הריון: בדיקות שחשוב לבצע

עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך

לקראת כניסה להריון רצוי לבצע בדיקות גנטיות מקדימות. בדיקות אלה מוצעות לשני בני הזוג, על פי מוצאם העדתי - בהתאם להמלצות איגוד הגנטיקאים בארץ. רשימת הבדיקות מתעדכנת מעת לעת, בהתאם לגילוי גנים חדשים. לכן חשוב שנשים המתכננות הריון, אבל ביצעו בדיקות גנטיות עבור הריונות קודמים, יתעדכנו לגבי חידושים בבדיקות לפני כל הריון חדש.

מה בודקות הבדיקות הגנטיות טרם ההריון?

הבדיקה הגנטית מיועדת לזיהוי נשאות למחלות תורשתיות. לרוב, מדובר במחלות קשות, חשוכות מרפא, אשר לא באות לידי ביטוי במעקב הריון שגרתי, אלא רק אחר לידה; אלה מחלות שניתנות לזיהוי בבדיקת דם פשוטה.

איזה עוד בדיקות נדרש לבצע טרם הכניסה להריון?

יש חשיבות רבה לבדיקת מצב החסינות למחלות שעלולות להיות מסוכנות בזמן הריון, כגון אדמת ואבעבועות רוח. זאת על מנת לשקול לקבל עבורן חיסון לפני הכניסה להריון.

כמו כן, חשובה הגעה סדורה לבדיקה שגרתית על ידי רופא נשים, טרם ההריון, הכוללת בדיקת משטח צוואר רחם (פאפ) ואיתור מוקדם לגורמים גופניים או מצבים נפשיים שעשויים להשפיע על בריאות האישה במהלך ההריון.

באשר למצב הבריאות הכללי, מומלץ להפנות את המטופלת שמתכננת להיכנס להריון לרופא משפחה; או, לחילופין: לבצע בדיקות כלליות נוספות, במסגרת הביקור אצל רופא הנשים, כגון: ספירת דם, מצב בלוטת התריס, בדיקת סוכר בצום, חוסר בוויטמיןD , מצב תפקודי כליה וכבד, בדיקת לחץ דם, בדיקת סוכר, בדיקת כולסטרול ובדיקת BMI. כאשר מתגלה שמצב הבריאות הכללי אינו תקין, הדבר דורש ברור טרום הריוני וטיפול מקיף; זאת מאחר שמחלות כלליות נוטות להחמיר בהריון - ואף לסכן את האם והעובר.

איזה בדיקות יש לבצע במהלך השליש הראשון להריון?

ראשית מבצעים בדיקת זיהוי הריון באמצעות בדיקת שתן ביתית, או לחילופין על ידי בדיקה אמינה יותר: בדיקת דם (BHCG). עם קבלת התוצאה החיובית, יש לקבוע תור לבדיקה מקיפה אצל רופא הנשים המטפל. סביב השבוע השישי להריון, תעבור האישה בדיקת אולטרסאונד, שבה ניתן לבדוק את נוכחות ההריון, תקינותו ומיקומו. לרוב ניתן בבדיקה זו לאתר דופק בעובר; וכן ייקבע סופית גודלו וגיל ההריון. כמו כן, הבדיקה תאפשר לדעת אם העובר נמצא מחוץ לרחם או בתוכו.

בפגישה זו אצל רופא הנשים, תתבקש האישה לעבור מספר בדיקות דם נוספות - ובהן ספירת דם, נשאות למחלות אשר מועברות מינית (כגון: עגבת), סוג דם וסקר נוגדנים, שתן כללית ותרבית, בדיקת סוכר בצום, תפקודי בלוטת תריס (TSH), סרולוגיה להפטיטיס, CMV, טוקסופלסמה ווריצלה - לפי התווייה רפואית בלבד.

מה בעצם בודקת בדיקת השקיפות העורפית?

בדיקת שקיפות עורפית מודדת באמצעות אולטראסאונד בטני או ואגינאלי את קיומה של בצקת תת-עורית בעורף העובר - שהיא שכבת נוזל דקה, שטמונה בין העור לבין הרקמה הרכה של העורף. קיים יחס ישיר בין עובי האזור לבין סיכויי העובר ללקות בתסמונות כרומוזומליות, ובהן תסמונת דאון, לצד מחלות עובריות אחרות, כגון ליקויים מבניים, מומי לב, מומים בכלי הדם הגדולים ועוד.

בדיקת האולטרסאונד נערכת בין השבוע ה-11 לבין השבוע ה-13 להריון - ובה אין ערך שרירותי שקובע תוצאה של "תקין" או "לא תקין". בבדיקה מכניסים למעשה את ערך פס השקיפות הנמדד יחד עם CRL - מדד שהוא גודל העובר, לנוסחה המחשבת את הסיכון; והתוצאה תשקף ניבוי סטטיסטי, לגבי סיכוי ללדת ילד עם תסמונת דאון.

מכאן שצריך לזכור כי שקיפות עורפית היא בדיקת סקר; כלומר: מצביעה על ההסתברות להימצאותו של פגם בעובר, אך הבדיקה אינה יכולה לשלול או לאשר בוודאות פגם קיים. הבדיקה, כשלעצמה, יכולה לגלות עד כ-70 אחוזים מכלל מקרי תסמונת דאון.

מתי בדיקת השקיפות העורפית נחשבת בלתי תקינה?

שקיפות עורפית בשיעור 3 מ"מ ומעלה היא שקיפות עורפית בלתי תקינה; ובמקרה זה, חשוב להפנות את האישה לקבלת יעוץ גנטי, מאחר שגם אם תוצאות מי השפיר או סיסי השליה שלה יהיו תקינות, עדיין מומלץ לבצע בדיקות נוספות, כמו אקו לב עובר.

מה בודקות בדיקות האולטרסאונד השגרתיות, הנכללות במסגרת בדיקות הריון?

במהלך ההריון, מקובל לבצע מספר בדיקות אולטרסאונד, שהראשונה שבהן מתבצעת בין שבוע 6 לשבוע 8 - ומטרתה בדיקת מיקום ההריון (ברחם או מחוצה לו), בדיקת מספר העוברים והדופק וקביעת גיל ההריון.

בדיקה שלישית, זו שלאחר השקיפות העורפית, מתבצעת בין שבוע 13 ל-16; והיא סקירת מערכות מוקדמת. סקירה זו סוקרת ביסודיות את איברי העובר, ונערכת בשלב מוקדם של ההריון. בשבועות אלה, רוב מערכות העובר כבר החלו להיווצר - ולכן סקירת המערכות המוקדמת תוכל לאתר מעל ל90% מהמומים הקיימים.

בדיקת אולטרסאונד נוספת מתבצעת בין שבוע 20 ל-25 - והיא סקירת מערכות מאוחרת/מורחבת. בדיקה מאוחרת מבוצעת בגישה בטנית - ואמורה לזהות מומים אנטומיים בעובר. בדיקה זו מומלצת על ידי משרד הבריאות ואף נמצאת בסל הבריאות. בבדיקה זו מעריכים את גודלו של העובר, את כמות מי-השפיר וכן סורקים מספר מצומצם של איברים (על פי רשימה שנקבעה במשרד הבריאות), כגון: עמוד השדרה, גפיים עליונות ותחתונות, ארבעת מדורי הלב, ספירת כלי-הדם בחבל הטבור ועוד.

אם הבדיקה איננה תקינה, נשלחת האישה לביצוע סריקת מערכות מכוונת. סקירת מערכות מורחבת היא בדיקה המתבצעת בשבועות 20 עד ה-25 להריון. הבדיקה מבוצעת באופן פרטי ובבדיקה זו הרופא סורק את כלל אברי העובר. בנוסף, בדיקה זו משמשת לבדיקת קצב גדילת העובר (הערכת משקל) ולקביעת מיקומה של השלייה.

אולטרסאונד נוסף מתבצע בטרימסטר השלישי, בשבועות 28 עד 32 ובשבועות 35 עד 37. זוהי בדיקה שמשערכת את משקל העובר ובודקת את מדדי העובר והתאמתם לגיל ההריון. כמו כן, באמצעות האולטרסאונד בודקים את מנח ומצג העובר, את כמות מי השפיר ואת מיקום השלייה וזרימות הדם, לפי הצורך.

אלו בדיקות יש לבצע במהלך השליש השני להריון?

בנוסף לסקירת המערכות המוקדמת, יש לבצע סקר ביוכימי (תבחין משולש) בין השבוע ה-16 ל-18 בהריון. בדיקה זו כלולה בסל הבריאות והינה בדיקת דם פשוטה. בבדיקה זו בודקים סיכון למומים שונים, ועל פיה מחליטים על ביצוע בדיקות נוספות. הבדיקה כוללת תבחין משולש (הכולל בדיקת חלבון עוברי, בדיקת HCG ובדיקת אסטריול) או מרובע (הכולל תבחין משולש ובדיקת אינהיבין) על פי הצורך וגורמי הסיכון.

בדיקת מי שפיר החל מהשבוע ה-16 להריון ניתן לבצע בדיקת מי שפיר, על מנת לזהות הפרעות כרומוזומליות וכן, סקירת מערכות בסיסית / מורחבת, העמסת סוכר, סד' שתן תרבית כללית ו-TSH .

בשבוע 25-26, כאשר יש סוג דם RH-, מתבצע סקר נוגדנים חוזר.

איזה בדיקות יש לבצע במהלך השליש האחרון להריון?

בשלב זה של ההריון, החל משבוע 26 ואילך, עיקר הבדיקות הינן בדיקות מעקב - כהכנה ללידה. בשבועות 30 עד 33 להריון ובשבועות 36 עד 38, נערכות בדיקות אולטרסאונד נוספות, שעוקבות אחרי גדילת העובר, אחרי כמות המים, אחרי מיקום השלייה ואחרי מדדים נוספים. כמו כן מתבצעות בדיקות מעבדה, כמו משטח נרתיקי לחיידק GBS, בדיקת תרבית שתן וספירת דם עדכנית - אשר תקפה לחדר הלידה. במקרים שבהם ההריון נמשך מעבר לשבוע הלידה המשוער, מתבצעת בדיקת מוניטור עוברי, שמטרתה לוודא את תקינותו של העובר.
בדיקות הריון. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה בדיוק בודקת בדיקת מי השפיר? מתי נדרש לעשותה?

בבדיקת מי שפיר, נבדקים הכרומוזומים של העובר. בדיקת הקריוטיפ מאפשרת אבחון של תסמונת דאון (תוספת של כרומוזום 21), אך גם כל עודף או חסר של כרומוזומים שלמים אחרים. בבדיקת מי השפיר, ניתן גם לגלות תוספות או חסרים חלקיים של כרומוזום, שהם לרוב נדירים. במקרים מסוימים (על פי המלצת גנטיקאי), תתבצע בדיקה מדויקת יותר של כרומוזומי העובר, הבודקת גניים ספציפיים.

בדיקת מי השפיר מומלצת לנשים עם סיכון מוגבר ללידת תינוק עם תסמונת דאון, לפי תוצאות של בדיקות הסינון והסקר הביוכימי. כאשר מתגלים ממצאים בלתי תקינים באולטרסאונד וכן כאשר קיים סיכון יתר למחלה תורשתית הניתנת לבדיקה, כפי שנקבע בייעוץ הגנטי - גם כן מומלץ לגשת לבדיקת מי שפיר.

כמו כן, כאשר התגלתה בבדיקות הגנטיות המוקדמות להריון נשאות של מחלה גנטית כלשהי, אצל אחד או אצל שני בני הזוג, וכן בנשים מעל לגיל 35 - נדרש לבצע את בדיקת מי השפיר.

איזה בדיקות חשוב לבצע אחרי מועד הלידה?

בתום שישה שבועות ממועד הלידה, יש צורך להיבדק על ידי רופא הנשים המלווה, על מנת לוודא שהגוף מחלים ללא כל בעיה. בזמן זה נערכת בדיקה וגינלית שנועדה לוודא את תקינות השחלות, הרחם, צוואר הרחם והנרתיק; וכמו כן, ייבדק האזור סביב תעלת הלידה.

ד"ר דוד סגל הוא רופא בכיר להריון בר-סיכון במרכז הרפואי סורוקה וכן בקופת חולים כללית.

לכתבה בשפה הערבית של הד"ר דוד סגל.

למיניסייט בשפה הערבית של הד"ר דוד סגל.