טיפולים חדשניים בשרירנים ברחם

שרירנים (מיומות) של הרחם מתפתחים מתוך רקמת שריר הרחם. הם הגידולים השפירים השכיחים ביותר בקרב נשים. אצל כ-50% מהנשים בעולם המערבי עלולים להימצא שרירנים ברחם, חלקן לא יהיו מודעות לכך. כ-25% מהנשים סובלות מסימפטומים שונים כתוצאה מהשרירנים, כמו דימום חזק, כאבי וסת, וסת ממושכת וארוכה, דימום בין-וסתי, לחץ על הבטן התחתונה, תכיפות ודחיפות במתן שתן, כאבים בעת קיום יחסי מין וכאבים בגב התחתון. תלונות אלה גורמות לפגיעה קשה בסדר היום של הנשים עד כדי חוסר יכולת לצאת לעבודה, לפגיעה באיכות החיים ואף לתחלואה בדרגות שונות עקב איבוד דם ואנמיה, לחץ על דרכי השתן ועל המעיים ושינויים בהרגלי השתן והיציאה. בנוסף, ידוע ששרירנים עלולים לגרום לאי-פריון, בעיקר כאשר הם בולטים לתוך חלל הרחם או חודרים אליו; או לסיבוכי הריון, כגון הפלות, צירים מוקדמים ולידות פתולוגיות. לכן, שרירנים גובים מחיר כבד מנשים, ממערכת הבריאות ומהחברה בכלל. בארצות הברית העלויות הישירות הקשורות בטיפול בגידולים ברחם מוערכות ביותר ממיליארד דולר בשנה.

שרירנים יכולים להופיע כגידולים בודדים, או כמקבץ גידולים בגדלים שונים, במקום אחד או במספר מקומות בדופן הרחם. התפתחות שרירנים ברחם קשורה לפעילות הורמונלית בשחלה, בעיקר של נגזרות ההורמון אסטרוגן. על אף שהסיבה הישירה להתפתחות שרירנים אינה ידועה, נמצאו מספר גורמי סיכון הקשורים בגנטיקה ובפעילויות הורמונלית: אצל נשים שחורות קיימת שכיחות גבוהה יותר של שרירנים; אצל נשים שבמשפחתן קיימים שרירנים, קיימת שכיחות גדולה יותר להתפתחות שרירנים; לנשים עם עודף משקל סיכון גבוה מעט לפתח שרירנים, בהשוואה לנשים עם משקל נורמלי; לנשים שלא ילדו סיכון גבוה לפתח שרירנים בהשוואה לנשים שילדו.

בגלל שכיחות התופעה אין סיבה לטפל באישה עם רחם שרירני שלא גורם לסימפטומים. מאידך, נשים רבות מועמדות לטיפול, עקב התלונות שלהן וצריכות לבחור ביחד עם הרופא שלהן בין האלטרנטיבות הקיימות. טיפול יעיל המבטיח תוצאות לטווח ארוך התאפשר עד לאחרונה רק באמצעות ניתוח.

כריתת רחם - לאחר ניתוחים קיסריים, כריתות רחם (היסטרקטומיה) הן הפרוצדורות הכירורגיות השכיחות ביותר בקרב נשים. בישראל מעל 5,000 נשים עוברות כריתת רחם מדי שנה, כאשר חלק ניכר מניתוחים אלה מתבצע לצורך טיפול בשרירנים של הרחם. כריתת רחם היא הניתוח השכיח להסרת שרירנים. מעל 200,000 נשים בארה"ב עוברות כריתת רחם לטיפול בשרירנים מדי שנה. כריתת רחם בלפרוטומיה (חיתוך דופן הבטן) דורשת שלושה-ארבעה ימי אשפוז ותקופת החלמה של ארבעה עד שישה שבועות. בכריתת רחם בלפרוסקופיה משך האשפוז ותקופת ההחלמה קצרים יותר. כמו בכל פעולה כירורגית, גם פעולות אלה מלוות בתחלואה באחוזים לא מבוטלים בדרגות שונות, כגון זיהומים, פגיעה באיברים שכנים וכו'. בנוסף, מעבר לתחלואה המיידית, קיים כיום דיון ציבורי על מקומה של כריתת רחם: מחד, כריתת רחם "פותרת" את הבעיה. מאידך, נשים לאחר הפעולה מדווחות על חסך רגשי-נפשי, על קושי במגע מיני או על חוסר הנאה ממנו. לכן, הדיון הציבורי והרפואי גרם לחיפוש אחר אלטרנטיבות טיפוליות שנותנות מענה טוב לבעיה ומשאירות את הרחם "במקומו".

כריתת שרירנים - אפשרות ניתוחית אחרת היא כריתת השרירנים בניתוח (מיומקטומיה), תוך השארת האזורים הבריאים של הרחם. בפעולה זאת לא נכרת גוף הרחם ואם המטופלת מעוניינת בכך, נשמרת יכולתה ללדת בעתיד. מיומקטומיה בגישה בטנית (לפרוטומיה או לפרוסקופיה) יכולה לעיתים להיות מעט מסובכת יותר מאשר כריתת רחם. השלכתה של כל פעולה שמשאירה את גוף הרחם היא הסיכון לשרירנים נוספים בעתיד ובצורך בטיפול נוסף.

אמבוליזציה של כלי הדם הרחמים - חסימה של כלי הדם המובילים דם לשרירן גורמת עצירת זרימת הדם לשרירנים ובעקבות כך להצטמקותם והקטנתם של הרחם והשרירן ונסיגה של סימפטומים המלווים. הפעולה נעשית באמצעות הכנסת צנתר דרך עורקי היד או הרגל לעורקי הרחם והזרקת חומרים סקלרוזנטים (מצלקים) לסעיפים המזינים את השרירן. נשים מדווחות על כאבים ועל חום ב-48 השעות שלאחר הפעולה. קיימים דיווחים על זליגה של החומר הסקלרוזנטי לעורקי השחלה ופגיעה בתפקוד ההורמונלי השחלתי.

בעשור האחרון חלה התקדמות בגישות טיפוליות פחות פולשניות או אף בלתי פולשניות, שמנסות בהצלחה לשמש אלטרנטיבה לניתוחם לכריתת הרחם. למשל, מזה כעשור מבוצע טיפול בשרירנים על ידי צנתור כלי הדם של הרחם וחסימתם - דבר שגורם לאיסכמיה (הצרת כלי דם) של השרירן או של גוף הרחם. בנוסף, הוכנסה בשנים האחרונות טכניקה בלתי פולשנית ואמבולטורית חדשנית שפותחה בישראל לטיפול בשרירן באמצעות הרס חלקי של השרירן על ידי גלי קול תחת בקרה הדמייתית ב-MRI. טיפולים אחרים הם תרופתיים או שימוש בהתקן תוך רחמי.

אפשרויות הטיפול תלויות במספר גורמים, ביניהם חומרת הסימפטומים ותדירותם, שיקולי רצון לפוריות עתידית, גודל השרירנים, גיל האישה וכמובן, נכונותה לעבור פרוצדורה פולשנית, שתלויה בדרגת תלונותיה ובאפשרויות הטיפוליות. בדרך כלל נשים עם שרירנים ללא סימפטומים קליניים, אינן זקוקות לטיפול. במקרים של נשים אלה הגישה הטיפולית הרווחת היא המתנה.

משככי כאבים - משככי כאבים בעיקר מסוג NSAID למיניהם יכולים להתאים לטיפול בכאב המופיע לסירוגין ובסימפטומים קלים. לעיתים, במידה שהמטופלת סובלת מדימום מוגבר, ניתן לטפל בתכשירים "עוצרי דימום".

טיפול אנטי הורמונלי - טיפול אנטי הורמונלי יכול להאט את גדילת השרירנים או לעצור אותה על ידי מניעת ייצור ההורמונים השחלתים שגורמים לגדילתו. הטיפול יכול לגרום להקלה זמנית בסימפטומים (בעיקר הפסקת דימומים והקטנת הכאב), אך השרירנים שבים וגדלים כאשר הטיפול נפסק, ולעיתים אף גדלים לממדים גדולים יותר ממה שהיו לפני הטיפול.

התקן תוך רחמי - החדרת התקן תוך רחמי המכיל פרוגסטרון יכולה לעיתים להתגבר על תופעות כגון דימומים מרובים ולא סדירים. אצל חלק מהנשים אפשרות זאת יכולה למנוע את הצורך בטיפולים נוספים.

טכנולגיית אולטרה-סאונד - טכנולוגיה חדשה שפותחה על ידי חברת "אינסייטק" הישראלית היא אבן דרך משמעותית בטיפול לא פולשני במיומות. הטיפול מיועד לנשים הסובלות משרירנים של הרחם ומעוניינות בשימור הרחם. בשלב זה מטופלות נשים שסיימו את תוכניות הפוריות שלהן, למרות שמספר נשים כבר ילדו לאחר הטיפול ללא סיבוכים. הטיפול מבוסס על טכנולוגיית אולטרה-סאונד ממוקדת שהורסת את רקמת הגידול על ידי חום. טכנולוגית MRI משמשת לצורך תכנון ובקרה. הטיפול מבוצע כטיפול אמבולטורי (ללא צורך באשפוז). במהלך הטיפול באולטרה-סאונד ממוקד, החולה שוכבת בתוך סורק MRI, המספק תמונות תלת ממדיות של הגידול והרקמות הסובבות אותו. לאחר איתור מדויק של השרירן, ממוקדים אליו באמצעות מערכת מחשב מתוחכמת ומתקדמת גלי קול אשר הורסים את תאי השרירן. גלי הקול הממוקדים "נורים" לליבת השרירן והורסים את הרקמה.

תאי השרירן שעוברים הרס מסולקים על ידי מערכות הגוף. מטרת הטיפול אינה להעלים לחלוטין את השרירן, אלא להרוס חלק ניכר ממנו. מחקרים מראים שצמצום נפח השרירן בכ-30% בממוצע, מקטין את הופעת התסמינים אצל כ-80% מהנשים המטופלות. בעקבות הטיפול מדווחת תופעות לוואי מעטות (רגישות באגן, צריבה חולפת בעור, כאב חולף ברגליים). הטיפול אורך כשלוש שעות והמטופלת חוזרת כעבור שעות מעטות לפעילות החיים השגרתית.

קיימות היום אלטרנטיבות חדשות לטיפול בשרירנים סימפטומטיים של הרחם. הגישה הרפואית בעולם המערבי מנסה להציג בפני המטופלת אלטרנטיבות, שמחד יענו באופן הטוב ביותר על הבעיה הרפואית, ומאידך יאפשרו לה לחזור מהר ככל האפשר למעגל החיים הרגיל, וייתנו לנשים שרוצות להימנע מכריתת רחם מענה ראוי לסבלן ולציפיותיהן.

ד"ר ירון רבינוביץ הוא סגן מנהל המרכז לנשים ויולדות ע"ש יוסף בוכמן במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום שרירני רחם - מיומות.