בדיקות דימות: המדריך המלא

כבר למעלה ממאה שנה, אמצעי הדימות הרפואיים מהווים כלי מרכזי ברפואה - לשם אבחון וטיפול. ענף הרדיולוגיה מצוי בהתפתחות מתמדת ותרומתו גדולה מאוד. רבים מאתנו צריכים לעבור מעת לעת בדיקת דימות.

אילו בדיקות דימות קיימות? מה ההבדלים בין הבדיקות השונות? לאיזה מטרות הבדיקות השונות משמשות? איזו הכנה נדרשת? נוסף לכל אלה - כדאי שתכירו גם את הבדיקות החדשניות ויתרונותיהן; ותלמדו על כל החידושים בתחום הרדיולוגיה. מדריך הדימות, במאמר זה, ישיב לכל השאלות האלה.

מהי רדיולוגיה?

רדיולוגיה היא ענף בתחום הרפואה, המתמקד בדימות. קיים מגוון רחב של אמצעי דימות רפואיים. רופאים מומחים לרדיולוגיה עוברים התמחות מיוחדת, המאפשרת להם לבצע בדיקות הדמיה, לפענח אותן ולקבוע אבחון (אבחון מחלות, אבחון פציעות) והמשך טיפול.

מהם סוגי הדימות הקיימים?

קיים מגוון רחב של אמצעי דימות; הבולטים שבהם: רנטגן, CT, MRI ואולטרסאונד.

מהן בדיקות רנטגן? למה הן משמשות?

בדיקות רנטגן עושות שימוש בקרני X (קרני רנטגן), בעיקר כדי לאפשר הדמיה של רקמות קשות בגוף (עצמות) ושל חלק מהרקמות הרכות - לרבות גפיים עליונות ותחתונות, בטן, ריאות, מערכת העיכול ומערכת השתן. ברוב המקרים, בדיקת רנטגן איננה מחייבת הכנה מיוחדת. הבדיקה אורכת מספר רגעים, במהלכם מתבקש הנבדק שלא לזוז.

מהן בדיקות CT?

האותיות C.T הן ראשי תיבות של המילים Computerized Tomography (ובעברית: טומוגרפיה ממוחשבת).

בבדיקת CT, נעשה שימוש באותה הקרינה המעורבת בבדיקות רנטגן - אם כי בעוצמה ובאופן אחרים. בדיקות CT משמשות להדמיה של מערכות נוירולוגיות בגוף האדם, לרבות מוח ועמוד שדרה וכן רקמות קשות (עצמות). קיימים מספר סוגים של בדיקות CT; בחלקן יש צורך בהזרקת חומר ניגוד או שתיית חומר ניגוד. במקרה זה, יש צורך בצום טרם הבדיקה.

מהי בדיקת MRI?

בדיקת MRI (ראשי תיבות באנגלית: Magnetic Resonance Imaging) היא בדיקה שאיננה מערבת כלל קרינת רנטגן, אלא רותמת גלי רדיו - ומערבת שימוש במגנטים. בדיקת MRI מאפשרת הדמיה של מערכות נוירולוגיות בגוף וכן אזורים ספציפיים בבטן.

מהי בדיקת אולטרסאונד?

בדיקות הדמיה בעזרת אולטרסאונד רותמות את גלי הקול, לשם הדמיה של איברים פנימיים, שרירים ורקמות דקות. בדיקות האולטרסאונד מסייעות בתחומי רפואה רבים ומגוונים, כדי לבחון את המצב של מערכות ואיברים פנימיים בגוף האדם. בין בדיקות האולטרסאונד הנפוצות, בולטות בדיקות אולטרסאונד בהריון, המאפשרות מעקב אחר התפתחות ההריון ובריאות העובר; בדיקות אולטרסאונד שד, המאפשרות אבחון מוקדם של סרטן השד; בדיקות של מערכת הלימפה, מערכת השתן ומערכת העיכול.

כיצד ניתן לדעת איזו בדיקת דימות מומלצת, בכל מצב רפואי?

כדי לקבוע איזו בדיקת דימות יש לבצע במצב רפואי מסוים, יש צורך באבחון רפואי מוקדם. הרופא שבודק את המטופל, מתרשם ממצבו, מתשאל אותו ושומע את תלונותיו ותיאוריו - וכך הרופא יודע איזו בדיקת דימות היא הבדיקה האידאלית במצב של המטופל. בהכללה גסה, ניתן לומר שבמקרים "קלים" יותר, לשם אבחון ראשוני, נוטים להשתמש בבדיקות הרנטגן והאולטרסאונד; ובמקרים מורכבים יותר, משמשים אמצעי ההדמיה ה"רציניים" יותר - CT ו/או MRI.

מהם השיקולים המשפיעים על הרופא, בעת בחירת בדיקת הדימות המתאימה?

שיקול ראשון: מיקום. הרופא יבחן מהו האזור אותו יש לדמות? האם מדובר ברקמה קשה או רכה? איזה מאמצעי הדימות יכול לסייע לאבחון? במקרים בהם בדיקות אולטרסאונד או רנטגן יכולות לספק תשובות ולהספיק כדי לתרום לאבחון מקיף, לא יישלח המטופל לבדיקות אחרות.

שיקול שני: אפשרויות הבדיקה הקיימות. קיים מגוון של נסיבות, שעשויות למנוע ממטופל לעבור בדיקת דימות מסוימת. כך, למשל, ישנם מטופלים שלא יכולים לעבור MRI: מטופלים עם קוצבי לב, רסיסים בגוף, דברי מתכת וכדומה; או מטופלים שאינם יכולים לסבול את השהייה בחלל הסגור, במהלך הבדיקה.

שיקול שלישי: היתרונות והחסרונות של כל בדיקה. לכל אחד מאמצעי הדימות יתרונות וחסרונות, אותם לוקח בחשבון הרופא המטפל. מעבר ליכולת המוגבלת של בדיקות הרנטגן והאולטרסאונד, באבחון מצבים מסוימים (הניתנים לאבחון רק ב-CT או MRI) - יש לבדיקות אלה חסרונות נוספים, שיכולים למנוע את יישומן במקרים מסוימים. עם זאת, ה"תחרות האמיתית" היא בין בדיקת ה-CT לבדיקת ה-MRI. שתי הבדיקות יכולות לשמש את אותו המטופל באותו מצב. ואכן, פעמים רבות, נשאלת השאלה: מה עדיף - CT או MRI.

ובכן, מה באמת עדיף: CT או MRI?

החיסרון הבולט של בדיקת CT, ללא ספק, הינו הקרינה הגבוהה המעורבת בבדיקה. מדובר בקרינה מייננת, שיש להגביל את החשיפה אליה. מנגד, בדיקות MRI יקרות הרבה יותר; קיימים מעט מכשירי MRI בשירותי הבריאות בישראל. עובדה זו מקנה יתרון דווקא לבדיקת ה-CT, שנחשבת זמינה יותר. זהו יתרון לא מבוטל, במגוון מצבים המחייבים אבחון מוקדם.

החדשות הטובות הן שכיום קיימים מכשירי CT עם קרינה מוגבלת, שניתן לבצע באמצעותם הדמיה באיכות גבוהה, מבלי לחשוף את הנבדק לכמויות קרינה גבוהות. זהו אחד החידושים הבולטים בתחום הרדיולוגיה. כך, למשל, בבתי חולים מסוימים בישראל ישנם מכשירי CT מתקדמים, המערבים הרבה פחות קרינה מייננת בעת הבדיקה. חשוב שהציבור יהיה מודע לקיומם.

איזה בדיקות ניתן לעשות במכשירי CT מופחתי קרינה?

ישנה בדיקת סקר המומלצת לאנשים מעשנים. אנשים אלה נמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטן ריאות וביכולתם לעבור בדיקת CT חזה בקרינה מופחתת, שתאפשר גילוי מוקדם של מצבים ממאירים, לרבות גידולים קטנים. הבדיקה כרוכה בחשיפה מוגבלת לקרינה נמוכה. לפיכך, התועלת בה גבוהה - והסיכון נמוך. חשיפתם של גידולים קטנים מאפשרת טיפול מציל חיים. בדיקה זו איננה הבדיקה החדשנית היחידה בתחום.

איזו עוד בדיקה בולטת בחדשנותה בתחום הרדיולוגיה?

בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית. ישנם לא מעט נבדקים, שמנועים מלעבור בדיקת קולונוסקופיה, הכרוכה בהחדרת צינור גמיש ובראשו מצלמה אל המעיים, דרך פי הטבעת. במצבים בהם הנבדקים לא יכולים לעמוד בסכנות הכרוכות בהרדמה, או שיש סכנה לגרימת דימומים בעת הבדיקה, או שהם ניסו לבצע את הבדיקה - ולא הצליחו לראות היטב את המעי, בשל פיתוליו וכו'.

במקרים כאלה, ניתן להשתמש בקולונוסקופיה וירטואלית. במהלך הבדיקה, מנפחים את חלל הבטן באמצעות גז - ומדגימים אותו היטב, באופן וירטואלי. היתרון הגדול של הבדיקה הוא ביכולת להדגים את כל חלל הבטן, לרבות איברים שכנים, כגון כליות, בלוטות האדרנל וכדומה. החיסרון הוא בכך שלא ניתן להסיר ממצא חשוד שאותר - ולשלוח לבירור היסטולוגי.

לסיכום: בדיקות דימות שונות מאפשרות אבחון של מגוון מצבים רפואיים - וגיבוש טיפול מיטבי, בהתאם לאבחנה העולה מהבדיקה. הרופא המטפל יידע לאיזו בדיקה מומלץ להפנות אתכם, בעקבות הבדיקה הראשונית שיבצע. לאחרונה, פותחו שתי בדיקות CT מופחתות קרינה: CT ריאות למעשנים כבדים; וקולונוסקופיה וירטואלית.

ד"ר יוסף אקשטיין הוא מומחה לרדיולוגיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.