בלוטות רוק חסומות: אנדוסקופיה

בלוטות הרוק אחראיות על ייצור הרוק, הנוטל חלק חשוב בתהליך עיכול המזון, חיוני בשמירה על ריריות הפה והשיניים ובעל תפקיד נחוץ לצורך דיבור תקין ואכילה. בגופנו שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות: בלוטות הנמצאות מצדי האוזניים (הבלוטות הפרוטידיות), בלוטות הנמצאות מתחת ללסת (הבלוטות התת-לסתיות) ובלוטות מתחת ללשון (הבלוטות התת-לשוניות). לצד בלוטות עיקריות אלה, ישנן גם בלוטות רוק קטנות המפוזרות בחלל הפה.

דלקות בבלוטות הרוק הגדולות יכולות להיגרם בשל מספר גורמים, כאשר השכיח מבינהם הוא חסימה של צינור ההפרשה של הבלוטה. ד"ר הילה קליין, כירורגית פה ולסת, מסבירה: "בלוטות הרוק מפרישות רוק במגוון מצבים, כחלק מתהליך העיכול. במקרים מסוימים ישנה חסימה של צינוריות ההפרשה של הבלוטה. כאשר צינוריות ההפרשה של בלוטות הרוק חסומות, הרוק שנוצר בבלוטה מצטבר, מתפתחת נפיחות בפנים או מתחת ללסת, ובמידה והרוק אינו מתנקז תתפתח דלקת זיהומית כתוצאה מהחסימה.

מהם התסמינים לחסימת הבלוטה?

בעיה חסימתית דלקתית של בלוטות הרוק גורמת לתסמינים לא נעימים. ד"ר קליין: "התסמין העיקרי הוא נפיחות של בלוטת הרוק, בסמוך לזמן הארוחה. הנפיחות יכולה להיות מלווה בחום או בכאב וגם לחלוף מעצמה, תלוי בחומרת החסימה. לרוב, יהיו בתחילת תהליך החסימה מספר נפיחויות שתחלופנה מאליהן. בהמשך, עם החמרת החסימה, תתפתח נפיחות מרשימה, שלא תחלוף, וייתכן שתהיה מלווה בחום, אודם ובהפרשה מוגלתית מהבלוטה. במקרים חמורים, יידרש אשפוז, לצורך טיפול אנטיביוטי תומך בבית החולים.

מהם הגורמים האפשריים לחסימה של בלוטות הרוק? ד"ר קליין מפרטת: "בעיה חסימתית דלקתית בבלוטות הרוק עלולה להיגרם בשל נוכחות אבן, החוסמת את צינורות ההפרשה, ממש כמו בכליות או בדרכי המרה, אבן החוסמת את הצינור שמפריש את נוזל הרוק. חסימה עלולה להיגרם גם בעקבות היצרות של צינור ההפרשה. כמו כן, היצרויות עלולות להחמיר עקב דלקות חוזרות של בלוטות הרוק וירידה בהפרשת הרוקאצל במבוגרים. חסימה של בלוטות הרוק עשויה להתפתח גם על רקע של טיפול ביוד רדיואקטיבי לטיפול בממאירויות בבלוטת התריס בגלל הצטברות היוד בתאי הבלוטה. ישנם גם ילדים הסובלים מנפיחוית חוזרות של בלוטות הרוק עם תסמינים הדומים למחלת החזרת. הנפיחויות הללו עלולות להופיע ללא קשר לארוחות, מספר פעמים בשנה".

טיפול מתקדם, פחות תופעות לוואי

בעשורים האחרונים, עומדת לרשות הרפואה טכנולוגיה מתקדמת ויעילה במיוחד: האנדוסוקופיה. הטיפול בבעיה חסימתית דלקתית של בלוטות הרוק מתבצע בעזרת אנדוסקופיה של בלוטות הרוק: פרוצדורה אבחנתית וטיפולית, הכוללת זיהוי של החסימה ומיקומה, ובנוסף, סילוק מקור החסימה והחזרת הבלוטה לתפקודה התקין.

ד"ר קליין מסבירה את יתרונות הטיפול האנדוסקופי: "בעבר, לפני פיתוח האנדוסקופיה לבלוטות הרוק, הטיפול בבעיה חסימתית דלקתית, היה כרוך בכריתה של הבלוטה, בהליך ניתוחי מורכב והיה כרוך בתקופת החלמה ממושכת. האנדוסקופיה מחליפה לחלוטין את ההליך הלא פשוט הזה , אשר כלל הרדמה כללית, חתך צווארי נראה לעין, סיכון לפגיעה עצבית ואובדן של בלוטת הרוק. האנדוסקופ הוא סיב אופטי מזערי בקוטר שבין 0.9 ל-1.1 מ"מ . הסיב מחובר למצלמת וידאו ולצג המשדר את התמונה. סיב זה מוחדר דרך פתחי בלוטות הרוק. הכוונה היא לפתחים טבעיים, המצויים ברצפת הפה או בלחי, ללא צורך בחתך חיצוני. לצורך ההדמיה, הרופא המבצע את הבדיקה, שוטף את צינור הבלוטה בתמיסת סליין, ומקבל 'שידור ישיר' של הנעשה בבלוטות. תוך כדי הפעולה, הוא מאבחן בדיוק מהי הבעיה, מחליט מהו הטיפול הנחוץ ואף מבצע את הטיפול. כל זאת בפעולה אחת, לא ארוכה במיוחד, וכזו שאיננה כרוכה בהרדמה כללית, בסיכונים בפגיעה עצבית או בהליך החלמה ממושך".

הליך אנדוסקופיה של בלוטות הרוק מבוצע תחת הרדמה מקומית, או טשטוש ללא צורך באשפוז. הטיפול הניתן בזמן ההליך תלוי בממצא שזוהה ובמיקומו. כך, במידה ומדובר באבן חוסמת, הטיפול יכלול את הוצאת האבן החוסמת על ידי מכשור כגון "מלקחיים מזעריות" או "סל" (הלוכד את האבן).

כאשר הרושם הוא כי מדובר בהיצרות (ולא בחסימה), ישנה אפשרות להרחבת ההיצרות על ידי האנדוסקופ עצמו. ד"ר קליין: "למכשיר האנדוסקופ יש כיסויים בגדלים שונים. עצם הכנסת המכשיר והשטיפות בתמיסת הסליין מרחיבות את הצינור. אם ההרחבה האמורה, הנעשית אגב הכנסת האנדוסקופ, איננה מספיקה, נהוג לבצע הרחבה ממוקדת של ההיצרות, על ידי החדרת בלון. תהליך הרחבה זה מאד דומה לצינתור עורקים בלב".

לסיכום, דלקות בבלוטות הרוק נגרמות בשל חסימה בבלוטות או היצרותן, ובאות לידי ביטוי בנפיחות של הבלוטות המלווה לעיתים בכאב וחום. היום כבר אין צורך בניתוח מורכב וניתן לפתור את הבעיה בהליך אנדוסקופיה בו מזהים את הבעיה ומסלקים אותה בפעולה אחת, שאינה כרוכה בהרדמה והליך החלמה ממושך.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיית פה ולסת.