קרינה בלתי מייננת: זהירות מונעת
אנו חיים בעולם מתקדם מבחינה טכנולוגית ומוקפים במחשבים וטלפונים ניידים. מכשירים אלה פולטים קרינה בלתי מייננת. כיצד ליהנות מהקידמה וגם לשמור על הבריאות?
כולנו חיים בעולם מתקדם מבחינה טכנולוגית, שבו הטאבלטים, המחשבים והסמארטפונים הם חלק אינטגרלי מהחיים. רק לאחרונה השיקה עיריית תל אביב פרויקט אינטרנט אלחוטי במרחבים הציבוריים בעיר, כך שהאנטנות מקיפות את כל תחומי חיינו. מנגד, עולה השאלה האם חשיפה ממושכת לקרינה בלתי מייננת יכולה לפגוע בגוף שלנו ואף לגרום לסרטן?
פרופ' סיגל סדצקי, ראש המרכז הלאומי "תנודע" בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעותיה על בריאות האדם, משיבה לשאלותינו בנושא הקשר בין קידמה טכנולוגית לבין בריאותנו.
מה ההבדל בין קרינה מייננת לקרינה בלתי מייננת?
"קרינה מאופיינת בגלים בעלי אורכים שונים, שהם בעלי אנרגיה שונה. כל סוגי הקרינה נמצאים על הספקטרום האלקטרומגנטי. לקרינה מייננת אורכי גל קצרים, וידוע שהיא יכולה לפגוע ברקמות ובתאים של בעלי חיים ולגרום לנזק גם לחומר התורשתי (דנ"א). קרני רנטגן, למשל, הם סוג של קרינה מייננת, ועל כן מומלץ להמעיט בחשיפה לקרינה מסוג זה".
"לעומת זאת, לקרינה הבלתי מייננת ((Non-Ionizing Radiation יש אורכי גל ארוכים יותר ופחות אנרגיה מזו של הקרינה המייננת. קרינה בלתי מייננת נמדדת בתדרים בין 0 לבין 300 ג'יגה-הרץ ונכללים בה, בין השאר, האור הנראה, תדרי האינפרה-אדום, גלי המיקרוגל, גלי הרדיו, וכן תדרים נמוכים מאוד מרשת החשמל. בני האדם חשופים לקרינה בלתי מייננת באופן יומיומי ממקורות שונים, כמו מתקני חשמל, קווי מתח גבוה, וכן ממתקני תקשורת אלחוטית - כגון טלפונים ניידים, רשתות סלולריות ומתקני שידור לרדיו ולטלוויזיה".
מה השפעות הקרינה הבלתי מייננת?
"התשובה לשאלה האם חשיפה ממושכת לקרינה בלתי מייננת נחשבת לגורם מרכזי למחלות, כגון מחלת הסרטן, טרם הוכרעה על ידי המדענים. לנוכח העלייה הדרמטית והמתמשכת בחשיפה לקרינה זו, לה אנו עדים מאמצע שנות ה-90, מתקיים מחקר מקיף בניסיון לתת מענה לשאלה זו".
מה כן גילו המחקרים העומדים על הקשר בין קרינה בלתי מייננת לבין מחלת הסרטן?
"בשנת 2011, בהתבסס על מספר מחקרים שהדגימו עדות לקשר בין שימוש בטלפון סלולארי לבין התפתחות גידולי מוח ממאירים (מסוג גליומה), קבע ארגון הבריאות העולמי כי קרינה בגלי רדיו היא 'מסרטן אפשרי' בבני אדם. קשר זה נצפה בעיקר בקבוצה שדיווחה על שימוש גבוה יחסית בטלפון הסלולארי, ושנהגה להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול. יש לציין כי ממצא זה שנוי במחלוקת בין המדענים, לא מדובר בקשר ודאי והדבר לא הוכח".
"יש לציין כי להתפתחות סרטן, ובייחוד כשמדובר בגידולים במוח, נדרשת תקופה ארוכה מזמן החשיפה, לגורם המסרטן, ועד להתפתחות המחלה, ולכן ייתכן ונדרשת תקופת מעקב נוספת על מנת לאמוד את הקשר האפשרי בין חשיפה זו לבין התפתחות גידולים. מסיבה זו, ובהתחשב בכמות הרבה של החשופים לטכנולוגיה הסלולארית בכל שכבות האוכלוסייה, לרבות ילדים, מדיניות משרד הבריאות, בדומה למדיניות הנהוגה במדינות רבות אחרות, היא להמליץ על שימוש ב'עיקרון הזהירות המונעת'. משמעות הדבר היא כי יש לנקוט אמצעי זהירות, גם אם לא הוכח מדעית קשר סיבתי בין הגורם לבין הנזק".
חשוב לדעת: איך אפשר להיזהר מהקרינה הסלולארית?
להלן המלצות מרכז הידע "תנודע" ומשרד הבריאות באשר לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים:
1. הרחקת הטלפון מהגוף מקטינה את חשיפת האדם לקרינה בתחום תדרי הרדיו, ולכן יש להרחיק את הטלפון הנייד מגוף המשתמש על ידי שימוש ברמקול או בדיבורית אישית או באוזנייה שאינה אלחוטית. כמו כן מומלץ שלא לשאת את המכשיר על הגוף, כלומר בחגורת המכנסיים, בכיס או על הצוואר, באמצעות שרוך.
2. יש לצמצם את מספר השימושים ואת משך השימוש בטלפון הנייד.
3. יש להמעיט בדיבור במכשיר הנייד באזורים שבהם הקליטה חלשה, כלומר באזורים שיש בהם מיעוט אנטנות יחסי או מיסוך של הקליטה, במקומות כגון מעלית, רכבת וכדומה, שכן במקומות אלה רמת החשיפה לקרינה עולה.
4. מומלץ להקפיד במיוחד על כללי הזהירות בקרב ילדים, שבאופן כללי הם רגישים יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים. המשרד ממליץ להורים לצמצם במידת האפשר את חשיפת הילדים לטלפונים ניידים, לשקול את גיל התחלת השימוש, לצמצם את מידת השימוש במכשיר - ובכל מקרה להקפיד על שימוש ברמקול או באוזניות לא אלחוטיות.
5. על-פי תקנה 28ב' לתקנות התעבורה, יש להשתמש בטלפון הנייד ברכב רק באמצעות דיבורית ואין לשלוח או לקרוא מסרון בזמן הנהיגה. מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו, ולהעדיף שימוש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול, על פני שימוש באוזניה אלחוטית (בלו-טות').
6. בסביבה הביתית ובסביבת העבודה יש לשקול את השימוש בטלפון קווי לעומת השימוש בטלפון אלחוטי. בזמן השימוש בטלפון אלחוטי יש להשתמש ברמקול, אין להתקין את בסיס הטלפונים האלחוטיים בחדרי שינה, חדרי ילדים, או בחדרי העבודה שבהם נמצאים אנשים חלק ניכר מהזמן. אם החלק הנייד של הטלפון האלחוטי אינו בשימוש, יש להחזירו לטעינה בתחנת הבסיס.
האם ההורים נוהגים בחוסר אחריות, כשהם נותנים לילדיהם הקטנים להיות חשופים לקרינה (טאבלטים, ניידים) במשך שעות רבות ביום? איך מגדירים חשיפת יתר?
פרופ' סצדקי: "למרות שלא ידוע על קשר ודאי בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת בטווח של גלי רדיו לבין התפתחות סרטן בילדים, באופן כללי, אוכלוסיית הילדים רגישה יותר לפיתוח סרטן, בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים. יתרה מזו, באופן כללי, ככל שגיל הילד צעיר יותר, כך עולה הסיכון לפיתוח התחלואה בסרטן. לפיכך, חשוב במיוחד ליישם את עקרון הזהירות המונעת, כפי שפורט לעיל באוכלוסיית הילדים".
"אנו ממליצים כי הורים יצמצמו את חשיפת הילדים למכשירים פולטי קרינה במידת האפשר. עוד מומלץ לשקול את גיל תחילת השימוש במכשירים אלו, ובכל מקרה להקפיד על שימוש ברמקול או באוזניות לא אלחוטיות, תוך הרחקת מקור הקרינה מן הגוף. חשוב לציין כי טאבלטים פולטים קרינה בלתי מייננת, ויש לשים לב לעובדה כי הורים רבים מאפשרים שימוש במכשירים אלו גם לתינוקות. כמות הקרינה הנפלטת ממכשירים אלו אינה רבה, אך בהתחשב בשעות חשיפה רבות, יש להתייחס גם אליהם כמקור לחשיפה לקרינה בלתי מייננת. כיום לא ניתן להגדיר באמת מהי 'חשיפת יתר', מכיוון שלא ידוע מהו טווח החשיפה המדויק הגורם לנזק".
האם האנטנות שמעטרות את הרחובות והגגות שסביבנו לא משפיעות עלינו בכל מקרה?
"אכן, יש להבדיל בין חשיפה סביבתית וחשיפה אישית לקרינת גלי רדיו. החשיפה האישית הנובעת משימוש בטלפון נייד או ממכשיר אחר הפולט קרינת רדיו בקרבה לגוף, גבוהה הרבה יותר מהחשיפה הנובעת מאנטנות".
בואו לדבר על זה בפורום גילוי מוקדם של סרטן השד - אבחון וטיפול.