בחירת מין היילוד: זכות או פשע?

"השאלה האם וכיצד ניתן לבחור את מין היילוד מציתה את הדמיון", אומר פרופ' שבח פרידלר, מומחה במיילדות וגניקולוגיה מנהל מרפאת הפוריות של קופ"ח מאוחדת בתל-אביב ורופא בכיר העוסק בהפריה חוץ גופית. ואמנם, עוד בתקופות קדומות נודעה חשיבות עצומה למין העובר: ממלכות נפלו, מדינות נכבשו, נשים גורשו ומשפחות התפרקו אם הרך הנולד בחר להיות תינוקת וחיבל בתוכניות הוריו. דווקא היום, בתקופה שחשיבותו של מין העובר אינה כה קריטית ואין בה כדי להכריע גורלן של מדינות, המדע מאפשר לנו לבחור את מין העובר.

למרות הירידה בחשיבות מין היילוד, עדיין יש זוגות רבים שמעדיפים להביא לעולם ילד ממין מסוים. זוגות אלה נחשפים להמלצות שונות ומשונות על דרכים להבטיח את מין העובר שייווצר. החל בכל מיני שיטות טבעיות, שאינן מערבות גורמים חיצוניים והן משוללות ביסוס מדעי; וכלה בהתערבות חיצונית והליכים רפואיים מורכבים המבטיחים את מין העובר הרצוי.

ד"ר איליה בר, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, מייסד ומנהל המרכז הרפואי לפוריות: "בראש ובראשונה חשוב להבין כיצד נקבע מין היילוד. האשה והגבר, המשתתפים ביצירת העובר, הם נשאי צופן גנטי המורכב ממספר כרומוזומים; כרומוזומי המין של האשה מכילים רק כרומוזומי X, ואילו אלה של הגבר מכילים הן כרומוזומי X והן כרומוזומי Y. מכאן שהגבר הוא שקובע את מין היילוד. אם זירעון הנושא את כרומוזום Y יפרה את הביצית ( שתמיד נושאת כרומוזום X ) ייווצר עובר הנושא את הצמד XY כלומר מין זכר. אם זירעון הנושא את כרומוזום X יפרה את הביצית, יוצר עובר הנושא את הצמד XX כלומר מין נקבה".

התקדמות המדע אמנם מאפשרת לבחור את מין היילוד, אך השימוש באופציה הזאת בישראל אינו זמין לכולם, מאחר שמדובר בתהליך שנוי במחלוקת, ממושך ויקר.

פרופ' פרידלר: "ניתן לנסות ולהשתמש בכל מיני שיטות מסורתיות, נעדרות ביסוס מדעי, המבטיחות 50% סיכוי להביא ילד מהמין הנחשק. בכל החברות האנושיות ניתן לראות כי יש איזון טבעי בין מספר הבנים למספר הבנות, כך שישנם בקירוב 50% של בנים הנולדים, לצד 50% בנות. לכן, שימוש בשיטה מסורתית משמר את המצב הקיים, ובהתחשב בזה ש-50% מהווים סיכוי לא מבוטל, אין פלא כי שיטות אלה פופולריות".

ואכן, זוגות רבים מנסים להרות באמצעות תנוחות מסוימות, בימים מסוימים, לאחר אכילת מזון מסוים, לאחר נשיאת תפילה מסוימת, הקפדה שאחד מבני הזוג יגיע ראשון לפורקן ועוד שיטות שפרופ' פרידלר מגדירן כ"פנטזיות שאינן מזיקות, אך גם אינן משפרות את הסיכוי הקיים של 50% מלכתחילה ליצור ילד ממין מסוים".

לדברי ד"ר בר, אפשר להגדיל את הסיכוי לקבוע את מין העובר בהתחשב במחזור החודשי של האשה. "נוזל הזרע של הגבר מכיל זרעונים בעלי צופן גנטי של בת, לצד זרעונים בעלי צופן גנטי של בן. כאשר הזרעונים מגיעים לנרתיק האשה, מתחילה תחרות בין הזרעונים, מי יגיע ראשון ויפרה את ביצית האשה. הזרעונים הזכריים זריזים יותר, אבל פחות שורדים מהזרעונים הנקביים. מי שרוצה בת, מומלץ שיקיים יחסי מין יממה לפני הביוץ. במהלך היממה הזו נוזל הזרע יעבור מהנרתיק אל צוואר הרחם של האשה וימתין שם לביצית. במהלך זמן זה הזרעונים הזכריים לא ישרדו, ואחד הזרעונים הנקביים יפרה את הביצית. כך ייווצר עובר ממין נקבה".

רציונל זה ניצב בבסיסה של שיטה נוספת, המבוססת על שינוי חומציות הנרתיק של האשה. ד"ר בר: "ניתן לשנות את חומציות הנרתיק ולהגדילה באמצעות חומרים כימיים, באופן שיפגע בזרעונים הזכריים ויעלה את הסיכוי לבת". לדברי ד"ר בר, הסיכוי להצליח בשיטות אלה עולה מ-50% ל-60%-65%.

זוגות רבים אינם מסתפקים בכך, ושואפים לבחור את מין היילוד. זוגות אלה יכולים לרתום את המדע לשירותם ולהשתמש באחת משתי דרכים: השבחת זרע, או הפריה חוץ גופית.

פרופ' פרידלר: "המדע נהפך לאמצעי להגשמת חלומות של זוגות השואפים ללדת צאצא ממין מסוים. כך בטכניקה של השבחת זרע, במסגרתה "מעשירים" את הזרעונים מהמין הרצוי ומבצעים עמם הזרעה מלאכותית. שיטה זו משפרת במקצת את הסיכוי לזכות במין הרצוי. שיטה נוספת היא מיון הזרעונים בנוזל הזרע ע"י מכשיר מיוחד, וברירת הזרעונים המכילים את המין הרצוי לשם הזרעת האשה. שיטה זו אמנם יעילה מאד, וסיכויי ההצלחה הינם מעל %95, אך היא יקרה מאוד ומספר הזרעים שנותר לאחר תהליך הברירה הוא לעיתים כה קטן עד שהוא מקטין את הסיכוי להרות ולכן דורש הפריה חוץ גופית".

ד"ר בר מפרט שיטה מדעית נוספת שמבטיחה 100% הצלחה: "ניתן לבצע אבחון טרום השרשתי, במסגרתו מתבצעת בדיקה גנטית של חלק מתאי העובר בתהליך של הפריה חוץ גופית, בשלבים מוקדמים מאוד של חיי העובר, עוד טרם החזרתו לרחם. הבדיקה, המשמשת גם לאיתור כרומוזומים פגועים שונים, לשם מניעת מחלות במשפחות מועדות, מאפשרת לבחון את מין העובר שנוצר.

"בישראל, בשונה ממדינות רבות במערב, הליך בחירת מין העובר באמצעות הפריה חוץ גופית אסור, פרט למקרים הקבועים בחוק, מסביר ד"ר בר. "הרשות לבחירת מין היילוד ניתנת רק בהתקיים התנאים הבאים: זוגות שאינם מסוגלים, בשל מצבם הרפואי, ללדת צאצאים ממין מסוים או זוגות שלידת ילד ממין מסוים תמנע תחלואה של הילד, לדוגמה: אישה נשאית X שביר, בריאה, אך עובר ממין זכר יהיה חולה (כרומוזום X היחיד מגיע מהביצית, בעוד שבמין נקבה של העובר, כרומוזום X השני בא מהזירעון) והילדה תהיה רק נשאית, אך בריאה; או משפחה עם לפחות ארבעה ילדים משותפים מאותו המין ללא ילדים בני המין השני; ואשר קיים סיכון ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות הנפשית של אחד ההורים או שניהם, או של הילד העתיד להיוולד - אם לא יבוצע ההליך המבוקש. מי שמאשר את הבקשות היא ועדה של משרד הבריאות.

לדברי ד"ר בר, "המצב כיום במדינת ישראל מבטל למעשה כל סיכוי להשתמש בטכניקה המדוברת. בפועל, זוגות ישראלים כלל אינם זוכים לאישור לבצע ברירת מין עובר בישראל, אם לרצונם אין רקע רפואי. בפני זוגות אלה ניצבת האופציה לבצע את ההליך במדינות אחרות. ניתן להיעזר בגופים פרטיים בישראל שמאפשרים לזה להתרחש".

המתנגדים לאישור גורף לשימוש בטכניקה גורסים כי לא ברור מי יחליט על כך, ולפי מה ייקבע בעתיד מי רשאי לבחור את מין התינוק; אילו קריטריונים ראוי לשקול לשם הכרעה בעניין. רבים חוששים כי האפשרות לבחור את מין התינוק תעודד אותנו ליצור באופן לא מוסרי "ילדים לפי הזמנה", ילדים מושלמים ללא פגמים. בעיה נוספת בהקשר זה היא האפשרות שהטכנולוגיה הזו עלולה לשמש ככלי להבאת בנים זכרים בלבד. זוגות בחברות פטריארכליות שמרניות עלולות לבחור להביא רק בנים, מה שייצור בעיה חברתית אקוטית. מצב חמור זה כבר מתרחש בסין, שם בשל הגבלת הבן היחיד נשים הרות מפילות עוברים שזוהו כנקבות. גם בחלק מהאזורים בהודו נרצחות תינוקות רבות ממין נקבה. בעיה נוספת שעלולה להתפתח על רקע קביעת מין העובר בצורה מלאכותית היא השפעת אופן היווצרותם על מאפייניהם הפיזיים לטווח הארוך. ילדי מבחנה הם תופעה חדשה יחסית, ועדיין לא ניתן לדעת מהן ההשפעות ארוכות הטווח של נסיבות לידתם על בריאותם, אם בכלל קיימות השפעות כאלה.

נימוקי הוועדה השוללת שוב ושוב את בקשותיהם של זוגות ישראלים לבחור את מין העובר כוללים, לפי ד"ר בר, בעיקר התייחסות לעניין הדמוגרפי. לשיטתם, בחירת מין היילוד מהווה התערבות גסה בהתנהלות של הטבע. לטבע מנגנונים המסייעים בוויסות מספרי הזכרים והנקבות. יצירת בני אדם ממין מסוים באופן מלאכותי משבשת את המנגנונים הטבעיים ועלולה להפר את האיזון של הטבע וליצור בעיה דמוגרפית בישראל.

ד"ר בר אינו מקבל את הטיעון הזה: "ישראל שוללת מזוגות רבים זכות טבעית ולגיטימית לתכנן את משפחתם. אין שמץ של היגיון בחשש לפגיעה דמוגרפית, שהרי מדובר במעט מאוד זוגות המבקשים התערבות כזאת; ועל כל משפחה שרוצה לבחור בבת, יש מנגד משפחה המעוניינת לבחור בבן, כך שהאיזון נשמר והדמוגרפיה אינה נפגעת. הזכות להביא ילדים משני המינים היא לגיטימית, ורצון זה הוא רצון מובן שיש לכבדו. ביטוי לחשיבותו ניתן אף למצוא במקורות היהודיים, בדמות מצוות פרו ורבו שקיומה כרוך בהבאת שני ילדים לפחות ובהבאת ילד מכל מין.

"הוועדה בישראל, לעניות דעתי, נטלה לעצמה סמכויות לא לה, סמכויות שאינן ראויות והן משוללות בסיס מוסרי. בפועל, במצב הדברים שנוצר בישראל, רוב הזוגות מבצעים מעין 'ברירה עצמית' של התינוקות. כלומר, הם משתמשים בשיטות שונות לברר את מין העובר בשלב מוקדם של ההיריון; ואם אין המדובר במין הרצוי, הם מבצעים הפסקת היריון יזומה. מצב זה בוודאי אינו רצוי, והוא מבטל את החשש המגוחך מהשפעות דמוגרפיות פסולות".

לדעת פרופ' פרידלר, אכן השיטה היחידה המדויקת הזמינה כיום היא ביצוע איבחון טרום השרשתי של העוברים המושגים בהפריה חוץ גופית. זו שיטה חודרנית, המלווה סיכונים מסוימים ויקרה. המחוקק נתן דעתו וקבע שהשירות לא ניתן לכל דורש אלא בכפוף ועדה של משרד הבריאות. הועדה הינה מולטי-דיספלינרית ומייצגת חוות דעת של פסיכולוג, עובד סוציאלי, איש דת, רופא ועוד. תהליך זה מונע את הסכנה במיסחור הפוטנציאלי של איבחון טרום השרשתי שלא לצרכים רפואיים גרידא. אכן תהליך זה בא על חשבון חופש הפרט לבחור בטיפול הרפואי שהוא רוצה והדרך לשנות זאת הינה דרך שינוי החוק. לכן הדעה הפרטית שלי אינה מעלה או מורידה דבר. להבדיל, גם בקשה להפסקת הריון בארץ מותנית בקבלת אישור מועדה ולא רק על פי רצון האישה. עדיין לזוג שמאד מעוניין יש אפשרות לשכנע את הועדה או לבצע את הטיפול במדינה שבה היא חוקית.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פריון ופוריות
פורום טיפולי פוריות
פורום הקפאת ביציות