השתלת שיניים חוזרת

המושג "השתלת שיניים בפעם השנייה" עוסק, למעשה, במקרים שבהם השתלים שהושתלו בפה (בפעם הראשונה) - נכשלו. כלומר: מדובר בשתלים שהגוף דחה - ולא נקלטו בצורה טובה.

אורך החיים הממוצע של שתלי שיניים שנקלטו היטב עומד כיום על 10-15 שנים.

מה עלול לגרום לדחיית שתל?

דחיית שתל עלולה להתרחש כתוצאה ממספר סיבות. אחת הסיבות העיקריות הינה תכנון לקוי: כאשר לא נעשתה הכנה מוקדמת ראויה - כגון: השתלת עצם, תוספת רקמה רכה (רקמת חניכיים) ועוד. כאשר השתל ממוקם באופן בלתי מתוכנן ובלתי מדויק, מתקצר אורך החיים שלו.

מדוע כדאי להימנע מהשתלת שיניים בפעם השנייה?

כידוע, השתלת שיניים איננה עניין פשוט. מדובר במהלך מורכב למדי. השתלה בפעם השנייה נחשבת מורכבת אף יותר, יחסית להשתלה הראשונה. בדרך כלל, דחיית השתל מביאה להיווצרות דלקת או זיהום סביב השתל, מה שמוביל לאובדן תמיכה - עצם, רקמה רכה וכו'.

כתוצאה מכך, כאשר נרצה לבצע השתלה בפעם השנייה - נצטרך להכין את השטח באופן קפדני יותר. הכנה זו כוללת השתלת עצם, השתלת רקמה רכה (רקמת חניכיים), ניקוי המקום וכו'. כל אלה אף מאריכים את תקופת ההחלמה - והופכים אותה בדרך כלל לקשה יותר, כאשר מדובר בהשתלה שנייה.

חשוב להדגיש כי על מנת להבטיח את הצלחת ההשתלה השנייה, יש לאבחן ולדעת במדויק מהו הגורם לכישלון הראשון. אחרת, תיווצר כאן "טעות על גבי טעות": נקודת ההתחלה - ונקודת הסוף (כישלון) כמעט זהות, בכל השתלה מחדש.

מה עלול לגרום לכישלון - בשלבים השונים של חיי השתל?

ככלל, שתל עלול להיכשל במספר שלבים לאורך "חייו". השתל עלול להידחות באותו יום שבו הוחדר ללסת (לרוב, במקרה זה, מדובר בכישלון - נוכח תכנון לקוי). נקודת זמן נוספת, הנחשבת שכיחה, מוגדרת כישלון מוקדם - אחרי מספר שבועות (חודש או חודש וחצי). בסיטואציה כזו, מתחיל זיהום במקום ההשתלה - ואחריו נוצרת נפיחות משמעותית. דחייה כזו מתרחשת בדרך כלל כאשר אתר ההשתלה עצמו לא היה מוכן או לא נוקה טוב לפני ההשתלה.

נקודת זמן נוספת, שבה השתל נכשל, היא שלב החשיפה - השלב שבו מכין הרופא את השתל, להעמסת כתר או שן תותבת. מאחר שבשלב זה הדחייה עשויה להיות א-סימפטומטית (כלומר: ללא תסמינים) - ייתכן שהכישלון של השתל יתגלה רק ממש בשלב ההעמסה, ע"י הרופא - על כיסא הטיפולים.

ישנם גם כישלונות מאוחרים: השתלים מתפקדים בפה בצורה יפה - ורק לאחר מספר שנים מתחילה דלקת סביבם, המתקדמת לאיטה. במקרה שהדלקת תהיה סימפטומטית, היא תיראה ותורגש כמו מחלת חניכיים - מלווה בדימום קל ובחניכיים אדומות ונפוחות.

כישלון מאוחר עלול להתרחש אחרי שנה, שנתיים, חמש שנים ואף עשר שנים. זהו אחד המצבים השכיחים ביותר של כישלון שתלים.

האם יש מטופלים "מועדים לפורענות"?

בהחלט, יש מטופלים הנחשבים "מועדים לפורענות" - והסיכוי שיידרשו להשתלה בפעם שנייה גבוה יותר ממטופלים אחרים. ברשימה זו, נמצאים חולי סוכרת בלתי מאוזנת, חולים במחלות סיסטמיות אחרות ובמחלות מטבוליות, מעשנים ואנשים שלקו במחלת חניכיים לפני ההשתלה - ולא טופלו כראוי, עד להליך ההשתלה עצמו.

למעשה, מחלת חניכיים היא סיבה שכיחה נוספת לכישלון שתלים - ולכן חולה במחלת חניכיים שעובר השתלה, חייב לעבור טיפול וניטור תקופתי של השתל, על מנת להבטיח כי השתל לא יידחה וכי ההשתלה תושלם בהצלחה.

מה אפשר לעשות, כדי להקטין את הסיכון לדחיית השתל - לאחר שכבר הותקן בפה?

אכן, זוהי סוגיה מרכזית, שמטופלים רבים מתעניינים בה. התשובה לכך פשוטה למדי, אך דורשת שיתוף פעולה ונכונות מלאה מצד המטופל.

כדי להימנע מתהליך של השתלה בפעם השנייה, חייבים לתחזק אותם באופן קבוע. המטופל צריך להגיע, להיבדק ולעבור ניקויים שגרתיים - אחת לשלושה חודשים. באותה הזדמנות, ייעשה גם ניטור ומעקב לשתל, כדי לבדוק את חוזקו ואת מידת קליטתו בפה; ועל מנת לאתר מבעוד מועד התפתחות דלקת סביב השתל.

במקרה שהתפתחה דלקת, היא תתגלה ברוב המקרים כבר בשלב מוקדם (נוכח הטיפול והניטור הקבועים). כך, אפשר לשמור על השתל ולשמר אותו. עם זאת, במקרה שהדלקת כבר התפתחה - וגרמה לאובדן משמעותי של עצם - המצב הופך להיות מורכב יותר; והסיכוי להשתלה חוזרת -גדל משמעותית.

כמובן, נזכיר כאן שמפתח נוסף להצלחת ההשתלה - אולי המפתח המרכזי - הינו התכנון הקפדני, שעליו דובר בתחילת המאמר. ככל שהרופא יקפיד על תכנון נרחב ומדויק יותר - כך יקטנו הסיכויים לכישלון השתלים; ויקטן הצורך בהשתלה חוזרת.

מהו שיפוץ שתל?

שיפוץ שתל - משמעותו ניסיון "להציל" שתל, שהתפתחו סביבו דלקת או זיהום ולהימנע מהוצאתו. במהלך השיפוץ, השתל עובר תהליך של חיטוי וניקוי; ומבוצע הליך להשתלת עצם סביבו (כדי לחזק את השתל וסביבתו) או לחלופין, ניתוח לצמצום הכיסים סביב השתל.

כאשר הדלקת נמצאת בשלבי ההתפתחות הראשוניים שלה, הסיכוי להצלת השתל בדרך זו גבוה למדי - מה שיחסוך מהמטופל זמן לא מבוטל על כיסא הטיפולים.

העיקרון כאן הוא אותו עיקרון מנחה, בנוגע לטיפולים התקופתיים בשתלים קיימים: ככל שהשתל יטופל יותר וככל שהמטופל יקפיד יותר על שגרה קבועה של טיפולים לאורך זמן - כך יגדל הסיכוי שהשתל "יחזיק" ויהווה תחליף ראוי לשן שבמקומה הושתל.

לסיכום: השתלת שניים בפעם השנייה היא השתלה מורכבת יותר, שתגרור על פי רוב התאוששות ארוכה יותר. ישנם שני מפתחות מרכזיים להצלחת השתלת שיניים והימנעות מהשתלה בפעם השנייה. מפתח ראשון - בתחילת התהליך, על הרופא להקפיד על תכנון נכון ומדויק, שיאפשר קליטה קלה ככל האפשר של השתל בפה, ללא תקלות. מפתח שני - לאחר שההשתלה הסתיימה, נדרש המטופל למשמעת עצמית גבוהה ולנכונות מלאה לעבור טיפולים תקופתיים, אחת לשלושה חודשים, שיבטיחו את בריאות השתל - וימנעו התפתחות דלקות חריפות או זיהומים. בדרך זו, הסיכויים להצלחת ההשתלה - עולים משמעותית.

ד"ר בנימין רצקין הוא רופא שיניים מומחה לחניכיים.