כריתת שחלות - מניעה וטיפול

* כריתת שחלה או שחלות במהלך המלצה על כריתת רחם
אם אעבור כריתת רחם האם להוציא את השחלות?

* כריתת שחלה או שחלות טיפולית עקב ממצא שחלתי

* בעת בירור ממצא שחלתי בנשים מעל גיל 45

* במקרים של המלצה כטיפול באנדומטריוזיס

* כטיפול באבצס אגני (TOA)

* בעת שיזור שחלתי עם פגיעה בלתי הפיכה באספקת הדם

* בעת התוויה לכריתת שחלה או שחלות עקב ממאירות

* בעת המלצה על כריתת שחלות מניעתית.

הגישה המועדפת לכריתת שחלות על רקע שפיר היא הגישה הלפרוסקופית. גישה זו מאפשרת סקירה מדוקדקת של האגן, כריתת השחלה או השחלות בעזרת צריבת אספקת הדם לשחלה וחיתוכה במספריים, הכנסת השחלות לשקית והוצאתן מחוץ לבטן.

כריתת שחלות היא כמובן בלתי הפיכה, והתחושות סביב כריתתן עשויות להיות קשות ומבהילות, אך לעיתים כריתת שחלה יכולה להציל חיים (כפי שנראה בהמשך).

יתרונותיה המובהקים של הלפרוסקופיה קשורים בעיקר למשך האשפוז הקצר ההחלמה המהירה, הצורך המופחת במשככי כאבים וכמובן התוצאות הקוסמטיות המשופרות. כיום מרבית הניתוחים הלפרוסקופיים מבוצעים במסגרת אשפוז יום, ואין צורך באשפוז מעבר ליממה גם לאחר כריתת רחם לפרוסקופית או כריתת שרירן.

כריתת שחלות מניעתית הינו נושא שנוי מחלוקת הנמצא כעת במרכז המחקר הקליני.
כריתת השחלות המניעתית השכיחה ביותר הן אותן נשים מעל גיל 45 העוברות כריתת רחם עקב סיבות שפירות ומחליטות להסיר את השחלות במהלך הניתוח. נשים אלו אינן בסיכון יתר לפתח סרטן שחלות אך עקב גילן והחשש שמא תפתחנה בעתיד מחלה זו מחליטות על כריתה מניעתית.

ישנן מספר קבוצות נשים אשר נושא עשוי לעניין:

נשים שחלו בסרטן שד
נשים הנמצאות בסיכון לפתח סרטן שד
נשים הנמצאות בסיכון לפתח סרטן שחלות

מבוא:
-----------

סרטן השד הינה מחלה ממארת שכיחה ביותר וכידוע אחת מתשע נשים עלולה לפתח מחלה זו. למחלה זו גורמי סיכון שונים אך ידוע כי מרבית מקרי סרטן השד (כ- 85%) אינם תורשתיים.

מי נמצאת בסיכון להעברה תורשתית?
נשים עם סיפור משפחתי המתאפיין בריבוי מקרי סרטן שד באותה משפחה,
אבחון המחלה בגיל צעיר (מתחת לגיל 50),
הופעת סרטן שד וסרטן שחלה באותה משפחה
נשאיות של מוטציות בגנים ספציפיים מעלות באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד.

מהי נשאות גנטית?
לכל גן בגוף יש 2 עותקים. כאשר אדם הוא נשא של מוטציה בגן, יש לו פגם בעותק אחד (מתוך שניים) של הגן. במידה ובמהלך החיים מתפתחת מוטציה בעותק השני של הגן, דבר שיכול לנבוע גם מגורמים סביבתיים, יהפוך התא לממאיר. עם זאת, לא תמיד מתפתחת מוטציה בעותק הנוסף של הגן, ולכן לא כל נשאית תפתח סרטן.

מתוך הגנים המוכרים כיום, הגורם השכיח ביותר לסרטן שד תורשתי הוא מוטציות בשני גנים הנקראים BRCA1 ו-BRCA2 מוטציות אחרות נדירות הרבה יותר.

הסיכון בקרב נשאיות מוערך בכ- 50%-80% להתפתחות סרטן השד עד לגיל 70, זאת לעומת כ-12% סיכון להתפתחות המחלה באוכלוסייה הכללית.
הסיכון לסרטן השחלה בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2 אינו ידוע במדויק, אך מדובר בטווח סיכון של 30%-50% לחלות בסרטן שחלה עד גיל 70, זאת לעומת סיכון של כ- 1.5% לסרטן השחלה באוכלוסייה הכללית.
למרות זאת, רק ב 30%-50% מהמשפחות שבהן נראה שמדובר ב- סרטן שד תורשתי, יש מוטציות ב- BRCA1 או BRCA2 ולכן קרוב לוודאי שישנם גנים נוספים הגורמים לסרטן שד תורשתי ושטרם זוהו.

מהו המעקב המוצע לנשים נשאיות למוטציות אלו?
מעקב:
-------------
המעקב המוצע לנשאיות דומה למעקב שמוצע באופן רגיל לנשים רק מעל גיל 50. לנשאיות מומלץ להתחיל מעקב בגיל צעיר בהרבה, הכולל : הכרת השדיים, בדיקת רופא, ממוגרפיה ולעיתים אמצעי אבחון משלימים בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

טיפול מונע מניעה תרופתית
--------------------------------------
תחום נוסף נמצא כיום בדיון והוא מניעה תרופתית של סרטן השד באמצעות מתן התרופה טמוקסיפן, אם כי יעילותה לא הוכחה ספציפית בנשאיות. נתוני מחקר שנערך הראו כי, טמוקסיפן יעיל במניעת כ- 50% מסרטן השד בנשים בסיכון גבוה. בנוסף מתקבל הרושם שטמוקסיפן יעיל בנשאיות BRCA2, אולם לא בנשאיות BRCA1. ייתכן שהדבר נובע מכך שטמוקסיפן מונע רק גידולים בעלי קולטנים לאסטרוגן בעוד שרוב גידולי השד בנשאיות BRCA1 הם ללא קולטנים לאסטרוגן.

ישנם שני ניתוחים מניעתיים המקטינים את הסיכון להופעת סרטן השד בנשאיות BRCA1 ו-BRCA2 כריתת שחלות וכריתת שד בפרק זה נתייחס לכריתת שחלות מניעתית בלבד. עשרות שנים ידוע שכריתת שחלות בתקופה שלפני גיל המעבר מקטינה את הסיכון לסרטן השד.

נמצא שכריתת שחלות מקטינה את הסיכון לסרטן שד באופן משמעותי גם בנשאיות BRCA1 וגם בנשאיות BRCA2.
הנתונים האחרונים מראים שכריתת שחלות בנשאיות BRCA1 ו- BRCA2 מקטינה בכ-75% את התחלואה הכללית שלהן מסרטן.

בואו לדבר על כך בפורום כירורגיה גניקולוגית - אנדוסקופיה ולפרוסקופיה

ובפורום סרטן השד

* התמונות בכתבה נלקחו מהאתר www.4-women.co.il ומוגנות בזכויות יוצרים