ההחלטה על הפסקת הריון

בכתבה הראשונה עסקנו בבדיקות ההריון השונות שיש לבצע במהלך ההריון. לעיתים עלולים להתגלות מומים או בעיות המצריכות לבצע הפלה. הפסקת הריון הינה החלטה כבדת משקל היכולה להתקבל בכל שלב במהלך ההריון. ברוב המקרים ההחלטה מתקבלת בחודשים הראשונים של ההריון, כתוצאה מגילוי של מומים או סינדרום המצדיק הפסקת הריון. עד שבוע 24 יש צורך באישור ועדה להפסקת הריון המורכבת מעובדת סוציאלית ורופאי נשים הדנים בבקשה. לפי הנחיות משרד הבריאות, מעבר לשבוע 24 החלטה על הפסקת הריון דורשת אישור של "ועדת על" המתכנסת בבית החולים. הוועדה כוללת את נציג מנהל מחלקת נשים באותו מוסד, נציג הנהלת בית החולים, רופאי נשים ועובדת סוציאלית.

ד"ר עופר מרקוביץ', מומחה במיילדות, גניקולוגיה, פריון ואולטרה סאונד במיילדות ובגינקולוגיה, מפרט את המצבים הרפואיים השכיחים המהווים עילה להפסקת הריון:

1. מומים עובריים בהם יש סבירות גבוהה לפגיעה מוחית עם או ללא פיגור שכלי, לדוגמה הרס רקמת מוח בעובר או סינדרומים הקשורים בפיגור שכלי.

2. הפרעות כרומוזומליות, כגון תסמונת דאון או טריזומיה 18 (תסמונת הנובעת מעודף כרומוזום מס' 18).

3. מומים בהם קיימת סבירות גבוהה לפגיעה תפקודית קשה בעובר. במצבים אלה היילוד יזדקק לניתוחים ולטיפולים מורכבים, כאשר גם לאחר הטיפולים תהיה לו פגיעה קשה באיכות החיים והמשך חייו יהיה כרוך בסבל רב. מדובר על מומי פנים קשים, מומי לב קשים ומורכבים, מומי כליות קשים, מומי עמוד שדרה ועוד.

4. סינדרומים המערבים מספר מערכות, כגון סינדרומים הכוללים מומי לב, כליות ושלד.

5. מצבים רפואיים בהם ההריון מהווה סכנה רפואית לאם, לדוגמה רעלת הריון קשה המופיעה בתחילת הריון, נשים לאחר השתלת כליה עם התדרדרות בתפקוד הכליה המושתלת, נשים עם מחלת לב קשה וכו'.

6. מומי שלד קשים, לדוגמה גמדות קשה המלווה בפגיעה בהתפתחות בית החזה והריאות.

7. מחלות העוברות בתורשה גנטית ואובחנו בעובר, כמו טאי זקס, פנקוני אנמיה או ציסטיק פיברוזיס.

כל מקרה לגופו

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2010 הוגשו 19,575 בקשות לסיום הריון לוועדות להפסקת הריון ומתוכן אושרו 98.7 אחוזים. רובן המכריע של הבקשות הוגשו עקב רצון האם ללא סיבה רפואית, ורק 3,570 הפסקות הריון בוצעו בשל חשד למום בעובר. "שיעור אישורי הפסקות ההריון גבוה, אם כי קשה להגדיר זאת כמתירנות", סבור ד"ר מרקוביץ'. "כל מקרה נשקל לגופו וכאשר יש חשד גבוה למום קשה או תסמונת בעלת משמעות חמורה לעובר, הוועדה תאשר הפסקת הריון. בוועדת העל הקריטריונים להפסקת הריון קשיחים יותר עקב גיל ההריון המתקדם".

לפני שמתקבלת ההחלטה על הפסקת הריון עקב סיבה רפואית, חשוב לוודא שההחלטה אכן מוצדקת. "חוות דעת שנייה חשובה במקרים בהם יש התלבטות לגבי המצאות או משמעות של ממצא מסוים, כאשר יש חילוקי דעות בין בודקים שונים לגבי ממצא מסוים, או במצב שבו קיים ממצא או מום היכול להביא להחלטה על סיום הריון", אומר ד"ר מרקוביץ'. "מרבית הרופאים המבצעים סקירות מערכות אינם מתנגדים לקבלת חוות דעת נוספת ואף מעודדים זאת במטרה הגיע לרמת דיוק אבחנתית מרבית".

האם יש מצבים הדורשים מיומנות רבה יותר בבדיקות?

ד"ר מרקוביץ': בדיקת לב העובר היא אחד החלקים הקשים בביצוע סקירת המערכות. הלב הוא איבר דינמי הנמצא בתנועה, והאנטומיה של לב העובר שונה מהאנטומיה של לב מבוגר. ההתמודדות עם כל אלה, וגם עם מגוון רחב של מומים והפרעות שחלקם מתבטא בשלב מאוחר של ההריון, דורשת מיומנות רבה וניסיון רב מצד מבצע הבדיקה. ככלל, ניתן לגלות את הרוב הגדול של המומים, הן מומים קלים (כגון פגם במחיצה הבין חדרית - VSD קטן כממצא בודד) והן מומים קשים ומורכבים. עם זאת, לא ניתן לגלות את כל מומי הלב בסקירות מערכות או בדיקות אקו לב עובר, ויש מומים הבאים לידי ביטוי ויכולת אבחון רק לאחר הלידה, לדוגמה קוארקטציה (הצרות) של אבי העורקים".

דוגמה נוספת למצב הדורש מיומנות גבוהה ומעקב צמוד יותר היא הריון תאומים. להריון תאומים סיבוכים אופייניים שאינם מופיעים בהריון יחיד, כגון פער גדילה בין העוברים, סיבוכים האופייניים לתאומים בעלי שליה אחת, וכן שיעור גבוה יותר של סבוכים מיילדותיים כגון יתר לחץ דם ולידה מוקדמת. "בדיקת השקיפות העורפית בהריון תאומים הינה בעלת חשיבות גדולה מאוד, שכן זוהי הבדיקה היחידה היכולה להעריך סטטיסטית את הסיכון לתסמונת דאון", מציין ד"ר מרקוביץ'. "בדיקת חלבון עוברי אינה מתאימה להריון תאומים מכיוון שלא ניתן להסיק ממנה לגבי הסיכון של כל עובר לתסמונת דאון. סקירות המערכות בתאומים מהוות אתגר לבודק והן בדיקות מורכבות יותר הדורשות ניסיון רב ומתן זמן מתאים לביצוען. בנוסף לכך, בהריון תאומים קיים מעקב צמוד יותר אחר גדילת העוברים, כמות מי השפיר בכל אחד משקי ההריון ואורך צוואר הרחם, בשל השכיחות הגבוהה יותר של סיבוכים מיילדותיים בטרימסטר השלישי".

כיצד קורה שכל הבדיקות תקינות אך בכל זאת נולד תינוק עם מום כלשהו?

ד"ר מרקוביץ': "הסיבות לכך כוללות ממצאים שלא ניתנים לגילוי באולטרה סאונד או שאר הבדיקות המבוצעות, כגון אוטיזם, סוגים מסוימים של עיוורון, חירשות, פיגור שכלי ועוד, ממצאים או מומים המופיעים בשלב מאוחר מאוד של ההריון או לאחר הלידה כמו גידולים ודימומים ברקמת המוח, סיבוכים כתוצאה מנזק הנגרם בתוך החיים הרחמיים (שיתוק מוחין) או פגיעה כתוצאה מסיבוכים מיילדותיים אחרים, כמו היפרדות שלייה. מצבים אלו אינם שכיחים ומטרת הבדיקות המבוצעות במהלך ההריון היא לשלול את המומים הניתנים לגילוי ולהוריד למינימום את הסיכון ללידת יילוד עם מום".

בואו לדבר על זה בפורום סקירת מערכות בהריון.