיפול לא מסייע לו - אלא מחמיר את הבעיה. לסיכום, אין לך דרך אמיתית "לדחוף" אותו לטיפול. את יכולה לתמוך בו, וכאשר הוא יחליט שהוא בשל לכך, הוא יתטרך לפנות לטיפול מיוזמתו האישית. אני מאחל לכם בהצלחה ואורך רוח. חג שמח

27/09/2004 | 18:11 | מאת: רונית

קודם כל תודה על התשובה המהירה ועל ההבנה. בעבר, כילדה קטנה, הייתי מספר פעמים בהדסה עין כרם. אני מקווה שאוכל לקבל הפנייה לשם.

28/09/2004 | 10:59 | מאת: ד"ר עופר אמיר

רעיון מצויין ! את יכולה לפנות לכל מרכז רפואי גדול בו יש מכון לשמיעה ולהתאמת מכשירי שמיעה, ואם הדסה קרוב למקום מגורייך ואת חשה שם בנוח, זה רעיון טוב מאוד. אני בטוח שהם יוכלו לכוון אותך למכשיר המתאים ביותר עבורך, בלי שינחו אותם שיקולים זרים. בהצלחה, ושתשמעי רק דברים טובים. חג שמח

26/09/2004 | 18:59 | מאת: meyrav

בני בן ה-3,לומד בגן שפתי,ומפיק ממנו רק טוב. שאלתי: לאורך כ-ל תהליך ההשמה, נאמר לנו שהוא ,"מידי אינטיליגנטי" בשביל גן שפתי ושאר הילדים יהיו שם ברמה נמוכה,ועם בעיות נילוות.ועדיף לנו לחכות עם זה עד גיל 5,שאז רמת הילדים בגן כבר גבוהה,יחסית. אבל,במקביל נאמר לנו, שגנים שפתיים ניפתחים בהתאם לדרישה-כלומר, אין מצב שילד יעבור השמה,ויומלץ לו על גן שפתי,והוא לא יקבל. אז אם אכן כך הדבר, שאלתי היא: מדוע הקלינאים לא מפנים גם ילדים "חכמים",עם בעיות שפה נטו לגנים שפתיים? הרי שאז הרבה מאד הורים מהססים,ימהרו לתת לילדיהם את הסיוע המתבקש הזה?

27/09/2004 | 11:57 | מאת: ד"ר עופר אמיר

את שואלת שאלה טובה, שאין לי תשובה טובה עבורה. יתכן שהסיבה המרכזית לכך היא שלילדים רבים עם בעיות שפה יש גם בעיות בתחומים אחרים. זה הופך אותם לילדים עם בעיות תקשורת וחיברות נרחבות יותר (ולכן הם אולי נתפשים כפחות "חכמים"). חשוב להבין שילד עם בעיית שפה הוא לא ילד פחות "חכם", אלא יש לו קושי להביע את היכולות שלו באופן שיובן היטב ע"י הסביבה. אני מבין את התסכול שאת מתארת, אך אני מציע לך לדאוג שבנך יקבל את השילוב הטוב ביותר עבורו. כלומר, אם אנשי המקצוע יעצו לך לא לשלב אותו בגן שפתי בשלב זה, אני הייתי מקבל את המלצתם ומחכה עד שהזמן יבשיל. בנתיים אני בטוח שאתם דואגים שהוא יטופל אצל אנשי מקצוע מתאימים כדי לסייע לו להתקדם ולמצות את הפוטנציאל הגלום בו. בהצלחה

26/09/2004 | 17:05 | מאת: רונית

שלום, יש לי ירידה בשמיעה בשתי האזניים, אני נעזרת כיום במכשיר שמיעה ובעקבות המלצת המכון ממנו רכשתי את המכשיר - ברצוני לרכוש כיום מכשיר שמיעה נוסף, לאוזן השניה. הבעיה היא שכאשר התחלתי לעשות סקר שוק - גיליתי שבכל מקום ממליצים לי על מכשיר אחר, עם תכונות שונות. כך לשמל במכון מסויים המליצו לי על מכשיר עם 9 ערוצים ובמכון אחר - מכשיר עם 16 ערוצים. אינני בקיאה בנושא מספיק על מנת לדעת מה טוב עבורי, כמו כן אני מבינה שיש לא מעט חברות המיצרות מכשירי שמיעה - כיצד עלי לדעת מי מבינהן טוב יותר או פחות? האם זה נכון שאורך חייו של מכשיר שמיעה הוא פחות או יותר 5 שנים? האם מישהו יודע ויכול לומר לי באופן אובייקטיבי - כי חברה אחת נחשבת לטובה יותר או פחות מחברה אחרת? אני מרגישה די אבודה בעניין וכאילו אין ביכולתי לסמוך על אף אחד - שכן כולם למעשה רוצים לשווק לי מכשיר שמיעה. אודה לכם אם תוכלו לענות לי אול להפנות אותי למקור מידע מוסמך אחר. תודה מראש, רונית

27/09/2004 | 10:21 | מאת: ד"ר עופר אמיר

אני מבין את התסכול שלך. הבעיה שאת מתארת היא בעיה אמיתית, כיוון שלכל הסוכנויות אשר מפיצות מכשירי שמיעה יש עיניין עסקי למכור מכשירים מסויימים (אותם מכשירים ספציפיים שהם משווקים), ולכן עלול להווצר מצב בו את לא מקבלת את כל המידע הרלוונטי עבורך. אני מציע לך לפנות לאחד מהמכונים הגדולים לשמיעה שממוקמים בבתי החולים הגדולים (למשל מכון השמיעה בתל השומר) ןלבקש הערכת שמיעה והמלצה לגבי מכשיר שמיעה אשר יענה על הצרכים שלך. במקום כזא אין סכנה של "הטייה". בהצלחה

27/09/2004 | 18:15 | מאת: רונית

התגובה שלי לא נקלטה כמו שצריך - היא נקראת "אולי גם בהדסה" שוב תודה!