עולם האשה

לשם צפייה באברים הפנימיים נעזרים בסיב אופטי המחובר למצלמה זעירה, המוחדר דרך מוליך מיוחד דרך חתך זעיר בבטן ומהלך הניתוח מוקרן על גבי מסך הטלוויזיה.

כאשר הסיב האופטי מוחדר דרך דופן הבטן, בד"כ דרך הטבור, מדובר בניתוח לפרוסקופי.
כאשר הסיב האופטי מוחדר דרך הנרתיק וצוואר הרחם לתוך הרחם הניתוח מדובר בניתוח היסטרוסקופי (היסטרו= רחם סקופיה=הסתכלות).

תודות לכירורגיה הזעיר-פולשנית, משך האשפוז, שיעור הכאבים לאחר ניתוח, ההחלמה והתוצאות הקוסמטיות שופרו באופן משמעותי. עקב כך קיימת דרישה הולכת וגוברת הן מצד המנתחים והן מצד המטופלות ליתר שימוש בשיטות ובאמצעים אלו. ניתוחים, שעד לא מכבר דרשו אשפוז ממושך ותקופת החלמה ארוכה, ניתנים לביצוע במסגרת אשפוז יום ואפילו ניתוחים מורכבים כגון כריתת רחם ניתנים לביצוע בלפרוסקופייה ודורשים אשפוז של 24 שעות בלבד.

כיום הגישה הלפרוסקופית הינה הגישה העדיפה לטיפול בציסטות שחלתיות, בטיפול בהריון חוץ-רחמי, בשיזור טפולתי, בכריתת חצוצרות או שחלות ובהפרדת הידבקויות תוך-אגניות. גם נשים אשר זקוקות להסרת שרירנים או כריתת רחם יכולות כיום ליהנות מכל היתרונות הכל כך משמעותיים הנלווים לניתוח הלפרוסקופי.

אין ספק ששיעור הנשים שתעבורנה פתיחת בטן לשם טיפול בבעיה הקשורה לשחלות או הרחם או אף לשלפוחית השתן (כגון בריחת שתן במאמץ) ילך ויקטן עקב ההחלמה המהירה המאפיינת את הניתוחים הלפרוסקופיים.

בזכות התפתחות האנדוסקופייה ניתן היום להציע לנשים עם רחם שרירני הסובלות מדימום עז, אלטרנטיבה פשוטה יותר מכריתת רחם: כריתת השרירן בלבד או צריבת רירית הרחם באמצעים שונים בגישה היסטרוסקופית.

במקביל להתפתחות האנדוסקופייה כאמצעי ניתוחי חדשני פותחו אמצעיים נוספים ובחלקם עדיין ניסיוניים אשר מטרתם שימור הרחם ומניעת כריתתו גם במצבים אשר עד לא מכבר היוו התוויה מקובלת לכריתת רחם כגון צינתור עורקי הרחם וחסימתן וע"י כך הקטנת השרירנים והעלמות הסימפטומים ע"י שימוש במחט חשמלית או סיבי לייזר או על ידי גלי אולטראסאונד בעוצמה גבוהה.

האנדוסקופיה הכירורגית הינה תחום דינמי ומתפתח המשתכלל תמידית, הן בתחום האמצעים העומדים לרשות המנתח, והן בפיתוח טכניקות כירורגיות חדשות המקצרות את זמן הניתוח ומפחיתות את שיעור הסיבוכים.

בנוסף, רשימת ההתוויות לניתוחים גינקולוגיים הניתנים לביצוע בגישה אנדוסקופית הלכה וגדלה במרוצת השנים האחרונות וכוללת היום גם ניתוחי כריתת רחם וגם ניתוחים לתיקון רצפת האגן ומהפכה זו נמשכת.

נוכח התפתחות מהירה זו בתחום האנדוסקופיה, ולאור הדרישה ההולכת וגדלה, הוקם לפני מספר שנים מרכז הדרכה ארצי במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר אשר מכשיר את ציבור המנתחים והאחיות בצורה יסודית ומעמיקה ע"י לימוד תיאורטי ומעשי, ומשלב הדרכה וצפייה בניתוחים חיים בהשתתפות בכירי המנתחים בארץ ובחו"ל יחד עם תרגול מעשי, בעזרת עזרי אמון מתקדמים.

תודות להתפתחות אמצעיים אלו, ניתן לצפות לירידה בשיעור הנשים הנזקקות לפתיחת בטן לשם כריתת שרירנים או רחם ולירידה בשיעור הנשים הנזקקות לכריתת רחם.

תשובה: כ-10% מכלל הזוגות בגיל הפריון סובלים מאי-פריון. ישנם גורמים רבים הקשורים לאי-פריון ורק במיעוט המקרים הדבר קשור לנוכחות שרירנים ברחם. עם זאת שרירנים הבולטים לחלל הרחם בנוכחות דימום מוגבר יכולים להוות גורם לאי-פיריון ואותם ניתן להסיר בגישה היסטרוסקופית. לא ברור עדיין האם השרירנים המצויים בעומק דופן הרחם גורמים לאי פריון. אך גם שרירנים אלו ניתנים להסרה ללא פתיחת בטן.

תשובה: ניתוחים לפרוסקופיים ככלל פשוטים יותר למטופלת וקשים יותר למנתח. מדובר בגישה ניתוחית שונה הדורשת לימוד מעמיק ויסודי, ניסיון רב ומעבר הדרגתי מביצוע ניתוחים פשוטים למורכבים יותר. הקפדה על כללים אלו הינה הכרחית לשם מניעת והקטנת שיעור הסיבוכים. במרכזים אשר מהווים מרכזי-על לניתוחים אנדוסקופיים שיעור הסיבוכים דומה ואף קטן משיעור הסיבוכים הנלווים לפתיחת בטן.

תשובה: ההחלטה באם לטפל באופן כירורגי או אחר ומה יבוצע במהלך הניתוח מבוססת על תלונות המטופלת, גילה, תוכניות הילודה של האישה וכן תלוי גם במספר השרירנים, מיקומם וגודלם. לפיכך יש להתאים את הטיפול באופן אישי לצרכיי המטופלת. אין ספק שישנה חשיבות יתרה בביצוע המינימום הנדרש לשם הקטנת הדימום ולהימנע מכריתת רחם. במידה ואין מנוס בביצוע פעולה ניתוחית, יש להיוועץ עם הרופא המטפל בדבר האפשרות להימנע מפתיחת בטן וע"י כך להנות מכלל היתרונות הנלווים לגישה חדשנית זו.