תסמונת אל-וסת (מנופאוזה) על פי הרפואה המערבית והסינית
אל-וסת מוקדם מוגדר כאשר גילה של האישה הוא מגיל 35 ומטה, על מנופאוזה - גורמים, דרכי טיפול והשפעות
אל-וסת מצביע על הפסקה קבועה ומלאה של הוסת. נחוץ פרק זמן של 12-6 חודשים עד לביסוס האבחנה. אל-וסת מהווה פרק מעבר בחיי האישה משלב פוריות לשלב חוסר פוריות. פרק זמן זה של שלב המעבר, שבו פוחתת פעילות השחלות, נמשך 5-2 שנים. אל-וסת מתרחש לרוב בגיל 48-45 והגיל החציוני בארצות המתועשות הוא כ-51 שנים. אל-וסת מוקדם מוגדר כאשר גילה של האישה הוא מגיל 35 ומטה. מספר הנשים במצב אל-וסת נמצא בעליה מתמדת, לא רק משום שאוכלוסיית העולם גדלה ותוחלת החיים עולה, אלא משום שיותר ויותר נשים עוברות ניתוחי כריתת רחם ושחלות מסיבות שונות.
משלב העוברות ועד שלב אל-וסת מספר הזקיקים קטן משמעותית, ולדעת הסינים ישנה חשיבות עליונה לתסמיני המנופאוזה התלויים בתזונה ובאורח חיי האישה מהלידה עד לשלב אל-וסת. התהליך כולל מצבים שבהם נשים יולדות ילדים רבים בתדירות גבוהה או מקיימות יחסי מין בגיל צעיר מדי. כל אלו מנצלים את ה Jing (תמצית) הכליות בכלל ומשפיעים על הגוף והנפש.
ההתייחסות ברפואה המערבית למצב אל-וסת, היא להפסקת הפרשת אסטרוגן. מכאן נגזר הטיפול בהורמונים חלופיים אסטרוגן, במינונים משתנים. לצערנו, נשכח הורמון הפרוגסטרון, שגם הוא מופרש במחצית השניה של המחזור והוא אינו ניתן כחלק מהטיפול ההורמונלי החלופי. בל נשכח שהמנופאוזה מהווה שלב פיסיולוגי בחיי כל אישה באשר היא. חלק מהנשים אינן סובלות כלל מתסמינים כלשהם. ברם, ישנה קבוצה לא מבוטלת באוכלוסיה זו שסובלת ממגוון תסמינים, המשמשים אינדיקציה להתערבות רפואית.
על פי הגישה הסינית, המנופאוזה מתרחשת כאשר "תמצית הכליות" פוחתת, ויוצרת חסר באנרגית "יין" או "יאנג". חסר זה יכול להיות מלווה בתופעות של "עודף", במיוחד של לחות, כליאת צ'י, עימדון דם, חום ריק או עליה של יאנג בכבד. ישנם מקרים שבהם מנופאוזה מוקדמת מתרחשת בגלל כליאה ולחות ולאו דווקא בגלל חסר בכליות.
עוצמת הבעיות שהאישה חווה בשלב המנופאוזה תלוי, כפי שצוין, באורח החיים ובתזונה במהלך חייה. התסמינים העיקריים הבאים לידי ביטוי בתקופה זו הם: כאבי ראש, עייפות, חולשה, איריטביליות (אי-שקט), חרדה, עצבנות, דיכאון, הפרעות בשינה, קשיי ריכוז, דלי חום, יובש בנרתיק והזעה. התסמינים המופיעים בשכיחות רבה יותר הם גלי חום כ-85% מהנשים סובלות מהתופעה, ו-45% אחוז מתוכן תסבולנה מתופעה זו 10-5 שנים לאחר האל-וסת. בעוד שגניקולוגים גורסים שרק גלי החום והיובש בנרתיק נובעים מהסטרס, הגדל בשלב זה של החיים, הגישה הסינית לא מייחסת חשיבות להפסקת ייצור האסטרוגן ולעליה בסטרס, אלא גורסת שמרבית הנשים סובלות מחסר בכליות.
עקה רגשית:
עקה רגשית היא גורם בעל משמעות חשובה ומיוחדת בתסמיני המנופאוזה, ומבטאת אירועי חיים של שנים רבות טרם הפסקת הוסת. דאגות, חרדה ופחדים מחלישים את הכליות וגורמים לחסר באנרגית "יין", במיוחד כאשר הם משולבים עם עודף עבודה, כפי שקורה לרוב הנשים. לאורך זמן, חסר יין בכליות גורם לכשל בהזנת יין הלב ובחום ריק של הלב. עודף עבודה, לידת ילדים רבים ובתדירות גבוהה, דאגנות, חרדות ופחדים גורמים לחסר בכליות.
כפי שצוין קודם לכן, בעיות במנופאוזה מתעוררות בשל ירידה בתמצית הכליות. סיבות נוספות כוללות: לחות, כליאת צ'י או עימדון-דם.
ביטוי קליני:
סחרחורות, טנטון, סומק בלחיים, הזעות לילה, גלי חום, כפות ידיים ורגליים חמות, כאב-גב, יובש בפה, שיער יבש, עור יבש, גרד ועצירות. הלשון - אדומה וללא חיפוי. הדופק - דל-ריק או מלא ומהיר, או מאוד עמוק וחלש בשתי הידיים.
עקרונות הטיפול:
להזין את יין הכליות להפחית את אנרגית היאנג. ל"צנן" את הנפש, לפנות את החום הריק של הלב.
הטיפול כולל - דיקור, צמחי מרפא ותזונה מתאימה.
תזונה מומלצת: תפוחי אדמה, נבטי חיטה, ספירולינה, שומשום מלא, סרדינים, בשר עוף, בשר חזיר (לאלו שאינם שומרי כשרות), שעורה, דוחן, תות עץ, שעועית צהובה, נבטי שעועית צהובה, אוכמניות, דובדבן, שעועית שחורה, צדפות ומאכלי ים (לאלו שאינן ושמרי כשרות), מלון, אפרסמון, בטטה, מנדרינות, אגס, אננס, תאנים, תמרים, ביצים, עגבניה, אבטיח, תפוחים, אספרגוס, טופו, פולי סויה, מעט מולסה, דבש, מאלט, סוכר נבט.
יש להימנע ממזונות ממריצים: ממתקים, קפה, שוקולד, אלכוהול.
ביטוי קליני:
גלי חום, ידיים ורגליים קרות, הזעות לילה בשעות הבוקר המוקדמות, פנים חיוורות, דיכאון, צמרמורות, כאב-גב, בצקות בקרסוליים. הלשון: חיוורת. הדופק: עמוק ותקין.
עקרונות הטיפול:
לשפעל ולחמם את הכליות, לשפעל את היאנג, לחזק את הכליות.
הטיפול כולל: דיקור, צמחי מרפא ותזונה מתאימה.
תזונה מומלצת: אגוזי מלך ולוז, שעועית שחורה, שעועית חומה ואדזוקי, פלפל שחור, שומר, קינמון, בצל ירוק ויבש, שום, חילבה, ציפורן, זנגוויל, קינואה, בשר טלה, בקר ועוף, דגים סלמון, פורל, צנון, פטל, קישוא צהוב, אורז מתוק, לפת, כרישה, סלק, ליצ'י, חלב סויה, דובדבן, פיסטוק חלבי, תות שדה.
רצוי להימנע ממזונות יוצרי לחות וליחה - מוצרי חלב, בוטנים.
ביטוי קליני:
גלי חום עם ידיים ורגליים קרות, הזעות לילה, השתנה תכופה ובהירה, אדמומיות סביב הצוואר בזמן דיבור, אי-שקט קל, צמרמורת, יובש בגרון, סחרחורות, טנטון, כאב-גב. הלשון: חיוורת או אדומה, תלוי מי מהשניים דומיננטי. הדופק: דל או ריק רו רגיל ומהיר כאשר יין הוא הדומיננטי, או חלש ועמוק כאשר חסר יאנג הוא הדומיננטי.
עקרונות הטיפול:
להזין את הכליות, להזין את היין, להזין בעדינות את היאנג ול"צנן" את הנפש. הטיפול כולל גם דיקור וצמחי מרפא.
תזונה מומלצת: פטריות שיטקי, שעועית חומה, שחורה, אדזוקי, עדשים, אצות כחולות וירוקות, עשב שעורה או חיטה, כרישה, עוף, פטל, אגוזי מלך ולוז, ערמונים, שיליית אדם (לאלו שאינם שומרי כשרות), מעט בשר בקר, סרדינים, עצמות עוף, בטטה, אננס, תאנים, תמרים, דבש, סוכר חום או נבט, בצל ושום, זנגוויל, קינואה, קישוא צהוב, לפת, כרישה, חלב סויה.
רצוי להימנע מצריכת מוצרי חלב, בוטנים, ממתקים ושוקולד, קפה, אלכוהול.
ביטוי קליני:
אי-שקט, סחרחורת, טנטון, הפרעות וטשטוש ראיה, יובש בעיניים, עור יבש, גלי חום, כאבי מפרקים, הזעות לילה, כאבי גב, כאבי ראש. הלשון: אדומה וללא חיפוי. הדופק: צף וריק, חוטי במיקום של הכבד.
עקרונות הטיפול:
להזין את יין הכליות והכבד, לפנות את יאנג הכבד, ל"צנן" את הנפש ולייצב את החלק האתרי של הנשמה. הטיפול כולל דיקור, צמחי מרפא ותזונה מתאימה.
תזונה מומלצת: תפוחי אדמה, נבט חיטה, ספירולינה, שומשום מלא, לפת, גרגיר נחלים (רוקאט), ענבים, פטל, אצות חומות, שמן פשתן, שזיף, סרדינים, ביצים, בשר חזיר (לאלו שאינם שומרי כשרות), שעורה, דוחן, תות עץ, שעועית זהובה, נבטי שעועית צהובה, אוכמניות, דובדבן, תאנה, מלום, אפרסמון, בטטה, מנדרינה, אגס, אננס, תמרים, ביצים, עגבניה, אבטיח, תפוח עץ, אספרגוס, טופו, פולי סויה, דבש, סוכר נבט.
יש להימנע ממזונות ממריצים: שוקולד, ממתקים, קפה, אלכוהול.
ביטוי קליני:
גלי חום, פלפיטציות (דפיקות לב), הפרעות שינה, הזעות לילה, הפרעות וטשטוש ראיה, טנטון, חרדה, חוסר מנוחה נפשי, כאבי גב, לחיים סמוקות, תחושת חום בערבים, יובש בפה ובלוע, ירידה בזיכרון וצואה יבשה. הלשון: גוף אדום ללא חיפוי עם קצה לשון אדום. הדופק, הדופק מהיר או צף-ריק או חלש ומהיר בשתי נקודות הבדיקה בידיים.
עקרונות הטיפול:
להזין את יין הכליות, ל"צנן" את הנפש, לפנות את החום הריק. הטיפול ניתן בדיקור וצמחי מרפא תוך הקפדה על תזונה מתאימה.
מומלץ לאכול: סרדינים, שעורה, נבט חיטה, חיטה מלאה, עשבי דגניים, תפוח אדמה, אצות, ספירולינה, שומשום מלא, דוחן, תות עץ, שעועית שחורה ואדזוקי, צדפות ים ומאכלי ים (לאלו שאינם שומרי כשרות), מלון, אפרסמון, בטטה , מנדרינה, אגס, אננס, תמרים, ביצים, עגבניה, אבטיח, תפוח עץ, אספרגוס, טופו, פולי סויה, דבש, סוכר נבט או מעט סוכר חום.
מומלץ להיזהר או להימנע מ-: סוכר לבן, בשר בקר, בוטנים, קמח לבן, מוצרי חלב, מזונות ממריצים כמו ממתקים, שוקולד, קפה, אלכוהול.
ביטוי קליני:
השמנה, תחושת לחץ בחזה, ליחה בחזה, תחושת מלאות ברום הבטן, תחושת גודש בשדיים, אי-שקט, שיהוקים, בחילות, חוסר תיאבון, חוסר יציבות במצבי הרוח, דיכאון. הלשון: מעט אדום בצדדים, חיפוי דביק. הדופק: חוטי. מצב זה שכיח במנופאוזה מוקדמת בקרב נשים צעירות.
עקרונות הטיפול:
לפנות ליחה, להרגיע את הכבד, לבטל את הכליאה. הטיפול ניתן בדיקור ובצמחי מרפא, תוך הקפדה על התזונה.
מומלץ לאכול: אורז מתוק ומלא, עוף, כרישה, גזר, דלעת, שעורה, תירס, קולרבי, פטריות שמפיניון, בצל ירוק, ערמונים, שום, זנגוויל טרי, עלי חרדל, גריסי פנינה, פטרוזיליה, שיפון, קינמון, עלי תרד, תות שדה, שעועית, פפאיה, תפוח אדמה, טונה, צנון, חרדל ירוק, שיבולת שועל, מולסה, אגס, דג הרינג ו/או פורל, ענבים, דובדבנים, אוכמניות, פטל, קוקוס, שומר, חילבה, קינואה, בשר עוף או טלה.
יש להימנע מאכילת מוצרי חלב, להמעיט בצריכת קמח לבן וסוכר לבן, להימנע ככל האפשר מאכילת מזון לא מבושל, להפחית אכילת ירקות חיים ופירות קרים, להפחית בצריכת מלח או מזונות מלוחים.
ביטוי קליני:
גלי חום, חוסר מנוחה נפשי, הפסקת וסת ושוב מחזור, באופן לא סדיר ובהפסקות ממושכות. המחזור עם דם כבד מאוד וקרישים מרובים, הפרעות שינה, לחץ דם גבוה, כאבי בטן. הלשון: סגולה. הדופק: חוטי או קופצני.
עקרונות הטיפול:
להניע את הדם ולבטל את העימדון, ל"צנן" את הנפש, להניע את הצ'י ולבטל את הכליאה. הטיפול בדיקור, צמחי מרפא ותזונה מתאימה ( בדומה להמלצות התזונה של כליאת צ'י).
הרפואה הסינית יכולה לסייע לנשים ולמזער את בעיותיהן בשלב המעבר. הטיפול המשמעותי ביותר בין הטיפולים הוא בצמחים, מאחר שהצמחים יכולים להזין את התמצית. הטיפול בנשים עם תסמיני מנופאוזה, בעלות רקע של חסר יין בכליות, הרבה יותר מורכב.
כפי שהוזכר, תסמיני גיל המעבר ועוצמתם תלויים בנוכחותן של בעיות קודמות בכליות, בתזונה ובאורח החיים של האישה. הטיפול הסיני דורש מהנשים להיות סבלניות, הואיל והוא משפיע וגורם לשינוי באופן איטי, אך מתקדם. נטילת טיפול הורמונלי חלופי, עד אשר הטיפול הסיני יביא למפנה במצב, אינו מומלץ.
מרפאת פרופ' משה שטרנפלד, טל: 03-5250025
בואו לדבר על כך בפורום גיל המעבר
ובפורום רפואה משלימה