פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

יש לי התכווצויות בעיקר בלילה בשריר התאומים בשני הרגליים במקביל. אני בהריון - שבוע 28, האם זה קשור? ייתכן שזה מחוסר פעילות גופנית? או מהקשת שגדלה בגב, בגלל הבטן.

קרן שלום. הגוף עובר הרבה שינויים בהריון והתופעה שאת מתארת מוכרת ובד"כ אין סיבה לדאגה. יש לחץ בבטן ושינויים באגן וכל אלו יכולים להשפיע על השרירים ברגליים. בד"כ עובר לאחר הלידה. מזל טוב - דר' טיטיון.

אבא שלי בן 62,הוא בכושר מצויין,מדריך תיירים בארץ ובחול,רוקד ריקודי עם 3-4 פעמים בשבוע,כרס ממוצעת.אתמול באמצע הלילה נפסו לו שרירי התאומים בשתי הרגליים,בזו אחר זו,כאב עד כדי קוצר נשימה ועזרה ממני במתיחה השריר מכף הרגל.לאחר 10 דקות של סבל הוא החל ללכת ולאט לאט זה השתחרר והוא חזר לישון.כל זה קרה לו באמצע שינת לילה.ממש כאב לו ובדרך כלל הוא סובל כאב חזק בשקט ואתמול הוא ממש נחנק מכאב.האם זה ממאמץ יתר?שינויי מזג האוויר?גיל?אני קצת מודאגת...תודה מראש דופי הבת

שלום! בעלי ואני סובלים מבעיות אורתופדיות, ברצונינו להפנות את תוצאות הצילומים לרופא מחו"ל. נודה לך מאוד מאוד אם תתרגם (באותיות לועזיות) לשפה "רפואית" את המימצאים הבאים: בעלי: L3-4 בלט דיסק הקפי קל אינו לוחץ על מרכיבים עצביים. L4-5 בלט דיסק הקפי ובקע דיסק ימני לוחצים על השק התקאלי ובעיקר על השורש הימני. L5-S1 בלט דיסק מרכזי שמאלי לוחץ במקצת על השק התקאלי. אני: שינויים ניווניים בפרק ירך ימין עם תפליט. אגן- חשד לשינויים פיברוטיים סקלרוטיים בצד האיליאק של S1 ימני. קרע אנולרי ימני עם בקע בינוני פורמינלי ימני ב L5-S1 בקע שמאלי פורמינלי קטן ב L4-5 בתודה מקרב לב, שושי

שושי שלום. הפורום עוסק בתשובות לשאלות בנושאים אורתופדיים ולא בעבודות תרגום. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, מזה כמה שבועות אני סובלת מכאבים בגיד שיוצא מהקרסול (מהקרסול כלפי מעלה). הכאבים באים בצורה של זרמים קשים ואחריהם הפוגות. רציתי לדעת מה זה יכול להיות והאם ניתן להקל באמצעים לא רפואיים (תחבושת אלסטית, קומפרסים חמים/קרים וכו'). בתודה מראש, יעל

יעל שלום. יש הרבה גידים שיוצאים מהקרסול כלפי מעלה כך שלא ברור לאיזה מהם את מתכוונת. בכל מקרה לא אוכל לתת המלצות לבירור ולטיפול ללא בדיקה קלינית ולפי הצורך בדיקות הדמייה. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 30 ומזה שנים מספר סובלת מכאבים בברכיים. הייתי אצל שני רופאים שאמרו לי לשים מדרסים וזהו. וגם נאמר לי שאין מה לעשות בעניין.. האמנם ? בזמן האחרון הכאבים התגברו מאוד. מה עושים ??

STAR שלום. לצערי לא אוכל להמליץ המלצות ללא בדיקה קלינית ובדיקות הדמיה. בברכה - דר' טיטיון.

אני בחורה צעירה ללא היסטוריה של מחלות פרקים לאחר תאונה קשה בא קיבלתי מכת צליפת שוט החלו כאבים בצוואר ולאחר שנתיים מהתאונה גם כאבי פרקים קשים שאלתי האם יתכן קשר בן השניים? כיצד מטפלים בראומטיזם? מהם הגורמים להופעת רומטיזם? תודה

חני שלום. לא נראה שיש קשר בין הדברים. לטיפול בראומאטיזם פונים לראומאטולוג. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 42. לפני מספר ימים התחילו אצלי כאבים שהולכים ומחמירים באזור השוקיים, אלו הסימפטומים היחידים. אתמול הייתי אצל הרופא והוא המליץ על מספר בדיקות דם, לפני מספר שעות הכאב עבר גם לידיים וממשיך להיות כואב באזור השוקיים. בבקשה לעזרה דחופה, כיווני בדיקה והצעות לטיפול

זוהר שלום. לצערי לא אוכל לתת המלצות ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמיה מתאימות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אני בן 25 מזה כשנה אני סובל מכאבים אזור המפשעות. כאב הגובר בעת פעילות גופנית בייחוד ריצה וכדורסל, להבדיל מרכיבת אופניים. אורטופד הפנה אותי למיפוי עצמות בה אובחנה קליטת יתר מוקדית בסימפיזיס פוביס וקליטה מודגשת ברמוס פוביס העליון. לטענת הרופא מדובר בדלקת חמורה. הטיפול המוצע הינו כדורים מסוג etopan למשך 10 ימים. שאלתי היא האם הטיפול אכן יעזור ובמקביל האם קיים טיפול אחר הגם שאינו כלול בסל הבריאות או אפילו מתחום הרפואה האלטרנטיבית. הנני אובד עצות, ופעילות גופנית חשובה לי מאוד. מה עלי לעשות? תודה מראש...

משה שלום. אם אכן מדובר בדלקת הטיפול באטופן יכול לעזור כמו גם טיפולים פיזיוטרפים מקומיים עם US ו-TENS. מעבר לכך לא אוכל לומר ללא בדיקה ובדיקות הדמיה. בברכה - דר' טיטיון.

ברצוני לדעת איך מתרגמים את בעיית הדורבן לאנגלית ומה הטיפול המומלץ לדורבן בעקבים?

קארן שלום. באנגלית - PLANTAR FASCIITIS. להלן מאמר שכתבתי בנושא. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

דוקטור נכבד איזה תיאור מעמיק ומקיף של הבעייה שאני כנראה סובלת ממנה.תודה שאלתי- האם שימוש באקופרסור יכול להאיץ את תהליך האחלמה דוקא במקומות הרגישים? האם חימום או הכנסת הרגל למים חמים עם סבון (תרופת סבתא ) עוזרת? האם מותר לי לחדש את ההליכה המהירה או לתת לרגל לנוח? מנוחה מסתבר לא עוזרת בהכרח. במישוש אני חשה בכיפוף את הגיד המתוח לעומת הגיד בכף הרגל השנייה. מדרס רך עושה נפלאות כרית לעקב-ממש לא. יש לי גם כאבי גב תחתון בשל קשת מוגזמת בעיקר אחרי שכיבה ממושכת, כמו בעקב. היש קשר לכך? אני עושה תרגילים מיוחדים והוטב לי מעט. בכבוד רב ובתודה על התייחסותך ליה

שלום רב לך ראשית תודה על התיאור המעמיק והענייני של הבעייה ממנה אני סובלת כנראה. האם עליי להימנע מהליכה מהירה כפי שנהגתי בעבר? מדרס רך עוזר מאד. עקב מרופד לא ממש. נעל שטוחה או הליכה ברגל יחפה רק מחמירה את הבעייה. יש לי גם כאבי גב תחתון כתוצאה מקשת מוגזמת ,בין היתר- היש קשר בין הדברים? התחלתי בתרגילים שהכירופרקטור נתן לי. די עוזר. האם מותר להשתמש באקופרסור מתוצרת דוקטור גב לעיסוי המקום הכואב בכף הרגל. אני מרגישה את הגיד המתוח לאורך הצד הפנימי של הקשת הכפית. תודה על התייחסות מהירה- ביום רביעי אני טסה לחול. מה זה אומר?

שלום, אתמול התחלתי טיפול בגלי קול/הלם (אורטוספק) לטיפול בבעית הדורבן הקיימת אצלי כחצי שנה לערך, ובקושי סיימתי את הטיפול שאמור להימשך בין 15 ל- 20 דקות בפולסים של 2500. הכאב ש"ליווה" אותי בזמן הטיפול היה למעשה בקרסול ולא בעקב עצמו. בסיום הטיפול הרגשתי שכל הגוף שלי נשאר מזועזע מהכאב. שאלתי היא, האם טיפול כזה יכול לגרום לנזק, אם לא בעקב אז בעצם אחרת ברגל (דוגמת הקרסול)? אל מי עלי לפנות כדי לקבל יעוץ לפני הטיפול הבא המתוכנן לעוד 4 שבועות? בבקשה עצתכם ועזרתכם. תודה!

לפני כשמונה חודשים קבלתי מכה חזקה ממכשיר בחדר-הכושר. לאחר טיפולים רבים ע"י אורטופדים, עברתי ניתוח בכף היד לאיחוי גיד ויישור עצב. מאז אני סובלת מכאבים עזים, וכל נגיעה ביחוד במתכת מקפיצה אותי. אורטופד מומחה לכף היד חושש שמדובר בתסמונת rsd. אי לכך הוא הפנה אותי למרפאת כאב, אך אין תורים לחודשים הקרובים. אני עדיין מטופלת בפיזיוטרפיה, אך הכאבים לא מרפים. מה דעתך? למי לפנות? תודה מראש.

אסתר שלום. במידה ואכן את סובלת מ-RSD עלייך לפנות לטיפול במרפאת כאב. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, בבדיקת מיפוי עצמות שעשיתי אובחן : "הדגשה דיפוזית בשטח ארטיקולרי של שתי הברכיים. מתאים לתהליך דלקתי ארטריטי לאחר מאמץ ". בבדיקה נסקרו : פרקי הברכיים, עצמות השוקיים. יש לי תור לאורתופד רק בעוד שבועיים לכן רציתי לדעת חוות דעת מקצועית מהירה. האם עלי לטפל בזה מיידית או האם זה בסדר להמתין שבועיים ? מה זה אומר בעצם ? לידיעה כללית, אינני עוסק בפעילות אינטנסיבית מלבד ריצות אחת לכמה זמן. תודה

עלמה שלום. אין מה לרוץ. אפשר להמתין שבועיים. לגבי מה זה אומר בדיוק? חסרים פרטים כמו גיל, מחלות רקע וממה את למעשה סובלת ולמה עשו את המיפוי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. יש לי מחלה שקוראים לה ברוסית TSEREBRALNI PARALICH רציתי לשאול איך קוראים למחלה הזאת בעברית,מה זה בכלל המחלה הזאת והאם יש דרכי טיפול למחלה הזאת? תודה.

זאב שלום. לצערי אינני דובר רוסית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני סובלת מכאבים יום יום באזור הגב לכל אורך הצד השמאלי.השרירים תפוסים וכואבים. בצילומים לא נמצא דבר אך הכאבים חזקים מגבילים ולא מרפים. אודה לך אם תתנו לי עצה מה לעשות. תודה.

לדעתי מדובר בשיתוק מוחין המילה הראשונה היא "צרבלרי" - ז"א המוח הגדול (או שמא הקטן?... הצרבלום?) השניה היא "שיתוק" כך שלדעתי מדובר ב-CP

ד"ר נכבד, הנני זקוק למידע בנוגע לאוטם ספינלי (Spinal Stroke) - הגורמים לו, שיטות הטיפול וסיכויי ההחלמה. היכן אוכל למצוא מאמרים רפואיים בנוגע לאוטם זה? תודה מראש

שלמה שלום. נסה כל מנוע חיפוש ברשת. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום, אני סובלת מכאב בברך הימני. בבדיקת מיפוי שעברתי נמצא דלקת בברך. הרופא המליץ לי על כדורי ויאוקס פורטה 50 מ"ג + אסיבל 5 מ"ג. כאשר אני נוטלת את הויאוקס למשך מספר שעות אני מרגישה טוב. לאחר מכן הכאב חוזר ונמשך מס' שעות רב עד לכדור הבא. שאלה נוספת: אני רגילה להתעמל לפחות 4 פעמים בשבוע: הליכה כ- 45 דקות ועיצוב גוף. מאז שהתחלתי לחוש בברכי הפסקתי ללכת. הרופא המטפל בי טוען שאני יכולה ליטול את הויאקוס ולעשות הליכה. האם הברך יכולה להנזק? כמה זמן אני יכולה ליטול ויאוקס מבלי להזיק לגוף? (עלי לציין שאני נוטלת אותה מיזה כשבוע) אודה לך על תשובתך המהירה.

מאיה שלום. וויוקס ניתן לקחת זמן ממושך אפילו חודשים במידה ואין תופעות לואי. לגבי הברך לא אוכל לתת המלצות ללא בדיקה מסןדרת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! שמי אלינור, אני בת 22 ואני פונה לייעוץ בנושא רגל שמאל שלי: לפני כשבוע וחצי החלו לי כאבים עזים ברגל עד כדי חוסר יכולת להלך באופן תקין. ביום ב' שעבר פניתי אל רופאת המשפחה שלי , והתלוננתי על כאבים אלו. הכאבים מתמקדים בברך , בצד האחורי של השוק ובגיד אכילס. בפנייתי אל הרופאה היא אמרה שכנראה מדובר בדלקת בגיד , ונתנה לי 5 ימי מנוחה וכדור בשם ויאוקס. ביום ו' האחרון חל שיפור , אבל היום , מששבתי ללימודים , חזרו הכאבים במלוא עוזם , בעיקר בעת עלייה/ ירידה במדרגות. פניתי שוב אל הרופאה אך היא לא אבחנה כרגע אפשרות אחרת אך ציינה כי סביר להניח שלא מדובר בדלקת בגיד, כמו האבחנה הקודמת אלא משהו אחר... מה עושים? במה יכול להיות מדובר? העיניין דחוף והתור לאורטופד שאליו הופניתי רק בעוד שבועיים וחצי... אשמח מאוד לקבל תשובה. בתודה רבה

אלינור שלום. אין ברירה , צריך להמתין לבדיקת האורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

תשובתך הייתה מצחיקה אך לא ענית לי על שאלתי .אשמח אם תתיחס ברצינות לעניין והאם שינה על 3 כריות כך שהצואר מורם למעלה יכולה לגרום נזק או לא!? תודה נ.ב גם הרגלים גרועים ניתן לשנות אם רוצים.

שירלי היקרה. שינה על מספר כריות לא גורמת לנזק. בברכה - דר' טיטיון.

האם טונוס שרירים מוגבר מידי פוגם בבגרות,או בעל השפעה וגורם לכאבי שרירים? האם ספורט יעיל לכך?

אורנה שלום. לא ידוע לי על פגיעה בבגרות. יכול לגרום כאבי שרירים. ספורט עוזר. בברכה - דר' טיטיון.

גילי 31. לפני כחמש שנים עברתי ניתוח שחזור ACL, לאחר קרע מלא בו (על-ידי גיד מהפיקה). בניתוח נכרתו חלקים משני המניסקי. מאז הניתוח לא סבלתי מבעיות יציבות, וכל מבחני היציבות של הברך (לחמן, מגירה ופיבוט) היו תקינים. כשנתיים לאחר הניתוח החלו נעילות בצד הלטרלי קידמי. לפני כשבוע ביצעתי MRI עקב הנעילות. להלן סיכום הבדיקה: 1. נזק, כנראה קרע חלקי ב- ACL המשוחזר. 2. פגיעות בשני המניסקי, מתאים לקרעים (במיוחד במניסקוס הלטרלי). 3. שינויים דגנרטיביים משניים. שאלותי: 1. האם יתכן נזק ב- ACL לא בעיות יציבות ? איזה נזק יכול להיות חוץ מקרע ? 2. מה זה "שינויים דגנרטיביים משניים" ? 3. הפציעה קרתה במסגרת שירותי הצבאי. בעקבות הממצאים אגש לועדה רפואית (ועדה אחרונה שביצעתי התעלמה מתלונותי על הנעילות, טענה שאין בעיה מניסקוס שגורמת לכך וקבעה לי 12%). כמה אחוזי נכות מגיעים לי ? בתודה מראש.

תמיר שלום. פנה בשאלתך לפורום ניתוחי מפרקים לקבלת תשובה מוסמכת בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

ברצוני לדעת האם נכונה הדעה כי מזרן קשה (מאד) הוא המומלץ לילדים צעירים? בתי בת שנתיים + ישנה במיטת נוער על מזרן גום-אוויר שאני לא מסוגלת לישון עליו מרוב שהוא קשה. ידוע לי כי קיימים כיום מזרני לטקס שהם רכים יותר. מה מומלץ אוטופדית בגיל כזה? האם ההמלצה לילדים אכן שונה מהמומלץ למבוגרים? תודה רבה

שירין שלום. אין המלצות מיוחדות בנושא שתישן על מה שנוח לה. אותו דבר לגבי מבוגרים, המרויחים העיקריים ממזורנים "אורתופדים" משוכללים הם היצרנים ולא הקונים.... בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב. האם כדורים CARTILGO SPORT יכולים לעזור לשחזר חלקית או לעזור בריפוי פגיע בסחוס של הברך אחרי ניתוח ארטרוסקופיה. יש כדורים דומים עם תוספת של MMS וסחוס של כריש. תודה מראש ירון האם הם עדיפים.

ירון. אין ספרות מקצועית טובה ואובייקטיבית שיכולה באמת לתמוך בטיפולים שונים עם תוספי המזון הנ"ל. אם באמת יש פגיעה בסחוס משמעותית כנראה שזה לא ממש יעזור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! ברצוני לדעת, אם טיפול בלייזר יכול להקל או אפילו לרפא כאבים קשים בשוק שככל הנראה נגרמים מפריצות דיסק או מניוון ושחיקה במפרק הירך, עברתי טיפולים איין ספור גם ברפואה משלימה אך ללא הואיל. לאחרונה קראתי פרסומים שהטיפול בלייזר עושה נפלאות. האמנם כך? אודה על ההתיחסות לבעייתי בפרט ואם אפשר כמה הסברים לגבי מהות טיפולי לייזר. תודה, שושי

שושי שלום. אין ספרות מדעית טובה ואובייקטיבית בנושא. יש החושבים שלייזר יכול לעזור בכל דבר.... לגבי הטיפול פני בשאלותייך למכון שעושה את הטיפולים המופלאים הללו... בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב הנני בן 34 וסובל בשנתיים האחרונות מכאבים בפרקי הירכיים לאחר מאמץ. לכן הנני ממעט ללכת ולעשות פעילות גופנית. לאחר תקופת מנוחה זה חולף ולאחר מאמץ קל זה חוזר. הכאב הוא בירך עצמה (באגן ) וגם מקרין למפשעה. בשני הצדדים. לפני שנה ביצעתי מיפוי עצמות שיצא תקין. כמו כן ביצעתי צילום פרקי ירכיים. האורטופד בקופה אמר לי שיש לי דיספלזיה ו tilt head deformity ולא הסביר מה זה ורק אמר לי שאם כואב לי אז להמנע מללכת וזהו - כי זה יכול רק לשחוק את הפרק. כמו כן אמר לי פעמיים בשנה האחרונה שיש לי בורסיטיס של הטכנטור?. משהו כזה. 1. האם זה אומר שעליי להמנע מללכת ? האם יש פתרון? 2. האם דברים אלה באמת גורמים לשחיקת המפרק במידה ואלך? 3. מה עליי לעשות. כל הליכה מעל 5-10 דקות מחריפה הכאב ליומיים שלושה וזה לא משתפר. זה מדאיג. תודה אייל

אייל שלום. לא אוכל לתת לך המלצות לטיפול או בירור ללא בדיקה ובחינת בדיקות ההדמיה אך בעיקרון אם אכן אתה סובל מדיספלאזיה של מפרקי הירכיים יש לכך טיפולים ניתוחיים שיכולים מאוד לעזור ולשפר את איכות חייך. בברכה - דר' טיטיון.

בעלי שבר את הברך לפני 16 שנה כתוצאה מנפילה עבר ניתוח שמו לו פלטינה עם ברגיםואחרי הניתוח נשאר פצע פתוח שמפ]ריש מוגלה כל הזמן יש לי שתי שאלות: האם יש פיתרון בעלי גם חולה סכרת האם יש לדאוג בשל הדלקת שמפרישה יש סיכוי סביר שבשל המוגלה יכרתו לו את הרגל חלילה? הוא פנה למספר מומחים בתחום האורטודיה שאמרו לו שלא ניתן לעשות דבר

שלי שלום. לא אוכל לתת המלצות לטיפול ללא בדיקה ובחינת הצילומים. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום רב הנני בן 22 ואני סול מאז שאני זוכר את עצמי אני סובל מתפסית שרירים פתאומית,שאני אומר פתאומית אני מתכוון לכך שהכל יכול להיות בסדר ואף שאני לא בפעילות סתם יושב או אפילו יושן ופתאום נתפס לי השריר ברגל,לפעמים בירך לפעמים בשריר התאומים בכף הרגל דבר מאוד מוזר ומפחיד,באותו הרגע של התפיסה שזה בערך 60 שניות אני ממש מנוטרל פשוט לא יכול לזוז וזה מלווה בכאבים עזים מאוד ואף השריר בולט לי החוצה לאחר התפיסה עם זה ברגל אני הולך הצליעה דבר שלפני כמה שנים היה נראה לי נורמלי כי אני עוסק הרבה בספורט אבל בתקופה האחרונה אני אחרי ניתוח באף ולא עשיתי פעילות וזה לא מפסיק להפתיע אותי אפילו בשעות הלילה ושוב אני חוזר אלו כאבים עזים מאוד דבר שאי אפשר להתמודד איתו בשנה האחרונה זה קורה לי גם קצת מתחת לסנטר...אני מקווה שהבנת את הבעיה ד"ר ואני אשמח מאוד לתגובה ואפילו להמלצה מה לעשות או להפנות אותי מה שבטוח שאי אפשר להמשיך ולעבור עם זה לסדר יום תקין מה שגם זה מפתיע אותי בזמן האחרון גם מחוץ לבית...אודה לתגובה תודה רבה ושבת שלום יוסי...

יוסי שלום. יכולות להיות לכך סיבות שונות. פנה לרופא המשפחה שלך לביצוע בדיקות כלליות ולראות שאיזון המלחים שלך בדם בסדר, אח"כ פנה לבדיקת נאורולוג ובמידה ולא ימצא לך מזור, פנה לרפואה משלימה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בן 19.5 ויש לי פלטפוס קשה מאוד (כולל צניחה פנימה של שתי הגפיים). עד היום היו לי מדרסים רכים שהוכנו לי בעזרת תבנית גבס. הוצעו לי מדרסים קשיחים מגרפיט, שאמורים להקל עלי ולתקן מעט את העיוות ("להחזיר את העצמות למקום" לדברי האישה שלקחה את המידות). אני יוצא לקורס קצינים בעוד שבועיים, ולמרות שנאמר לי להשתמש בהם בהדרגתיות והוזהרתי מכאבים הכרחיים בברכיים ובגב בחודש-חודשיים הראשונים, הפחד הגדול שלי הוא מפגיעה אי-הפיכה במפרקים ובגב. השאלה שלי היא האם מדרסים קשיחים כאלה לא יכולים לגרום ליותר נזק מתועלת? אם כן, האם יש לכם המלצות על סוג אחר של מדרסים? מלבד זאת, רציתי לדעת האם יש איזה שהוא ניתוח שיכול להקל עלי מעט או לתקן לגמרי את הפלטפוס? תודה רבה מראש נדב

נדב שלום. מדרסים בגילך לא יחזירו כלום למקום אלה רק מהווים תמיכה. בכל מקרה המדרסים המומלצים לבעייתך הם אכן מדרסים קשיחים. לא אוכל להמליץ על סוג המדרס שאותו אתה צריך ללא בדיקה. יש ניתוחים לטיפול בבעייתך. פנה לבדיקה וטיפול של אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

בעלי רגיל לישון על 3 כריות שינה מוצקות כבר שנים. למעשה הראש והצוואר די מורמים. האם זה יכול להזיק?

שירלי שלום. תעזבי אותו בשקט ותני לו לישון איך שהוא רוצה. הוא כבר רגיל שנים אז מה תעשי? בברכה - דר' טיטיון.

האים ניתן לעשות בדיקת מיפוי עצמות פעם אחר פעם בפירקיי זמן קצר של כמה ימים מה הסכנות ומה מומלץ לעשות?. תודה

my בשאלה זאת עלייך לפנות לרופאים במכון האיזוטופים בו את מבצעת את הבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

דוקטור יקר! נפצעתי בברך ע"י תנועה סיבובית במשחק כדורגל נבדקתי ע"י רופא ואובחן לי חוסר יציבות ניכרת הרופא אמר שהסיבה לחוסר היציבות היא המיניסקוס בלבד נבדקתי שנית ונאמר לי ע"י רופא אחר כי הסיבה היא רצועה צולבת. מה דעתך והאם באמת מיניסקוס יכול להיות הגורם לחוסר היציבות

עמיר שלום. קרע של מניסקוס בלבד לא גורם חוסר יציבות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אמי סובלת מדורבן בשתי הרגלים כבר שנתיים נסתה את כל הטיפולים זריקות פיזיוטרפיה כדורים וכלום לא עוזר שמענו שיש מכון בתל אביב שהבטיח להריד את הדורבן באמצעות לייזר האם זה אפשרי? אם כן האם זה בטוח ? האם זה יחזור . האם יש סיכונים תודה מראש דגנית

גנית שלום. לא ידוע לי על הצלחות גדולות בטיפול בלייזר. להערכתי כדאי ובטוח יותר לפנות לטיפול אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

אני סטודנטית לפיזיוטרפיה שנה שניה (שנגמרה סוף סוף) באוניברסיטת חיפה. עוד מטלה לקיץ שניתנה לנו מעט מעיקה עלי....את רב התשובות לשאלות הצלחתי לפענח באמצעות הידע הקודם משני קורסים באורתופדיה השנה, אך יש לי עדיין מספר שאלות לא ברורות לחלוטין. המקרה המדובר הוא על בחור ששבר את שני המלאולוסים מתחת למפרק tibio-fibularובשל תזוזת פרגמנטים התבצע ORIF. כמו כן מותרת הפעלה, NWB, ולאחר 10 ימים- גיבוס. ולשאלותי- האם לעובדה שהשבר מתחת לקו המפרק יש רק משמעות בפרוגנוזה טובה יותר כל עוד השבר הוא חוץ פרקי- או האם יש חשיבות נוספת לעובדה זאת? השבר לא גובס מיד מחשש ל compartment syndrome בלבד, או בשל סיבות נוספות? ולשאלה האם מותרת הפעלה בכל מישורי התנועה- לדעתי כן- בשל היות השבר חוץ פרקי ניתן לבצע גם flex-ext. האם אני צודקת? בתודה רבה רבה מראש, מיכל.

מיכל שלום. בעיקרון מחלקים שברי קרסול לשברים מתחת לקו המפרק (WEBER A), בגובה המפרק (WEBER B) ומעל קו המפרק (WEBER C). שברים מסוג A הם יחסית הקלים יותר, בד"כ לא דורשים התערבות ניתוחית גם בשברים עם תזוזה קלה. שברים מסוג B כבר פוגעים ביציבות המפרק לכן אם יש תזוזה דורשים התערבות. בשברים מסוג C בד"כ יש נזק או קרע של הסינדסמוזיס - אותה רצועה המחבר בין הפיבולה לטיביה ולכן גם הם דורשים התערבות ניתוחית. במידה ושבר עבר ORIF והושגה עמדה יציבה אין שום סיבה לגבס את הרגל אלא יש להתחיל בהפעלה מוקדמת בד"כ הפעלה אקטיבית בלבד בהתחלה עד שיש חיבור ראשוני של השבר ואז לאחר חודש חודש וחצי , ניתן גם להפעיל אקטיבית ולהתחיל בדריכה. אין בעיה במידה והקיבוע יציב לבצע FLEX-EXT כל עוד מבצעים זאת אקטיבית. שאר המישורים גם בסדר בתנועות אקטיביות. זכרי שעיקר התנועה בקרסול היא FLEX-EXT ואילו שר התנועה היא בעיקר סובטאלארית והכף הרגל עצמה. בברכה - דר' טיטיון.

כתבתי כאן ב17.6.04 על הכאבים באגן שמאל שלי כולל חולשה כללית רבה(סחרחורת קלה) וכולל נימול בצד שמאל וקשיים בהליכה... עשיתי מיפוי עצמות שבו היה כתוב" מודגמת סקוליאוזיס גבית עם קליטה בילתי סדירה מישנית לשינויים ניווניים קלים פרט לכך אין לראות ממצאים נוספים כולל באגן ופירקי ירכיים " האם הסימפטומים שיש לי הם סימפטומים של סקוליאוזיס או שעליי לעשות בדיקות נוספות כמו EMG ??כמו כן מהן דרכי הטיפול בבעיה שלי ? ...כלומר עם הממצא החדש של סקוליאוזיס.... הנוירולוג לא יעליב אותי ויאמר לי יותר שכנראה שיש לי חרדה ? אז סקוליאוזיס עשה לי את כל הכאבים החולשה ותחושות הנימול ודקירות כמו מחטים בגב ובבטן ?..... תודה לאל ולכל המדענים שהמציאו מיפוי עצמות... ושאי אפשר יותר להגיד על סבל כזה שהוא פסיכולוגי...

מאיה שלום. הממצאים שאת מתארת במיפוי לא יכולים להסביר את כל הבעיות שלך. לא אוכל להמליץ לך על המשך בירור או טיפול. עלייך לפנות לרופא המטפל בך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב לפני כשנה עברתי תאונת דרכים קשה ובה נפצעתי בצורה שלא אפרט עכשיו מאז סבלתימכאבים בכתף שמאל עשיתי מיפוי ובו התגלה ריכוז גבוה של החומר בכתף שמאל היום הלכתי לאולטראסאונד ובו גילו "פס נוזל בבורסה סובדלתואיד פס היפואקוגני דקיק בקטע סופרא-ספינטוס של גיד הרוטטור :קרע זעיר?נוזל לא צלול?" ושאלתי היא מה כל זה אומר האם זה מסביר מדוע יש לי הגבלה בתנועת הכתף "אינני יכול להרימה גבוה" והאם יש דרך טיפול בזה ומה זה הנוזל הז בכלל האם האו צריך ניקוז כמו שעושים בברכיים אודה לך אם תשיב לי במהרה בתודה מראש דודו

דודו שלום. לא אוכל לדעת אם לממצאי ה-US שאתה מתאר יש קשר לבעייתך ללא בדיקה מסודרת. הבדיקה שאתה כותב יכולה להתאים לקרע או נזק לגידים המסובבים בכתף. לא מנקזים נוזלים מהכתף. אם יש צורך מטפלים בפיזיוטרפיה ואם זה לא עוזר אז בניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ! לאחרונה סבלתי מכאבים בגב התחתון ולאחר שהלכתי לבדיקה אצל רופא הוא בדק ואמר שיש לי סינוספולידני ולכן אני צריכה לעשות ניתוח. רציתי לדעת מה זה בידיוק וממה זה נגרם, ואם יש סיכוי שאחרי הניתוח זה יחזור שוב. תודה רבה סמדר.

סמדר שלום. אין לי מושג מה זה סינוספולידני. אולי תוכלי לכתוב את המושג באנגלית או לברר שוב עם הרופא ולאחר מכן לפנות לכאן שוב. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן 23 התבקש לעשות בדיקת מיפוי עצמות בעקבות בעייה בברך ימין. בתוצאת הבדיקה נמנצא כי הודגם מוקד קליטה מאוד מוגברת בקרסט אילאקה משמאל. לדעת הרופא - אם אין ממצא בתוך האיליום - יש לשקול שבר AVULOSION מליגמנט. האם אוכל לדעת מה פירוש הממצאים - ומשמעותם ומה עלינו לעשות להמשך בדיקה - טיפול.

אמירה שלום. שבר AVULSION משמעותו שבר הנגרם מתלישת עצם מאזור בו מתחבר גיד חזק ואכן לעיתים זה קורה באגן. מעבר לכך לא אוכל לתת המלצות לטיפול או בירור ללא בדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאבים בגב כף הרגל שאובחנו בינתיים כחשש לסינוסטרסי. הייתי רוצה לדעת מה זה אומר. תודה

דנה שלום. סינוס טארזי זה מין תעלה בכף הרגל שעוברת לרוחב בין עצם העקב לעצם מעליה (הטאלוס) לעיתים התעלה הזאת מתמלאת ברקמה סינוביאלית מודלקת ואז יש מה שנקרא סינוס-טארזי סינדרום שזה כאבים באזור הנ"ל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום יש לי כאבים בידיים ואם אני מתאמץ קצת או קר לי בידיים הכאבים מתגברים. מה אומר רדיקולופטיה כרונית ב c7 וכמה חמורה המצב ומה הפתרונות שעומדים לפני? אני מודה לכם אם תתנו תשובה בעבר נעזרתי בכם הייתם מצוין. בתודה משה [email protected]

מבקש מד'ר יחזקאל טיטיון להתיחס לשאלתי. אנא ממך. משה

משה שלום. אני ממליץ לך לפנות בשאלתך לפורום בעיות עמוד שדרה לקבלת תשובה מוסמכת יותר בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

אני מודה לך על תשובתך. משה

איזה רופא מתעסק בעניין הסחוסים??

איתי שלום. בחזה - כירורג חזה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר. הסיפור הוא כזה: לפני כשנה ושמונה חודשים הייתה לי תאונה חזקה. החזה שלי נכנס בחוזקה בחגורת בטיחות (שהצילה את חיי), ומאז יש לי כאבים באיזור הסטרנום בזמני מאמץ גופני ולאחר שאני קם משינה. נכון להיום אני חייל קרבי, והצבא שלח אותי למנתח חזה לבירור. המנתח(מנהל מחלקה) אמר כך: "תעשה מיפויי עצמות, אם יש לך שבר בסטרנום אז נטפל, ואם אין לך- אז תחייה עם כאבים כל החיים שלך". דבר ראשון, כמעת והלכתי משם ישר להנהלת בית החולים להתלונן על הייחס הלא מסביר פני הזה, ודבר שני יידעתי- אין סיכויי שאני אתן לעצמי לחיות עם כאב לכל חיי. המיפויי ייצא תקין, וא.ק.ג גם ייצא תקין. מה עליי לעשות???????? נ.ב- רופא אחד העלה רעיון, שיכול להיות שהסחוסים שמברים את הצלעות לסטרנום נפגעו, וייצרו שם דלקת. מה אתה אומר???? תודה רבה.

ראה תשובה.

שלום ד"ר. הסיפור הוא כזה: לפני כשנה ושמונה חודשים הייתה לי תאונה חזקה. החזה שלי נכנס בחוזקה בחגורת בטיחות (שהצילה את חיי), ומאז יש לי כאבים באיזור הסטרנום בזמני מאמץ גופני ולאחר שאני קם משינה. נכון להיום אני חייל קרבי, והצבא שלח אותי למנתח חזה לבירור. המנתח(מנהל מחלקה) אמר כך: "תעשה מיפויי עצמות, אם יש לך שבר בסטרנום אז נטפל, ואם אין לך- אז תחייה עם כאבים כל החיים שלך". דבר ראשון, כמעת והלכתי משם ישר להנהלת בית החולים להתלונן על הייחס הלא מסביר פני הזה, ודבר שני יידעתי- אין סיכויי שאני אתן לעצמי לחיות עם כאב לכל חיי. המיפויי ייצא תקין, וא.ק.ג גם ייצא תקין. מה עליי לעשות???????? נ.ב- רופא אחד העלה רעיון, שיכול להיות שהסחוסים שמברים את הצלעות לסטרנום נפגעו, וייצרו שם דלקת. מה אתה אומר???? תודה רבה.

איתי שלום. יתכן שנפגעו הסחוסים כמו שכתבת. בכל מקרה פגיעות בעצם הסטרנום אינן נחשבות לפגיעות שבהן מטפלים אורתופדים אלה כירורגי חזה ולכן לא אוכל להמליץ לך אלא לפנות לכירורג חזה אחר לבדיקה ועדיף לא מנהל מחלקה שהשתן עלה לו לראש.... בברכה - דר' טיטיון

בשל בעיות בברך ימין בעיות סכוס הרופה ממליץ עלכדורי קוזמין וזריקות אוסטניל לברך ברצוני לשעול אם הטיפול מומלץ

ישראל שלום. לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה קלינית ובחינת בדיקות הדמיה. בברכה - דר' טיטיון.

בצילום שתי הברכיים (בגין כאבים בשמאלית) הועלו הממצאים הבאים: קונדרוקלצינוזיס בעיקר מצד שמאל. שינויים גונארטריטיים דו צדדי. הערה: ברך שמאל עברה ניתוח קרע במיניסקוס לפני 23 שנים. אודה על ההסבר לתוצאות, משמעויות והצעות לדרכי טיפול.

רון שלום. כונדרוקאלצינוזיס הם הסתיידויות של המניסקוס. שינויים גונארטרוטים הם שינויים ניווניים הנובעים משחיקה של הסחוסים. לא אוכל לתת המלצות לטיפול ללא בדיקה ובחינת בדיקות ההדמיה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום וברכה! בקרתי היום במרפאתך 20.6.04 הופנייתי אלייך ע"י פרופ' סאלי, ואודה לך אם תואיל לשלוח לי פרטים על הבעיה שאבחנת בכף רגלי, להזכירך המלצת על ניתוח (שחרור ארטרוסקופי) מאוד מטריד אותי האם אוכל להמשיך לעסוק בספורט האהוב עלי כדורגל לאחר שאחלים מהניתוח? מודה לך מראש על תשומת הלב בברכה, ג'רבי עזרא

עזרא שלום. בעקרון לאחר החלמתך מהניתוח אין סיבה לא לחזור לספורט כל שהו. מצורף מאמר שכתבתי בנושא מחלתך. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

דר' נכבד לפני כשנה בעת נשיון להרים דלת פלדת נפלה עלי הדלת וגרמה לי לשברים בעצמות כף הרגל השמאלית אצבעות 1 , 2 ו-3 כתוצאה מכך אני לא מסוגל לדרוך על קדמת כף הרגל. הרופאים אומרים שמדובר ב- METATARSALGIA. הייתי רוצה לדעת מה משמעות המינוח. אודה על תשובתך בהקדם

רז שלום. הכוונה לכאבים בקדמת כף הרגל מתחת לראשים של עצמות המסרק. בברכה - דר' טיטיון.

לדוקטור שלום, ברצוני לקבל פרטים על הניתוח שנעשה לילדים בגיל 6-7 בנושא הנ"ל.עד כמה הניתוח יעיל? עד כמה הניתוח מסוכן? האם ישנה סטטיסטיקה כלשהי? היכן ניתן להגיע לנתונים? מה הוא תהליך השיקום וכמה זמן הוא נמשך? מה קורה עם לא עושים ניתוח? איך זה משפיע בעתיד? כמו כן, הייתי רוצה לדעת מה הן דרכים נוספות לטיפול בבעיה. אשמח באם תוכל להפנות אותי למקורות מידע. בתודה, אורית.

אורית שלום. לצערי אינני אורתופד ילדים . פני בשאלתך לאורתופד הילדים המטפל. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מכאבים ברגל סמוך לבסיס האצבע הקטנה בעומק קטן. האבחנה של האורטופד היא דלקת לא זיהומית. קיבלתי 2 קורסים של אטופן (פעמיים ביום 400 מ"ג). בכל פעם המצב השתפר אבל חזר לקדמותו. עתה אני עומד בפני הזרקת סטרואיד. אבקש חוות דעת על הטיפול הנ"ל. בנוסף, האם יתכן, שהטיפול הנ"ל גרם להפחתת 10 מ"מ כספית בלחץ הדם ? כמו כן, האם ידוע לכם או למי מהגולשים באתר באיזו שיטה של רפואה משלימה אפשר לטפל בבעיה במקום זריקה ?

תיקון והשלמה לשאלה: הכאב הוא ליד בסיס האצבע הקטנה 2 ס"מ לכיוון העקב, בסמוך למדרך כף הרגל. בצילום רנטגן לא התגלה דבר. אין פצע חיצוני ומהבדיקות האחרונות עולה כי אין לי סכרת.

ארזון שלום. לצערי לא אוכל להגיע לאבחנה ולהציע טיפול ללא בדיקה ובחינת בדיקות ההדמיה. בברכה - דר' טיטיון.

ארזון שלום. לצערי לא אוכל להגיע לאבחנה ולהציע טיפול ללא בדיקה ובחינת בדיקות ההדמיה. בברכה - דר' טיטיון.

בסוף חודש מרץ השנה נפלתי ובבדיקת רנטגן נתגלו שברים ב-2 צלעות שלי, בצד השמאלי אחורי של גופי. קיבלתי ולקחתי ויוקס נגד כאבים ואכן, לאט לאט, המקום החלים ולכאורה, הכל היה בסדר. בחודש האחרון אני סובלת מכאבים במקום השבר וממש לא ברור לי, איך לאחר זמן כה רב, זה עדיין כואב. אשמח לקבל השערות. תודה

רחל שלום. לא אוכל לשער ללא בדיקה וצילומים. פני לבדיקת רופא באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

אתמול בערב קבלתי מכה חזקה מאוד מהשפיץ של השידה (מעץ)המכה היא:בצד שמאל מתחת לחזה שמאל סוף החזה קרוב לצלעות ברגע הראשון פשוט כמעט נחנקתי ישבתי על הרצפה להרגע מאוחר יותר שמתי קרח להרגעה אך הבוקר הכאבים התגברו בצד שמאל מאוד וסימן כחול התפתח מתחת לצלעות סוף חזה שמאל יום שבת וקצת קשה לי לקחתי כדורי ארגעה -אופטלגין אך הכאב חזק מאוד ומתבטא יותר בשינה .האם הריפוי הוא...הזמן והאם אפשר כן לבצע פעולות בצד שמאל למרות הכאב.. אשמח לשמוע ממך תודה

מירוש שלום. חבלות כמו שאת מתארת באמת כואבות. לעיתים גם יש שבר בצלע ואז עוד יותר כואב. הטיפול הוא רק במנוחה ותרופות נגד כאבים ובעיקר הרבה סבלנות. בברכה - דר' טיטיון.

אני גבר בן 78 - רק לפני זמן קצר שמתי לב לתופעה הבאה: כאשר אני שוכב על גבי על הרצפה, רגליים עומדות קרוב לגוף, רגליים וברכיים צמודות, הברך הימנית גבוהה בכ-3 סנטימטרים מהשמאלית. אין לי שום כאבים, עומד והולך ישר. יכול להיות שזה תמיד היה כך ולא שמתי לב לכך. שאלות: 1. האם זו תופעה "נורמלית" (אולי קשורה בנוון עקב גיל) ורק לרוב לא שמים לב? 2. האם יש צורך שמומחה יבדוק את הדבר? 3. אם זו לא תופעה "נורמלית" - האם יש מה לעשות בכלל? בתודה מראש על תשובה.

בן חנה שלום. נראה שהסיבה לכך היא הבדל באורך הרגליים. כנראה שאתה חי כך כבר שנים רבות. אם אין כאבים או צליעה, תשכח מזה, תחיה כרגיל ותתרחק מאורתופדים כי בסוף מישהו ינתח אותך.... ואז כבר תסבול מכאבים וצליעה... בברכה- דר' טיטיון.

האם תופעה זו ידועה ששרירי השכם והצוואר משפיעים על כאבי רקה ימנית ומה עושים?הרופא נתנה לי מישחה להרפיית השרירים וזה לא ממש עוזר... בשכם יש תחושת נימול וכאבי השרירים והשפעה על כאבי ראש בקודקוק הימני והרקה הימנית.

גלילי שלום. לעיתים בעיה בעמוד שדרה צווארי גורמת גם לכאבי ראש וגם לכאבים באזור השכמה והכתף.פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת כחודש ימים מכאבים מוזרים ברגל ימין , מעל הברך. ( בין הברך לירך) מאד קשה לי לתאר את הכאב, מן שריפה כזו ומידי פעם המקום נרדם לי ואין לי תחושה בו הכאב גובר כשאני עומדת מעל חצי שעה רצוף. הכאב די מלחיץ והייתי רוצה לדעת מה עלי לעשות. תודה

שרון שלום. כמובן שלא אוכל להגיע לאבחנה ללא בדיקה אך הכאבים שאת מתארת כשריפה לאורך קדמת הירך אופייניים להעיה שנגרמת מלחץ מקומי על עצב שעובר בקדמת האגן שנקרא העצב הפמוראלי השטחי ולבעיה קוראים "מיראלגיה פאראסטטיקה" כמובן שעלייך לפנות לבדיקה של אורתופד טוב. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לדוקטור יחזקאל טיטיון כמו שאמרת הייתי אצל האורטופד בקופת חולים בה אני מטופלת וקיבלתי משחה בשם "'דוליקל" , מרחתי ואני מורחת כבר במשך שבוע ואין שינוי מה אתה חושב שעלי לעשות עכשיו? תודה

שנים רבות סובל מכאבים קשים בעצמות כפות הרגליים-בעיקר במרכז כפות הרגליים בעת עמידה. בהליכה וריצה הרבה הרבה פחות. במיפוי עצמות נמצאו "הדגשה קלה של עצמות טרזליות" אבל האןרטופד לא מייחס לכך חשיבות ואינו מוצא את הסיבה לכאבים אלו. אני על סף ייאוש.. חשד לתסמונת מדור סגור כרונית. מהי תסמונת זו . האם יש אתר בעברית ? תודה על כל עזרה

יואל שלום. תסמונת מדור סגור כרונית - CHRONIC COMPARTMENT SYNDROM מצב בו בעט מאמף יש עליה בלחצי בתוך המדורים בכף הרגל ואז נוצרת בעיה באספקת הדם לשרירים ולעצבים במדורים הללו ולכן הכאבים. הטיפול - שחרור הלחץ באופן ניתוחי. לגבי אתרים חפש ב-GOOGLE. בברכה - דר' טיטיון.