שיקום הפה: פתרונות לשיניים חסרות

חלל ריק במקום שן קדמית, הנגלה בעת דיבור או חיוך, יוצר פגם אסתטי והפרעה בדיבור ובהגייה. להיעדרה של שן טוחנת יש השפעה על הלעיסה: העומס המופעל על השיניים הסמוכות עולה, וכך הן מוחלשות ועלולות לפתח ניידות. במקביל תיתכן הטיית השיניים הסמוכות והנגדיות ותזוזתן אל עבר אזור החסר, באופן היוצר עיוותים במנחי השיניים. העיוותים עלולים להשפיע אסתטית וליצור חבלה בשיניים עקב פעולה לא מאוזנת של כוחות הסגר. הטיות השיניים יוצרות קושי רב בניקוי ובתחזוקה, וכך נוצר מסתור לרובד החיידקי, העלול לגרום לעששת ולמחלות חניכיים. הרובד, בשילוב כוחות הסגר הפועלים על השיניים שלא בכיוון ציר האורך שלהן, מעודד ספיגת עצם המשפיעה על יציבותן. ההפחתה במספר השיניים התומכות גורמת להפחתה בתמיכה לכוחות הסגר, וכך מועברים הלחצים לשרירים ומפרקי הלסת. מצב זה עלול ליצור כאבים, הגבלה בפתיחת הפה ואי נוחות רבה.

השלמת חוסר שיניים חלקי או מלא מתבצעת על ידי שחזורים קבועים (כתרים, גשרים) ושחזורים נשלפים (תותבות חלקיות ושלמות).

כתר הוא שחזור קבוע של כותרת השן (בדרך כלל בעקבות הרס נרחב של הכותרת). גשר, לעומת זאת, הוא שחזור קבוע המשלים שן או שיניים חסרות, הנשען על גבי השיניים הסמוכות.

תותבת נשלפת חלקית מספקת תחליף מלאכותי לשיניים בלסת חסרת שיניים, באופן חלקי. קיימות תותבות קשיחות או תותבות גמישות. תותבת נשלפת שלמה משמשת תחליף לכל השיניים הטבעיות בלסת מחוסרת השיניים ומשחזרת את התפקוד (אכילה, דיבור) והאסתטיקה של השיניים החסרות, ונותנת תמיכה לרקמות הפנים ה"נופלות" בהיעדר תמיכה של השיניים.

שתלים הם תחליף קבוע ובטוח לשיניים חסרות. השתלים מספקים פתרון קבוע לפרקי זמן ארוכים, וגם אם לאחר מספר שנים מתעוררת בעיה, ניתן לחזור בשנית על התהליך. יתרונם העיקרי של השתלים בכך שהם מחליפים שיניים שנעקרו, נשרו או נשברו ומונעים צורך בעירוב ופגיעה בשיניים סמוכות, אשר לעיתים הן שלמות ותקינות.

במקרים של חוסר שיניים, כאשר המטופל מבקש לבצע שיקום קבוע (שלא ניתן להוציאו מהפה), ניתן לבצע שיקום על גבי שתלים. השתלים הם ברגים מטיטניום המוחדרים לעצם הלסת, שאליהם מחברים פינים (מבנים) המהווים בסיס לכתרים ולגשרים. במקרים של חוסר עצם בלסת לצורך ביצוע השתלות, מבוצעים ניתוחים של בניית עצם, היכולים לחייב הרמה של רצפת הסינוס בלסת העליונה או בניית עצם בדרכים נוספות בלסת התחתונה, על מנת לאפשר גם במקרים קשים אלו ביצוע השתלות ושיקום על גביהן.

השתלה מבוצעת במקרים של אובדן שן כתוצאה מחבלה, עששת או מחלת חניכיים. במקרים שבהם אין מספיק שיניים לביצוע שיקום קבוע, הפתרון החלופי הוא תותבת חלקית להוצאה. שיקום על גבי שתלים מאפשר לבצע גשר קבוע, אשר אין צורך, או אפשרות, להוציאו מהפה. במקרים שבהם יש למתרפא תותבת שלמה, ניתן לבצע שתלים אשר משפרים מאוד את יציבות התותבת, אחיזתה ותמיכתה על ידי מכשור המורכב על השתלים. ביצוע שתלים מסייע גם בשימור רמת העצם, אשר נוטה להיספג בהיעדר שיניים. על מנת לבצע את ההשתלה יש צורך בין היתר בחניכיים בריאים, בהיגיינה אוראלית טובה ובעצם בכמות ובאיכות מספקות.

בתהליך ההשתלה מוחדר השתל אל עצם הלסת. במשך הזמן תאי עצם מתפתחים, מקיפים את השתל ומחזקים אותו במקומו. התהליך אורך ארבעה עד שישה חודשים, עד להשגת איחוי מלא עם העצם (אוסאואינטגרציה). תיתכן רגישות או נפיחות כמה ימים לאחר הניתוח, וניתן ליטול משככי כאב או אנטיביוטיקה לפי התווית הרופא המטפל. יש לצרוך מזון רך וקר ביום הראשון שלאחר הניתוח, ולאחר מכן ניתן לעבור לתזונה חמה.

בשלב ראשון מוחדר השתל לעצם הלסת, החניכיים נתפרים מעליו, והוא מושאר לתקופת היקלטות. בשלב השני, לאחר מספר חודשים, יפתח הרופא שוב את החניכיים ויחבר לשתל מבנה, אשר ישמש כמשענת לכתר, גשר או תותבת שיורכבו בשלבי השיקום.

מחלות כרוניות וצחצוח לקוי יכולים להשפיע לרעה על הריפוי שלאחר ההשתלה ולפגוע בהצלחת הטיפול. גורמים אלו חשובים יותר מגיל בקביעת ההתאמה לטיפול. על מנת לבצע את ההשתלה, יש צורך, אם כן, בחניכיים בריאים, היגיינה אוראלית טובה ועצם בכמות ובאיכות מספקות.

ד"ר דוד סודאי הוא מומחה ויועץ לשיקום הפה ברשת מרפאות "כללית סמייל".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

שתלים דנטליים
שיקום הפה