תחליפי חלב אם והמאבק לשימור ההנקה

לפרק הראשון: זרמים ותרבויות בהנקה במהלך ההיסטוריה - לחצו כאן

תחליפים לחלב אם והאכלה ידנית של תינוקות אינם המצאה מודרנית. המהפכה החקלאית, שהתרחשה לפני כ-10,000 שנים, הכניסה לביתם של בני האדם את חיות החווה, אותן חלבו ואיתן חרשו שדות והפיקו מיני דגנים. כלי חרס להאכלה ידנית של תינוקות נמצאו בקברים במערב אירופה החל ב-1500-2000 לפני הספירה, ובצפון אפריקה החל ב-400 לפני הספירה. על פי מבנם, הם שימשו יותר להאכלה של מזון רך ולא להשקיה. מזונות המקובלים ברחבי העולם להזנת תינוקות הם דייסות המבוססות על דגנים, בדרך כלל מעוכים או טחונים ומבושלים בנוזל כגון מים, חלב או מרק בשרי. לעתים מוספים לדייסה חמאה או ביצים.

בפרק הקודם של סדרת כתבות זו, הוזכר המנהג העתיק של זריקת הקולוסטרום והזנת תינוקות לאחר הלידה במשקאות שונים. אחד הסיפורים הראשונים על הזנת תינוקות בחלב ממקור שאינו אנושי, הוא המיתוס על האחים שייסדו את רומא, רמוס ורומולוס, אשר גודלו על ידי זאבה וניזונו מחלבה. הזנת תינוקות בחלב ממקור חייתי החל מהלידה היה נפוץ בעיקר בארצות צפון אירופה, כגון שוויץ, פינלנד ואיסלנד, בהן ענף יצור מוצרי החלב היה מבוסס ואקלימן הקר והיבש איפשר שימור החלב בתנאים טובים יחסית. עידודן של אמהות שלא להניק החל עוד במאה ה-15 בשוויץ ופינלנד, ואולי אף קודם לכן, וזאת למרות שיעורי התמותה העצומים של תינוקות שהואכלו ידנית. במאות ה-16 וה-17 נשים באיסלנד ילדו תינוקות רבים מאוד, לעתים אף 30 ילודים, כדי לפצות על אחוזי התמותה. במאות ה-17 וה-18, בתי חולים לתינוקות באירופה ובארה"ב האכילו בשעת הצורך תינוקות באופן ידני, עם תוצאות הרות אסון של כמעט 100% תמותה.

באמצע המאה ה-19, חלה התקדמות טכנולוגית ומדעית משמעותית בתהליך יצור החלב לתינוקות, דבר אשר אפשר השרדות טובה יותר של התינוקות שהואכלו ידנית. כימאים נכנסו לשוק החדש והפורח של תחליפי חלב מלאכותיים ופתחו תערובות שונות לשיווק. המוצר היה מורכב בדרך כלל מחלב פרה מיובש ודחוס בשילוב עם קמח וסוכר ונועד לדילול במים או חלב. המצאת הבקבוק ופטמת הגומי איפשרה סניטציה טובה והאכלה בטוחה יותר של התינוק. זו היתה התקופה הויקטוריאנית ונשים חונכו להצניע את גופן ולא להניק בפומבי. חלב אם נחשב אז לאחת מהפרשות הגוף המלוכלכות והמדבקות, אמונה שמושרשת עד היום בחלק מהתרבויות המערביות.

בסוף המאה ה-19, הבחין הרופא תומס רוטץ' כי מרכיבי חלב האם משתנים תדיר בהתאם לצרכי התינוק. הוא פיתח נוסחא המתאימה את מרכיבי חלב הפרה (שומן, סוכר וחלבון) לשלבי התפתחות התינוק. השינויים במרכיבי הפרומולה בוצעו אך ורק על ידי רופאים והנוסחא היתה כה מסובכת עד כי נדרשו התאמות לתינוק כמעט מדי שבוע. תהליך זה התאים גם להלך הרוח של תחילת המאה ה-20, אשר ביטא אמונה בלתי מסוייגת במדע ונסיון לשלוט באופן רפואי בתהליכי חיים טבעיים. עד שנות ה-20', קהל היעד של מסעות הפרסום לתחליפי החלב היה אמהות. לאחר מכן, חלק מתחליפי החלב הפכו להיות מוצרים הנמכרים במרשם רופא. בשנת 1932, נדרשו כבר כל חברות הפורמולה על ידי איגוד הרופאים האמריקני לפרסם את מוצריהן לרופאים בלבד, דבר שיצר קשר מסחרי הדוק בעל הטבות כלכליות לשני הצדדים. רק בשנת 1988, שברה חברת נסטלה את הסכמי הפרסום בין החברות לרופאים ופרסמה ישירות להורים.

במהלך שנות החמישים, בהם ההנקה היתה בשפלה, נוסדו קבוצות תמיכה פרטיות לנשים מניקות, פורסמו מחקרים רבים וספרי הורות שתמכו בהנקה. בסופו של דבר נוצרו גופי תמיכה מרכזיים במספר יבשות, ביניהם ליגת לה-לצ'ה שהוקמה בארה"ב ב-1956. שיעורי ההנקה החלו לטפס וזאת עד לאמצע שנות ה-80', בהם השיעורים החלו לרדת בשל העדר אנשי מקצוע בתחום ההנקה. הסמכת יועצות הנקה מקצועיות החלה לקראת סוף אותו עשור ואפשרה קביעת תכנית הכשרה סטנדרטית וקריטריונים בינלאומיים לעבודה בתחום. מקצוע זה עדיין אינו מוכר על ידי משרד הבריאות הישראלי, דבר המשאיר את התחום פרוץ וללא פיקוח מוסדר.

במדינות העולם השלישי המצב היה סבוך יותר: בתקופת הקולוניאליזם, האליטות הכובשות הביאו עימן פורמולות להזנת תינוקותיהן, תוך כדי הצגת דרך הזנה זו כמודרנית ומערבית. הרופאים המערביים המליצו על מתן פורמולה לתינוקות המקומיים, מתוך מחשבה כי מה שטוב למערביים רק יקדם את אנשי העולם השלישי. היולדות המקומיות קיבלו עם שחרורן מבתי החולים שהוקמו דוגמיות של פורמולה להזנת הילודים, דבר אשר התגלה כגורם עיקרי להפחתת חלבן והפסקת ההנקה. בנוסף לזה שהמקומיים לא יכלו להרשות לעצמם להמשיך לקנות את הפורמולה למשך כל תקופת הינקות ולכן דיללו אותה לריכוזים נמוכים מדי, גם מי השתיה המזוהמים ותנאי הסניטציה הלקויים גרמו למחלות ולמוות. הירידה המשמעותית ביותר באחוזי ההנקה במדינות אלו חלה לאחר מלחמת העולם השניה. עד שנת 1977, פעלו וייצרו בארבע מדינות עולם שלישי (אתיופיה, ניגריה, הודו והפיליפינים) 42 חברות בינלאומיות ליצור תרכובות מזון לתינוקות. על פי ארגון הבריאות העולמי, מליוני תינוקות מתו כל שנה מהסיבות שלעיל באותן שנים. כיום, ארגון הבריאות העולמי ויוניצף מפרסמים כי בין מליון לשני תינוקות מתים בשנה ברחבי העולם כתוצאה משימוש בפורמולה. חברות הפורמולה טוענות מנגד כי רוב התינוקות האלו חיים במדינות עולם שלישי ואין כל דרך לדעת אם התחלואה הרבה לא היא זו שהביאה למות התינוקות.

ב-1977, כאשר נודעו מימדי האסון לעולם המערבי, הוכרז חרם עולמי על יצרנית הפורמולה שפעולותיה נחשבו הכי לא אתיות ואגרסיביות - נסטלה. בעקבות המשבר החמור, התכנסו ראשי ארגון הבריאות העולמי והחליטו על יצירת קוד בינלאומי לשיווק תחליפי חלב אם. הקוד הועבר בהצבעה ב-1981 ועיקרי דבריו הם כי אסור לחברות הפורמולה לפרסם את מוצריהן לציבור הרחב, אסור להן לחלק דוגמיות בחינם לאמהות או אנשי מקצוע בתחום הרפואה או לקדם את עצמן במוסדות בריאות, וכן ניתנו הוראות מדוייקות לגבי מראה אריזות המוצרים והכיתוב עליהן. ארה"ב היתה המדינה היחידה שהצביעה נגד הקוד, ושינתה את הצבעתה רק ב-1994.

ב-1990, פרסמו ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF את הצהרת אינוצ'נטי אשר קבעה ארבעה יעדים לקידום ההנקה ברחבי העולם. אחד מארבעת היעדים הושג ב-1992 עם ההוצאה לפועל של יוזמת "בית החולים הידידותי לתינוק" - BFHI The Baby-Friendly hospital Initiative. היוזמה כוללת עשרה קריטריונים בהם צריך לעמוד בית חולים על מנת להקרא "ידידותי לתינוק", כאשר הוא עומד למבחן בפני ועדת ביקורת חיצונית. בתמצית, על פי עשרת הקריטריונים, על בתי החולים להציג תכנית מסודרת לקידום ההנקה, ללמד את הצוות כיצד לעזור ליולדות ולספק ליולדות מידע וסיוע מקצועי שיאפשרו להן להניק על פי דרישה, לא לתת לתינוקות כל מזון או משקה מלבד הנקה, אלא אם יש הוראה רפואית לעשות כך, וכן גם לא מוצצים או פטמות מלאכותיות ולאפשר ביות מלא לכל האמהות והתינוקות. עד שנת 1998, 12,931 בתי חולים ברחבי העולם קיבלו את הסטטוס של בית חולים ידידותי לתינוק. ביולי 2003 עבר בישראל חוק מנהל הרפואה של משרד הבריאות המחייב את כל בתי החולים בארץ לנהוג לפי עשרת הקריטריונים. כיום, אין בישראל בית חולים שעומד בתנאים ושזכה בתואר הנכסף.

למרות שקיימים מחקרים עוד מ-1905 המראים כי תינוקות יונקים בריאים יותר מתינוקות המוזנים מלאכותית, רופאים רבים התעלמו מהם וטענו לאורך שנים כי הזנת תינוקות בתרכובות המבוססות על חלב פרה, בשילוב תנאי הגיינה טובים, טובה לא פחות מהנקה ואף חוסכת במאמץ. רופאים רבים טוענים כך עד היום, למרות שהמחקר חוזר ומראה כי לתינוקות יונקים יכולת קוגנטיבית טובה יותר, מערכת חיסונית חזקה ובוגרת יותר וסיכויים פחותים לחלות במחלות מעיים, דלקות בדרכי השתן, דלקות אוזניים ומחלות של דרכי הנשימה העליונות וכי הם תינוקות אלרגיים פחות. גם לאמהות מניקות יש הטבות בריאותיות: סיכוייהן לחלות בסרטן השד, סרטן השחלות ואוסטאופורוזיס - פחותים, וזאת בנוסף לסיועה של ההנקה בכיווץ הרחם והחזרתו לגודלו המקורי.

כיום ידוע כי חלב אם מכיל תאים שלמים, אנזימים וחלבונים, מרכיבים חיים של המערכת החיסונית והורמונים המסייעים בגדילה והתפתחות של מערכות התינוק. לא ניתן להוסיף מרכיבים פעילים אלו לאבקת חלב, וזאת בנוסף לעובדה שפורמולות מורכבות ממקור חלבי או צמחי אשר הינו זר ליונק ועלול לגרום להתפתחות תגובה אלרגית. אופן ההאכלה בבקבוק גם הוא מוכח מחקרית כאחד מהגורמים המובילים להווצרות מחלות בדרכי הנשימה העליונות.

הרכבו המדוייק של חלב האם טרם ידוע כולו, ולמרות זאת חברות הפורמולה מנסות להעתיקו כמיטב יכולתן לתוצרתן, דבר המוביל להבדלים משמעותיים בתוכן ובכמות המרכיבים בין התרכובות של חברות שונות. הכלים הפרסומיים בהן נעזרות החברות נעות בין החדרת חוסר בטחון ופחד מאבדן שליטה בתהליך ההנקה ("למה סימילאק? בגלל המדע!") לבין שימוש בבורותו של הציבור ונסיון לשכנע כי התוספות החדשות לאותו תחליף הופכות אותו לקרוב בערכו לחלב אם (מטרנה עם "יסודות M" - "הכי קרוב לאמא").

הראשויות הממשלתיות מחייבות את חברות הפורמולה לייצר על פי רשימה קצרה, שנוסחה ב-1980, של מרכיבים חיוניים לתינוק וריכוזיהם המינימליים. אין מניעה מהיצרניות להגדיל את הריכוזים, תוך כדי יצירת ריכוזים לא פיזיולוגיים, ולהכניס רכיבים נסיוניים נוספים, כדוגמת חיידקים פרוביוטיים וחומצות שומן. במדינות רבות החברות נדרשות לפקח בעצמן על טיב המוצר והתאמתו למאכל תינוקות, בעוד משרדי הבריאות מקיימים בדיקות מדגמיות לעתים רחוקות, כמו בישראל, או כלל לא. בין שנת 1982 לשנת 2003 התקיימו בארה"ב 52 החזרות רשמיות ממדפי החנויות של סוגים שונים של פורמולה לתינוקות, 13 מתוכן בשל סיבות שה-FDA (US Food and Drug Administration, גוף במשרד הבריאות האמריקני) הגדיר כעלולות לגרום להשלכות בריאותיות חמורות ואף מוות. גם בישראל התקיימו מספר החזרות ואיסורי מכירה של פורמולות על ידי משרד הבריאות, האחרונה בהן בנובמבר 2003 בפרשת רמדיה, בה נמכרה פורמולה צמחית אשר חסרה ויטמין B1. האיסור למכור את הפורמולה הוצא לפועל על ידי משרד הבריאות רק לאחר שעשרות תינוקות חלו במחלה הנקראת ברי-ברי, אשר נגרמת כתוצאה מחסר תזונתי בויטמין ועלולה להוביל לפגיעות נוירולוגיות ולבביות ואף למוות. שני תינוקות נפטרו כתוצאה מצריכה בלעדית של התרכובת הצמחית של רמדיה.

משנות ה-80' ועד היום, בעקבות קמפיינים לקידום ההנקה, יצירת בתי חולים התומכים בהנקה והכשרת יועצות הנקה מקצועיות, ישנה עליה איטית באחוזי הנשים הבוחרות בהנקה ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית (ללא תוספות מזון או שתיה) עד גיל שישה חודשים והנקה בתוספת מזון מוצק ושתיה עד גיל שנתיים לפחות. גם משרד הבריאות הישראלי שינה את מדיניותו לאחרונה, בעקבות פרשת רמדיה, ונותן את אותן הנחיות.

נתוני ארגון הבריאות העולמי, הכוללים 65% מכלל התינוקות בעולם, גורסים כי 35% מכלל התינוקות יונקים באופן בלעדי עד גיל ארבעה חודשים. אחוזים אלו גדלים באיטיות. בארצות אירופה המערבית, אחוזי ההנקה נמוכים מאוד ועולים באיטיות, מלבד בשוודיה אשר הינה בעלת אחוזי הנקה גבוהים במיוחד. באפריקה ישנה עליה באחוזי ההנקה הבלעדית בעקבות קמפיינים מוצלחים. במרכז ודרום אמריקה יש ירידה קלה באחוזי ההנקה הבלעדית, אך ישנם אחוזי הנקה גבוהים מאוד ככלל.

בישראל, הוגש באוגוסט 2003 מסמך לועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ובו נתונים שריכז המרכז הלאומי למניעת מחלות של משרד הבריאות: 85% מכלל האמהות בישראל היניקו את תינוקן. 35% מהמניקות היהודיות הניקו את תינוקן באופן בלעדי עד גיל ארבעה חודשים לפחות, וכך גם 21% מכלל המניקות הערביות. בגיל שנה, 1% מהתינוקות ינק באופן בלעדי, בעוד 35% מהתינוקות הערביים ינקו באופן חלקי, לעומת 15% בלבד מהתינוקות היהודים.

הכותבת הינה מדריכת הנקה באזור ירושלים, ליצירת קשר ומידע נוסף: 054.7597554

בואו לדבר על כך בפורום הנקה