לשמור על החניכיים

1. דלקת חניכיים מופיעה גם אצל ילדים ומתבגרים, אולם הצורות ההרסניות שלה מופיעות בגיל צעיר רק במקרים נדירים וקשורות לנטייה גנטית. אצל מבוגרים, לעומת זאת, ככל שהגיל עולה כך גובר הסיכון לפתח מחלת חניכיים. מחקרים שנערכו בארצות הברית עולה כי ליותר ממחצית הבוגרים האמריקנים יש דלקת חניכיים, ו-30% מהם סובלים ממחלת חניכיים משמעותית. במחקר שנעשה בקרב האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 70), ב-86% התגלה מחלת חניכיים בדרגה בינונית לפחות, ויותר מרבע מהם איבדו את שיניהם בעקבות המחלה.

2. נשים מצויות בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת חניכיים, וזאת למרות שמחקרים מראים כי הן דואגות יותר מגברים לבריאות השיניים. הסיבה לכך היא ההורמונים הנשיים - ישנה השפעה ישירה של ההורמונים הנשיים על בריאות הפה, ובעיקר בריאות החניכיים. דלקות חניכיים מופיעות בקרב מתבגרות, אצל חלק מהנשים בהריון, ולעיתים אף כתופעת לוואי של גלולות למניעת הריון.

3. נשים בגיל המעבר חשופות עוד יותר למחלות חניכיים, בשל חוסר באסטרוגן. החוסר באסטרוגן מפחית את צפיפות העצם, ויכול להוביל לאיבוד מסת העצם בחניכיים. איבוד מסת העצם בעצמות המכתשיים (המחזיקות את השן במקום) עשוי להיות המנבא העיקרי לאובדן שיניים בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במהלך גיל המעבר, נשים מסוימות עשויות גם לפתח מצב נדיר הנקרא gingivostomatitis של גיל המעבר, שבו החניכיים יבשות, מבריקות, ונוטות לדמם בקלות. נשים בגיל המעבר יכולות גם לחוות טעמים ותחושות חריגות בפה (צריבה, מליחות, חריפות, וחמיצות).

4. בן זוג עם מחלת חניכיים חושף אתכם למחלה. חוקרים מצאו כי חיידקי P.gingivalis עשוים להיות מידבקים, בעיקר בחשיפה ממושכת. יחד עם זאת, אין צורך להפוך אנשים עם מחלות חניכיים למצורעים - אין סיכון להידבק כתוצאה מחשיפה קצרה, כמו אחרי נשיקה מהירה או בעת אכילה מכלים משותפים.

5. עישון הוא גורם סיכון מרכזי למחלות חניכיים. עישון יכול לגרום לאובדן עצם ונסיגת חניכיים גם בהעדר מחלה בחניכיים. מחקרים מראים כי עישון וניקוטין גורמים לדלקות כתוצאה מהפחתת החמצן ברקמת החניכיים. כתוצאה מכך, יש ייצור יתר של גורמים חיסוניים המכונים ציטוקינים (ובמיוחד מסוג הנקרא אינטרלויקינים), והעודף בציטוקינים פוגע בתאים וברקמות.


6. מחלות רקע מגבירות את הסיכון לחלות במחלת חניכיים. שתי המחלות הנפוצות ביותר הקשורות בהעלאת הסיכון למחלות חניכיים הן סוכרת (נעורים וסוג 2) ואוסטיאופורוזיס. בילדים עם סוכרת נעורים יש להתחיל עם חינוך להיגיינת הפה כבר בגיל צעיר מאוד. גם מחלות מין דוגמת הרפס ואיידס ומחלות אוטואימוניות כגון קרוהן וזאבת עשויות להעלות את הסיכון.

7. יש קשר בין מחלות חניכיים לבין מחלות דרכי הנשימה. בשנים האחרונות מצאו חוקרים כי יש קשר בין היגיינה אוראלית לקויה ורובד חיידקים בשיניים ובחניכיים לבין מחלות דרכי הנשימה ובייחוד דלקת ריאות. החיידקים המצויים בפה נשאפים לדרכי הנשימה ומחוללים שם מחלות.

8. שיני בינה הן אזור סכנה. שיניים בעלות מבנה חריג, כגון שיני בינה, עשויות להגביר את הסיכוי ללקות במחלת חניכיים. למעשה, מחלות חניכיים בקרב צעירים בשנות ה- 20 לחייהם יופיעו בסבירות גבוהה סביב שיני הבינה.

9. יש התמחות מיוחדת במחלות חניכיים. מומחה למחלות חניכיים הוא רופא שיניים שעבר התמחות של ארבע שנות לימוד נוספות בנושא מחלות חניכיים, מניעתן, הטיפול בהן וביצוע שתלים דנטליים. רופא כזה נקרא פירודנט.

10. יש טיפולים יעילים נגד דלקות חניכיים כרוניות. כיום יש טיפולים לדלקות חניכיים כרוניות, שמאפשרים למטופלים לשמור על השיניים. מדובר לרוב בשטיפות פה וג'לים לטיפול יום יומי כמו ליסטרין, ג'יגנג'יג'ל, תרודנט וקורסודיל ג'ל. יש גם טיפולים מתקדמים כמו פריוצ'יפ, שבב שגודלו כציפורן של תינוק, המוחדר ישירות לתוך ה"כיס" המודלק בחניכיים ומשחרר את חומר אנטי בקטריאלי באופן מושהה במשך 7-10 ימים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פריודונטיה, מחלות חניכיים ושתלים דנטלים
פורום רופאי שיניים - מומחים למחלות חניכיים