מיאו, מגרדת לי האוזן

המטומה היא שטף דם הנוצר כאשר כלי דם נפגעים ומדממים בתוך הרקמה. המטומה באפרכסת האוזן נוצרת כאשר בעל החיים מנער את אוזניו, לרוב כתוצאה מדלקת אוזניים אשר גורמת לגירוד עז.

תנועות אלה פוגעות בכלי הדם הקטנים הנמצאים באפרכסת וכתוצאה מכך אפרכסת האוזן עלולה להתנפח ולהתמלא בדם. התחושה המתקבלת היא כמו בלון מלא במים. לעתים האוזן מתנפחת לממדים כאלה שהפתח לתעלת האוזן נחסם. המשקל העודף המתווסף לאוזן מפריע לחיה ויכול לגרום לשינוי מבני בסחוסי האוזן. מצב זה נפוץ יותר בכלבים מאשר בחתולים.

האם כל המטומה עלולה ליצור סיבוכים בקרב בעלי חיים?

המטומות קטנות לרוב אינן מהוות בעיה גדולה, אך בכל מקרה יש לפנות לטיפול רפואי פשוט יחסית, בטרם התפתחות המטומה גדולה, שכן אז הטיפול הנדרש יהיה מורכב יותר.

כשההמטומה גדולה עד כדי חסימת תעלת האוזן, קשה לאבחן ולטפל בדלקת אוזניים ראשונית - והאוזן לא תחלים. לכן, במקרים כאלה חייבים לטפל קודם כל בהמטומה, כדי לאפשר טיפול בדלקת האוזניים.

לעתים מיקום ההמטומה עמוק והצלקת שתתקבל לאחר ההחלמה תצר משמעותית את תעלת האוזן ותחשוף את החיה לחיים שלמים של בעיות ודלקות אוזניים. בעיה זו נפוצה בעיקר בחתולים.

מהם הטיפולים הנפוצים בהמטומה?

1. אספירציה/ ניקוז: בתהליך זה מנקזים את הנוזל שהצטבר באפרכסת בעזרת מזרק. הבעיה היא שהמרווח שנוצר כתוצאה מכך באפרכסת מתמלא במהירות בדם ובנוזלים, ולכן פתרון זה הוא לרוב זמני ביותר. היתרונות של שיטה זו שהיא קלה לביצוע ועלותה נמוכה, אך החסרונות עולים על היתרונות, שכן שיטה זו עלולה לגרום לדלקת, ולעתים רבות יש צורך בניקוזים נוספים. בנוסף, אם נוצר קריש דם, כמות הנוזל שניתן לנקז קטנה יחסית, ואז שיטה זו עלולה לא להיות אפקטיבית - ותשמש אותנו רק במקרים חריגים.

2. ניתוח פתיחת ההמטומה ותפירה מיוחדת: בשיטה זו, נעשה חתך באפרכסת המאפשר את ניקוז הנוזלים וקרישי הדם. לאחר מכן, מחברים בניתוח פשוט יחסית את שני צידי האפרכסת בעזרת מספר רב של תפרים אנכיים, כדי למנוע הישנות של ההמטומה. האוזן נחבשת למשך 2-3 שבועות, בהן נוצרת רקמת צלקת שתמנע הצטברות נוזלים עתידית.
לרוב קיימת סיבה ראשונית אשר בגללה החיה ניערה את אוזניה מלכתחילה, ובדרך כלל הסיבה היא דלקת אוזניים - ולכן יש לשלב את הטיפול בדלקת יחד עם הטיפול בהמטומה. הטיפול בדלקות אוזניים כולל בדיקה מיקרוסקופית של הפרשות מהאוזניים והתאמת נוזל מתאים לניקוי אוזניים.

במרבית המקרים, הרופא ימליץ, בנוסף, על טיפות אנטיביוטיות ולעתים גם אנטיביוטיקה בכדורים למשך כשבועיים.

בחלק מהמקרים, במידה ולא נטפל בהמטומה, הנוזל בסופו של דבר ייספג בעצמו, אך הבעיה הגדולה היא שדלקת האוזניים לא תחלים מעצמה. בלי טיפול, נוצרת רקמת צלקת נרחבת והאוזן נראית "מוזרה" מבחינה קוסמטית ובעלת מבנה "כרובית". עלינו לזכור שללא טיפול, דלקת האוזניים עלולה להתפתח לסכנה בריאותית חמורה. כאשר היא פוגעת באוזן התיכונה ובעור התוף, היא גורמת לסבל רב.

כמו כן, זיכרו: החלמה ספונטנית של המטומות גדולות, ללא טיפול, עלולה לקחת חודשים ארוכים בהם החיה סובלת לשווא.

האם יש הבדל בין כלב לחתול מבחינת הטיפול בהמטומה ומבחינת הסיבוך העלול להיגרם?

המצב בחתולים מסובך יותר יחסית למצב בכלבים, מכיוון שהסחוס באוזן החתולים רגיש יותר לדלקות - והצלקת שנוצרת חמורה יותר. אי טיפול יגרום להיווצרות צלקת, אשר בהכרח תצר את תעלת האוזן ותעלה משמעותית את הסיכוי ללקות בדלקות אוזניים כרוניות.

זאת הסיבה שטיפול כירורגי נכון ועדין בחתולים הוא טיפול חשוב ביותר. גם בחתולים, הסיבה הראשונית להיווצרות המטומה באוזן היא דלקת אוזניים שלא טופלה במועד. בחתולים, חלק ניכר מדלקות האוזניים נגרם מטפילים (אקריות אוזניים). גם בחתולים, לעתים, יש צורך בחבישה של האוזניים, ולעתים אף בקולר אליזבטני, כדי להגן על האוזן מציפורני החתול.

ד"ר רון רם וד"ר עופר נריה הם וטרינרים בבית חולים לחיות שדמה

בואו לדבר על זה בפורום וטרינריה.