פחד מלידה: איפה האפידורל?
למרות הדימוי הרווח של חווית הלידה, עבור נשים רבות המחשבה על הרגע המשמעותי הזה היא מקור לחשש ואף לחרדה. מחקר חדש בדק את התופעה בקרב הנשים בישראל
אנו רגילים לחשוב על הריון ולידה כעל תהליכים ברוכים ומלאים אושר וציפייה, אבל מתברר כי לא מעט נשים מתמלאות חששות ולעתים אפילו חרדה של ממש מפני הרגע המכונן שבו הן אמורות להביא ילד לעולם. במחקר חדש, שהובילה פרופ' יעל בנימיני מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, נבדקו הגורמים המעוררים את הפחד מפני הלידה והקשר ביניהם לבין חווית הלידה עצמה. המחקר, שמומן על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות ושירותי הבריאות בישראל, נערך בשיתוף עם ד"ר עזי דן והעובדת הסוציאלית מירי גוזלן ממרכז לבריאות האישה של מכבי שירותי בריאות.
"פחד מלידה הינו תגובה טבעית לחוסר הוודאות הרב המלווה את תהליך הלידה ולסיפורי לידה שונים, חלקם שליליים, שאליהם נשים נחשפות בתקשורת ובמעגלים המשפחתיים והחברתיים שלהן", מסבירה פרופ' בנימיני. "הסיפורים הקשים יותר בנושא לידות, בולטים ומטביעים את חותמם על נשים, עוד הרבה לפני שהן עצמן בהריון או קרובות ללידה. במחקר שלנו, נשים נשואות או כאלה שחיות בזוגיות קבועה ועדיין לא הרו וילדו, דיווחו על פחד רב יותר מלידה לעומת נשים הרות. בקרב נשים הרות, אלה שזהו ההריון הראשון שלהן דיווחו בממוצע על פחד רב יותר מהלידה לעומת אלה שילדו בעבר". 
"מרבית הנשים גדלו עם המיתוס התרבותי של לידה כשלב טבעי בחיי האישה ותהליך טבעי לגופה. יחד עם זאת, החשיפה לסיפורי לידה ולדימויים ולדיווחים בתקשורת, מובילים נשים שונות לכיוונים שונים. נשים רבות מאמצות עקב חשיפה זו גם תפיסה רפואית של הלידה, כלומר תפיסת תהליך הלידה כתהליך מסוכן, שגוף האישה אינו יכול להתמודד עמו ללא סיוע רפואי. לעומתן, נשים אחרות חוששות דווקא מההתערבויות הרפואיות. אלה רואות את הלידה כתהליך טבעי ובטוח, שגוף האישה כשיר להתמודד איתו.
"נשים בעלות תפיסה רפואית של הלידה מדווחות על פחד רב יותר, מרגישות שהן זקוקות לתמיכה של הצוות הרפואי בלידה, ומצפות שהצוות יוביל את הלידה וישלוט במהלכה. לעומתן, נשים בעלות תפיסה טבעית של הלידה לא מראות פחד רב, מתנגדות להתערבויות רפואיות ואינן מחפשות שליטה שלהן או של הצוות על תהליך הלידה, כי הן לא חושבות שניתן לשלוט על התהליך - הן מעוניינות בשליטה רק על סביבת הלידה כדי שהתהליך יוכל להתנהל באופן טבעי".
כיצד מתבטא הפחד מלידה בתקופת טרום הלידה?
"פחד מלידה כולל בראש ובראשונה פחד מהאירוע כולו, מחוסר הוודאות, מהכאב הצפוי, וכן חששות לגבי תוצאות הלידה - לעובר וליולדת. אך יש לפחד מלידה היבטים רבים נוספים: חוסר ביטחון וחשש שמא איני חזקה מספיק ולא אהיה מסוגלת ללדת; חששות לגבי אופן ההתנהגות שלי במהלך הלידה; חשש שהחוויה לא תהיה טבעית ומהנה כפי שהייתי רוצה שתהיה; חשש שלא ארגיש אושר, גאווה או תחושות נפלאות אחרות; חשש מכך שארגיש בודדה, אומללה וחלשה. בנוסף, קיימים חששות הקשורים להתנהלות מול הצוות הרפואי".
במחקר שאת עומדת בראשו נמצא קשר ישיר בין הפחד מלידה ללידה שבפועל היא "מסובכת" יותר. מדוע?
"המחקר שלנו הראה כי ככל שרמת הפחד מהלידה גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהיולדת תתכנן לידה בבית חולים עם התערבויות רפואיות, ולהפך - ככל שרמת הפחד מהלידה נמוכה יותר, כך היולדת תתנגד יותר להתערבויות רפואיות, ותתכנן אופני לידה טבעיים יותר. בהמשך לכך, נשים שכבר בעת ההריון הביעו פחד רב מהלידה היה סיכוי גבוה יותר ללדת בפועל בלידה רפואית, מתוכננת או לא מתוכננת (כלומר, הפחד מהלידה הגביר גם את הסיכוי לניתוח קיסרי חירום או ללידה מכשירנית).
"יש צורך במחקרים נוספים על מנת להבין קשרים אלה לעומקם. ייתכן שהם נובעים מכך שנשים שתופסות את הלידה כתהליך רפואי מבקשות יותר התערבויות ובשלב מוקדם יותר של הלידה, דבר שעשוי אף להאט את תהליך הלידה. אפשרות נוספת היא שעקב הפחד הרב שהן מביעות והקושי להרגיען, הצוות הרפואי ממהר יותר להציע התערבויות כאלה".
האם פחד מלידה הוא תופעה שכיחה במדינת ישראל?
"פחד מלידה אינו שכיח באופן יוצא דופן, לטובה או לרעה, בישראל. מה שבולט יותר הוא השונות הרבה בין נשים בישראל, שכן רמות הפחד מלידה בישראל נעות מרמה נמוכה מאוד, שמאפיינת רבות מהנשים שבוחרות בלידת בית (אך לא רק אותן), ועד לרמה גבוהה מאוד, עד כדי הפרעה פסיכיאטרית, הקרויה 'טוקופוביה'. הפרעה זו יכולה להביא להתנהגויות קיצוניות כגון הימנעות מכניסה להריון או דרישה לניתוח קיסרי ללא כל צורך רפואי בכך. מרבית הנשים נמצאות איפשהו בין שני קצוות אלה, קרוב יותר לקצה הנמוך".
כיצד בעינייך ניתן לשפר את הליווי הקיים לנשים הרות, כדי לווסת את התופעה הרגשית של פחד מפני לידה?
"חשוב להבין שפחד מלידה הוא תגובה טבעית. ההריון מספק לאישה הזדמנות ללמוד על תהליך הלידה ועל האפשרויות השונות העומדות בפניה באשר לאופן הלידה, ובכך להפיג חלק מהפחד ולפתח תחושת שליטה במה שעתיד לקרות, בין אם בחירותיה של האישה לגבי אופן הלידה הן טבעיות או רפואיות. לקיחת שליטה עצמית כמו גם העברת השליטה לצוות - שתי גישות הפוכות זו מזו - יכולות כל אחת להקנות ביטחון לכל יולדת, לפי אופן הלידה המתאים לה, ובכך להפחית את הפחד. חשוב לזכור כי בסופו של דבר רמת הרפואה המיילדותית בארץ גבוהה מאוד: מרבית הלידות בארץ מתנהלות בצורה תקינה, לא דורשות התערבויות חירום ומסתיימות בבריאות שלמה ליולדת ולעובר.
"ברמה המערכתית, בכל אופן, יש מקום לשיפור. כיום מעקב ההריון נעשה ברובו במרפאות בקהילה ואילו מרבית הלידות נערכות בבתי חולים. תוספת סריקה שגרתית לפחד מלידה בעת מעקב ההריון תיתן לנשים לגיטימציה ואפשרות לדבר על הנושא עם אחות או רופא לאורך כל שלבי ההריון וההכנה ללידה. סריקה כזו תאפשר גם לאתר נשים עם פחד גבוה במיוחד מפני לידה ולהפנותן לטיפול או תמיכה, שיקטינו את הסיכונים הנובעים מהפחד הגבוה וישפרו את מצבן הנפשי של נשים אלה".
בואו לדבר על זה בפורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה.
