פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית

שלום וברכה, רציתי להתייעץ איתך על דבר מה שטורד את מנוחתי. אחיין שלי, בן 25, היה שמנמן כל השמים, בשנה האחרונה, הוא אתחיל לעשות דיאטה, וירד במשקל במהירות וביעילות. מאז, הוא שומר על המשקל שלו באדיקות. הוא מגיע אלי הבית לשבתות ואני עוקבת אחריו כשנה, לראות האם אין פה הגזמה. לאורך השנה, לא ראיתי את אחיין שלי, נופל על משהו מתוק ולא בריא, אפילו פעם אחת לא. מול שולחן מלא דברים טובים, הוא לא נוגע בשום דבר מתוק או משמין. מה הוא כן אוכל? לדוגמא, בסעודת שבת. אוכל מעט, לאט. את הבסיס של הסעודה, מנת דג, מרק עוף עם ירקות, מעט עוף. פרוסה קטנה של חלה. השאלה שלי, האם זה בסדר, וזה רק עמידה איתנה על תזונה בריאה. או שזה מדי קיצוני שבחור לא נופל אפילו פעם אחת (ביררתי גם מול חברים שלו, הוא אוכל, אבל רק תזונה בריאה מאוד) אציין, חברים אומרים שהוא מופנם יותר ופחות מעורב עם החברים. אני רואה גם, קצת ירידה בשמחת החיים. אך מצד שני, אנו יכולים לשוחח באירוכת ובעניין על כל נושא שבעולם כולל אוכל. בכל, וגם לצחוק סליחה על האורך, תיארתי קצת את המצב כדי להבין, האם יש פה נורא אדומה, או לא. תודה רבה

תודה על תשובתך. רק הבהרה, ביררתי מול החברים רק לארח שהם פנו אלי שאולי יש פה מקום לדאגה, ביררתי מולם למה הם חושבים ככה. וכיוון שהוא בחור חוצניק וכרגע אני קרובת המשפחה היחידה שלו שהוא מגיע לבקר. אז כן הרגשתי צורך רק לברר האם יש מקום לדאגה, להגיד משהו להורים שלו. או שפשוט להעלים עין. חלילה חדירה לפרטיות. לשאול אותו ישירות, אני מרגישה שלא נכון לפי ההיכרות שלי עם האופי שלו.

היי אני חווה הפקעות אכילה מגיל 11,זה התחיל בהורים שלי שדיברנו איתי לעשות דיאטה לבת מצווה ועל כל קילו שהורדתי קיבלתי מתנה...לאחר מכן הערות מצידם על כמה שמנתי וכמה אני אוכלת. הייתי אומללה הייתי אוכלת בסתר בלי שהם יראו כמויות מטורפות .זהם היו אומרים לי שהם יוצאים מהבית הייתי מאושרת ידעתי שאני יכולה לאכול הכל בלי שיראו לאחר מכן התחלתי להקיא בגיל 16 שקלתי 45 היום אני בת 30 אמא לשתי בנות במהלך אחת התקופות החלמתי הגעתי למשקל של 75 קילו לא אהבתי בכלל את מה שאני רואה אבל השלמתי שזה מה יש . כרגע זה חזר ובגדול זה התחיל מדיאטה נורמלית התדרדר ל400 קל ביום צומות של כמה ימים עם שתייה בלבד אני שוקלת שוב 45 "מאושרת "מאיך שאני נראת אבל הלב בפנים מדמם אני חסרת סבלנות כלי בעלי כלפי הילדות כל היום עסוקה בלדחוף להם אוכל ולהרגיש סיפוק כאילו אני אוכלת . הבנות שלי כבר אומרות לי שאני לא אוכלת ונראת כמו מקל והתחילו לדבר בינהם על דיאטות וקלוריות מדובר בילדות קטנות . לאחרונה התחילו לי בולמוסים מטורפים שנגמרים בהקאות יש עלייה במשקל בעקבות הבולמוסים אני בדיכאון מכך לאחרונה מממש ההפרעה התחילה להעיק עליי אני יושבת ובוכה אני מרגישה כלואה בתוך ההפרעה נמאס לי מהמחשבות התמידיות על הדיאטה ועל המשקל אני ממש מנערת את הראש ומנסה להיפטר מהמחשבות אבל זה משתלט עליי הראש שלי כל היום עסוק בזה אני גם חולמת על כך אני מרגישה שעד שלא אגיע למשקל קיצוני לא אסמן וי לעצמי אני רוצה לתת להורים שלי לראות אותי במשקל קיצוני ושהם יתחננו אליי שאני יאכל מה שבעבר עשו ההפך וגרמו לכל המצב הזה . אני לעולם לא הייתי בטיפול מפחדת להחלים ולחזור להיות שמנה הרזון הוא לפני הכל אם אחזור להיות שמנה לא אקבל את עצמי לעולם ולא אוכל להשלים עם זה

אני אנורקסית ואמא שלי שנים עם תסמינים של אורתורוקסיה ומודעת לזה ובגלל האנורקסיה שלי התחילה לטפל בזה גם,אבל מה שבטוח היא לא מפסיקה עם הקאות אבל לי היא רק מראה את זה שהיא אוכלת דברים שהיא לא העיזה לאכול פעם,ומנסה להראות לי איך אפשר להגמל ממחשבות ... אבל אני שומעת שהיא מקיאה וזה משגע אותי כי כאילו כל מה שהיא אומרת ועובדת זה כאילו לא שווה כי היא מראה לי משהו אחד אבל באמת ממשיכה עם הצד השני של ההקאות והיא יכולה להגיד לי שהיא החליטה שאוכל מסויים היא אכלת בביל ההנאה ואז היא לא מקיאה אבל אני שומעת אותה מקיאה המון מה אני יכולה לעשות? אני לא מעיזה להגיד לה את האמת בפרצוף מצד שני אני לא יכולה גם להאמין לה ב100% וככה נורא קשה לי במיוחד שאני בלי טיפול כרגע והיא עוזרת לי אבל קשה לקבל עזרה שהשני נגוע באותו דבר... סליחה על האורך ומקווה שמובן.. אשמח לפתרון,תודה!

הייתי בטיפול ולא התקדמתי אז יצאתי...וכרגע אני בלי טיפול... אני שואלת איך אני יכולה להתמודד עם המצב שאני שומעת את אמא שלי מקיאה? לא צריכה לתקן את אמא שלי...

אם יש לי חברה טובה שחולה בבולימיה זה מגביר לי את הסיכון שאני יחלה גם?

למה אנורקסיות בוחנות מלמעלה למטה את ה גוף שלי? יש לתופעה זו שם בספרות הרפואית? אילו מבטים מפשיטים שמרגישים כמו אונס !

זו תופעה שראיתי בשתי בנות שמאובחנות ואושפזו פעמיים-שלוש בעקבות המחלה... אילו מבטים כמו בטרנס שבוחנים את הגוף...מלמעלה למטה...הן בעצמן מודעות לכך שזה ממש מוזר שאת אומרת שלא נתקלת בתופעה כזו.. לא מכבד? אולי שיעשו לך את זה תביני לאיזה כווץ במעי זה גורם...אסור ללבוש לידן מכנס קצר/בגד צמוד/כל דבר אחר שחושף את הגוף....הן כל היום עסוקות בלהפשיט עם המבטים אילו..

שלום, אחיינית שלי בת 33 כמעט. סובלת מאנורקסיה נרבוזה, בולימיה, הפרעת אישיות גבולית ו ptsd. היתדרדרות שלה החלה לפני 4 חודשים הייתה מאושפזת פעמיים בשיבא ובפעמים הללו הפרה חוקים לכן עכשיו בתקופת סינון. מדדים שלה נמוכים מרזה מיום ליום לקחתי אותה בכוח למיון לפני מספר ימים שתקבל נוזלים... השאלה שלי איך אנחנו כמשפחה יכולים לעזור לה? האם יש לנו דרך לעזור כשהיא בעצמה לא מוכנה לעזור לעצמה? התחלנו לא להשאיר אותה לבד והיא מתעקשת שרוצה להיות לבד בדירה שלה. האם בעצם זה שאנחנו תמיד סביבה עושה את הפעולה ההפוכה? מצד אחד אני רוצה להפסיק להיות סביבה ולעזור בכדי שתרגיש שהיא צריכה לבד ומצד שני לא מסוגלת. היא במצב לא טוב, רזה מאוד מאוד מאוד, חלשה ועדיין היא ממשיכה עם הצומות שלה... איך אפשר לעזור לה? אודה לתשובה

שלום, אוכל זה נושא בעייתי אצלי מאז ומתמיד. אני סובלת מאכילה בררנית מילדות ולכן אוכלת רק פחמימות ובשר מדי פעם (לא נוגעת בכלל בירקות, פירות, דגנים, קטניות, דגים והרשימה עוד ארוכה..). לפני שנים הרגשתי את ההשפעה של זה על המצב הבריאותי ופניתי לרופא משפחה אבל לא קיבלתי מענה ופניתי לאחר. עברתי בסוף 5 רופאים וחוץ מזלזול לא קיבלתי כלום (אפילו לבדיקת דם הייתי צריכה להתחנן למרות שעברו הרבה שנים מאז שעשיתי). לבסוף הגעתי לדיאטנית והיא היחידה שבאמת ביררה איתי את הנושא וגרמה לזה שאקבל הפנייה להפרעות אכילה. הבעייה שגם אז לא קיבלתי מענה והתעלמו מההפנייה שלי. עברו שנים ובסוף גם המוטיבציה שלי לטפל בזה נעלמה. היום ממש כבר אין לי עניין בזה יותר אבל הבעייה שאני גם חווה אכילה רגשית. זה תמיד היה אבל המצב הבריאותי שלי השתנה ולכן זה כעת נהיה יותר בעייתי. התזונה שלי מוגבלת ואני לא יכולה להחליף את האוכל במשהו "בריא" יותר, ולכן "התקפי" האוכל האלה מקשים עלי עם התזונה הזו. אני בדר"כ אוכלת ממש מעט, אבל בעיקר בסופ"ש האכילה הרגשית משתלטת עלי ואני מרגישה צורך לאכול כל הזמן, גם שאני לא רעבה. אני יכולה לאכול ואחרי 5 דקות לחפש את הדבר הבא ואז שוב, זה לא יגמר. למרות שזה גורם לי להרגיש לא טוב הרצון לאכול כל הזמן מנצח. אני מודעת לזה שזה בעיקר נובע משעמום ומחשבות ועדיין לא מוצאת משהו שיוכל לפתור את זה. אין לי בסופ"ש משהו שימלא את החלל הזה ולכן שם אני נופלת. מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם זה? תודה

אני בת 37, אמא ל3 ילדים ואני כבר 11 שנה בולמית זהו הגעתי לתחתית אני לא מסוגלת יותר אני רוצה להבריא, כל המנגנון שלי נדפק אם אני מנסה אוכלת בריא ולא מקיאה אני עולה במשקל. ושוב חוזרת לזה. זריקות, כדןרים, זלילה והקאה. אני חולה, לא מסוגלת כבר רוצה עזרה.

הי בעבר הייתי אוכלת בכמויות ענקיות, והייתי שמנה מאודדד, הגעתי למשקל 110 בגובה 1.56, עד שהתחלתי להקיא וירדתי למשקל 70, שנשאר יציב כמה שנים עם הקאות מספר פעמים בשבוע. העיניין שהבטן שלי נפולה ויש מלא עור עודף בנוסף למשקל והחלטתי לעשות ניתוח להסרת עור ואז החלטתי שאני חייבת להוריד עוד במישקל כי זה ממש לא היעד שלי , ניסיתי דיאטה מאוזנת ולא הצלחתי עכשיו אני לא יודעת מה קרה ואני מצליחה לצום, אני לא עושה את זה כל יום אלה משהו כמו 3 פעמיים בשבוע, ושאר הימים אוכלת ללא שינויי, בינתיים ירדתי 7 קילו בחודשיים, ואני רוצה לרדת לפחות עןד 18 קילו, אני לא רוצה להסתכן, רוצה לדעת האם לאכל יום כן יום לא לתקופה ממושכת זה בסדר? כי יש לי דיי הרבה זמן עד שאצליח להוריד 18 קילו...

שלום נעים להכיר. שהייתי קטן גיליתי שאני לא מרגיש רעב ושובע, שהלכתי לרופא משפחה הוא לא ידע לענות לי למה וגם אחרי כמה בדיקות דם הוא לא ידע לענות לי במדויק. הוא כן אמר שאחרי שהוא חקר זה כנראה או ממחסור בגרלין ולפטין, או בעיה בהיפותלמוס. אשמח לשמוע את דעתכם

שלום, אני נערה בת 14, אני לא אוהבת איך שאני ניראת אני לעט לעט משמינה וכשאני לא עושה ספורט באופן קבוע (כמו שלרוב קורה) אני מרגישה ממש רע עם עצמי! אני תמיד הייתי בן אדם שלא אוהב לאכול מול אנשים ובכללי אני אוהבת רק מאכלים מאוד מסויימים מהבית, כשאני אוכלת מחוץ לבית בעיקר בסעודות שבת אני לא אוכלת כלום חוץ מלחם ואנחשים שרואים את זה תמיד מנסים לשכנע אותי לאכול ובטוחים שיש לי הפרעות אכילה, עכשיו תמיד היתעקשתי שאין לי אבל בזמן האחרון אני לעט לעט מבינה שבאמת אחת מהסיבות שאני לא אוכלת זה כי אני לא מרגישה טוב אחרי שאני אוכלת , כועב לי הבטן קצת (אפשר להיתאלם מזה בקלות אבל זה שם...)ואני מרגישה ממש רע עם הגוף שלי ואם זה שאכלתי... אני מוצאת את עצמי מחפסת נגיד בגוגל דרכים להקיא וזה... אבל אני יודעת עד כמה זה מסוכן אז אני ממש מנסה לא להיכנס לכל הסיפור הזה, אבל מצד שני אני ממש רוצה שמישהו יסים לב לזה ויעזור לי! (ממש לא ההורים שלי!)אם יהיה לי תפריט בריאה ומדויקת ויגידו לי בדיוק איך ואיזה ספורט לעשות כדי להיות בריאה ולהרגיש טוב עם אצמי אני יעשה את זה! אבל אני רק צריכה עזרה! ושלמישהו יהיה הכפת ממני אני מאמת לא מוצאת טעם יותר בחיים... (אל דעגה אני לא יפגע בעצמי בחיים!) אני רק רוצה עזרה אבל אני לא מסוגלת לבקש עזרה מאף אחד, איך אני גורמת למישהו שאני אוהבת וסומכת עליו מאמת, לשים לב ולעזור לי? אז עכשיו לשאלה הראשונה יש לי הפרעות אכילה? איך למנוע את זה? מה לעשות?

שלום, אני נערה בת 14, אני לא אוהבת איך שאני ניראת אני לעט לעט משמינה וכשאני לא עושה ספורט באופן קבוע (כמו שלרוב קורה) אני מרגישה ממש רע עם עצמי! אני תמיד הייתי בן אדם שלא אוהב לאכול מול אנשים ובכללי אני אוהבת רק מאכלים מאוד מסויימים מהבית, כשאני אוכלת מחוץ לבית בעיקר בסעודות שבת אני לא אוכלת כלום חוץ מלחם ואנחשים שרואים את זה תמיד מנסים לשכנע אותי לאכול ובטוחים שיש לי הפרעות אכילה, עכשיו תמיד היתעקשתי שאין לי אבל בזמן האחרון אני לעט לעט מבינה שבאמת אחת מהסיבות שאני לא אוכלת זה כי אני לא מרגישה טוב אחרי שאני אוכלת , כועב לי הבטן קצת (אפשר להיתאלם מזה בקלות אבל זה שם...)ואני מרגישה ממש רע עם הגוף שלי ואם זה שאכלתי... אני מוצאת את עצמי מחפסת נגיד בגוגל דרכים להקיא וזה... אבל אני יודעת עד כמה זה מסוכן אז אני ממש מנסה לא להיכנס לכל הסיפור הזה, אבל מצד שני אני ממש רוצה שמישהו יסים לב לזה ויעזור לי! (ממש לא ההורים שלי!)אם יהיה לי תפריט בריאה ומדויקת ויגידו לי בדיוק איך ואיזה ספורט לעשות כדי להיות בריאה ולהרגיש טוב עם אצמי אני יעשה את זה! אבל אני רק צריכה עזרה! ושלמישהו יהיה הכפת ממני אני מאמת לא מוצאת טעם יותר בחיים... (אל דעגה אני לא יפגע בעצמי בחיים!) אני רק רוצה עזרה אבל אני לא מסוגלת לבקש עזרה מאף אחד, איך אני גורמת למישהו שאני אוהבת וסומכת עליו מאמת, לשים לב ולעזור לי? אז עכשיו לשאלה הראשונה יש לי הפרעות אכילה? איך למנוע את זה? מה לעשות?

מעוניין לדעת אם אני שותה בערב הרבה מים ןגם שתייה מוגזת שזה עושה נוקטוריה בשינה איך להיגמל מההרגל הזה?

שלום דוקטור, אבא שלי חולה סיעודי עם מורכבות רפואית. בחודשים האחרונים הוא בקושי אוכל, ורופאת המשפחה החליטה לרשום לו ציפרלקס למרות שלא עושה רושם שהוא בדיכאון הוא טוענת שזה יכול להגביר לו את התיאבון. התחלנו במינון של 5 מ״ג והעלינו ל 10 אחרי שבוע. אני יודע שקשה לשים את האצבע בגלל המורכבות הרפואית אבל עושה רושם שנהיה לו שלשולים וגם יותר חוסר תיאבון מאז שהעלינו ל 10. האם כדאי לרדת ל 5 מ״ג? אולי זה תופעות לוואי שחולפות? תודה מראש

הבנות שלי בנות 12,15. בעלי החליט להגביל להן את שעת ארוחת הערב לשעה ספיציפית (20.00-21.00) על מנת לייצר גבולות וסדר יום. הן לא מקבלות את זה והרבה פעמים מבקשות לאכול בשעה יותר מאוחרת. כמו כן מגביל להן את שעת המקלחת לשעה מוקדמת (19.00) וגם על זה הן מלינות. לא תמיד זה מסתדר עם שעת החזרה מחוגים/עיסוקים. אני מאוד חוששת שזה יכול לגרום להפרעת אכילה. אשמח לחוו"ד מקצועית בנושא.

אני מחפשת מטפלת מומחית להפרעות אכילה באזור ירושלים צריכה מישהי טובה כי לא מתחברת בקלות לכל אחד מישהי שמכירה גם פגיעות מין

היי, אני בת 31, לפני כ12 שנה היתה לי תקופה של כמה שנים שהיה לי מחסור באוכל כתוצאה מעוני והייתי חיה על כריך ביום ולכן הגוף שלי התרגל "לא לאכול" וירדתי כ25 קג . היום ב"ה לא חסר לי אוכל ויש לי שפע, ועדיין אני לא מצליחה לסגל לעצמי הרגלי אכילה עקביים ובריאים. לרוב אין לי תיאבון, גם שאני כן רעבה כמות מעטה של אוכל גורמת לי להרגיש מפוצצת. שאני מכינה כריך פשוט מ2 פרוסות לחם אני מרגישה מפוצצת כבר בחצי כריך ואני "מכריחה את עצמי" לסיים אותו כי אני לא אוכלת מספיק. אני יכולה להיות כל היום שבעה מהכריך הזה ויש ימים שהתיאבון שלי יותר טוב ואני מסוגלת גם לאכול צהריים אבל שוב, הכמויות קטנות, למשל קציצה אחת ו2 כפות אורז.. אני מנסה להוריד תפריטים מהאינטרנט לאכילה בריאה ואני לא מסוגלת לאכול את כל האוכל שכתוב שם. אני שוקלת 49 והגובה שלי 1.63. ואני מאוד משתדלת לא לרדת במשקל בטעות. אשמח לדעת האם זאת הפרעת אכילה? ואיך לגרום לעצמי לאכול 3 ארוחות מסודרות ביום. אני הרבה פעמים מעדיפה להחליף את הארוחת צהריים בקפה וביסקויט . אני פשוט לא רעבה מספיק. ובערב הרבה פעמים אני כבר לא רעבה ולא מעוניינת באוכל. ולפעמים אוכלת כריך. תודה מראש

אני בת 18. אני לא אוכלת כמעט במהלך היום וכשאני כן אוכלת אז אני מרגישה חרטה וצורך להקיא. אני מכניסה אצבעות ומקיאה. אח"כ מרגישה יותר טוב, כאילו הוצאתי את האוכל וזה בסדר. אני חושבת שאני מלקה את עצמי ומרגישה אשמה, שאני מענישה את הגוף שלי ולא מביאה לו מה שהוא צריך. חוץ מזה שאני נהנית שאני מרזה, אני יורדת במשקל. אני מרגישה מאוד גרוע. מתמודדת עם דיכאון ולוקחת כדורים. האם יכול להיות שאני מפתחת גם הפרעת אכילה? הפסיכיאטר שלי אמר לי שאני חייבת להתחיל לאכול כי אם לא הוא יצטרך לשלוח אותי למרפאה להפרעות. אולי הוא סתם רצה להלחיץ אותי אני לא יודעת. נמאס לי כבר מהחיים! שום דבר לא משתנה!!!!!!!!

שלום, אני בת 32, בטיפול לראשונה אצל תזונאית ופסיכולוגית בגלל הפרעת אכילה אנורקסיה שאיתה אני מתמודדת המון שנים. אחרי עלייה במשקל (אני עדיין רחוקה מהיעד) חלה הידרדרות ובחודש האחרון אני במגמת ירידה למרות שאני ממש מתאמצת ומשתדלת. אין לי תמיכה מחוץ לקליניקה. התזונאית המליצה להוסיף אנשורים לתזונה אם לא סיימתי/דילגתי על ארוחה. אני רוצה את השינוי, להצליח לטפל בעצמי ולצאת מזה אבל איך אני מביאה את עצמי למצב שבו, מבחירה אני שותה אנשור כי לא הצלחתי לאכול? הטעם בלתי נסבל.. ברגע האמת המחשבות בראש משתוללות ואני מצליחה לשכנע את עצמי לא לעשות את זה ואני מוותרת על האנשור.. יש הרבה ארוחות שאני פשוט לא מסוגלת לשים בצלחת, לפני כמה ימים הקאתי רק מהמחשבה לאכול, זה בחיים לא קרה לי .. איך עושים את זה? עבדתי ממש קשה לעלות ועכשיו ברגע אחד אני מקלקלת הכל.. אשפוז זאת לא אופציה, גם לא להגביר תדירות מפגשים.. אין אפשרות לבקש עזרה מהמשפחה/ חברים.. איך אני עושה את זה לבד? האם טיפול תרופתי יכול לעזור? אני בתת משקל והבנתי שבמצב כזה כנראה שלא תהיה לזה השפעה.. תודה מראש.

כן, גם הפסיכולוגית וגם התזונאית מומחיות לטפל בהפרעות אכילה.. זה ממש מתסכל, אני מנסה להבין מה אני עוד יכולה לעשות כדי לא להידרדר ולוותר אבל אני לא מצליחה להכריח את עצמי לאכול.. הקולות בראש מתישים ואני לא מצליחה לחשוב בהיגיון..

אנסה, תודה.

היי אני בת 20 ואני סובלת מכמה דברים, יש לי סוג של הפרעת אכילה שבאה והולכת... אני קונה מללאאא אוכל אוכלת דברים שאני לא אוהבת ומקיאה לפעמים ושוב חוזרת לקנות גם כשאני לא רעבה אני בטיפול אבל מרוב רצף של אירועים ומצבים אני לא מספיקה ולא יכולה לדבר על זה אפילו זה נמצא הכי למטה בסדרי העדיפויות, אבל גם זה קיים ומפריע, מה אני יכולה לעשות שלא במסגרת הטיפול?

לא, אני עוסקת בהרבה דברים אחרים, ואני נמצאת במצבי לחץ מציאותיים שדורשים את כל המרחב, שגם ככה לא מספיק, האכילה היא כמו נספח שמקשה, אין לי אפשרות לתת לזה מקום אבל זה גורם לי קצת לסבל והייתי רוצה להעיף את זה מהחיים שלי.

אני בכלל לא מאובחנת עם הפרעת אכילה, רק עם דברים אחרים.... מצד שני, אני לא יכולה להתעלם מזה

תודה על תשובתך, אני חושבת שאין לי ברירה, אני כן אנסה להתעלם מזה, או שיום אחד זה יעלם בלי לחזור... מעריכה מאוד.

בת 38 שוקלת 41 חוסר תאבון ותחושת רעב לא שותה מים כמעט בכלל. בדיקות דם תקינות אין חסרים ווטימנים פרט לויטמין די. אוכלת אולי 500 700 קלוריות ביום. הרבה מתחים מטופלת אצל פסיכולוג. אין רקע אנורקטי מילדות רזה מאד. לא מפחדת להשמין ההפך רוצה לעלות אבל לא רעבה בכלל יכולה יום שלם להחזיק על סנדביץ אחד יוגורט. נהנת לאכול במסעדות ועם חברים. מה ניתן לעשות? מתפקדת אבל נוטה להתעייף מהר מאד.

הי אני בת 17 גובהה 162. לפני חודש התחלתי דיאטה בריאה בתחילתה שקלתי 62.5 אחרי 3 שבועות שקלתי 60.2 תסכל אותי מאד שירדתי רק 2.3 קילו ולכן התחלתי דיאטה יותר קשה אוכלת עד 450 קלוריות, לא נוגעת בפחמימות, ועושה כל יום כושר שמוריד הכי קצת 200 קלוריות. אחרי שבוע אני שוקלת 57.5 בעצם ירדתי בשבוע 2.7 קילו בשבוע, חבירות שלי מסובבות לי את הראש שאני אנורקסית הם אומרות ששיייק עם: פירות יוגורט ותמרים לא נחשב ארוחה. בשביל הרקע אני כן יגיד שבגיל 15 עשיתי דיאטה קיצונית שירדתי 10 קילו והמחזור שלי נפסק ל3 חודשים אבל אף אחד לא ידע מזה והצלחתי לצאת מי זה לבד, גם אני לא מסוגלת לאכול לעד אנשים בבית ספר, מסיבות וכו' מעדיפה לצום עד שחוזרת לבית. אני מתחפרנת מהחברות שמשגעות אותי לגמרי, מבחינתי אני בסדר גמור מה את חושבת? תודה וסליחה על כל הבלאגן פשוט נמאס לי מהנושא הזה כבר!!!!!!!

בעצם את אומרת שהכל בסדר חוץ מי זה שקשה לי לאכול לעד אנשים אחרים ? אז האוכל שאני אוכלת והכל נורמלי כן ? שמחה לשמוע! תודה לך! אני יחשוב על זה.

שלום, אני אנסה להסביר את שאלתי המסובכת אני בת 24 היה לי בעבר אנורקסיה קשה הייתי צמה ימים שלמים עושה ספורט באובססיביות וכל הזמן חושבת על רזון ומשקל בשאיפה לרדת לתת משקל קיצוני ירדתי המון במשקל הייתי בבתי חולים והמון טיפולים נפשיים אחרי כמה שנים הגעתי לאיזון עליתי קצת במשלק והתחלתי יותר להיבן מה זה בעצם הפרעת אכילה להבין את המרכיבים שלה ולמה זה קורה לי לאט לאט יותר ויוֳ התקדמתי וכן הצלחתי קצת לאכול הבעיה שלי שמלווה אותי כבר המון המון שנים זה שאני כל הזמן מרגישה שאני מתגעגעת למצבים האלו של ההרעבה העצמית הממושכת הייתי מקבלת המון תשומת לב(שלילית) וגם הייתי רזה רזה וכיום אני כבר לא ככה כמו פעם וזה חסר לי אפילו שאני סבלתי מאוד מאוד אני כיום אוכלת יש לי ימים שאני פתאום צמה ויש פעמיים שאני מקיאה הכל אבל ביחס לפעם אני ממש נחשבת לבריאה הבעיה שלי זה שאני כל הזמן חושבת על האנורקסיה וגם שיש לי המון טרומאות ממה שחוויתי שם המון זכרונות שכל הזמן צפים לי ומחשבות שאני לא מצליחה להריגע וזהקשה לי ממש אני כל הזמן מוצאת את עצמי רוצה לחזור להיות אנורקסית הכי הכי חולה וגם יש לי פחד להתנתק מזה לגמרי זה עצוב לי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות יש לי כל הזמם שיוניים בהרגלי אכילה או שאני צמה לגמרי לגמרי ולא אוכלת או שאני אוכלת כל הזמן או שאנ אוכלת ומקיאה או שאני עושה המון ספורט אני מרגישה שמשהו פנימי שתוכי מפחד להיפרד מזה לגמרי וגם שאני כל הזמן מרגישה ואומרת לעצמי שאני שמנה אז אם אני מרגישה כל כך שמנה למה אני כן אוכלת ? למה מבינה את עצמי ומה יש לי אשמח לעזרה תודה רבה

היי תודה על התגובה, אני אסביר לך אני נמצאת בטיפול כרגע לא בטיפול של ההפרעת אכילה כי אני כבר בהחלמה מלאה ממנה ובתכלס כל הזמן בראש שלי יש געגוע רק לתחושה הזאת של השליטה לתחושה הזאת שאני מצליחה לא לאכול ימים שלמים ולצום אני לא מתגעגעת לסבל שהיה לי שם כי זה היה נוראי ועד היום יש לי טראומה מהמצב הנפשי הנמוך הייתי סיפרתי למטפלת שאני המון מתגעגעת לימים שהייתי צמה ולא אוכלת כלום והייתי יוצאת מהדעת אם הייתי אוכלת אז היא בעצם הסבירה לי שאני מתגעגעת לתחושה הזאת של הניתוק הרגשי זאת אומרת שאנורקסיה זה ניתוק רגשי ניתוק מהעצמי ובגלל שכיום עדיין קשה לי אני עדיין מתגעגעת למצב הזה של הניתוק מתגעגעת למצב שבו אני לא מרגישה כביכול והיא אמרה לי שכים אני יותר מחוברת לעצמי ויותר מרגישה את הכאב מהחיים ופחות בורחת ולכן אני מתגעגעת למקום הזה אוף זה כל כך מוזר אני אוכלת ותוך כדי אומרת לעצמי: איזה באסה שאני לא כמו פעם שהיית מקיאה אפילו תפוח אני מתגעגעת לשם אפילו שכיום הרבה יותר טוב לי זה היה סבל נוראי יש פה משהו לא הגיוני ועצוב אני מרגישה שאני לא מסוגלת לוותר על האנורקיסה אני אוחזת בה חזק בכל הכוח אפילו שהיא הורגת אותי גם מבחינה נפשי וגם פיזית אני אוהבת אותה אוהבת אותה ומתגעגעת ואני מרגישה שהמחלה היא לא בשליטה שלי זאת אומרת היא מגיעה אלי לפעמיים בלי שליטה וגם מתרחקת ממני בלי שאני רוצה וזה כואב לי למה אני מתגעגעת לסבל הזה? ומה זה אומר הגעגוע הזה? געגוע זה אומר שאני עדיין חולה?

זה שייך 1 לשני אם איפה שאני גר יש דברים שמגעילים אותי לזה שאני מקיא ?

היי, היכן נמצא מידע לגבי אשפוז חולים באנורקסיה במחלקות פנימיות או ילדים בבתי החולים? אני זקוקה למידע מפורט ואין ביכולתי למצוא אותו ברחבי הרשת או באתרי השירות השונים. תודה

היי, ברצוני לדעת האם בבגרות (מעל גיל 17) ניתן לסרב להישקל או לתת מידע רפואי מסויים? אני לא רוצה שהרופאים שלי ידעו כמה אני שוקל. אני חולה בה״א אבל לא נמצא במצב מסכן חיים.

היי יש לי שאלה לגבי הפרעת אכילה. אני שנים מתמודדת עם דיכאון לא מאד פעיל ולא מטופל (בעיקר מחשבות ונסיונות אובדניים והסתגרות אבל תפקוד תקין כלפי חוץ ואף אחד לא היה מודע לזה) ולאחרונה התחלתי טיפול פסיכולוגי וכדורים. מאז אין לי תיאבון, אני מנסה כמה שפחות לאכול, אוכלת נגיד כוס קפה עם עוגיה במקום ארוחה והרבה פעמים נהנית לא לאכול כשאני מרגישה רעב. אבל כן אוכלת בסדר בסופו של דבר. אני נחשבת רזה ותמיד הייתי רזה אבל תמיד אני מפחדת שאני ישמין ואני לא אוהבת את הצורה של הגוף שלי ותמיד רוצה לרזות ולעצב, עשיתי מלא פעמים דיאטות בחיים אפילו שלא הייתי באמת שמנה , גם דיאטות קיצוניות כמו לאכול רק מרק וירקות שבועיים וכאלה. יש לי חברה שלפני שנתיים התחיל לה הפרעת אכילה ואני איתה בכל הסיפור הזה של אשפוזים והכל ומאד מעורבת בסימפטומים והכל, ולפעמים אני מרגישה שזה משפיע עלי שאני גם רוצה להיות רזה. בכללי אני מרגישה תחושה כזאת שאחרי שנים שסבלתי בלי לקבל עזרה אי רוצה שכולם יראו שאני באמת סובלת (כי כרגע אני יציבה פחות או יותר ומרגישה שכולם רק רוצים שאני יחזור לתפקד כרגיל וזהו והכל בסדר איתי) השאלה אם זה באמת בעיה או שזה סתם פחדים או שיכול להיות שאני גורמת לעצמי להפרעה או משהו כזה תודה!!

אני ישמח לקבל תשובה מהירה ורציתי להוסיף שבימים האחרונים כשאני חושבת על מאכלים מסוימים כמו בשר או על הארוחות הגדולות שיהיו עכשיו בחג אני ממש נגעלת לחשוב על זה ואני אוכלת הרבה פחות, אני גם חושבת הרבה על אוכל ועל שאני מפחדת מהפרעת אכילה ויוצא לי משפטים שזה מגעיל האוכל וכאלה. ומצד שני כשאני פתאום מפחדת שזה יכול להתפתח להפרעה אני מנסה כן לאכול ארוחה נורמלית אבל כשאני חושבת על זה אני מרגישה שאני פשוט רוצה להיות חולה וזה לא באמת קורה מעצמו השאלה אם זה יכול לקרות כי אני רוצה ואני צריכה להזהר או שזה סתם וזה יעבור מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת אבל לא נראה לי ברמה מאד קשה מחכה לתשובה

הבן שלי שקל 113 קילו בן 18 גובה 194 ב4 חודשים היה בגרעון קלורי עכשיו אוכל טוב אבל לא מעלה במשקל אחרי ארוחה אץ לשירותים האם יש סיבה לדאגה שהוא לא עולה ומידי פעם מורעד קילו למרות שאוכל די טוב

שלום, אשתי בת 41, סובלת שנים מעודף משקל. לפני כחודש היא החליטה להפסיק לאכול, להתחיל הליכות וספורט ורק לשתות, היא הורידה כ 10 קילו ועדיין מעוניינת להוריד 20. הצלחתי לשכנע אותה להתחיל לאכול, אבל היא אוכלת בסביבות ה 500 קלוריות להערכתי ביום. אני מבחין בריח אצטון מהנשימה שלה, היא מדווחת על תחושת יבשות בלשון ומכל ביס שהיא אוכלת היא סובלת כאבי בטן מאוד חזקים (כבר אחרי 4 ימים שהיא אוכלת קצת). היא חושבת שהכל בסדר, מסרבת ללכת לבדיקה או לקבל ייעוץ מקצועי. השאלה שלי היא אם ניתן להפנות אותי למקורות מידע שאוכל להציג בפניה על התהליכים שקורים אצלה בגוף? האם יש המלצות למה אפשר להוסיף לתזונה שיפחית את הנזקים אבל לא יוסיף הרבה קלוריות? תודה מראש על כל המלצה.

שלום אני סובלת ממשקל עודף . מתקשה להואיד אותו . בחודש אפריל ערכתי צום על דעתי . רק מים וביומים הראשונים קפה עם חלב שיבולת . החזקתי מעמד 9 ימים ללא אוכל . לבד . אבל זה לא עזר הרבה . נגרמו לי כאבים חזקים מאחורי המותניים . הפסקתי את הצום ואכלתי בהדרגה . מה יכול לעזור ? יש לי יציאות תקינות ואני לא סובל מעצירות

שלום, אני כותבת כי כבר נמאס לי להמשיך עם המצב הזה ויותר מזה חייבת להבין מה יש לי אני בת 23 היתה לי אנורקסיה במשך כמה שנים וכיום אני במקום בריא כבר במשך כמעט שנה הייתי במצב לא טוב הייתי צמה לגמרי ימים שלמים ועושה המון ספורט ואם הייתי נופלת הייתי מקיאה הכל ככה במשך שנים הייתי בהמון טיפולים ואחרי המון עבודה קשה אני באמת במקום בריא יותר אבל כבר במשך חודש ואפילו חודשיים אני מרגישה רע כי מצד אחד אני מרגישה שהרצון להיות רזה חזר אלי הרצון לחזור לפעם (אפילו שזה סבל בלתי יתואר) כל הזמן יש לי בראש זכיורנות ומחשבות של: הלוואי והייתי יכולה לחזור לפעם כאילו מצד אחד הרצון להיות רזה רזה רזה והשנאה עצמית לגוף שלי חזרו ואך נהיו קשים מאוד מאוד ואני שונאת את הגוף שלי אבל מצד שאני אני אוכלת כרגיל ולפעמיים אפילו קצת יותר אני שונאת את הגוף שלי ואני ממש מתוסכלת שאני רעבה ושאני אוכלת אני כאילו מרגישה רעב פנימי רציני כל הזמן אני כיום במשקל תקין ואני רוצה לרזות לרזות לרזות אבל בפועל אני אוכלת איך אני יכולה להבין מה יש לי ? פעם כשהייתי עומדת מול המראה ורואה את הגוף שלי אז זה היה גורם לי לצום ולהקיא ולא לאכול כיום אני לא מצליחה זה כל כך מתסבל ומעבר לזה , זה גורם לי לתחושה של חוסר שליטה מה עושים? אני לא מסוגלת להמשיך ככה? תודה רבה שירה

היי, הבת שלי בת 10.5 חודשים, יונקת על מלא (איתי בבית, אני עובדת מהבית), שוקלת 11.7 קילו, מפותחת תואם גיל או יותר מזה (זוחלת גחון, מתיישבת, מתחילה קצת על 6, אומרת 4-5 מילים), חיונית ומתוקה להפליא. הבעיה שהיא לא מכניסה כלום לפה, לא אוכל ולא משחקים או אשפה, כמו כל התינוקות בני גילה. לאחר מאמצי על, היא התחילה להסכים לאכול במבה (כשמכניסים לה לפה) בלי להתנגד, אבל בזה מסתכם העניין לצערי. אנחנו עובדים עכשיו להגיע למרפאת אכילה לתינוקות, אבל יש לי שאלה. המקום שקרוב אליי הביתה נחשב פחות מקצועי, אבל אני לא נוהגת, ולנסוע שעות בתח"צ בשלב הזה של החיים, זה גדול עליי (יש לי עוד כמה ילדים ברוך השם). מהם סימני האזהרה שאני צריכה לשים לב אליהם כדי לדעת שמשהו בעייתי וצריך לעצור ולהחליף טיפול? וכן, האם מנסיונכם יש אפשרות ללמד תינוקת כזו לאכול בלי להפסיק את ההנקה- שהיא חשובה לי מאוד? בתודה

תודה על המענה. לצערי היא לא אוכלת מזון מוצק בכלל. במבה מדי פעם, וגם זה נדיר, ואחרי שהכרחנו אותה לטעום והיא גילתה שזה טעים (אני יודעת שזה לא מומלץ בכלל, אבל בואי, זה כבר מלחיץ :)) היא מתעניינת באוכל, מתרגשת, עד שהוא מגיע לפה שלה. היא מסובבת את הראש ובורחת.

שלום רב שואלת לגבי אשה בת 42 שבגיל ההתבגרות טופלה באנורקסיה כיון אינה מטופלת אך האכילה מצומצמת מאד - ארוחה אחת ביום (מלבד שבתןת), אוכלת מעט ירקות וקצת גבינה ויוגורט , מלבד זה שותה קפה .תפריט בסדר גודל כזה לאורך שנים ארוכות מסכן אותה בריאותית ? היא שוקלת 56 וגובהה 163 לאחר שבשנה האחרונה ירדה 18 קילו

היי, רציתי לשאול, יש לי בולימיה ובעבר הייתה לי אנורקסיה, כשהייתה לי אנורקסיה המחזור שלי הפסיק לשנה, ומאז שנהייתה לי בולימיה ועליתי במשקל חזר לי המחזור, ונהיה סדיר. אבל שילשום קיבלתי מחזור והוא המשיך גם לאתמול ואתמול הקאתי מלא כמה פעמים ונראה לי שאימצתי את הלב שלי יותר מידי, ומאז המחזור פיתאום ממש הפסיק לי והפד שלי יבש. בחיים לא הקאתי כל כך הרבה כמו אתמול, ואף פעם המחזור לא הפסיק לי ככה פתאום. השאלה שלי היא כזו: האם אני צריכה להתרגש מזה? זה מההקאות? יש מצב שהמחזור יחזור לי אם אני לא אקיא היום? תודה.

היי, האמת שאני לא בשום טיפןל..אני חושבת שאני צריכה אישפוז אבל אני מתביישת שיידעו, למרות שכבר הרבה סביבי חושדים..דיברתי עם אמא שלי היא בדקה אצל מלא וכל המטפלים מלאים עד אפס מקום..פנויים בצפון..

אויי בטעות כתבתי את המייל במקום את שמי... איך אני מוחקת???

היי, אני מאיה, סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. אני עושה עבודה סמינריונית על השפעת הפרעות אכילה אצל האם, על הדור הבא, ואני מחפשת אימהות שהתמודדו/מתמודדות עם הפרעת אכילה שיענו על השאלון- https://qfreeaccountssjc1.az1.qualtrics.com/jfe/form/SV_bQNCuA42M7pLs2y המענה כמובן נעשה בצורה אנונימית וגם התשובות נשמרות באנונימיות מוחלטת רק לצורך עבודת המחקר. אשמח למענה וגם להפצה של הקישור לנשים שיכולים להיות מתאימות. לכל שאלה ניתן לפנות אליי בהודעה פרטית בפייסבוק או במספר טלפון 0544657349. תודה רבה!

שלום רב בעלי בן 52 לפניי כשנתיים סבל מכאביי בטן קשים עם בירור שעשה התגלה חיידק בקיבה לקח את עצמו בידיים עשה דיאטה ירד כ15 ק"ג היה נראה טוב הרגיש טוב אבל באה הקורונה הוא היה בבית ומאז הוא רק אוכל ואוכל ואוכל .אני מעירה לו בצורה יפה בצורה קשה ברמזים כלום לא עוזר ,מרגע שנכנס הביתה ועד שעולה לישון לא מפסיק לפתוח ארונות מקרר אוכל מכל מה שבא ליד למרות שאכל ארוחת ערב בריאה מזינה ומשביעה הוא השמין נורא פיתח כרס הוא כל הזמן עם גזים ,פה מותר לי לומר אני נגעלת מהמראה מההתנהגות מה עושים??אני מכינה אוכל מזין גם לעבודה מתעוררת מוקדם בבוקר בשביל זה והא הורס הכל . לא יודעת איך להתמודד איתו ועם המצב אשמח לעזרה . תודה מראש

אני סובלת מאנורקסיה ומטופלת מזה שנה אני לא אוהבת איך שאני נראית.... הדיאטנית שלי אומרת שאם אני יעלה עוד במשקל אני יותר יאהב את הגוף שלי איך זה הגיוני? אני לא רוצה לחזור אחורה לסבל הבלתי ניתן לתיאור וגם לא להשאר ככה כי זה גם בלתי אפשרי כל הזמן חרטות ושנאה וגועל אני רוצה להיות נורמלית אבל להשאר מאוד רזה אשמח לתגובה

כן אני מקבלת טיפול רגשי אבל אני ממש לא מאמינה שיכול להיות שהרצון להיות הכי רזה והשנאה והבוז לאוכל לא ילוו אותי כל החיים גם אם הכל יסתדר הרצון הזה תמיד יהיה, לא??!! אני מחזיקה בכח בטיפול כי אני יודעת שאם לא אז עדיף לא לחיות... אבל זה קריעה כל יום מחדש

היי שנה שעברה סבלתי מאנורקסיה והייתי במשקל 40.5 על 1.64 מתחילת השנה התחילו לי בולמוסים נוראיים כנראה בעקבות הצמצומים הגוף דרש את שלו.... למרות שכל בולמוס שהיה לי הקאתי את כולו עליתי 10 קילו(!!!!) למשקל תקין ומאכזב. אני לא בשום טיפול, אבל עשיתי כמה אבחונים ובתקופה אז הובחנתי עם אנורקסיה ובתקופה הזאת עם בולימיה. ורציתי לשאול איך למרות שאני מקיאה הכל אני רק עולה במשקל?! אני כל הזמן מנסה לחזור לאנורקסיה שהייתה לי ולא מצליחה:( מרגישה שהפסדתי בקרב. אשמח לעזרה!

היי,אני סובלת מהפרעת אכילה כבר כמה שנים,עם עליות ומורדות במשקל,כרגע אני שוקלת 46.5 על 1.62כך שהמשקל לא נמוך,אני נמצאת בטיפול אצל דיאטנית,וההפרעה וההתעסקות באוכל ובכושר תמיד קיימת,וכל הזמן נמצאת בחיים ברמת אובססיה,ממלאת לי הכל וקשה לי מאד,אבל אני שמה לב שההתיחסות מהדיאטנית מגיעה רק שאני יורדת במשקל עוד,ברגע שהוא תקין אין התיחסות לסבל של ההפרעה,חשוב לציין שחוץ מהגבלה אני צמה כמה ימים בשבוע כמעט לגמרי,וכבר לא יורדת במשקל אותו דבר - כנראה בגלל חילוף חומרים או בעיות בכבד..כך שאני לא מתפקדת טוב בכלל בכלל.אז אני מרגישה פשוט במצב מאד מבלבל שאין לי מה לעשות בו.אולי יש לך איך לעזור לי?כי אין לי כח לרדת עד 42 בשביל לקבל עזרה.ואת יודעת גם ככה אני מבואסת שאני לא יורדת בגלל דימוי גוף...תודה!!

לפעמים אני קמה בלילות ואוכלת דברים מתוקים וגם ביום יום קונה שוקולד או ארטיקים ואוכלת ושמתי לב שיש לי מישהו שאני בקשר איתו אני חרדית אז בשידוך אז אני פחות אוכלת אני רשומה לאתר שידוכים ומדברת שם עם בנים לראות מי מתאים בקטע של חתונה יותר מהרגיל כי עכשיו אני בדיאטה כי התרופות משמינות אותי אז קשה לי יותר נגיד אתמול לא יכלתי להירדם בלי לאכול חטיף אני גם לא גרה עם ההורים וזה קשה לי

היי, אני מתמודדת עם הפרעת אכילה כבר די הרבה זמן, בזמן האחרון אני בבולמוסים יותר, אבל לא מקיאה, הבטן נפוחה קיצוני כבר לפחות חודש, ונראה שזה הגיוני אחרי הצמצום שנהפך לבולמוסים, השאלה אם זה הגיוני שכולי מתנפחת, הרגליים למטה, האגן. (גם ביידים הרגשה מנופחת אבל פחות רואים). וזה יכול לפעמים גם בבוקר בלי קשר לאוכל. אני שותה הרבה ואין לי בעיה בכליות בבדיקות דם, ממה זה יכול להיות עוד? והאם זה רק העיכול? תודה!

הרופא צריך לראות את זה בזמן שזה מנופח, ובגלל שזה לפעמים בוקר לפעמים ערב, זה קצת מסובך, אני רק שואלת האם זה משהו שהוא מוכר בהפרעות אכילה. האם נתקלת בזה. תודה!

היי אני בת 17 עד לפני חודשיים הכל היה דיי תקין ואז התחלתי לרדת במשקל בעקבות חוסר רצון לאכול וחוסר תאבון ירדתי בחודשיים 10 קילו ובשבועיים האחרונים אני מרגישה שהגוף שלי לא יכול לקבל את מה שאני אוכלת אז ניסיתי כמה פעמים להקיא ואחר כך זה כבר בא יותר בקלות ובשבועיים האחרונים אני מקיאה כמעט אחרי כל מה שאני אוכלת ולא מצליחה לעצור את זה, לדעתי אני ממש בהתחלה אבל מרגישה כבר עמוק בפנים אין לי כח לכלום ואף אחד מהסביבה שלי לא יודע על זה, אני לא יודעת אם יש לי הפרעת אכילה או משהו כזה ולא הייתי פונה אם לא הייתי קוראת על זה וקראתי על זה קצת באינטרנט וזה הפחיד אותי מאוד אבל אני לא מרגישה שאני יכולה ורוצה מספיק לצאת מזה אשמח לתשובה מה אפשר לעשות

מה גורם לאכול פעם 1 נורמלי (בלי בין הארוחות) ופעם לאכול הרבה בלילה בכמויות גדולות

איך מפסיקים עם שתייה תוססת אם אני עם בעייה של מגזים איתה כבר הרבה שנים

אני בת 19, וסובלת מהפרעות נפשיות. הייתה לי תקופה שכנספח כזה, היו לי גם הפרעות אכילה. הייתי מקיאה המון לא מצליחה לאכול, ושונאת אוכל, אפילו ברמת עצבים גדולה עליו עשה לי רע רע. כרגע בזמנים רגילים אני אוכלת המון ושונאת כל רגע באוכל ואז אם יש לי לחץ או שאני מרגישה לא טוב, או עברתי משהו רע אני אוכלת ומקיאה, ולפעמים לא אוכלת בכלל ימים שלמים ולעומת זה יש ימים שאני קונה "חצי חנות" ואוכלת בזה אחר זה כל מני דברים דוחים מה אני יכולה לעשות? אני מבינה שזו כנראה הפרעת אכילה על הרקע הנפשי, בטח לא הפרעה בפני עצמה אבל- מה לעשות? איך לאכול פחות? איך לא לחשוב על האוכל? להתעלם ממנו. הוא לא פרטנר כאן. ואני לא רוצה שהוא ישלוט בי. (אני יכולה לקנות אוכל מוכן שאני שונאת לחסל אותו ולהקיא ושוב לרוץ לקנות- זה לא רעב זו התקפה.)

תודה על התשובה. אבל אין לי ממש כוח "לטפל" בזה מספיקות לי הבעיות המרכזיות דקה דקה אני רוצה לדעת אם יש משהו שיהפוך את עניין האוכל ללא רלוונטי אני אפילו לא חושבת עליו סתם מבזבזת כסף וכוח. ליד אנשים אני לא אוכלת בכלל. אני רק שותה (מים) אבל אני רוב הזמן לבד ואז אני באקסטזה. כאילו אולי אני צריכה לא לאכול ? יש לי דרך לשלוט על זה נראה לך? לא חסר לי עוד חצי סימפטום האוכל לא אמור בכלל להיות. שונאת אותו, לא רוצה להתעסק בו בכלל. איך?? סליחה ותודה!!

יכול שאדם שאוכל יותר מדי+כבר הרבה זמן זה שייך לזה שפעם היה לו בעייה של חסר אוכל בבית והוא הוא לא אכל רגיל כמו כולם בגלל זה ?

שלום וברכה אני קצת מסתבכת איך לכתוב את זה ומקווה שאצליח , אני לפני שנה בערך הייתי חולה במשך 3 שנים באנורקסיה מגיל קטן אני עסוקה במראה החיצוני שלי עסוקה אך ורק ברצון להיראות כמו שלד ולהיות רזה לפני 4 שנים התחילה לי אנורקסיה שהלכה והידרדה בתכלס הייתי מטופלת כמה שנים וכל הזמן המחלה היתה בעליות וירידות משהו לא מוגדר ולא ברור עד שהחלמתי לגמרי אחרי המון מלחמות כבר חצי שנה שאני אוכלת רגיל אני אוהבת לאכול המשקל שלי תקין לגמרי עושה ספורט 3 פעמיים בשבוע אבל לא מתחרטת אחרי האוכל אוכלת מה שבאלי וכמה שבאלי אין לי את הרצון המטורף הזה להירות כמו שלד ואני כן מבינה שזה לא מטרת החיים אבל משהו פנימי לא רגוע אצלי בכלל אני מרגישה שאין לי רוגע נפשי בכלל ניסתי טיפול תרופתי (פרוזק) וזה רק החמיר את המצב בכל אופן לאחרונה שמתי לב שאני אוכלת יותר מדיי אני אומנם במשקל תקין לגמרי ועושה ספורט אבל אני באופן אובססיבי כל הזמן משווה את עצמי לפעם : פעם הייתי אוכלת רק תפוח ביום והיום אני אוכלת חבילת שוקולד שלמה חופשי בלי לחשוב על זה בכלל ותכלס אני אוכלת די טוב ואפילו המון אבל זה מרגיש לי ממש רע עם זה , מרגיש לי לפעמיים שזה בלי שליטה ולפעמיים אני גם מקיאה בצורה יזומה אני יכולה לגרום לעצמי נזק כי כל הגרון שלי שורף הכל כואב לי עד כדי מוות אבל אני מרגישה שפתאום האוכל שולט עלי פעם הייתי מקיאה אחרי שהייתי אוכלת חביתה אבל הייתי אנורקסית כי אני הייתי צמה ימים שלמים אבל לאחרונה משהו בשליטה שלי על אוכל השתנה אני המון חושבת על אוכל ופתאום אוכלת בלי שום קשר לרעב ולאחרונה אני פתאום חזרתי להקיא אפילו כמה פעמיים ביום אני מפחדת שזה חוזר לי וגם למה אני קצת מתגעגעת לאנורקסיה ? מה יש לי ? מרגישה שהאוכל שולט בחיי אני בסך הכל רוצה לחיות כמו כולם לאכול בריא ומסודר אבל אני שחור או לבן לא מצליחה להבין את עצמי ולהבין מה יש לי ? אשמח לעצתיך תודה רבה רבה לילה טוב שירה

זה מוזר לי, כי אני כבר תקופה אוכלת הכל ולא מתחרטת , אבל אני המון עסוקה באוכל וכל הזמן רעבה , יש לי מקום כזה שקצת מתגעגע לתחושה של הרעב שהיה לי באנורקסיה ואני כן רוצה להרזות קצת ולאכול פחות אבל בפועל אני כן ממשיכה לאכול ואוהבת לאכול זה נחשב עדיין להפרעת אכילה? תודה שירה

אני מעוניינת לקבל טיפים לאיך להתגבר על אכילה בין ארוחות ומחשבות על רעב כי התרפיסטית שהייתי צריך לפגוש בחופש וזה קצת לא סובל דיחוי

היי, אני בת 20, רציתי לשאול האם ווסת לא מסודרת - ז"א היה לי תמיד ווסת מסודרת, ולאחרונה עם החמרת ההפרעת האכילה, היא פתאום לדוג' מקדימה בשבוע וחצי, ומשתנה, השאלה אם זה קשור להפרעה או לא. כי אני הבנתי שאנורקסיה גורמת לאל וסת. תודה:)

שלום רינה, אני לוקחת זריקות סקסנדה חודשיים ויורדת יפה במשקל אך לאחרונה שמעתי מכמה מקומות על נזקים שיכולים להיווצר בעקבות השימוש בזה.. כמו פגיעה בלבלב.. או שהגוף לא יידע לייצר אינסולין בעצמו. וכל מיני... האם באמת יש ממה לחשוש?