טיפול שורש או סתימה?
מהו הטיפול המומלץ בעששת עמוקה? מתי נדרשת סתימה ובאילו מקרים טיפול שורש הוא בלתי נמנע? ההחלטה על סוג הטיפול מושפעת מן הצילום, הבדיקה וההיסטוריה של השן
עוד בנושא : ריח רע מהפה, עזרה ראשונה שיניים
אחד הנושאים היומיומיים שאנו, רופאי השיניים, מתחבטים בהם, הוא האם לבצע טיפול שורש או סתימה במקרה של גילוי עששת עמוקה.
עששת שהינה למעשה ריקבון השיניים, מאיימת להגיע אל מוך השן ואנו צריכים לקבל החלטה: האם לבצע טיפול שמרני, דהיינו סתימה, או לבצע טיפול שורש שלאחריו נצטרך לבצע טיפול שיקומי מורכב יותר, בדרך כלל מבנה וכתר.
שלושה כלים עיקריים עומדים לרשותנו: אנמנזה (תולדות המחלה), בדיקה קלינית ובדיקה רנטגנית. השילוב של שלושתם נותן בסופו של דבר את הכיוון לפתרון.
ההיסטוריה של השן יכולה ללמד אותנו לא מעט על הטיפול העתידי. מטופל שמגיע לעזרה ראשונה עם כאב ספונטאני חד, שהפריע לו לישון או העיר אותו משנתו. בנוסף הכאב לא ירד משמעותית עם משככי כאבים והינו חד צדדי, עלול להעיד על כאב ממקור מוך השן, שמצריך טיפול שורש. גם אירוע שקרה וחלף יכול להצביע על דלקת מוך חריפה ועל אף שהכאב חלף, ברוב המקרים ישנו צורך בטיפול שורש. לעיתים המטופל מתלונן על כאב שיניים המתגבר בשתייה חמה ונרגע עם שתייה קרה זוהי תלונה ייחודית לכאב ממקור מוך השן המדליק "נורה אדומה".
~~בדיקה~~הרופא בודק את השן החשודה, מתבונן עליה ומחפש את מוקד העששת. אם ניתן לראות חור הוא ניגש לבדיקה של מחדר (אותו מכשיר שפיצי מפורסם ששוכן אחר כבוד ליד המראה על מגש הבדיקה) הרופא מנסה לבדוק את מידת הרכות והדביקות של השן באמצעות המחדר. שן נגועה בעששת הופכת רכה ודביקה ורקמת שן חולה כזו צריך לסלק. שתי בדיקות נוספות צריכות להתבצע: בדיקת ניקוש ובדיקת חיות המוך.
בבדיקת ניקוש הרופא מקיש על השן בדרך כלל עם החלק האחורי של המראה. שן דלקתית, עשויה לגלות רגישות לניקוש, בעיקר אם החיידקים כבר עברו את מוך השן והגיעו לאזור קצה השורש (סב החוד). באמצעות הניקוש הרופא יכול לבדוק מספר שיניים חשודות בכדי למצוא את השן שקרוב לודאי היא המקור לצרות.
הבדיקה הנוספת היא בדיקת חיות המוך, החשובה ביותר לצורך האבחנה. בתוך מוך שן חי ותקין עוברים עצבים וכלי דם קטנים שתפקידם העיקרי הינו כאב שיניים, השן יכולה לחיות יפה מאוד גם בלעדיהם, כמו שקורה לאחר טיפול שורש.
מקובל ביותר לבצע בדיקת חיות באמצעות ספריי קרח המותז על ספוגית צמר גפן קטנה ומוצמד לשן קרוב לחניכיים. תגובה נורמאלית של שן צריכה להיות כאב חד שנמשך עד מספר שניות וחולף לגמרי. ישנן 2 תגובות לא נורמאליות, או כאב שלא חולף תוך מספר שניות, בדרך כלל מעיד על צורך בטיפול שורש, או שאין תגובה כלל, במקרה זה הרופא צריך לקחת מקדח ולהתחיל לקדוח בשן בלי הרדמה. לא לדאוג הרופא רק בודק האם באמת השן איבדה לגמרי את החיות שלה וגם אז יש צורך בטיפול שורש.
כלי העבודה העיקרי שלנו. הרופא מאבחן בצילום נשך עששת עמוקה שנמצאת בקרבה למוך השן. בדרך כלל התמונה בפה היא חמורה יותר מהתמונה הרנטגנית, כך שעששת שנראית בקרבת המוך יכולה להיות בפועל קרובה יותר. צילום של שורש השן החשודה יכול לספק לנו מדע לגבי סב החוד (האזור שסביב קצה השורש) בשן שעברה דלקת מוך אנחנו יכולים לראות שינויים בעצם סביב השן. החל מהרחבת המרווח בין השן לבין העצם וכלה בתהליך סב חודי (דלקת סביב חוד השורש) בו העצם הקרובה לפתח תעלת השורש נספגת דבר המצריך טיפול שורש על מנת לרפא את הנגע.
~~במקרה גבולי - עדיפות לסתימה~~המקרה הקליני הקלאסי בו מומלץ על ביצוע סתימה ולא על טיפול שורש הוא כאשר מגיעים לבדיקה שגרתית, ללא תלונות מיוחדות. לאחר בדיקת רופא וצילום נקבע כי ישנה שן עם עששת עמוקה ביותר. אם אין כרגע וגם לא הייתה באזור השן היסטוריה של כאבים עזים ספונטאניים, אם השן מגיבה באופן תקין לבדיקת קור ולבדיקת ניקוש ובמידה שבבדיקה רנטגנית איזור סב החוד תקין. במקרה זה, מומלץ על ביצוע סתימה. צריך לזכור שבמידה והסתימה תכשל, ניתן יהיה בהמשך לבצע טיפול שורש, כשהסיכון היחיד הוא אפשרות לכאבים לאחר ביצוע הסתימה. לעיתים במהלך ביצוע סתימה עמוקה נוצר צורך בטיפול שורש: הרופא מסלק בעדינות את העששת העמוקה, עד שנחשף מוך השן ובדרך כלל מתחיל דימום מתוך השן, במקרה זה אין ברירה אלא לבצע טיפול שורש.
מה שהיום אנו יודעים, כי הוכח מדעית שאין צורך לסלק לחלוטין את העששת העמוקה ביותר הקרובה למוך. ברור שניקוי אגרסיבי של העששת יגרום לפריצה למוך וטיפול שורש. אפשר לוותר על זה ורק לסלק עששת מסביב באזור הרחוק ממוך השן ולהשאיר עששת שאינה דביקה בקרבת המוך. אם נטפל בה באופן כימי על ידי חיטוי החלל ומצע מתאים המכיל פלואור ונחסום את מעבר אספקת המזון על ידי סתימה אטומה היטב, יש סיכוי סביר שהעששת שנותרה בפנים תדעך באופן טבעי.
קבלת החלטה קשורה גם לאופי של הרופא: שמרני מול רדיקלי, למוסד האקדמי בו למד וכן לצורת ההתייחסות שלו לגורמי סיכון נוספים אצל המטופל, כמו: רמת היגיינה אוראלית, רמת פעילות עששת בכל הפה, גיל המטופל ועוד. למרות שהתשובה היא לא חד משמעית, ככלל יש לאמץ את הגישה השמרנית המעדיפה סתימה על פני טיפול שורש במקרים הגבוליים האלה.
ד"ר יוסי שמרלינג הוא רופא שיניים עוסק בהשתלות,שיקום וטיפולים אסתטיים.
בואו לדבר על זה בפורום רפואת שיניים.