פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3695 הודעות
3209 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

14/04/2004 | 15:23 | מאת: noa12

שלום, יש לי תאומות זהות בנות 10 חודשים. אחת מהן מברברת וחוזרת על הברות כבר מגיל 9 חודשים, ואילו השניה אומרת רק את ההברה "א". אני יודעת בוודאות שהיא שומעת (מסתובבת כשקוראים בשמה ומגיבה לרעשים). רופאת ילדים אמרה שעוד מוקדם וצריך לחכות, ואז לפנות אולי לאף-אוזן-גרון לבדיקת שמיעה. גם עם מזון מוצק ולא טחון היא מתקשה יותר מאחותה - יכול להיות קשר בין הדברים...? האם צריך להתחיל לבדוק? למי צריך לפנות? תודה, נועה.

ישלדת שתי ילדות, אך כל אחת מתכונות ההתפתחות שלה (גם בתאומים "זהים), על כן, ההשוואת מעיקות ולא תורמות כלום להרגשה הטובה וההתפתחות. לעניינינו: האם היא יוצרת קשר עין ומתעניינת בנעשה סביבה? האם היא פותחת את הפה ומקבלת את המזון האופן פעיל? האם היא "מתקדמת" בעניין האכילה, שמה חפצים בפה, שולטת מעט על הרוק וכו'? האם יש התקדמות, לו מעטה בתחום האכילה? אם התשובות הם שליליות לכל השאלות, תוכלי לפנות אלי או אל קלינאי המתמחה באכילה ובטיפול בתנוקות ולקבל עצה, יעוץ ומעקב.... עדיין מוקדם אולי לטיפול מסודר, אך עצה מקצועית תמיד מועילה! בברכה

15/04/2004 | 10:02 | מאת: noa12

לאורך כל הדרך אני משתדלת מאוד לא להשוות ביניהן, בעיקר בהתפתחות המוטורית, כי אני יודעת שלכל ילד הקצב שלו. העניין הוא שבדיבור מצפים בגיל הזה כבר לשמוע מס' הברות, ללא קשר להיותן תאומות. ומעט תשובות - היא אכן יוצרת קשר עין ומתעניינת, היא פותחת את הפה למזון (כשהיא רעבה...), שמה הכל בפה- צעצועים, אצבעות, אבל בעניין הרוק- יש לה המון המון, כל הזמן נוזל, כנראה ללא שליטה. בתחום האכילה- היא מצליחה לאכול במבה, מעט ירקות מעוכים במזלג, קשה של לחם. אבל ממש ארוחה - למשל קציצת עוף - קשה לה. אני מוטרדת יותר מעניין הדיבור ופחות מהאכילה, כי היא אוכלת יפה מזון טחון ולא אכפת לי לחכות עוד קצת למזון לא טחון. האם גם בענין הדיבור ניתן להתייעץ אתך? איך אפשר לקבל את פרטייך?

13/04/2004 | 10:37 | מאת: לימור

ביתי בת חודש וחצי ולא עוקבת אחר חפצים או מפנה את ראשה לכיוון של צליל,האם יש מקום לדאגה?אני מאוד לחוצה מכך.

תתיעצי עם הרופא שלה או עם אחות טיפת חלב. יש גם רופא התפתחותי בטיפת חלב, בקשי התיעצות איתו. בגיל קשה לפרש את התגובות של התינוקות, הם זקוקים לגירוי חזק כדי להגיב, וגם אז, התגובה יכולה להיות עדינה וקשה לאיתור. ישנם בתי חולים בהם מעבירים לכל הילודים בדיקת סינון לשמיעה. היכן הוא נולד? האם מצויין במכתב שחרור האם עבר אוטואקוסטיק אמיסיון?

13/04/2004 | 17:09 | מאת: לימור

תודה על ההתיחסות, ילדתי במאיר והילדה עברה בדיקת שמיעה בהצלחה,גם אני רואה עפ"י התגובות שהיא שומעת יותר מלחיץ אותי שהיא לא מפנה ראש לכיוון ולא עוקבת אחר חפצים כלשהם גם ממרחק מאוד קרוב.

12/04/2004 | 17:04 | מאת: ה

לא יודעת אם זה הפורום המתאים אבל בכל זאת אפנה אלייך כי אני נהנית לקרוא את התשובות שלך. ילדה בת 10 שמסרבת לקחת אקמול נגד חום כמובן מנסים בכמה שיטות דיבורים ומתנות לתת לה את התרופה אך לשווא ניתן לציין כי היא לא מקבלת שום תרופה לא משנה באיזה טעם או צורה או צבע מדובר על כל תרופה שהיא לא רק נגד חום כולל נרות בלית ברירה ניתנה לה תרופה בכ'ח אך היא הוציאה הכל בבכי נוראי מה אפשר לעשות כבר לא נשארו אפשרויות אחרות כרגע היא עם חום גבוה ניסינו אני ובעלי לערבב את הסירופ עם פטל גלידה אך זה לא עוזר ואפילו סוכריות גומי ללעיסה ולהורדת חום.

אם ביתכם בת 10 והיא ילדה נבונה ניתן לתת לה הסבר על הנחיצות של התרופה ולנסות, יחד איתה לברר מה בדיוק הקושי שלה, לקבל את תשובתה ולנסות לסיע לה לקבל את התרופה תוך פתרון הקושי שלה. לעתים ניתן לבלועה את הכדור, חצוי, יחד עם כפית אחת של יוגורת או שמנת. עוד צורה הינה למעוך אותה ולתת אותה, שוב, בכפית עם משהו בעל טעם יותר חזק (כמו ריבה או ממרח שוקולד, לעודד את הבליעה, במכה אחת ולא להחזיק בפה) בליעה כדור נעסת הכי טוב תוך הורדת הסנטר למטה ולא תוך הטיית הראש לאחור! החדרת נר לילדה בגיל זה, אם נעשה נגד רצונה מהווה מעשה אלים למדי ואיננו מומלץ, בכל מיקרה...... זכרו, אקמול אינו מרפא, רק מוריד חום ונותן הקלה על הסימפטום.... לאחר התיעצות עם הרופא יכול להיות שעדיף לתת לה להרגיש את התופעות וההרגשה הרע של המחלה, ושהיא תחלית לבדה האם מעדיפה תרופה!

12/04/2004 | 14:16 | מאת: בדיקת שמיעה

שלום, רציתי לשאול מהו טווח הטונים הנבדק בבדיקת ABR, והאם עדיף לכוון מכשירי שמיעה לפי בדיקת שמיעה סטנדרטית או לפי בדיקת ABR? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

עדיף לכוון על פי הנוחות של המשתמש! בעקרון יש תאום בין שתי הבדיקות.

08/04/2004 | 22:31 | מאת: אור

אני אם לילדה בת שלוש הילדה מדברת, מתקשרת , מביעה עצמה בצורה יפה, יוצרת קשר עם הסביבה וחברותית הבעיה היא שהיא עדין מתבלבלת בשפה בין "אני" ואתה ובין זכר ונקבה לדוגמא היא אומרת "תני לה" במקום "תני לי" ומדברת על עצמה בגוף שלישי, בנוסף, לפעמים היא שרה או מצרפת הברות כמו ילד שרק התחיל לדבר כאשר אני מתקנת אותה היא מדברת נכון באותו רגע , אבל אחר כך יש שוב בלבול בין הגופים אמרו לי שזה מאפין ילדי פי די די , שאלתי היא אם הילדה מתקשרת בצורה מאוד יפה בבית ומביעה עצמה האם יש מקום לחשש? האם זה נורמלי בגיל זה עדין להתבלבל בגופים , וגם להתבלבל בין זכר ונקבה ? היא עוד שלושה חודשים תהיה בת שלוש והתחילה לדבר סביב גיל שנתיים האם יש דרך שאני יכולה לעזור, קראתי שאת ממליצה על ספר מסוים , האם הוא יתאים במקרה זה ? תודה רבה אור

לקריאה נוספת והעמקה

את מתארת ילדה "תקינה", אל דאגה. ילדי PDD סובלים באופן ראשוני מקושי בתקשורת שמתבטא גם ברכישת שפה מאוחרת ולא תקינה. דברי אליה תוך שימוש בכל צייני השפה ומרכיביה, ללא שימו בגוף שליישי כשאת פונה אליה, כמו את רוצה ... ועכשיו אני עושה.... וכך הלאה. העודבה שהיא חוזרת נכון אחריך כשאת מתקנת לה (ולא אותה!) מצביעה על יכולתה לחקות את הצורה הדיקדוקית ומעודד מאד, המשיכי לדבר אליה נכון וחיזרי נכון על ביטויים שלה, ללא דרישה עקשת לך שגם היא תחזור אחריך, (אפשרי, אבל לא בכפיתיות!). כמו כן, עקבי אחר התקדמותה לאורך תקופה, מעכשיו עד הקיץ וכו', כך שיהיה טווח זמן להערכת התקדמותה. אין כאן מקום לרכישת הספר שאני ממליצה להורים עם ילדיפ בעלי אחור ברכישת השפה, אך תוכלי עם תירצי, לרכוש אותו וודאי תהני מקריאתו וייסום של עקרונותיו, אשר מתאימות לכל הורה וילד. הספר הינו של "עמותת הנן" וניתן לרכישה דרך האגודה של קלינאי התקשורת 03-9217815

07/04/2004 | 09:53 | מאת: אמא מודאגת

לפרידה, בהמשך לתכתובת בנינו ב-20.1.04 שבו ספרתי לך כי בנינו (שכעת הוא בן שנתיים + 9 חודשים) יש בעיה עיכוב בדיבור, והוא עבר אבחנה במכון התפתחות הילד, וכן הוא בטיפול של קלניאית תקשורת דרך קופ"ח. כעת קבלנו את הדו"ח של המכון להתפתחות הילד שבו נאמר כי הם ממליצים כי בנינו ילך בשנה הבאה לגן שפתי.(ואז הוא יהיה בן שלוש +2/12 חודשים). אנו בדילמה אם להכניסו לגן מסוג זה, עקב האינגרציה שתהיה לו עם יתר ילדי הגן, והחשש כי בגן יהיו ילדים עם בעיות שאינם קשורות לתקשורת. (כגון מוטוריות, שכליות וכד) כי למעט בעית התקשורת, בנינו ילד נבון מאד , סקרני, מבין הכל, בעל יכולות של מוטוריקה עדינה ועוד. על כן שאלתנו הן:- א) האם ידוע לך רמת הגנים השפתיים ברמת גן. ב) האם טיפול אינטנסיבי ופרטי אצל קלניאית תקשורת מנוסה יכול לעזור לצמצם את הפער עד כדי כך שבשנה הבאה בנינו לא יזדקק לגן מסוג זה. כיום אנחנו בטיפול דרך הקופה פעמיים בשבוע, כאשר בהרבה מהטיפולים, ילדנו מאבד את הסבלנות ומאבד את הקשר עם המטפלת. רוב הטיפולים הם משחקים עם הילד כאשר הקלניאית מדגישה כמה מילים, האם זה הטיפול לילד בגיל זה ? כיום בנינו הגדיל את האוצר המילים אך 90% מהן משובשבות ואני חושבת ש"התקדמות" בדיבור שלו נובעת מהניסיון שלו והאינראקציה עם ילדים רגילים בגן. נודה על תשובתך אמא מודאגת.

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון גנים שפתיים מיועדים לילדים שהם כמו בנך, לילדים עם בעיות שפתיתות בעקר, כשמתחילים את הגן השפתי בגיל 3 יש יותר סיכויים שזה יהיה "רק" לשנה אחת ובהתאם להתקדמותו הוא ישולב בגן "רגיל" בשנה שלאחר מכן. מידת ההתקדמות שלו כעת מעידה על כך שהטיפול מתאים והוא מפיק תועלת ממנו, ודאי שבמסגרת של גן, עם מעט ילדים וטיפול בדיבור אינטנסיבי, הוא יוכל לממש את יכולתו ולסגור את הפערים הקיימים בינו והין ילדים בגילו, ללא אחרו שפתי. אני ממליצה לך לרכוש את הספר הנן hanen אשר מיועד להורים לילדים עם איחור התפתחותי, דרך אגודת קלינאי התקשורת 03-9217815. כמו כן, בקשי מהקלינאית הנוכחית להדריך אותך על תכני עבודה ודרכי תמיכה שאת תוכלי להשתמש בהם בביתך, כך שתוכלי כל הזמן לעודד ולתמוך ברכישת השפה שלו. ברור שבשעת הטיפול הוא חייב להפיק טת המקסימום, לכן גן שפתי מאפר את העבודה האינטנסיבית במהלך היום ובכל יום, בהתאם למצבו של בנך (ריכוז, תעסוקה ותוכנית עבודה אישית) וכן על ידי צוות הגן, במהלך כל היום. ההמלצה לדעתי טובה וכדאי לך מאד לקבל את האפשרות לשלבו בגן שפתי, למשך שנה אחת ועם דרישה מצידך להערכה חוזרת בעוד שנה. (דבר שהמערכת תהיה מאד מוכנה לעשות) בהצלחה.

31/03/2004 | 17:10 | מאת: בתיה

שלום ברצוני להתייעץ לגבי ילד אותו אני מכירה - א' הוא בן 3.5 שנים . ילד מקסים בעל אוצר מילים מפותח מאוד, אמו ואביו מדברים איתו ב- 3 שפות- גרמנית, רוסית ועברית. הבעיה היא- גמגום. כיוון ואני מורה לחנ"מ חברתי התייעצה עמי לגבי הבעיה של בנה. לדעתי יש לילד בעיה. חברתי טוענת שהגננת בגן טוענת שזה יעבור. אותי מטרידים שני דברים: 1. בבית דוברים מספר רב של שפות-אולי זה יוצר בעיה אצל הילד. 2. שמתי לב כי אמו של הילד גם היא מגמגמת קצת. וכידוע ילדים מחקים את הוריהם- יתכן והוא לומד לתקשר כפי שאמו מתקשרת. השילוב של השניים- מספר שפות+ חיקוי האם מטרידה אותי. 1. מה דעתכם? אשמח אם תמליצי לי על קלינאית תקשורת טובה המתמחה בטיפול בילדים באיזור הצפון (פרדס-חנה - חדרה)

לקריאה נוספת והעמקה

התופעה לרוב נורמלית בגיל זה, ואכן עוברת עם הגיל והיכולת השפתית. יחד עם זאת יש כאן "גורמי סיכון" בעקר ההבט המשפחתי - ידוע שגימגום עובר במשפחות ולא עקב חיקוי בלבד, אולי יש משהו תורשתי שעדיין לא בתגלה. גם ריבוי השפות יכול להוות קושי נוסף, רצוי לשכל מבוגר יצמד לשפה אחת, בעקביות, ולא לעבור בין שפות ולבלבל ביניהם. בכל מיקרה, ב 75% מהילדים התופעה חולפת עד הכניסה לבית הספר. באלה שלא עובר ניתן לטפל, בהצלחה יחסית, ורצוי להתערב בגיל צעיר רק לאחר שהתופעה נשארת יציבה מעבר לשנה!!! התופעה נוטה להופיעה ולהעלם וזה המהלך הטבעי. ניתן לקבל יותר מידע באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il שם גם ניתן למצוא קלינאים באיזור הרצוי. בהצלחה1

30/03/2004 | 18:45 | מאת: חנה

שלום רב אני אינני חרשת או כבדת שמיעה אך אני מאד מעוניינת לעבור הכשרה לקריאת שפתיים אם מישהו מכיר או מעביר קורס שכזה ויוכל לכתוב לי אני אשמח מאד כי אני על סף ייאוש

בהמשך לשיחתינו, המלצתי, הכניסי את הפניה באתר של קלינאי התקשורת ולא כאן! www.ishla.org.il

29/03/2004 | 20:08 | מאת: אדי

מחפשת קלינאי/ת תקשורת לילד בן 9 עם בעיות שפתיות אולי יש המלצה למכון או לאחר בתודה

רצוי למצוא קלינאי באיזור מגוריך. עיין באתר של קלינאי התקשורת, וודאי תמצא! www.ishla.org.il

29/03/2004 | 16:21 | מאת: אורית

אני מחפשת מידע על לקויי למידה מילוליים ולא מילוליים ועל ההבדלים בין שני הסוגים, מאפינים של שתי הקבוצות ועוד על חומר שיש בנושא. אני מחפשת גם מידע בנוגע לתסמונת אספרגר. אשמח לשמוע איפה אפשר למצוא מידע בשני התחומים האלו. תודה רבה, אורית

תיקון כתובת אימייל: [email protected]

ברצוני לחזק את ידי האמהות יש לי ילד היפר אקטיבי ויש מאין בלי טיפול תרופתי ואני מקדישה לו שעות בהכנת שעורי הבית וכן יש התקדמות בכל התחומים עימו צריך לתת לילדים אלו המון המון חיזוקים תמיכה והבנה ותגלו שזה שווה ןיש כן יש תוצאות גם ללא ריטלין לא חלילה שאני שוללת זאת אבל כל מקרה לגופו מכוון שהרופאים מאוד ששים לתת את הריטלין לכן בררו היטב.

23/03/2004 | 13:56 | מאת: דורית

בני בן שנתיים ותשעה חודשים אובחן ע"י רופא התפתחותי שהוא גבולי הרופא אמר לי שהוא פי .די די גבולי הרופא ערך את האבחון במשך ארבעים דקות בהן הילד שיתף פעולה וידע לענות על כל השאלות, הוא אמר שילד אנטלגנציה גבוה מאוד האבחנה נעשתה על סמך זה שבמספר שאלות שהרופא שאל אותו הילד חזר על אותה השאלה וחיכה את הרופא ואת טון הדיבור שלו , ובמהלך האבחון הילד התענין מאוד בטייפריקורדר של הרופא והרופא אמר שזה אובססיבי מהכרותי עם בני קשה לי להצביע שקימת בעיה מלבד בעית החזרה על משפטים שהיא הולכת ונעלמת ככול שהוא גדל ואוצר המילים שלו גדל הרופא אמר שטיפול ע"י קלינאית תקשורת יעלים את הבעיה שאלתי היא : האם ארבעים דקות מספיקות לאבחן פי.די.די והאם רופא התפתחותי מוסמך לאבחן בעיה כזאת האם כדאי לפנות לקלינאית תקשורת ? אולי אפשר לקבל כמה עצות לעבודה בבית איתו? יש לציין שהילד בגן , מקיים אינטראקציה טובה מאוד עם הסובבים אותו וגם בבית הבעיה היחידה היא שהוא נדבק מידי פעם למה שמאוד מעניין אותו אבל זה לא על חשבון דברים אחרים , לדוגמא הוא מאוד אוהב לשחק בקומקומים חשמלים כמובן כאלה שלא פועלים אז עם הוא נדבק אליהם יותר מידי אני אומרת לו "מספיק עכשיו נשחק משחק אחר " הוא מחזיר לי את הקומקום ופונה לדברים אחרים . נראה לי שהוא נדבק לדברים שמאוד מענינים אותו וזה בהחלט לא על חשבון דברים אחרים האם זה פייר כלפי ילד כל כך מוכשר ונבון לקבוע שהוא פי די די בגלל התענינות בדברים לא שגרתיים שהם לא על חשבון הדברים הנורמלים שכולם עושים יש לציין שמאז אבחנה זו , כל דבר שהוא עושה אני חושבת שהוא לא בסדר וזה מאוד מזיק לו וגם לי א ודה לך מאוד על התיחסותך דורית

לקריאה נוספת והעמקה

קראתי את מכתבך בעיון רב ובאמת קשה לי לענות! אם הינך מרגישה שהאיבחון לא מתאים, אז ברור שמשהו בתקשורת בינך ובין הרופא לא זורם. את יכולה תמיד לפנות לרופא אחר, במרכז רפואי אחר ולקבל דעה שניה. גם תוכלי לפנות, דרך שרותי העיריה במקום מגוריך, לשרות פסיכולוגי חינוכי ולקבל עצה מפסיכולוג חינוכי שיסיע לך לברר האם יש בעיה התפתחותית או של תקשורת אצל בנך. בכל מיקרה, את לא חייבת לקבל את האבחנה החד משמעית שגורמת לך להרגיש חוסר אמון וחוסר שקט, ובעקר, מותירה אותך ללא תוכנית עבודה או התערבות. לאחרונה אנו עדים לריבוי של אבחנות PDD, אשר רצות על רצף, מהקל אל הכבד, ולכן חלק גדול של ילדים מאובחנים כ- PDD "יוצאים מזה" וזה כניראה כי לא היו PDDD מההתחלה!!! בכל מיקרה, פני לעזרה דרך המערכת הרפואית או החינוכית, ובודאי תתיעצי עם מי שתרגישי אמון ותקשורת פתוחה. בהצלחה.

28/03/2004 | 17:01 | מאת: דורית

לקחתי את הילד לקלינאית תקשורת, היא אמרה שכנראה יש בעית תקשורת אבל מחצי שעה של הסתכלות עדין אינה יכולה לאבחן, אמרה שכנראה יצטרך טיפול מה שרציתי לשאול , בזמנו הרופא ההתפתחותי וגם הקלינאית אמרו שהילד לא זורם עם השפה באופן טבעי, הוא לומד אותה בעל פה . מה שהכי צועק לעין זה שהוא לא יודע להשתמש בשמות הגופים , למרות שהוא משתמש במילה "אני" הוא בדרך כלל מדבר על עצמו בגוף שלישי לדוגמא הוא אומר "תני לו מים" כאשר אני מתקנת אותו הוא אומר לי בפעם הבאה "תני לי מים" , יקח כנראה הרבה זמן עד שהקלינאית תאבחן אותו ותחליט על הטיפול המתאים , בנתיים מה שרציתי לשאול , האם יש שיטה או דרך מסוימת שאפשר ללמד את הילד להשתמש ולהתיחס לעצמו בגוף ראשון, האם קיימת ערכת לימוד או קלטות או שאפשר לעזור לי במשהוא , האם מומלץ לתקן את הילד מתי שהוא טועה? שמתי לב שביומים האחרונים שהתחלתי לתקן אותו הוא מנסה להשתפר למשל הוא אמר לי "כיביתי את האור" ומהבעת פניו הרגשתי שהוא מאוד משתדל לדבר בסדר לדעתי הזמן ממש דוחק ואני חייבת לעזור לו אז אם את יכולה ליעץ לי אודה לך דורית

22/03/2004 | 11:39 | מאת: לילי

שלום האם לשון קשורה יכולה לגרום להפרעת היגוי בהגה אחד בלבד והוא ה-ר-R (האמריקנית ולא העברית) ובשאר הכל תקין. הבן שלי בו 4.5 שבעיקר משמיט (ולפעמים משבש) את ה-R האם הוא יכול להיות עם לשון קשורה. איך מזהים לשון קשורה ותפקידו של מי לזהות . הרופא או קלינאית התקשורת.

בד"כ לשון קשורה מפריעה בהרמת קידמת הלשון, כמו ב /ל/ או ב /ר/. קידמית (כמתואר) ההפרעה היא בדיבור, בלעיסה ובניקוי קשתות השיניים החיצוניות, פרט להגבלה במרחב תנועת השלון. האבחון בידי ההורים, הרופא או קלינאי התקשורת, בתנאי שיש להם מעט נסיון קודם ויודעים מה הם רואים. לדעתי כדאי בכל מיקרה לחתוך את חתחיכת הבשר הזה. הגה ר נרכש מאוחר יותר, בגיל 5 בערך. במידה והילד לא יגיד אותה באופן חופשי ועקבי בגיל זה, יש מקום לפנות לטיפול, ללא קשר לקשירת הלשון ושיחרורה!

22/03/2004 | 07:02 | מאת: 3

איך מתקנים דיבור שגוי של ילד או ילדה שלמשל במקום ר אומרים ל

פונים לקלינאי תקשורת ומקבלים טיפול והדרכה אישית!

21/03/2004 | 19:10 | מאת: נורית

הנני סובלת מליקוי שמיעה תחושתי עצבי בטונים הנמוכים הסף הוא 50 ד"ב ויורד עד 100 בטונים הגבוהים. עקב ירידה פרוגרסיבית חמורה בשמיעה (בטונים הנמוכים עד 75 ד"ב) אושפזתי לקבלת טיפול בסטרואידים (שעזר- כרגע אני שוב בסביבות 50-100 ד"ב). במהלך האשפוז עברתי בדיקות שמיעה כל יומיים, ABR, OAE, החזרי סטפדיוס ועוד. בדיקת הABR הראתה סף שמיעה כמו בבדיקות השמיעה, ולא נמצאו ממצאים "מסוכנים". בדיקת OAE תמכה בכך שאיני שומעת טונים גבוהים, אך לפי תגובת השערות נמצא שאני "אמורה" לשמוע בסביבות 40 ד"ב בטונים הנמוכים (כעשרה עד חמישה עשר ד"ב יותר מהנשמע בפועל). החזרי סטפדיוס לא הופקו כלל. היום, לאחר האשפוז נקראתי לבדיקה חוזרת- שוב ABR (למרות שהקודמת היא מלפני 4 ימים!!!) אך הפעם האלקטרודות ימוקמו בתוך האוזן... השאלות שלי הן- האם הבדיקה שנקראתי לעשות היא ECOCHG? אם כן (ואם לא) מה רוצים לבדוק בבדיקה זו שבדיקת ABR לא מספיקה??? אני מאוד מאוד לחוצה ומאוד לא רוצה לעבור את הבדיקה, ואודה לכל אינפורמציה שתוכלי לתת לי.

לקריאה נוספת והעמקה

כל הבדיקות שתארת הינם "אוביקטיביות" מה שזה אומר זה שמקבלים מדדים אוביקטיבים שלא תמיד אומרים בדיוק מה את ש ומעת, החשוב הינו בתפקוד השמיעתי ובהגבלה שנגרמת כתוצאה ממנו. אין סכנה לביצוע הבדיקות אשר בסה"כ רושמות פוטניציאלים של תפקוד העצב, נעשות ללא חומר ניגוד או הרדמה, כך שבדיקה חוזרת לא גורמת לך לשום סכנה או חשיפה (כמו בצילומי רנטגן או כאלה...) את ריבוי הבדיקות כניראה עברת עקב ירידה בשמיעה פתאומית, sudden deafness כי אחרת לא מבינה למה לאשפז ולבצע אצ הבדיקוצ בצפיפות! שאלי את הרופא המטפל בך למה יש צורך בבדיקות ותני לו לשתף אותך בחשיבה הקלינית, ודאי יש סיבות לבחירה של הבדיקות והטיפול הניתן. בהצלחה!

20/03/2004 | 21:51 | מאת: ravid

שלום, אני סטודנטית שנה ב' בסמינר הקיבוצים. המסלול שבו אני מתחמה הוא גיך הרך חינוך מיוחד. במסגרת לימוד התפתחות השפה ישנו קורס "ליקויי שפה". אשמח לדעת היכן אוכל לקבל חומר אודות: 1. בעיות היגוי בגיך הרך כמו כן אשמח לדעת מגורמים מקצועיים המטפלים בילדים אלו מהם הקשיים בהם נתקלים בטיפול עם ההורים של ילדים אלו, מהן הבעיות הרווחות, מה הטיפול המוצע וכל מידע רלוונטי נוסף תודה רביד

לקריאה נוספת והעמקה

יש סיפריה גדולה מאד בתל השומר, במכון להפרעות בתקשורת... אשר הינו חלק של אוניברסיטת ת"א. עיין גם באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

22/03/2004 | 12:34 | מאת: ravid

תודה על התשובה. איך אוכל להיכנס לספריה זו? האם אוכל לקבל טלפון לפנות אליהם? תודה רביד

19/03/2004 | 11:29 | מאת: סטודנטית להפרעות בתקשורת

שלום, שאלו אותי אם אני מכירה שיטת טיפול של פויירשטיין? (או משהו כזה) שהיתה מאד פופולרית לפני 8 שנים בארץ ובעולם. זה מישהו ישראלי עם קליניקה בירושליים. מכירה?

לקריאה נוספת והעמקה

החלט, מדובר על העשרה אינסטרומנטלית. בעקרון המטפל מלמד אסטרטגיות ודרכי עבודה ופתרון בעיות יותר מאשר נותן את הפתרונות או התשובות, הלמידה הינה בדרך ולא רק בפתרוון. יש להם מכון בירושלים ומנהל את המכון הבן של ממציא השיטה, אשר בהחלט הוכיחה את עמצה ומקובלת מאד. קלינאי תקשורת מייסמים חלק מהעקרונות של העבודה אשר כוונה בעקר לטיפול בליקויי למידה

22/03/2004 | 13:54 | מאת: סטודנטית להפרעות בתקשורת

ומה שמו המדויק של ממציא השיטה? איפה ניתן למצוא חומר כתוב בנושא? המון תודה!

18/03/2004 | 23:02 | מאת: אורית

שלום וברכה! רציתי לדעת האל יתכנו הפרעות שפה כלשהן אצל ילדים הנובעות מדו לשוניות? אשמח לתשובה מהירה!

לקריאה נוספת והעמקה

הפרעה בשפב היתה אולי מופיה בשפה אחת, דו שפתיות מהווה קושי נוסף, אך לא בלעדי! עייני במידע בנושא באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

18/03/2004 | 17:45 | מאת: לילך

שלום, אני סטודנטית לריפוי בעיסוק ובמסגרת הלימודים אנו לומדים על תסמונת DCD (development coordination disorder) . רציתי לשאול כיצד מתבטאים הקשיים השפתיים של ילדים אלה? האם הליקוי השפתי נחשב חמור? האם בעיית הארגון מתבטאת בעיקר בתיאום בין איברי הפה השונים, הקצב והנשימה, או שהבעיה מתבטאת גם בארגון המחשבה הראשונית לפני הביטוי המוטורי? או שאולי בשניהם יחד?? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
18/03/2004 | 17:50 | מאת: לילך

מה שמן של התופעות הללו? תודה.

DCD הינה תופעה אשר שינתה את שמה לאורך השנים, בעבר הילדים זוהו כ- בעלי הפרעות היגוי, לא עקביות דיספרקסיים ילדים מסורבלים וכו' כמו במרבית התופעות הם מזוהות ומקבלות שמות עלפי התאוריות המקובלות על ידי החוקרים הכותבים את המחקרים. יש לילדים אלו קושי לארגן גם את השפה שלהם ובעקר את רצף התנועות העדינות הדרושות להיגוי תקין ומובנות הדיבור, הקושי יכול להיות ברמות סירבול שונות, על כל המשתמע מכך. המונח DCD עדיין לא נמצא בג'רגון המקצועי של קליניא התקשורת, חפשי תחת השם developmental dyspraxia/ לפני כחודש ימים קיימה האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת את הכנס השנתי שלצידו קיימו קדם-כינוס בנושא הנידון. נסי לקבל את התקצירים של יום זה דרך קלינאי תקשורת שהיו בכנס או תרכשי את חוברת התקצירים, אם עדיין יש כאלה, דרך האגודה 03-9217815 בהצלחה

19/03/2004 | 12:55 | מאת: לילך

15/03/2004 | 19:57 | מאת: אלה

הגננת טוענת שהוא ילדותי מיחס לילדים האחרים בגן אז ראשית, הוא באמת קטן יותר מיתר ילדי הגן ושנית בבית מתייחסים אליו כמו לתינוק יש לו אחים בוגרים בני 20,22 כך שזה טבעי שהוא קצת יותר מפונק ואולי גם ילדותי מאחרים. אני מודה לך מאוד על התשובות שקיבלתי ממך אלה

מה יש לדבר!!!! בבית מפונק, אבל בחוץ חייב לתפקד כמו כל ילד בגילו, ללא הנחות! תני הזדמנות למכון להתפתחות הילד או לקלינאי בלבד, העקר שתשמעי בקול הגננת אשר איננה "משוכדת" לטובת ילדותיות או תכונה אחרת.... ודאי יש לה סיבות אוביקטיביות לבקשת לגבי איבחון מקיף.

15/03/2004 | 08:52 | מאת: רפאל דקר

שכחתי לרשום שאני מכיר כבר שלומדים באוניברסיטת ת"א וחיפה אני מעוניין יותר לדעת על מכללות טובות תודה,

המכללה בירושלים, מכללת הדסה.

15/03/2004 | 08:50 | מאת: רפאל דקר

שלום, רציתי לדעת איפה אפשר ללמוד הפרעות בתקשורת ברמה גבוהה בארץ (איזור המרכז או הדרום רצוי) ובחו"ל?? אם את יכולה בבקשה להפנות אותי לאתרים המתעסקים בנושא. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

www.ishla.org.il

15/03/2004 | 20:20 | מאת: רפאל דקר

המון תודה על תשובתך אך האם יתכן שניתן ללמוד רק ב-3 מוסדות בארץ??? ושאלה אחרת: איזה מוסדות לימוד בחו"ל נחשבים לטובים ??

15/03/2004 | 06:23 | מאת: אאאא

אני מכירה תופעה שלילד יש שמיעה סלקטיבית כלומר הוא שומע מה שהוא רוצה לשמוע וזאת תופעה מאד מאד לא מובנת לי

יסודה ברצון להקשיב ולא לשמוע! היה צריך להיות "קשב סלקטיבי" ולא שמיעה סלקטיבית

12/03/2004 | 22:40 | מאת: אלה

שכחתי לציין שבני לומד בגן ילדים שבו כל הילדים הם בגילאי חמש וחצי ושש ורק בני ועוד שלושה ילדים הם בגיל ארבע וחצי.כך שהוא גם הקטן,החדש,והחלש . תודה אלה

סיבה שיכולה להסביר את השתיקה, ודאי בשנה הבאב, כשיהיה בין הבוגרים יתנהגותו תשתנה.

13/03/2004 | 22:07 | מאת: אלה

הגננת המליצה על בדיקת התפתחות במרכז להתפתחות הילד, האם הבר לא מוגזם קצת בהתחשב בנסיבות? תודה אלה

12/03/2004 | 21:04 | מאת: אלה

בני בן ארבע וחצי נמצא השנה בגן חדש אחרי 4 שנים במעון ויצו. מסרב לדבר בגן מסרב ליצור .לדבריו הוא אוהב את הגן ורוצה להמשיך וללמוד בו גם בשנה הבאה אני מיואשת וחסרת אונים לחלוטין.בהמלצת הגננת פנינו למרכז להתפתחות הילד ובחודש הבא בני יעבור אבחון.מה אני יכולה לעשות בינתיים?עלי לציין שבבית בני ילד עליז חכם וקופצני??? מה עלי לעשות?????

לקריאה נוספת והעמקה

אין לך מה לעשות, חוץ מלהעזר בסבלנות. ילדים מסויימים מעדיפים להיות "צופים" ולא "שחקנים" בחיי הגן, זה לא אומר שאינם עוקבים או מעורבים בנעשה. ישנם ילדים שמגלים איזה מין חרדה חברתית, מה שזה אומר שקשה להם ולוקח להם זמן "להתחמם" ולדבר - זה אומר, לגלות את עצמם, על כל המשתמע מזה. אם בנך הולך ברצון לגן, חוזר שמח ויכול לעתים לשתף אותך בנעשה שם, אז, ניראה לי שהזמן יעשה את שלו. חשוב לא להפעיל לחץ שידבר, זה יכול לחזור אליו כמו בומרנג ולעשות שיחפר בהתנגדות לדבר, רצוי לעזור אותו, לשאול אותו שאלות שיוכל לענות במילה בודדה או לא לענות, ללא הפעלת לחץ או דיבור על הדיבור........ טוב שיאובחן במכון להתפתחות הילד, השאלה הגדולה, האם שם ישתף פעולה ויענה על כל מה שישאל?

10/03/2004 | 19:13 | מאת: עירית

שלום רב, ביתי בת השנתיים ושמונה חודשים התחילה לגמגם לפני כחודשיים. האם יש סיבה לדאגה? ממה יכול לנבוע הגמגום?

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון אין סיבה לדאגה, מדובר על תופעה נומלית בהתפתחות השפה. עייני באתר בפניות שהיו בעבר, דרך שימוש בחיפוש בחלק העליון של הדף. יש מידע נוסף באתר של קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il

10/03/2004 | 09:02 | מאת: דורית

שלום , בני בן שנתיים ו-8 חודשים ואובחן כ-PDD ומקבל טיפול. אני מחפשת לו טיפול נוסף של קלינאית תקשורת שמתמחה בילדים עם בעיות תקשורת בירושלים. אנחנו חושבים שהבעיה שלו היא בעיה של שרירי הפה , כי הוא לא מצליח לבטא שום הברה חוץ מ: אה ואו , למרות שהוא מנסה לחקות אותנו אבל כלום לא יוצא . הקלינאית שמטפלת בו היום הזכירה שיש מספר שיטות לעבודה , אשמח לשמוע על השיטות הקיימות. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

תוכלי לקבל מידע באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il ושם גם יש רשימה של קלינאים, לפי מיקומם בארץ ותחומי עיסוק, תחת הכותרת "למי לפנות" תוכלי גם להתיעץ בקלינאית שעובדת עם בנך והיא ודאי תסיע לך בחקירת שיטות הקיימות באיזורכם. בעקרון השיטות השונות נעות בין שיטה "נטורליסטית" להתנהגותית, עם גוון ביניהם. חשוב למצוא גישה שתאפשר לבנך למצות את היכולת ולהתקדם ליצירת קשרים יעילים עם סביבתו. בעניין שרירי הפה - יכול להיות רפיון של השרירים או קושי בתיכנות, תפני את האלה לקלינאי שעובדת עם הילד ומכירה אותו. דרך הגב, כיצד אוכל ולועס? בהצלחה

11/03/2004 | 07:32 | מאת: דורית

תודה על התשובה המהירה. הוא אוכל את כל סוגי המזון , אבל הוא מעדיף יותר אוכל רך מאשר קשה. בד"כ הוא לועס את האוכל , אבל יש פעמים שנראה שהוא פשוט בולע .

11/04/2004 | 19:40 | מאת: דנה

יש לי ילד בן שנתיים וחודשים אין לו הרבה אוצר מילים האם יש קשר לזה שהוא נמצא בגן בקבוצה של תינוקיה?.?. לקחתי אותו לקלינאית תקשורת ועשתה לו איבחון ההבנה שלו בסדר אבל האוצר מילים שלו ירוד תוך כמה זמן ניתן לשפר את זה אם הוא מתחיל בטיפולים

09/03/2004 | 08:09 | מאת: שרון

שלום , בני בן שנתיים ו-4 חודשים. עדיין לא מדבר. משמיע הברות בלבד. מבין הכל. משמיע קולות של חיות בהברה אחת. לעיתים חוזר על אותה הברה כמו" תה-תה, דה-דה. ביצענו בדיקת שמיעה ומצאנו כי שמיעתו באוזן אחת תקינה ובאוזן השניה נמצאו נוזלים כך שיש לו ירידה קלה-בינונית בשמיעה. האם כתוצאה מירידה בשמיעה באוזן אחת , קיים אצלו איחור שפתי ? האם , בשלב זה , כדאי לגשת לטיפול אצל קלינאית תקשורת ? רופא הילדים שמכיר את בני , המליץ לחכות עד גיל 3. לטענתו עד גיל זה ,המצב נחשב לנורמלי . אנא עצתך. תודה, שרון.

לקריאה נוספת והעמקה

כדאי להבדק אצל קלינאי תקשורת ולא להמתין. יכול להיות שתקבלו הדרכה ספציפית והקלינאי תוכל להזמין אותו לאחר מספר חודשים, להשווא ומעקב אחר התפתחותו. בכל מיקרה, אם יש כעת ירידה בשמיעה באוזן אחת, יכול להיות שהזמנים אחרים הייתה ירידה בשני האוזניי וכן השפעה על התפתחות הדיבור. יש שאלות רבות בקשר ליצירת תנאים להבעה בעל פה וכו' שרק שלינאי תקשורת יכולה להצביע ולבדוק. האם הילד עבר את בדיקת התקשורת בטיפת חלב בגיל שנתיים ושלושה חודשים? הרופא שמכיר את הילד קיבל, לשמחתינו, חינוך בטיפול בילדים חולים, אך המידע שנתן להם איננו תואם את הגישה ההתפתחותית המקובלת היום. לדעתי כל הורה שמזהה "בעיה" או עקוב התפתחותי ופונה לרופא זכאי לקבלת תשובה ואיש המקצוע הייחודי לכל תחום. בברכה ומתוך כבוד לרופא של בינכם אני בכל זאת ממליצה לקבל ממנו הפניה לבדיקה אצל קלינאי.

10/03/2004 | 07:21 | מאת: שרון

1. תודה. 2. ביקרנו בטיפת חלב ונכחנו בבדיקה של גיל שנתים ו-3 חודשים. מאחר ובני אינו מדבר לא היתה חשיבות לבדיקה. בקריאה של מספר שאלות ותשובות בנושא של איחור שפתי אני רואה כי את שואלת לגבי בדיקה זו ומציינת שהיא חשובה. חשובה ? אם בני אינו מדבר כלל אלא משמיע הברות בלבד מה נחוצה בדיקתם ? איך בני יכול לקרוא בשמם אם אינו מדבר ?

08/03/2004 | 12:17 | מאת: לימור

שלום בני בן קרוב ל- 4, אובחן כ- PDD. הוא מדבר ומתקשר עם כל בני המשפחה המורחבת וכולנו מבינים אותו. אך יש לו מס' בעיות בדיבור כאשר העיקרית שבהם היא דיבור "לא לעניין, לא הגיוני". למשל - אומר לאמו: "את חריפה" או תוך כדי צפיה בטלויזיה במשחק כדורגל "הנה הלול של התינוק". כמו כן משבש לעתים מלים כמו גזר - גרז. כמובן שבדיבורו אין "עומק". משתמש במשפטים פשוטים ביותר. האם יש סיכוי שבעקבות טיפול של קלינאי תקשורת המצב הנ"ל ישתפר? (בעיקר הדיבור שאינו לעניין). האם אנו, כהורים, יכולים לשפר זאת? למשל כאשר מדבר לא לעניין להגיד לו "אנחנו לא מבינים אותך", "מה זה קשור?" וכו'? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הבעיה העקרית שלילד PDD הינה בתקשורת ולא בדיבור, הדיבור הינו פועל יוצא של היכולת שלו לתקשר ולהמשיג (לתת מושג?) את הכוונה של המילים והמשפטים. כדי מאד לקבל יעוץ רלוונטי לבנכם, יכול להיות שמה שבעינייכם נראה כדיבור סטמי למעשה ממלא תפקוד תקשורתי ודווקה כדאי לעודד אותו, גם אם נשמע לכם כלא קשור או רלוונטי. ילדים אלו יכולים ליצור קשרים שלנו לא נראים רלונטיים, אך היכולת שלנו לתת משמעות ולעקוב אחר הכוונה לתקשר יכולים להוביל אותו לתקשורת יותר יעילה וקשורה לחוויותו. דרשו הדרכה על ידי קלינאי התקשורת שעובדת עם הילד ותמשיכו לעבוד איתו באותו קו משותף. באשר למה שיהיה בעתיד..... הנבוא ניתנה ל....................

07/03/2004 | 16:35 | מאת: לידיה

המשיכי לתת תשובות מעניינות מרתקות ומהירות כל הכבוד

תודה על דברי העידוד!

07/03/2004 | 06:56 | מאת: לידיה

בוקר טוב פורים שמח מה הסיבות שילד בן שנתיים ושלושה חודשים משלים מילים אך לא מדבר מילים שלמות. דוגמא במקום לומר שמש - אומר מש. או תודה אומר דה.

מבחינתו הוא אומר את כל המילה, יכול להיות שעדיין נמצא בשלבי רכישה - זהו תהליך של הבעה חלק של המילה לפני שיגיד אותה בצורתה המלא. אין מה לדאוג כעת, הוא ימשיך לדבר כך עד שיהיה מסוגל לזכור ולהגיד את כל חלקי המילה.

06/03/2004 | 23:54 | מאת: שולי

בעבר פניתי לפורום זה באותו עיניין. ועדיין אינני רגועה. בני כמעט בן שנה וארבעה חודשים ובקושי יש לו שתיים עד שלוש מילים. גם מילים אילו לא ממש עקביות כלומר משתמש בהן לעיתים רחוקות עד כי אני חושבת שאולי שכח אותן. (חם=אה/אם, אם אם= אוכל, אה אה = קלטת שהוא אוהב) כמו כן עושה כבר צירופים כגון אבא ואמה (אמא) אבל לא בהקשר ברור שמראה שבאמת התכוון אלי או לבעלי, אין לא כלל חיקוי של צלילים, שאנחנו אומרים לו, למשל אם נגיד לו אבא למרות שכבר אומר את הצירוף לא יחזור אחרינו, ואינו מגיב לשמו באופן עקבי. בשאר התחומים התפתחותו תקינה מחקה תנועות, עושה לא עם הראש, ביי ביי, לשבת לקום ועוד. בנוסף שמיעתו נבדקה בגיל 10 חודשים ונמצאה תקינה, אך מכיוון ששתה רמדיה צמחית וראיתי כתבה אודות ילד שהתחרש כנראה כתוצאה מתזונה בפורמולה אני שוקלת לבדוק שוב שמיעה, מה את חושבת על כך , האם לפנות להתפתחות הילד או שסבלנות היא התרופה?

עד עכשיו תארת ילד עם התפתחות תקינה - שלוש מילים בגיל זה עדיין נמצא בתחום הנורמה, גם אם הינך מכירה ילדים שמפיקים יותר מילים. קולות בעלי כוונה נחשבים כ"מילים" גם כשאינכם מאתרים את המילה המקובלת בעברית. חשוב לאפשר לבנך לנסות את הקולות ואת המילים בכוונה לתקשר. אם הוא מוסיף קולות וצלילים בעלי כוונה ואם הוא יוצר קשר עם סביבתו, אז נראה לי שאין מקום לדאגה, כרגע. כמובן שרכישת שפה הינו תהליך דינמי, תנסי לצלם את מצבו כעת ותשוואי בעוד חודשיים - ודאי תגלי שהוא מתקדם בקצב המתאים לו, זה לא קשור להתפתחות בתחומים נוספים! אשמח לשמשיך ולקבל דווח על השגי בנך. בינתיים תמשיכי לגרות את שפתו על ידי פניה אליו, בצורה פטושה וישירה, תוך שימוש בכל מרכיבי שפה ובודאי שמו.

06/03/2004 | 23:29 | מאת: שולי

שלום, בני בן שנתיים וארבעה חודשים והוא כמעט ולא אומר משפטים חוץ מ"לא רוצה" מחקה את המשפטים לא יותר מ3 מילים, יש לו עוצר מילים די מצומצם לגילו (לפי טיפת חלב), הוא מבטא כ 50-60 מילים, מכיר את כל החיות וצלילים, התפתחות מוטורית תקינה, שמיעה תקינה, חברותי, יוצר קשר עין,מצביע על משהו שהוא רוצה, אוהב להצביע בספר על דמויות שהוא מכיר ולהראות לנו, מבין כל ההוראות,מתקדם מבחינה שפתית אך איטי מאוד, משחק משחק משותף עם כדור ו"קוקו",בגן מנסה לדבר עם ילדים אחרים אך ורק בזמן המשחק, אוהב להתעסק עפ פעולות יצירה ומקשיב לסיפורים, האם יש לי סיבה לדאגה?האם הבעיה היא שאנו משפחה דו לשונית (עלינו לפני 17 שנה)? האם כדאי לי לפנות רופא התפתחותי וקלינאי תקשורת? האם העיקוב בחיבור משפטים מצביע על בעיה? תודה

06/03/2004 | 08:47 | מאת: *

למנהלת הפורום בוקר טוב חג פורים שמח ילד בן 10 הוא ילד מאד מאד מאד ביישן. לא מתקשר עם מוריו. אין לו חברים. האווירה בבית היא אווירה חיובית אוהבים אותו מפנקים אותו נותנים לו הכל. מסרב לשתף פעולה עם אנשי מקצוע. אבקש את התייחסותך. יום נעים הרבה בריאות

לקריאה נוספת והעמקה

אם הוא סובל מהקושי הזה? עייני באתר של asperger אולי יש לו "לקות למידה" בתחום החברתי? ילדים מסויימים מתקשים בהבנה של מצבים חברתיים ובשילוב בפעילויות אלו.

05/03/2004 | 21:13 | מאת: שושנה

בתי בת ה-12 סובלת מגמגום עברנו מספר קלינאיות תקשורת והתוצאה שיפור קל וחזרה או גרוע יותר האם כדאי להשתתף במרתוני דיבור? האם יש לך רעיון אחר? תוך כמה זמן אפשר לראות שיפור משמעותי?

לקריאה נוספת והעמקה

מה זה מרתון דיבור? ישנם שיטות טיפול שונות ואני לא יכולה לדעת מה יעבוד הכי טוב בשבילה. תתיחסי לגימגום כמו לאלרגיה, שמופיעה ונאלמת ולא תמיד יודעים מה הגורם... רק יודעים שחולף וחוזר, בקצב שלו! בכל מיקרה, בילדים רבים יש הקלה בולטת לקראת גיל ההתבגרות (13-15) ויתכן ותהיה הקלה, יחד עם זאת הנטיה נשארת ובמצבי לחץ או תקופרת שינוי יכולה שוב להופיעה. עם השנים יש שיפור משמעותי המרבית המקרים. ישנם טיפולים מרוכזים של מספר שבועות, אבל לדעתי בתך עדיין צעירה לטיפול זה. עייני האתר של AMBI אירגון של מגמגמים לעזרה עצמית, אולי שם תקבלי עוד כוונים. השיפור יהיה הדרגתי לאורך הזמן

04/03/2004 | 16:34 | מאת: משה

1. האם סימנים של ילד בגיל שנה וחודשיים וחצי שלא מגיב לשמו, אינו מצביע על חפצים(ולעיתים כאשר מנסים ללמד אותו להצביע הוא משתמש ביד אימו כדי להצביע), אינו מתיחס לבקשות כגון תביא בבקשה את הכדור, הם סימנים אופינים לאוטיזם ? 2. מה הן האפשרויות האחרות אם יש כאלה ? 3. האם הבעיות הנ"ל פתירות ואם כן אז באיזו רמה כל אחת (באופן חלקי, באופן מלא), תוך כמה זמן כל אחת (הכוונה לסדר גודל של טווח זמן), ומה הן אפשרויות הטיפול של כל אחת מן הבעיות ? 4. מה הם הסימנים האופיניים לאוטיזם ? 5. האם יש קשר בין אנמיה מחוסר ברזל (המוגלובין 9 ) לאוטיזם ?

לקריאה נוספת והעמקה

על פי התאור נראה שיש בעיה, ראשית: האם הילד עבר בדיקת שמיעה? האם מגיב לגירויים אחרים, פרט להוראות או בקשות מילוליות? האם דגם ההתפתחות הכללית נראה תקין? האם מתקשר וקשוב לנעשה סביבו? יש הרבה שאלות שצריך לברר לפני שניתן להחליט הקשר לאבחנה מבדלת ותצפית להתהפתחות עתידית. הצעתי: לפנות לאבחון במכון להתפתחות הילד, בהמשך להפניה של רופא הילדים. אין קשר בין אנמיה לאוטיזם בגיל הרך יש מספר הסברים לאותה תופעה התנהגותית, לכן רצוי לערוך איבחון במכון רב-תחומי. בהצלחה

04/03/2004 | 22:28 | מאת: משה

1. שמיעתו תקינה. 2. מגיב לגירויים אחרים בסביבתו כגון רעש חזק פתאומי או כאשר הוא במטבח והוא שומע ששמים קלטת שלו אז הוא בא לסלון לראות את הקלטת. 3. מה לגבי שאר השאלות ששאלתי ?

לשאלותיך: 1. חלקם אופייני וחלקם לא, צריך להסתכל על תפקודו בכל מיני הקשרים 2. הפרעות קשב, ריכוז, חוסר בשלות ואחרים. 3. הפתרון תלוי בבעיה, כמו כן, הפרוגנוזה... לכן צריך ךהתחיל באבחון רב מקצועי 4. חלקם בלבד. 5.למיטב ידעתי, אין

05/03/2004 | 18:35 | מאת: משה

אז מה הם בעצם הסימנים האופיניים לאוטיזם ?

03/03/2004 | 22:29 | מאת: רחל

הנני אם לילד בן שנתיים ושמונה חודשים, הילד מתענין בצורה קיצונית במכשירים אלקטרונים, הגננת מוטרדת מאוד מכך והמליצה לי ללכת לאבחון, היא חושדת שיש לו בעיה בתקשורת, בבית הילד מתקשר מצוין איתנו, משחק עם אחיו ומביע רצונותיו ומחשבותיו אני חושבת שמדובר בהתענינות חזקה במכשירים אלקטרונים ,האם לשמוע לעצת הגננת ולגשת לאבחון? האם אבחון אצל קלינאית תקשורת או אצל פסיכולוג התפתחותי? תודה רחל

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה האם ההתעניינות הזאת מונעת ממנו או מפריעה לו לתפקד בין ילדי הגן ולהשתתףבפעילויות היום יומיות המצופות מילד בגילו. האם השיג את צייני ההתפתחות שמצופים ממנו, עלפי גילו? האם מצליח סהתעניין בעוד נושאים? אם התשובה שלך לכל השאלות חיובית לא נירא לי בעיה מיוחדת שדורשת הפניה למסגרת מאבחנת. אם יש לך ספקות תפני לשיחה עם פסיכולוג מומחה לטיפול בילדים והתפתחות. פניה מיותרת לא תפגע בבנך, אך הזהרי מהדבקת תביות, אשר יכולות לפגוע בתדמית בנך בעיניי הסובבבים אותו.

04/03/2004 | 10:50 | מאת: רחל

האם אפשר להביאו לאבחון כזה באופן פרטי אצלך ?

03/03/2004 | 16:55 | מאת: שיר

אני מחפשת קלינאי/ת תקשורת לטיפול פרטני ופרטי לאבא שלי. הוא עבר אירוע מוחי. ההבנה בסדר, הדיבור קשה. היכן ניתן למצוא קינאי תקשורת לעבודה פרטנית?

באתר לקינאי התקשורת www.ishla.org.il או בטל. באגודה, תשאירי הודעה 03-9217815

התקשרי אלי לדוא"ל ע"י לחיצה על שמי המופיע בכחול

זהירות מפניות "אנונימיות" שכאלה!

03/03/2004 | 13:39 | מאת: אושרית

שלום רב האים ידוע לך ששימוש בריטלין לילד לטווח ארוך יכול לגרום לאפילפסיה? תודה על תשובתך

לא ידוע לי, אך פני לפורום לאורולוגיה לילדים לקבלת מידע בקשר לתרופות אלו.

03/03/2004 | 10:52 | מאת: מנצור עדנה

לקריאה נוספת והעמקה

הודעה זו התקבלה ללא תוכן! לקבלת פרטים על לימודי הפרעות בתקשורת אפשר לעיין באתר קלינאי התקשורת בארץ www.ishla.org.il

02/03/2004 | 18:56 | מאת: צביה

הייתי מעוניינת לדעת מה יכולה להיות הסיבה להצטברות שאריות בוולקולות, כמו שנאמר לבעלי לאחר בדיקה

לקריאה נוספת והעמקה

איסוף חומר בוולקולה יכול להצביע על ירידה במעבר האורלי עקב הפרעה עצבית-מוטורית או ירידה בתחושה. יכול גם להיות קשור למירקם הספציפי והשאל ההאם החומר נאסף במהלך הבליעה או אם ניצפה חומר לאחר סיום הבליעה. בליעה הינו תהליך דינמי וקשה לקבוע סיבה לבעיה ללא קבלת רקע כללי על מצב בריאותו של הנבדק וכן קבלת מידע על הבדיקה כולה! במידה ובוצע בדיקה וידאו-פלורורוסקופית. לקבלת הדרכה וטיפול יש לפנות לקלינאי תקשורת המטפלים בבעיות בליעה.

הצטרפות למאגרי מידע ומטפלים (ללא תשלום) שלום רב אתר אפס עד 5 מזמין אנשי מקצוע מתחום הטיפול והחינוך להוסיף את שמם למאגר-פון של האתר ללא תשלום. פרטים ניתן לקבל באתר במאגרי המידע של אתר אפס עד 5. ניתן לשלוח את הפרטים בפקס: 8943199-09 או בדואל: [email protected] www.0-5.co.il מאגר מידע, כלים לאיתור מוקדם, התערבות והתמודדות עם ליקויי למידה והתפתחות www.0-5.co.il

לקריאה נוספת והעמקה

זהירות לכל המתעניין, יש כללי נימוס בסיסיים בהתנהגות באתר. כמו בכל מקום אחר, יש לנהול במישנה זהירות לגבי פרטיות, המלצות לא בדוקות וכו' לבדוק מי ומה מאחורי אתר שניראה תמים ואולי באמת הוא תמים!

29/02/2004 | 07:42 | מאת: ל

מה עושים כדי לשפר את דיבורו של ילד בן שנתיים וחצי שלא ידבר חצאי מילים.

מדברי אליו נכון וברור, וממתינים שיבשיל.

28/02/2004 | 21:59 | מאת: אוהד

שלום. שמי אוהד ואני מתענין בלימוד הפרעות תקשורת בשנה הבאה, וישנם מספר שאלות שמעט מפריעות לי והייתי שמח לקבל עליהם תשובה... ראשית אני מתלבט בלימודים בת"א/ירושלים האם יש הבדל מבחינת הסתכלות השוק לסוג התארים (אני יודע שהמחזור הראשון ממכללת הדסה עדיין לא יצא אך האם ניתן לראות סוג של כיוון בנושא...)? שנית האם נראה שישנה דרישה לקלינאים גברים בדווקא?(במגזר החרדי, דתי) בנוסף האם ניתן להתפרנס בכבוד מהמקצוע הזה? לאחר כמה זמן? והאם לעובדת היותי גבר (בעקבות מיעוט גברים בתחום) יכולה להיות השפעה? תודה רבה לך.....

לקריאה נוספת והעמקה

הלימודים בכל מקום בארץ, מצויינים! יש צורך במטפלים מסורים ומוכנים להשקיע ולהתמיד, בעלי רגישות לאחר ויוזמה.... אם הינך כזה, אז, לא משנה המין שלך. במיגזר החרדי יש מקים לעבודה של גברים, אינני יכולה להפנות אותך למקומות ספציפיים. במהלך הלימודים אין הפניה מיוחדת למיגזרים שונים, הנטיה ללמוד לעבוד עם כל האוכלוסיות, בגישה רב תרבותית. בהחלט ניתן להתפרנס בכבוד במקצוע זה, אך צריך להשקיע בתחילת הדרך ברכישת נסיון וקבלת הדרכה ואחר כך, לעבוד טוב ושיכירו את עבודתך. מרבית הקלינאים בארץ מתפרנסים יפה, לא תמיד בתחילת דרכם... לדעתי זה כך במרבית המקצועות?!

26/02/2004 | 16:20 | מאת: איך מרדימים ילד בן שנתיים +

יוצרים תנאי רגועים ונונתים לו להרדם לבד... אין דרך "להרדים ילד"

25/02/2004 | 19:57 | מאת: סבתא'לה

אני סבתא לילד בן שנתיים וחצי. אני לא רוצה להישמע כחמה שמתלוננת על כלתה....אך התמונה היא כזאת ורציתי להתייעץ איתכם. האם יש מקרים דומים ומה דעתכם בנושא. כלתי בחורה היפראקטיבית שלא יכולה להיות בבית ולו ליום אחד, לדוגמא: היא לוקחת את הילד אחרי הגן (כול יום) ומטיילת איתו ולא משנה מה המזג האויר (חם או קר) היא מסתובבת איתו אצל משפחה ובקניונים וחוזרת הבייתה כחצי שעה לפני שהילד הולך לישון. שאלתי היא: האם הילד בגיל שנתיים וחצי צריך מסגרת מגינה ורגועה, האם רצוי שיהיה יותר בבית, יקבל אווירה ביתית , משפחתית.....או שלא נורא אם יסתובב כל הזמן בחוץ ? בתודה ...סבתא מודאגת

זה איננו תחום עיסוקי אך באופן ידידותי נראה לי שהבעיה שלך, ואת בהחלט נשמעת כמו חמות המתלוננת על כלתך!

24/02/2004 | 17:06 | מאת: יונית

שלום לךבני בן 7 לקח כחצי שנה ריטאלין היה שיפור אבל לא משמעותי עם הריטאלין המורה היתה מעירה לי שהילד מפריע לא תמיד משתף פעולה לכן ביוזמתי הפסססססססקתי לו את הריטאלין לפני כשבועיים והמורה אפילו לא ראתה שינוי הרופא משפחה אמר ש 10 מג שהוא לקח מספיק לו ואי אפשר לעלות לו את המינון כיהילד שוקל 25 קג אודה לך אם תיעצי לי מה לעשות בנידון בתודה אמא מודאגת

24/02/2004 | 17:08 | מאת: יונית

24/02/2004 | 17:09 | מאת: יונית

יונית כתב/ה: > >

24/02/2004 | 17:17 | מאת: יונית

24/02/2004 | 18:14 | מאת: יונית

יונית כתב/ה: > > שלום לךבני בן 7 לקח כחצי שנה ריטאלין היה שיפור אבל לא משמעותי > עם הריטאלין המורה היתה מעירה לי שהילד מפריע לא תמיד משתף פעולה > לכן ביוזמתי הפסססססססקתי לו את הריטאלין לפני כשבועיים והמורה > אפילו לא ראתה שינוי הרופא משפחה אמר ש 10 מג שהוא לקח מספיק לו > ואי אפשר לעלות לו את המינון כיהילד שוקל 25 קג אודה לך אם תיעצי > לי מה לעשות בנידון בתודה אמא מודאגת

25/02/2004 | 17:56 | מאת: יונית

יונית כתב/ה: > > שלום לךבני בן 7 לקח כחצי שנה ריטאלין היה שיפור אבל לא משמעותי > עם הריטאלין המורה היתה מעירה לי שהילד מפריע לא תמיד משתף פעולה > לכן ביוזמתי הפסססססססקתי לו את הריטאלין לפני כשבועיים והמורה > אפילו לא ראתה שינוי הרופא משפחה אמר ש 10 מג שהוא לקח מספיק לו > ואי אפשר לעלות לו את המינון כיהילד שוקל 25 קג אודה לך אם תיעצי > לי מה לעשות בנידון בתודה אמא מודאגת

26/02/2004 | 12:34 | מאת: יונית

יונית כתב/ה: > > יונית כתב/ה: > > > > שלום לךבני בן 7 לקח כחצי שנה ריטאלין היה שיפור אבל לא משמעותי > > עם הריטאלין המורה היתה מעירה לי שהילד מפריע לא תמיד משתף פעולה > > לכן ביוזמתי הפסססססססקתי לו את הריטאלין לפני כשבועיים והמורה > > אפילו לא ראתה שינוי הרופא משפחה אמר ש 10 מג שהוא לקח מספיק לו > > ואי אפשר לעלות לו את המינון כיהילד שוקל 25 קג אודה לך אם תיעצי > > לי מה לעשות בנידון בתודה אמא מודאגת > >

יש בדיקה אוביקטיבית המעריכה את יעילות השימוש והמינון של רטלין לטיפול בהפרעות קשב. בקשי מהרופא להנותיך לעריכת הבדיקה הזאת. רק אז תידי האם בכלל ובכמה יש יעילות לרטלין

24/02/2004 | 16:31 | מאת: סטודנטית

שלום אני סטודנטית להפרעות בתקשורת . מעונינת לדעת: 1-מובנות דיבור ירודה וטעויות לא עקביות יכולות להעיד על דיספרקסיה אבל האם בנוסף לזה יכוות גם להופיע שיבושי היגוי עקביים כמו הורדת קוליות למשל . ובמקרה כזה על מה עובדים קודם בטיפול. 2- האם יש סימנים אחרים שעוזרים לאבחן דיספרקסיה כלומר אם הילד מחליף בין ההגאים האם זה יכול להיות סימן לדיספרקסיה. 3- כאשר עובדים על דיספרקסיה האם צריך לעבוד על האטת קצב הדיבור וחלוקה להברות ולתת לילד להסתכל על הפה בלי לעבוד בצורה מובנה על הגה מסוים. תודה רבה מראש..

לקריאה נוספת והעמקה

מצטערת לעכזב אותך, פני לאתר האגודה לקבלת יעוץ מקצועי ספציפי ובמיוחד למדריכים הקליניים המסגרת הלימודים. בברכה ואיחולי הצלחה, פרידה

24/02/2004 | 16:00 | מאת: אמא מודאגת

שלום ילדי בן 2 ו 10 חודשים הוא עבר ניתוח להוצאת שקד שלישי לפני כשנה - בבדיקת א.א.ג לפני כ-6 חודשים נמצא נוזלים באוזניים. בדיקת שמיעה ב F-F הראתה הפנית ראש לשני הצדדים בעוצמה של עשרים וחמש הרופא הזמין תור לניתוח כפתורים לחודש ינואר -בגלל כל מיני סיבות (שקשורות לכמות המנותחים)הניתוח לא יצא לפועל ועכשיו הוזמן תור ל מרץ. בדיקת שמיעה מלפני חודש הראתה SRT ימין -עשרים וחמשה . שמאל לא נבדקה כי הילד סרב להמשיך ולהרכיב את האוזניות. כל זה היה הקדמה לדבר העיקרי והוא שהילד כמעט ולא מדבר הוא מפיק כ-10 מלים לא ברורות לאחרונה יש התקדמות קלה במצב שלו . הוא מטופל אצל קלינאית תקשורת כבר כ- 4 חודשים . הילד מרייר הרבה השאלה היא האם ירידה דו-צדדית של עשרים וחמשה יכולה לגרום לאיחור שפתי כל כך משמעותי (הקלינאית אומרת שיש לו איחור של 1.5 עד שנתתים) האם המצב ישתפר הרבה לאחר הניתןח. תודה רבה מראש אמא מודאגת מאוד

לקריאה נוספת והעמקה

נראה שלילד יש בעיה ברכישת השפה ולא ברור אם קשורה ישירות רק לשמיעה או לקושי נוסף. העובדה שמרייר הרבה יכולה להעיד על נשימה דרך הפהולהצביע על קושי באוורו האוזן התיכונה וגרימה שירידה בשמיעה fluctuating hearing loss הכוונה לירידה בשמיעה לא קבוע, אשר גורמת להגעת הדיבור והגירויים השמיעהתיים באופן לא עקבי! טוב שהוא כבר בטיפול שלקלינאי תקשורת ושנושא בשמיעה מטופל. זו דרך הטיפול הנכונה והמקובלת. בכל מיקרה למדי את הילד לקנח את האף ותני לו לשחק משחקים של נשיפות (כמו ניפוח בלוני סבון ושריקה במשרוקית, אשר ילמדו אותו לנשוף בחוזקה) בררי האם נושם דרך הפה והאם יש לו מאמץ נשימתי בשינה (צפי בחזה ובנשימה במהלך השינה) נירא לי שדרך הטיפול הינה הדרך המקובלת במיקרה זה. לשאלתך הספציפית, כפי שציינתי, נראה לי שיש לו שינויים בשמיעה 0על רקע נוזלים ואוורור האוזן התיכונה) ולכן, כן יכולים להיות קשורים להעדר התקדמות בשפה.

24/02/2004 | 15:38 | מאת: רונית

בתי בת ארבע וחצי מדברת בקול חלש, משבשת מילים, בולעת הברות ולפעמים נדמה שאינה יודעת כיצד להשתמש בלשון. כמו כן בעת הדיבור מצטבר לה רוק בצידי הלשון . גם בתחומים שונים מוטורית וחברתית היא די איטית. הייתי רוצה לדעת האם יש קשר לעובדה שהיא עדיין נוהגת להירדם עם מוצץ? או שעצם הבעיות הנוספות מעידות על בעיה התפתחותית כללית ולא דווקא בקשר למוצץ?

אם היא רק ישנה עם המוצץ אז התשובה היא שכניראה אין השפעה של המציצה על תנועות הדיבור..... אם לעומת זאת היא מוצצת במהלך היום וגם מדברת עם המוצץ הפה, אז, המצב שונה ויש לעודד אותה להפסיק את השימוש במוצץ. רצוי בכל מיקרה לערוך לש איבחון תפקודי של הדיבור, כולל יכולת הלעיסה והבליעה כדי לבדוק את מצבה ולהמליץ על התערבות מובנת, במידת הצורך

23/02/2004 | 21:06 | מאת: שון

הבן שלי מטפל החל מגיל שנתיים ועשרה חודשים וכפי שכבר צינתי כיום הוא בן 4 ושלושה חודשים. על פי איבחון האחרון שנעשה לו על ידי קלינאית תיקשורת אובחן שבני הנו ילד חברותי ותקשורתי המראה קשיי קשב וריכוז , מוסחות וסף תסכול נמוך .מבטא את עצמו במשפטים ארוכים ומובנים אך מגלה קשיי שליפה , קשיי ארגון ואסוציאטביות. למרות קשיים אלו ואוצר מילים מעט דל לא נראה כי הוא זקוק לגן שפה אלא לעבודה עם קלינאית תקשורת ובהמשך עזרה של גננת שיח במסגרת גן חובה. אבקש לדעת 1. האם לא כדאי בכל זאת גן שפה 2. האם יש צורך לתיגבור אצל קלינאית תקשורת ( כיום מקבל 1/2 שעה אצל קלינאית 3/4 שעה אצל מרפה בעיסוק.)בהנחה שבשנת הלימודים הבאה יקבל גם גננת שיח פעמיים בשבוע. 3.אבקש לציין שלילד אין טוסיק לשבת למרות שכאשר הוא נדרש לבצע עבודות או לצייר עושה זאת בשמחה ובסבלנות . אבקש תגובתך והמלצתך בהקדם.

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה בהחלט במקומה, והיא, כיצד ניתן לקדם את בנך ולהכין אותו לרכישת הקריאה, הכתיבה ולשילובו בביה"ס, בצורה הטובה ביותר. קלינאי תקשורת ואנשי טיפול אחרים יכולים רק להמליץ על השמה בגן שפתי. ההשמה מתבצעת לאחר הפניה לועדת השמה (דרך שרותי החינוך בכל עיריה או רשות) עלפי מקום מגורים. האם בנך עבר אבחון במכון להתפתחות הילד או לפחות, אצל פסיכולוג חינוכי- התפתחותי- קליני? מה זאת אומרת "אין לו טוסיק" והאם תחושת הגננת שלו מייצג את תחושת אנשים שעובדים איתו באופן פרטני? מה התפקיד שלו בקבוצת ילדי הגן? האם נבדק על ידי נאורולו ילדים? האם המליצו לו לקבל טיפול ברטלין? כמה קשה ההפרעה בקשב ומי איבחן אותה?\ כדי לענות על שאלותיך יש צורך הקבלת מידע רב ואני לא רואה את התמונה בשלמות כדי לדעת אם כדי להפנותותלגן שפתי (בד"כ המבנה והרמה של הגן נקבעת על ידי הרכב הילדים שנמצאים בגן, בכל שנה). בקשי לערוך לבנך בדיקה אצל פסיכולוג ונאורולוג ילדים ואחרכך תהיה יותר "חכמה" בבחירת מסגרת לבנך. בכל מיקרה, תגבור בגיל הרך יחסוך תגבור מאוחר יותר ויהיה יותר אפקטיבי. לפעמים ילדים משולבים בגן שפתי במשך שנה אחת ואחר כך עוברים לגן עירוני ונכנסים לגן עם יתר הילדים, ללא צורך בתגבור מסיבי.