פורום טראומה והלם-קרב

האם תוכל להסביר לי הקשר הממושך עם האשה הגרושה נבע מבריחת הקשיים שלו לפי הפסיכולוגית פשוט נוצל והיא גרמה לו להתמכרות אליה הרי הגרושה בודאי שמה לב שאינו תקין בהתנהגותו כיום חולה בלי כסף ובודד מאחר וניצלה אותו כלכלית

נשואה להלןם קרב מאז מלחמת יום כיפור 3 חודשים אחרי שנישאנו חזר הלום ואני אשה בת 22 נשארתי נשואה כל היום כאשר התברר לי שהיה לו אשה גרושה עם שני ילדים שדאג לפרנסתה ולכל. ה שהיא היתה צריכה מבוגרת ממנו 8 שנים קשה היה לעלות כי היה הולך אליה בבוקר לפני העבודה היה עסק משפחתי לפי פסיכולוגים הסבירו שהיה אובססיבי אליה ומכור לה כמו סמים קשה לי להבין את המכור בנוסף כשנודע לי הענין מכחיש בעזרת פסיכולוגים אנחנו חיים באותו בית ללא קשר עם מיעוט מלל ככה מונעת התפרצויות זעם הוכר כנכה קשה מקבל ליווי. מה דעתך בנושא כי היום אני תלויה בו כלכלית בקיצבת גמול וההיצע אם חד הורית לא יכולתי לדעת על התנהגותו והתפרצויות הזעם של אבקש את דעתך בנושא היה עם הגרושה שנים רבות מאד כמו 18 שנה עד שהוכר כנכה צה״ל קשה ביותר אשמח לחוות דעתך

האם ברינטלקס משפיע בצורה מסוימת על פוסט טראומה/חרדה? הוא יכול להוות תחליף סביר לתרופות ממשפחת ה-ssri/snri אם לא ניתן לקחת אותם?

FREE LIGHT CH-KAPA H - 34.89 MG/L FREE LIGHT CH - LAMBDA -29.92 glubulin gama 19.9% ALBULIN BY EP -54.8 מה כל זה אומר ? היא בת 50 . מה זה אומר ?

?...

שלום, אני לא באמת יודעת אם יש עצה שאוכל לקבל כאן, אבל מנסה. לפני שנים עברתי פריצת דיסק קשה בעמוד השדרה (עם השלכות על העצבים ועוד). שזה קרה הייתי במצב שלא יכולתי לזוז והיו לי כאבים שאי אפשר לתאר. במשך ימים לא יכולתי אפילו לקום לשרותים, לא יכולתי לשתות ובטח שלא ישנתי מרב כאב. רק התייסרתי וצרחתי לתוך כרית. גם כשניסיתי לקום הכאב הכריע ופשוט איבדתי הכרה ונפלתי על הריצפה. את כל זה עברתי לבד לגמרי. לקח לי יותר מחודש לחזור ללכת בצורה יציבה והיו לזה עוד הרבה השלכות. מעולם לא דיברתי על זה וסיפרתי למישהו. אבל זה יצר לי טראומה. גם אחרי שזה קרה לא קיבלתי שום טיפול חוץ ממרשם לכדורים נגד כאבים (שלא לקחתי). אף אחד לא חשב שאולי צריך מעקב או לנסות איזה טיפול, די נשארתי להתמודד לבד. הבעייה שמעבר לפן הפיזי, כל דבר היה גם מעורר בי את הסיפור הזה ומציף שוב את כל התחושות האלה מחדש. כדי להתמודד למדתי למשל להימנע מצפייה בטלויזיה של נושאים מסויימים שאני יודעת שיגרמו לזה, אבל אי אפשר להתחמק מהכל ובטח לא שממשיכים לסבול עדיין מכאבים שגם הם מעוררים את זה שוב ושוב. הבנתי שאני חייבת למצוא פתרון לכאבים הפיזיים כדי שאוכל לנסות לשים את הטראומה הזו מאחור ולכן פניתי לפיזיותרפיה וניסיתי דברים שונים. הבעייה שמאז נוספו עוד פריצות דיסק שהחמירו את המצב. החלו להופיע גם תסמינים נוספים בגפיים שממש מקשים עלי וזה התחיל לגרום לי לדאגה וחרדה מהמצב. ניסיתי לפנות למומחה בתחום לקבל תשובות אבל כל אחד שפניתי אליו מגלגל את זה לשני. הנוירולוג אומר שזו פנייה לאורטופד, שמפנה לנוירוכירוג שהפנה חזרה לאורטופד. בסוף התייאשתי. הגעתי למצב שכבר אין לי איך להתמודד יותר ונשברתי. כל דבר קטן שפעם אפילו לא הייתי מייחסת אליו תשומת לב גורם לי עכשיו להתמוטטות. אין לי יכולת להתמודד אפילו עם כאב מינורי. אני מרגישה שאני כבר מתעצבנת על כל אחד, אין לי סבלנות לאנשים ופשוט לא בא לי להמשיך יותר. זה לא שמתישהו זה יגמר, וגם אף אחד לא נותן לי הסברים על מה שקורה. אני כל יום קמה מודאגת והולכת לישון בפחד ממה יקרה. מיציתי את כל מה שיכולתי כדי לנסות לקבל תשובות והרופאה האחרונה שהייתי אצלה פשוט אמרה לי "אין מה לעשות, תלמדי לחיות עם זה" (זה מאד קל להגיד שזו לא היא שצריכה לחיות עם זה). אין לי שום אמון במערכת ואני גם לא מתכוונת לפנות אליה. אבל גם נגמרו לי הכוחות. הארוע הזה רודף אותי ונפשית הגעתי לתחתית, אין לי יותר שום מסוגלות להמשיך

אחותי ואני עברנו ילדות באותו הבית, אשר היו בו כמה התמודדיות, היא אובחנה עם C-PTSD והיא סובלת, ואומרת שזה בגלל מה שהיה בבית, ואילו אני חיה ממש טוב, הקמתי משפחה מהממת, ואני בן אדם מאושר, חוויות הילדות שלי מהבית חלקם מורכבות, אבל יש לי גם הרבה חוויות ממש טובות. איך נוצרות חוויות שןנות אצל כל אחד, ואיך אני יכולה לעזור לאחותי למרות שאני מתקשה להכיר בכך שמה שהתרחש בבית גרם לה לתסמינים קשים כל כך?

שלום, קשה לי להתאושש ולתפקד כרגיל אחר מצב לא נעים שעברתי אני לא יודעת אם זה מוגזם לאחרונה ממש, היה לי וירוס קל של כאב בטן בוקר אחד חשבתי שזה עבר ונסעתי נסיעה ארוכה ברכב עם קרוב מש' בדרך חטפתי כאבי בטן חזקים אך היה פקק ולא היה אפשר לעצור ונאלצתי להסתדר עם שקית ומגבונים... מאז לא מתאוששת מה עושים? האם ההרגשה הקשה תעבור?

שלום אשמח לדעת אם אתה מכיר וממליץ על טיפול במים לפוסט טראומה ואולי אפילו את המקום הספציפי 'רוגע על המים' בירושלים?

תודה עזרת לי מאוד

יש לי התקפי בכי בהם אני מתחילה לומר לבעלי אל תעזוב אותי אל תשאיר אותי לבד, תשמור עלי . למרות שהוא בעל מסור ואוהב זה בלתי נשלט אציין שזה קורה לי גם כשהוא לא נמצא בבית, למשל היום נתקפתי בבכי בלתי נשלט בו התחננתי לאמא שלי שלא תעזוב אותי ושתשמור עלי (וכל זה ביני לבין עצמי בבית) ממה זה יכול לנבוע

יש אנשים שהולכים לטיפול בטראומה ומבריאים? יכול להיות טיפול שעוזר?

תודה על התשובה אשמח לדעת- אתה לא המלצת על טיפול, למה?

יצאתי עם בחור חמישה חודשים,הכרנו במהלך המלחמה ובזמן שהוא בעזה, עד לפני חודש הכל היה מדהים ממש וזו זוגיות ראשונה שלו ושלי, לפני חודש לאט לאט הרגשתי את הריחוק ממנו והשבוע הוא החליט להיפרד ממני ולטוס למזרח בלי תאריך חזרה, הוא אמר שהוא לא מסוגל נפשית ושהוא חייב לטפל בעצמו, אני מרגישה מתוסכלת שלא הצלחתי להיות שם בשבילו ולתת לו את כל התמיכה שהוא צריך ומצד שני הוא גם נסגר מאוד ולא רצה לשתף ואמר גם שהוא לא מרגיש בנוח לשתף כי אני לא חוויתי את המלחמה כמוהו ולא אבין, אני יודעת שכרגע פשוט כדאי להתנתק ולתת לו לחוות את המזרח ולהיות לבד, האם זה משהו שקורה להלומי קרב שהם מתבודדים ונפרדים למרות שקשר זוגי יכול להביא אותם למצב נפשי טוב יותר?

נראה שכן אני באופן אישי עזבתי את רוב החברים כי הם נראו לי לא מבינים את מה שעברתי וגם כי לא היה לי פניות להיות איתם בקשר, הנפש שלי הייתה כולה בתוך הטראומה ולא היה מקום לעוד דברים עכשיו יש לי חברים ואני נשואה אבל בעלי משלם מחירים על הבחירה שלו לבנות איתי את הבית תבדקי טוב עם עצמך אם זה רלוונטי לך בכלל?

לפני כ3 שנים, בעקבות מצב רפואי כרוני, הייתי בבדיקה אצל רופאה שנהגה בי בזלזול ושמה אותי במצב של חוסר אונים. לא הגבתי לזה טוב (הסתגרות ובכי ללא הפסקה בימים העוקבים לבדיקה) מאז אני מנסה להימנע מלהגיע לרופאים במיוחד ללא ליווי (בבדיקה שלה הייתי לבד). אתמול הייתי בבדיקה אצל רופאה אחרת כמובן והמלווה יצא באמצע- ברגע שהוא יצא נכנסתי לסוג של לחץ / חרדה, מעיין תחושת איימים וכוננות לאיום שיגיע. דמעות בעיניים ונשימות מהירות. מאותו רגע ניסיתי רק להסביר את המצב שלי וסוג של להצדיק אותו, לגרום לה להאמין לי ולא להיות נגדי. מאז שחזרתי אני מגיבה בצורה דומה לאיך שהגבתי עם הרופאה הקודמת- שוב מסתגרת ובוכה יום ולילה, רק שהפעם זה בתדירות נמוכה יותר יחסית. האם זה נחשב פוסט טראומה? הרי לא חזרתי ממלחמה ולא עברתי זוועות- סהכ רופאה שהתנהגה לא כראוי. אם לא אז מזה? ואיך מטפלים בפחד להגיע לרופא כשהמצב הרפואי מחייב טיפולים ומעקב?

גם לי קרה כך אל תתייחס הם זבל

שלום רב האם פוסט טראומה יכולה לגרום/לעורר אטרופיה של המוחון ובכך לגרום לסימפטומים של חוסר יציבה,אטקסיה וכד' ? תודה. הוסף תגובה

שלום וברכה, לאחרונה, בעקבות פטירת אדם קרוב (אבא שלי) אני חווה כאבים פיזיים חזקים בגב או בחזה, כמו מועקה חזקה בעת געגוע או כאב רגשי. האם זה נורמלי ואמור לעבור? או שזה דבר שצריך טיפול רגשי\פיזי?

האם יתכן דיכאון אצל ילדים קטנים? (גיל 10) הבן שלי מאוד פעיל ושמח במשך היום אך בכל לילה מחדש שוקע בעצבות ונרדם מתוך בכי, מה זה יכול להיות??

האן ייתכן כי מזעזוע מוח בעבר הרחוק יתפתח פרקינסון?

בעבודה נפל עליי משהו כבד על אמצע השוק ברגל ומאז התנפח קצת האיזור ונהיה כחול, כואב לי מאוד בנגיעה באיזור וקצת כשאני דורכת. האם זה סימן לשבר או סדק? או שזה שטף דם שירפא עם הזמן?

מה דעתך על טיפול בקסדה של ברנסווי?

מה יבדקו במרב"ד לגבי הלומי קרב PTSD

שבוע טוב אני בת 17 וחצי ובזמן האחרון קר לי מאד אני סובלת מקור ואצלי זה משהו חריג מאד שיש רוח או גשם אז אני ממש רועדת מקור ושאני ליד מזגן על קור מאד קר לי וגם רועדת מקור ובשנים אחרונות זה החמיר מה עושים במצב כזה?

אני סובל מטראומה עקב פגיעה מינית שחוויתי בילדותי, כל חיי חייתי בניתוק רגשי בעקבות הטראומה, בנוסף אני סובל מכפייתיות ואובססיות שאינם עוזבים אותי, גם כאלו הקשורים לתחום המיני, וגם כאלו שאינם קשורים, השאלה היא האם הם קשורים אחד בשני והאם ע"י טיפול בטראומה בטיפול ארוך שהתחלתי אותו כעת, אוכל גם לפתור את האוסידי?

אשמח אם מי מהמשפחות שיש להם אח או בן או בת בפוסטראומה שאינם משתפים פעולה יצור איתי קשר תודה

שלום אני אמא לקצין משוחרר, הוא בפוסט טראומה השתחרר מיחידות עילית לפני כשלוש שנים, היה ביחידת 8200 , ובמקביל גם כנווט קרב, בדרגת רס'ן עילוי, כחודשיים אחרי שיחרורו , החל להעלם , ניתק כל קשר עם המשפחה, לא עובד כבר 3 שנים, לא יוצא רוב הזמן ספון בדירתו השכורה, אינו מסוגל לשמוע רעש הכי קטן, מתרחק מחברת אנשים, לא אוכל טוב ולא ישן טוב, אני אמא שלו שעומדת להשתגע, משום שהוא אינו משתף פעולה עם איש, רוב הזמן הוא לבד. רציתי לדעת האם אני כאמא יכולה לפנות למשרד הביטחון??? מי עוזר לפוסט טראומטים שאינם משתפים פעולה ומסרבים לקבל עזרה, משום שהם אינם מודעים למצבם תודה

שלום דוקטור גרין ותודה על תשובתך, אנחנו כל כך מקובעים במחשבה שאם פוסטראומטי לא פונה לעזרה אי אפשר לעזור לו, שרבים וטובים מהחיילים המשוחררים שנזרקו לפח האשפה של ההסיטוריה על ידי ארגון נכי צהל, צהל, אגף השיקו, משרד הביטחון, שמצאו את הדרך הכי קלה להפטר מאותם חיילים בטענה שאי אפשר לסייע להם או להכיר בהם אם הם לא מגיעים , עד שקראתי את מאמרו של פרופסור ג'ון מאן מניו יורק, שהגיע לארץ אחרי שפרצה המלחמה , וכאן תשובתו המוחצת לכל אלה שטוענים שלא ניתן לטפל במי שלא רוצה להיות מטופל, הוא טוען , שלא רק שצריך לטפל ומהר באותם הלומי קרב או פוסטראומטים אזרחיים, צריך לחפש, לנטר, לעקוב ולטפל בהם כמה שיותר מהר אחרת הנזקים מצטברים והופכים משוליים למפלצות, עד להתאבדותם של אותם חולים. אשמח לשלוח את הכתבה אנסה לשלוח במייל

תודה שוב על התשובה . לצערי בני אינו בקשר עם איש חוץ ממני , הוא ניתק את כל קשריו עם המשפחה , אין לו זוגיות, ולא מעוניין בשום קשר עם אנשים, העניין שהוא גם לא משתף פעולה לא מוכן ללכת לשום טיפול , מסגרת, אפילו בעלי חיים שהוא כל כך אוהב , לא מוכן במסווה של התנדבות כדי לא לפגוש אנשים. אני כמעט ארבע שנים האדם היחידי שהוא בקשר איתו , ולא מצליחה לגרום לו לשום שינוי, איך להקל עליו אם הוא לא רוצה ללכת לשום מסגרת, היה צריך להמשיך ללמוד במכון וייצמן, מאז 4 שנים החיים שלו הוקפאו לא מוכן לשמוע על שום אופציה לשילוב במסגרת כלשהי, אשמח לשלוח את המאמר של ג'ון מאן מניו י ורק שמלמד אותנו לא מעט על קיבעון טיפול ומחשבתי האם יש אפשרות לקבל את האימייל??? תודה

היי, כבר כמעט שנה שאני מאובחנת עם פוסטראומה, אחרי שנות הדחקה. אני יודעת שפוסט טראומה יכולה לגרום להמנעות. המנעות ממקומות שמזכירים את הטראומה, ריחות מצבים וכו'. זה נכון מאוד לגביי. השאלה שלי היא: האם יש קשר בין התכונה הזאת של פוסט טראומה - המנעות - לעניינים אחרים בחיים? כי מקומות הם דבר מאוד משמעותי אצלי. וריחות, ובגדים, והכל - אני מרגישה תחושות בצורה הרבה הרבה יותר חזקה מאשר כל מי ששאלתי. לדוגמא, אם קרה לי משהו לא מאוד נחמד איפשהו, אני אמנע מאוד להגיע לשם. גם אם זה לא דבר רע עד כדי טראומה. פתאום קלטתי שזו אותה התנהגות עם עניינים שמזכירים לי את הטראומה, כמו עניינים אחרים בחיים. כאילו אימצתי את ההמנעות לכל רבד בחיי, כשהיא לא הייתה אצלי לפני החשיפה של הטראומה. האם לפי מה שידוע זה דבר שיכול להיות קשור, או תכונה שמגיעה ממקום אחר? תודה רבה

שלום אני מחפשת חוות דעת של רופא מומחה אפשר לחזור אלי? תודה מיכל

אחרי ניתוח מעקפים ושיקום של 16 יום במלון. אישתי לא רוצה לחזור לבית. היא בדיכאון . איך לטפל ולעזור לה לחזור לבית?

שלום, אשמח מאוד לעזרתך. האם חוויה של בריונות ( ברובה מילולית ) בתקופה הצעירה ולאורך זמן ( גילאי 6 - 13 ) יכולה לגרום לפוסט טראומה או למשהו דומה לה? איך ניתן לבדוק את זה, והאם אחרי חוות דעת אחת, אפשר לקבל חוות דעת נוספת של פסיכיאטר? אמנם אני מבינה שקשה לדעת בדיוק ללא פירוט האירועים עצמם, אבל אשמח לתשובה כללית על השאלה. תודה רבה על העזרה

אוסיף דברים שבגללם אני חוששת שאולי מדובר בפוסט טראומה: אירועים חברתיים דומים מוציאים ממני תגובה מתגוננת ולחוצה, מצבים עם פוטנציאל חברתי דומה מלחיצים אותי ואני נמנעת מהם כמעט לחלוטין, דיבור דומה מוציא ממני צד תוקפני, פחדים והרגשה מציפה של חוסר עונים. לאחרונה, העלאה של האירועים והתקופה הזו בטיפול הפסיכולוגי גרמו לי לתחושת מצוקה ודיכאון שלא קרו לי בהעלאת נושאים 'קשים' אחרים, וההרגשה מצליחה קצת להרגע רק כשאני מסיחה את דעתי משם בכוח, וגם זה לא לגמרי. אני מרגישה את הנוכחות של הדריכות והחרדה בכל זמן שאני סביב אנשים, אני תמיד מרגישה לא בטוחה וחוששת שהכוונות שלהם הם לצחוק עליי ולהשפיל אותי גם אם בהתבוננות מעמיקה יותר ברור שזה כנראה לא המצב. בגלל המצוקה הגדולה שאני מרגישה לאחרונה וחוסר היכולת שלי לשכך אותה, אני רוצה לבדוק שלא מדובר במקרה בבעיה של פוסט טראומה. שוב תודה רבה מראש על העזרה שלך.

אני הגשתי בקשה עברתי גלגולי גיהינום שירותי משנת 88 עד 92 גבעתי עזה לבנון נמאס לי לפני 15 שנה הגשתי בקשה ולפני שנה בערך בקשתי לעייון חוזר נמאס כבר ממש מה לעשות לפגוע בעצמי לפני המצלמה כדי שאקבל הכרה יש לי שני בנים ממש כואב לי לעשות את זה להם

בלעתי כדור Tramadex Flashtab האם זה מסוכן? והאם זה עובד? בינתיים אחרי שעה לא מרגיש הקלה

היי, זומנתי למרכז הערכה בשלוותא. אני מאוד חושש כי זה עם אנשים. מישהו יכול לשתף מניסונו? (במסגרת הליך הכרה של משרד הביטחון)

תודה.

שלום, אני הולכת לטיפול ריגשי ועלה נושא של התעללות מהילדות. רציתי לשאול, האם זה הגיוני שפתיחת הנושא הזה בטיפול גרמה לי ממש לדיכאון עד כדי שהתחלתי טיפול תרופתי, על אף שעד היום הייתי בריאה לחלוטין?

תודה רבה, לפי תשובתך, נראה כי לא כדאי לשחזר את הטראומה. הבנתי נכון?

לדעתך נכון יותר להדחיק?

שלום דר !! ככל הנראה סובל מפוסט טראומה או בעצם סובל מטראומה חזקה שחבר פגע בי מילולית וקילל אותי על מה שראה שעשיתי .. עברו כ 4 שנים עד שלקחו אותי לטיפול אציין שהייתי נער חרדי ולא ידעתי למי ומה עליי לעשות ולמי לפנות הכאבים בלב היו כואבים וקשים ויש לי פליישבקים לעיתים . כמובן שכבר מגיל 19 אושפזתי והחתחלתי ליטול תרופות עד היום מזה קרוב מאוד ל 30 שנה ואני מאוד רוצה לשפר את ההרגשה . אישפוז אחרון לפני כשנה עם המון נסיונות של הרופא מזה מייד לאחר האישפוז לסייע לי והוא טוען שאני מאוזן כך גם אומר לי המטפל שבקשר איתו גם קרוב לשנה . מה הדר חושב על הסיפור שלי ? תודה מראש על התגובה תגובה

שלום רב !!! נוטל תרופות . נמצא אצל אותו רופא כחצי שנה מייד לאחר האישפוז . נוטל המון תרופות ואני מבקש מהרופא להפחית הוא מסכים אבל איני חש בטוב עם ההפחתה . מה ניתן לעשות . כיצד נגמלים מכדורים פסיכאטרים??? אפילו הרופא שלח אותי לייעוץ אצל פ אבי וייצמן . אבל אין לי כוונה לגשת אליו כי עייפתי כבר מכל הרופאים והטיפולים . למשל איך מפחיתים מינון של לפונקס או סרקוואאל ולהמשיך לחוש מאוזן כפי שהרופא אמר לי שאני מאוזן למה קשה לי להפחית כדורים .. תודה על תגובתך

שלום בן זוגי משתמש בגראס כל ערב כהכנה לשינה. הוא אומר שהסיבה לשימוש היא הקושי להתמודד עם אירועים קשים שהיו לו בצבא בהם איבד חברים. האם זהו טיפול הגיוני וסביר לפוסט טראומה? אם לא, איך אוכל להוביל אותו לטיפול בדרכים אחרות?

יש לי בן שהשתחרר לפני כשנה וחצי מצהל ומאז אינו עובד, מסתגר בדירה קטנה, אינו יוצר קשר עם איש, אינו משתף או מספר מה שקורה לו, לא משתף פעולה , מה עושים איך יוצאים מהמצב התקוע הזה , בבקשה זקוקה לייעוץ ועזרה , הוא שירת כנווט קרב, ובוגר 8200 מלח הארץ התנדב בכמה מקומות ומהשיחרור החלה נסיגה בהתנהגותו

תודה דוקטור גרין שלחתי לך מכתב באימייל

בת 36, יש לי אחות שגדולה ממני ב 4 שנים, לאורך השנים לא היינו כה קרובות, היא תמיד ניסתה להתקרב ואני דחיתי עקב אישיות ביקורתית ותוקפנית מאד, כיום היא אם חד הורית ואני עד היום לא מצליחה לדבר את עצמי ואת מה שאני מרגישה מולה, יש לה גישה לא יפה לפנות אליי בזה שהיא מאשימה אותי כי אני לא אחות מספיק טובה כי לא עוזרת לה עם הילדה, במצבי לחץ כעסים וצעקות אני קופאת ומשתתקת ומתחילה לבכות, לא מסוגלת לעמוד מולה או להתעמת או להוציא הגה אני מרגישה קושי לשאת את זה כבר. גם כשאני מנסה להתקרב זה אף פעם לא מספיק לה והיא כל הזמן שמה אותי בעמדה של אותה ילדה שלא מצליחה לדבר האם זה אכן נשמע כטראומה? תודה

חשוב לציין כי לאורך חיי חייתי בהסתרות ובעולם רגשי לבד, עד היום אני בקושי מספרת את עצמי מולה אין לי אפשרות להוציא הגה, אני בפחד מולה, יש לי תחושת מחנק, כל הזמן אני זו שצריכה להבין אותה אבל לי אין זכות קיום בטוחה שיש דברים בגו וזה יושב חזק גם על העבר השאלה אם זה נשמע כמורכבת, או הטראומה חד פעמית

שלום דר !! היום ביקרתי אצל רופא גדול בתחום הפסיכאטרי והמליץ לי על נטילת כדור בשם רוקסלטי מה דעתך בעניין אציין שאני כמובן נוטל עוד תרופות .. ומה ההבדל בין אריפליי לרקסלטי ?? תודה על התגובה

רציתי לדעת האם יש קשר בין ptsd לבין סוכרת ומחלת לב ואיך ניתן לדעת לקשר בינהם?

היי דוקטור, אני בן 19(לפני גיוס) לפני בערך 4 חודשים חזרתי עם חבר מירושלים,ויש לנו משחק כזה שאנחנו מגיעים למנהרה(בנסיעה) אנחנו עוצרים את הנשימה עד שאנחנו עוברים את המנהרה, במנהרה היה קצת פקוק ולקח בסך הכל קצת יותר מדקה לעבור את המנהרה. לאחר שסיימנו חזרתי לנשום והתנשפתי קצת, החבר שלי שישב לידי אמר לי שזה לא בריא לעצור את הנשימה לכל כך הרבה זמן בגלל שזה יכול לפגוע במוח, לאחר שהוא אמר לי לקחתי כמה נשימות גדולות כדי ״להחזיר״ את האוויר לגוף, לאחר חצי שעה של נסיעה לאחר שהיינו במנהרה התחלתי להרגיש סחרחורת ותחושת חנק כזאת וקושי לסיים את המשפט, הגענו לבית של החבר והורדתי את החבר אבל עדיין הרגשתי תחושת מחנק וחוסר חמצן, דיברתי עם הרופא משפחה והוא הפנה אותי לבית חולים, בבית חולים עשו לי בדיקות וראו שהכל בסדר. התחושת מחנק עברה והרגשתי הכל בסדר חוץ מזה שהרגשתי שהאף שלי ממש סתום, חזרתי הביתה הלכתי לישון ולמחרת קרו הרבה פעמים שהרגשתי שאני חושב על הנשימה והופך אותה למודעת, כל פעם שחשבתי על הנשימה הרגשתי סחרחורת וכאבי ראש חשבתי שזה בגלל שהאף שלי סתום, התחלתי בירור רפואי והרופא נתן לי מרשמים לתרסיסים וכדורים שיפתחו לי את האף, גם אחרי שהשתמשתי בתרסיסים והכל הרגשתי את התחושת כאב ראש וסחרחורת כל פעם שהנשימה שלי התחילה להיות מודעת, הרופא המליץ לי ללכת לפסיכאטר(אני בלי קשר אצל פסיכולוג) הוא המליץ לי על ציפרלקס, ומאז התחלתי לקחת(לפני חודשיים) ואני כבר על 15 מ״ג. למרות זאת עדיין כל פעם שהנשימה שלי הופכת להיות מודעת אני מרגיש כאב ראש וסחרחורת וכל פעם אני מנסה לשנות שיטת נשימה בתקווה שזה יעבור פעם אחת נושם מהבטן פעם אחת נושם לאט לפעמים נושם מהר אבל כל פעם שאני חושב על הנשימה יש לי את התסמינים, חוץ משאני שותה אלכוהול. ככה זה כבר 4 חודשים על בסיס יומי, קראתי על זה היום קצת באינטרנט וראיתי שכנראה זה מין ocd מיוחד שמתרכזים בתהליכים בגוף, התחלתי ביופידבק עכשיו אולי זה יעזור אבל רציתי לדעת אם יש עוד איזשהו טיפול(אולי להחליף כדורים או משהו) שיכול לעזור לפתור את הבעיה אני באמת לא יודע אם זה פסיכולוגי הכאבי ראש או שבאמת מתי שאני מעביר את המודעות לנשימה אני פשוט לא נושם טוב אבל הייתי עושה הכל בשביל שזה יפסק, והייתי שמח אם יש לך טיפול להמליץ לי?

היי אני כמוך רציתי לדעת אם עדיו מרגיש את זה?

שלום, אני בחור בן 28. גילו אצלי באיחור רב לצערי(עקב התנהלות רשלנית) מחלה אוטואימונית שגורמת לנשירה הצטלקותית בלתי הפיכה של השיער, ליכן פלנופילריס. איבדתי את רוב שיער הראש,חלק מהגבות,שיער גוף,ריסים בפרק זמן מאוד קצר. כיום אני לא מזהה את עצמי במראה. אני מסתובב עם יחידת שיער שאמנם יפה וטבעית אבל זה פשוט לא אני. כיום מטופל בתרופות לא פשוטות של דיכוי חיסוני(מתוטרקסט,פלקוויניל,סטרואידים) לנסות עצור את המחלה. ניסיתי טיפול פסיכולוגי זה לא עזר. נוגדי דכאון למיניהם גם לא עזרו והאמת שאני כבר לא כל כך אוהב לחיות בתצורה הנוכחית. נשמע קלישאתי אבל אני נשאר פה רק בשביל החברים והמשפחה. אני סטודנט לרפואה ויש לי זכרון מעולה ואני לא חושב שאני אי פעם אצליח לשכוח את מי שהייתי לפני זמן לא רב ואני לא יודע איך ממשיכים מכאן. אני מאמין שחיים עם איכות חיים ירודה וסבל הם חיים שלא שווה לחיותם(ההשקפה האישית שלי). האם יש תקווה או שנדונתי בחיים האלה לסבל נפשי לצמיתות? האם יש כדור שיוכל למחוק את הזכרון של מי שהייתי לפני זמן לא רב?מעבר לכך, אני כל יום מתעורר בבוקר עם המחשבה של מה האסון הבא שייפגע בי היום. המחלה הותירה בי צלקת פיזית ונפשית ונראה ששום דבר לא יכול לעזור. אשמח להצעות להתמודדות. תודה רבה, מתנצל אם זה היה ארוך,א.ל

שלום לדר ולשאר הגולשים !!! נוטל תרופות מזה כשנים אשר איתם התמלאתי ממש בהמון תרופות ....>> ורוצה להפחית > הכיצד אני מבצע ומגיע לזה . >> אציין שהרופא המטפל בי הוא בעד להפחית שהוא טוען שאני לא ככ חולה וכפי שאני חושב על עצמי ובכך שהוא אומר שאני נראה טוב ושפגישות אני מדבר איתו רק על תרופות ..... אני שואל שכמובן אני יעשה זאת עם הרופא המטפל בי בשנתיים האחרונות .. אבל הוא מפחית לי לא ממש בהדרגה למשל >>> מנסה להפחית מינון לפונקס 25 מ"ג וישר אני מרגיש לא טוב אז אני מוריד ממש בהדרגה כלומר לוקח חצי כדור של ה 25 מ"ג ועושה זה כבר שבוע ואני מרגיש טוב וסביר ואני יודע שזה רק נפשי ומצב פסיכולוגי שכביכול איני ככ חש בטוב עקב ההורדה . שאלה נוספת מה הסיכוי שאצליח להפחית מינונים של התרופות אותן אני נוטל כיום למשל אני נוטל רסיטל וגם אריפליי אז אני שואל האם זה לא כפילות של תרופה אציין שארצה לעבוד ע"ז יותר מאוחר כי קודם כל ארצה להפחית כדורים שגורמים לי ת לוואייי אשמח לתגובות . תודה רבה ושבוע טוב

שלום אני מאובחן PSDT אחרי אישפוז ארוך 5 חודשים ,והיום ממשיך בטיפול תרופות. פסיכולוגית פעם בשבוע . ורופא פסיכיאטר ....אני סגור בבית לא מסוגל לצאת לבד מהבית מיד במעלית אני מתחיל לרעוד להזיע.... ולפגוש אנשים שמכירים אותי כול רעש או מטוס )ויש כאן הרבה אני גר בעפולה )מכניסים אותי ללחץ הגוף מיד מתקבץ ...השאלה האם אני יעבור לגור בעיר אחרת שיש פחות רעש ...ואף אחד לא מכיר אותי .זה יכול להקל עלי ? יש מידע על אפשרות כזו ,חברים שהתנסו ועברו ומה התוצאה ...? תודה מראש .

שלום, למחקר מרתק דרושים נבדקים/ות אשר שירתו שירות קרבי בצה"ל והשתחררו ב15 שנה האחרונות. אנחנו מבצעות את עבודת המחקר שלנו תחת הנחייתו של פרופ' גדי זרח מהמחלקה למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל בשומרון. המחקר הנוכחי בא לבחון את הקשר בין חוויית השירות הצבאי הקרבי בקרב לוחמי צה"ל, אשר חלקם סובלים גם מהפרעות פוסט טראומטיות, לתפיסת היחסים בין הלוחם להוריו. המחקר מועבר באמצעות שאלון אלקטרוני פשוט וידידותי, אשר אושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת אריאל והאנונימיות של ממלא השאלון מובטחת. ההשתתפות במחקר תתוגמל בשובר לקפה ומאפה ותוזן למייל המשתתף עד כשבוע מתום ההשתתפות. ☕🧁🥐 https://arielpsychology.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_4PFD7AOm2a6cwC1

שלום, רציתי לשאול, יש לי הכרה מצד משהב"ט על כך שאני מקבל טיפולים במימון שלהם כולל טיפול תרופתי האם יש סיכוי שלא אהיה זכאי אחוזי נכות?? ועוד שאלה, הפסיכיאטר שיטפל בי הוא נגד קנאביס רפואי, מניסיון של חברים לנשק, קנאביס הוא הדבר היחיד שעזר להם, מה אתה כרופא ממליץ לעשות?אולי לבקש רופא אחר? אולי להתעקש על קנאביס?? אני רוצה קנאביס כי לצערי אני לוקח עוד כדורים לבעיה אחרת והנזק של הכבד יגדל בכמות הכדורים !

תודה רבה.

מהיכן אתה

איזור ירושלים

לא מכיר משם

שלום רב , האם יתכן שתהיה הרגשה ללא מחשבה מקדימה. לדוג' תחושת היכון , דריכות "עומד על המשמר" שנובע רק מחוסר איזון כימי . כמו מי ששותה אלכוהול ופתאום מרגיש שמח .. תודה רבה

תודה רבה !!!

שלום עברתי לאחרונה חוויה נפשית קשה בעקבות רשלנות רפואית. מסביבי כולם אומרים לשכוח ולא לחשוב על זה, אך בעצם אני חושבת על זה כל יום. הזיכרון שיש לי מעומעם מבחינת הרגשות (כנראה בגלל התרופות שקיבלתי), אך כשאני מנסה לשחזר אני מרגישה שזה מציף אותי מחדש ואני עוצרת את עצמי. אני מרגישה שאני צריכה לעבד את החוויה ואפילו לשחזר אותה (למשל בהיפנוזה), אולי זה יתן לי יותר שליטה לגבי הזיכרון ממנה. האם יש שיטה לעיבוד טראומה באמצעות שחזור החוויה דרך היפנוזה? לאיזה מטפל עליי לפנות? תודה

שלום רב . אני הלום קרב מוכר משרד הביטחון. נסעתי לחו"ל לצורך החלמה, לתקופה של חודשיים ,המצאתי למעסיק אישורים רפואיים חתומים על ידי הרופא ה שלי על כך. המעסיק שלי אינו מכיר בתקופה זו כתקופת מחלה ובאישורים אלה אלא כחופשה שנתית , אבקש את עזרתכם וייעוצכם בנושא זה .