כלמידיה: מין של מחלה

מחלת הכלמידיה היא מחלת מין נפוצה ביותר ועל אף השפעתה השלילית על בריאות האישה והגבר, מעטים מכירים אותה.

מהו הגורם למחלה?

המחלה נגרמת על ידי חיידק הכלמידיה טרכומטיס. ידועים כ-60 זנים של חיידק זה הפוגעים באברי המין, בלחמית העין בריאות ובדרכי הנשימה. המחלה המדבקת מועברת ביחסי מין וא-סימפטומטית בשבועות הראשונים שלאחר ההדבקה.

מהי שכיחות המחלה?

מדי שנה מתגלים בארצות הברית כ-4-3 מיליון חולים חדשים בכלמידיה, לעומת כ-750 אלף מקרי זיבה ו-70 אלף מקרי עגבת. ההידבקות במחלה עלולה להתרחש בכל גיל, אך שיעור החולים הגבוה ביותר נמצא בקרב אנשים בשנות העשרים לחייהם.

תמונת המצב בישראל אינה קשה כמו בארצות הברית וההערכה היא כי רק כ-3%-2% מהאוכלוסייה הצעירה לוקים במחלה.
חיידקי כלמידיה (אילוסטרציה shutterstock)

מהם סימני המחלה ומאפייניה?

סימני המחלה מופיעים בדרך כלל כשלושה שבועות לאחר ההידבקות בחיידק, אך יכולים גם להופיע חודשים לאחר מכן. נשים עלולות לסבול מהפרשות צהובות, דימום באמצע תקופת המחזור, צורך גובר להטיל שתן לרבות צריבה בהטלת שתן, כאבי בטן עמומים וכאבים בזמן יחסי מין. רוב הנשים לא מרגישות כלל בדלקת וברוב המקרים מגלות אותה בשלב מאוחר כשנזקי המחלה כבר נגרמו.

אצל נשים שנדבקו עלולה להתפתח דלקת צוואר הרחם, דלקת רירית רחם וחצוצרות ודלקת קופסית הכבד. בהמשך עלולות להופיע הידבקויות ברחם, הידבקויות ושל החצוצרות והיצטלקותן, והידבקויות גם מסביב לשחלות. כל אלו עלולים לגרום לכאבי בטן "בלתי מוסברים", לעקרות ולהיריון חוץ רחמי.

זאת ועוד, הסיכון שנשים הנושאות את המחלה ידבקו באיידס אם ייחשפו לנגיף, גבוה פי שלושה עד לפי חמישה מהרגיל. לעתים, מי שמשלמים את המחיר הם דווקא תינוקות, הנחשפים לחיידק בזמן המעבר בתעלת הלידה. תינוקות אלה עלולים ללקות בדלקת ריאות או בדלקת של לחמית העין.

מהם תסמיני מחלת הכלמידיה בקרב גברים?

התסמינים אצל גברים שנדבקו בחיידק הכלמידיה דומים לאלו של נשים: תיתכן צריבה במתן שתן, הפרשות מאיבר המין ונפיחות וכאב באשכים. גם במקרים אלו, מחציתם של הגברים כלל לא מרגישים במחלתם בשלביה הראשונים.
תחושת צריבה ומתן שתן לעתים תכופות (אילוסטרציה shutterstock)

?מדוע יש קושי באבחון המחלה

הקושי העיקרי שמציבה המחלה הוא באבחון. כ-75% מהנשים הנושאות את המחלה הן א-סימפטומטיות וכך גם כ-50% מן הגברים. החולה יכול לשאת את החיידק בגופו חודשים אחדים, מבלי להיות מודע לכך. בתקופה זו הוא עלול להפיץ את המחלה הלאה כך שגם במקרים שבהם לא ניכרים כל תסמינים למחלה, היא עלולה לגרום נזק.

מהם דרכי האבחון של מחלת הכלמידיה?

ניתן לאבחן את המחלה בכמה דרכים:

1. בדיקת דם לנוגדנים - אם כי אינה מדויקת דיה.

2. בדיקת תרבית היא הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר, אך היא מחייבת מערך מעבדתי צמוד, מיומנות בלקיחתה והקפדה על הובלתה למעבדה בקירור. בנוסף, היא פולשנית ואינה נעימה.

3. בדיקת אנטיגנים בדגימות הרקמה בדיקה שאינה מדויקת ואינה אמינה דייה.

4. בדיקה בשיטות ביולוגיה מולקולרית PCR - המזהה את הגנים של החיידק בשתן של הנבדק. הערכה מכילה אנזימים המשכפלים את חלקי הגנום של החיידק וכך מצליחים לזהות אותו, גם אם הוא נמצא בכמות קטנה ביותר. יתרונה של בדיקה זאת הוא שאינה פולשנית ובכך שביכולתה לשפר את הסיכוי לאתר את החיידקים בהשוואה לבדיקות שהיו נהוגות עד היום.
יתרון נוסף של בדיקה זו הוא הפשטות באיתור גברים שהם נשאים של חיידקי כלמידיה.

במחקר שנעשה בארה"ב בקרב כ-5,100 מתבגרים ממין זכר ללא תסמינים, נמצא כי 5.3% מהם נושאים את המחלה. טיפול יעיל בגברים אלו ימנע הדבקה של נשים ויקטין את תפוצת המחלה בעולם. המגבלה בבדיקה זאת היא שזמן ההמתנה הממוצע לתוצאות הבדיקה הוא כ-3 שבועות מרגע הבדיקה.
בדיקת שתן PCR לאבחון המחלה (אילוסטרציה shutterstock)

כיצד מטפלים במחלת הכלמידיה?

עיקר הטיפול במחלת הכלמידיה הוא תרופתי וישנם כמה אפשרויות לטיפול אנטיביוטי:

* טבליות ממשפחת הטטרציקליניים דוקסילין, מינוצין 2 טבליות ליום למשך 10 ימים או יותר. ראוי לומר כאן שאת טבליות הטטרציקלינים נוטלים אחרי ארוחה מלאה, עם כוס מים מלאה ויש להיות במצב מאונך במשך 3 שעות לאחר מכן ולא לשכב, מחשש לגרימת נקב בוושט.

* טבליות אזיטרומיצין (אזניל), 4 בבת אחת, חד פעמי לפני ארוחה. מנה חד פעמית זאת מספיקה להיספג בתאי הגוף וריכוזה בהם נותר גבוה מספיק במשך עשרה ימים, עד לחיסולו המוחלט של החיידק.

* טבליות אריתרומיצין 250 מ"ג, 4 ליום 10 ימים, במיוחד לנשים הרות שאסורות בלקיחת הטטרציקלינים והאזניל.

לעתים יש לחזור על הטיפול האנטיביוטי פעם אחר פעם שכן התנהגות חיידק זה ואורח חייו והתרבותו שונים מאלו של שאר החיידקים. חיידק זה מתרבה מדי 72 שעות לעומת שאר החיידקים שעושים זאת כל כמה דקות. היות שהאנטיביוטיקה מסוגלת לפגוע בחיידק ברגע מאד מסוים במעגל התרבותו, הרי שבמקרה זה נדרש לקחת את האנטיביוטיקה למשך זמן ארוך יותר.

כיצד, אם בכלל, ניתן למנוע את מחלת הכלמידיה?

גם במחלה זו, שימוש בקונדום עשוי לסייע במניעת הדבקה במחלה. המרכז הלאומי למניעת מחלות בארצות הברית ממליץ על ביצוע בדיקת סקירה לכלמידיה לכל הנשים הפעילות מינית השייכות לקבוצת הסיכון למחלה. הבדיקה מומלצת גם לנשים הרות, כדי למנוע את הדבקת התינוק בזמן הלידה.

עדיין אין המלצות בנוגע לביצוע בדיקות סקירה בקרב גברים, אך ברור כי אם גברים הסובלים מהמחלה לא יאובחנו ויטופלו, הם ידביקו את בנות זוגם ויתרמו בכך להמשך הפצת המחלה.

ד"ר שרגא וקסלר, מנהל מכון: "שער לבריאות האישה" ומנהל הפורום לגיל המעבר בשיתוף האגודה לקידום בריאות נשים.