בעיות מיניות במנופאוזה: יש חלופה
בטיפול הורמונאלי חלופי ניתנים לאישה הורמונים חלופיים לאלו שיוצרו בעבר על ידי השחלות. יש להתאים את אופן הטיפול לכל אישה באופן פרטני
גיל המעבר אצל נשים מתחיל עם הירידה בהפרשת הורמוני המין העיקריים, האסטרוגן והפרוגסטרון, מהשחלות. הירידה בהפרשה ההורמונאלית מתחילה בראשית העשור החמישי לחיים ונמשכת עד להפסקת המחזור החודשי המתרחשת בממוצע בעשור החמישי.
לתקופה זו בחיי האישה יש השלכות רבות ומגוונות הן בהיבט הגופני והן בהיבט הנפשי.
במאמר זה נתייחס להשפעה של ירידת רמת הורמונים אלו על המיניות.
הגורמים העיקריים הפוגעים במיניות בגיל המעבר הם הפרעות שינה, עייפות, ירידה בחשק המיני, שינוי בדימוי הגוף בשל עלייה במשקל, דלדול רקמת הנרתיק, הופעת יובש נרתיקי ועקב כך כאבים ביחסים, קושי להגיע לרמת עוררות מינית וירידה בעוצמת האורגזמה.
הפרעות שינה ועייפות: אחד התסמינים הקלאסיים של גיל המעבר הוא הפרעות שינה. הפרעות אלה יכולות להיות להקשות על היכולת להירדם, לגרום ליקיצות מרובות בלילה או לזמן שינה מקוצר. כאשר השינה מופרעת, כל היום שבא לאחריה קשה יותר ומצריך השקעה של אנרגיה רבה לביצוע המטלות היומיומיות. לאחר יום מפרך שכזה, הרצון להשקיע ביחסי מין ובאינטימיות יורד, והמין נתפס כעוד מטלה לא הכרחית אשר ניתן לדחותה "עד שלא אהיה עייפה".
ירידה בחשק המיני: ללא כל קשר להפרעות האחרות, נשים רבות חוות ירידה ביצר המין. הירידה תלויה בגורמים רבים ואחד החשובים שבהם הוא הירידה בפרשת ההורמונים על ידי השחלות.
עלייה במשקל הגוף ושינוי בדימויו: גיל המעבר מתאפיין בעלייה במשקל גם כאשר שומרים על מאזן קלורי קבוע. עלייה זו מתרחשת בעיקר באזור הבטן אצל חלק מהנשים, והיא גורמת לחלק מהן לירידה בביטחון ובדימוי העצמי. נשים על פי רוב רגישות יותר למצב גופן, וכאשר הן אינן מרוצות ממה שנגלה להן במראה הן נוטות להימנע מחשיפת הגוף וכך נפגעת האפשרות לאינטימיות ויחסי מין.
קושי להגיע לרמת עוררות מינית וירידה בעוצמת האורגזמה: פגיעה בכלי דם ודלדול רקמת הדגדגן יכולים לפגוע ביכולת להגיע לעוררות מינית, אורגזמה וסיפוק מיני בזמן היחסים. כאשר לא נהנים מעצם יחסי המין יש נטייה לוותר עליהם מלכתחילה.
יובש נרתיקי: אחד המאפיינים הנפוצים של גיל המעבר אצל נשים הוא דלדול רקמת הנרתיק והופעת יובש בנרתיק. נשים רבות בגיל המעבר נמנעות מקיום יחסי מין עקב אי-נוחות או כאבים בעת קיום יחסי מין, הנגרמים מבעיה פיזית של יובש בנרתיק. רירית הנרתיק רגישה להורמון אסטרוגן ותלויה בו. כאשר נוצר חסר בהורמון, הרירית נהפכת לדקה, פחות גמישה ופחות רטובה. בשל כך יחסי המין יכולים להיות כרוכים באי נעימות עד כאב ובמקרים מסוימים לא ניתן לקיים יחסים כלל. לעיתים לאחר קיום יחסים תחוש האישה בכאב צריבה ותסבול מדלקת או זיהום בנרתיק עצמו. לעיתים נשים מתביישות לדבר על בעיית יובש נרתיקי מטעמי דת או נורמות חברתיות, ואינן מעלות בעיה זו אצל רופא הנשים שלהן.
טיפול: תוחלת החיים של נשים בישראל היא מעל 80 שנה, כך שתסמיני גיל המעבר המתחילים בסביבות גיל 50 עלולים להימשך זמן רב ולפגוע קשות באיכות החיים בכלל ובאיכות חיי המין בפרט.
החסר ההורמונאלי נובע מהפסקת ייצור הורמוני המין על ידי השחלות. ניתן לטפל באופן יעיל כמעט בכל התסמינים של גיל המעבר על ידי השלמת ההורמונים החסרים. להשלמת הטיפול קוראים טיפול הורמונאלי חלופי, שבו ניתנים הורמונים חלופיים לאלו שיוצרו בעבר על ידי השחלות. השלמת ההורמונים החסרים יכולה להתבצע בכמה דרכים. יש להתאים את אופן והיקף הטיפול לכל אישה באופן פרטני. למשל, אישה שסובלת רק מיובש נרתיקי ואינה מעוניינת בטיפול המשפיע על כלל הגוף יכולה להשתמש בטיפול מקומי לנרתיק אשר יחזיר לנרתיק את גמישותו ועמידותו ולאישה את היכולת לקיים יחסי מין מלאים בנועם וללא כאבים. לעומתה, אישה החווה הפרעות בשינה, ירידה בחשק המיני ויובש נרתיקי תטופל בהשלמה הורמונאלית סיסטמית.
ד"ר יואב פלד, מומחה בגניקולוגיה וטיפול בגיל המעבר, רופא בכיר במחלקת נשים במרכז הרפואי רבין.
בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי.
