ניתוח קיסרי: מיתוסים ומציאות

עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך

כ-25% מהלידות בישראל הן לידות קיסריות (כפי שמעדיפים לקרוא כיום, למה שתמיד נקרא "ניתוח קיסרי"). צירוף המילים הזה נושא לא מעט מטענים, מעורר לא מעט אסוציאציות ויש לגביו הרבה מאד הנחות: חלקן מבוססות וקשורות למציאות; ואילו הנחות אחרות הן בגדר מיתוסים, שרצוי לנפץ. ניתוח קיסרי: המיתוסים - והמציאות.

ניתוח קיסרי מתבצע רק בחדר ניתוח: נכון, אם כי לאחרונה יש מגמה של העתקת הלידות הקיסריות לחדרי הלידה, כחלק מתפיסה הרואה בלידה קיסרית חוויה שאמורה להיות יותר טבעית - ופחות רפואית וקרה. בבתי החולים השונים, משתדלים לספק ליולדת בלידה קיסרית חוויה של לידה נעימה יותר, שאיננה שונה בהרבה מלידה רגילה. ולכן, נוטים לשתף אותה יותר במהלך הלידה, להסביר לה, לתקשר עימה.

במהלך הלידה קושרים את ידי היולדת: לא נכון. פעולה זו היתה מבוצעת בעבר, כאקט שאמור היה לייעל את הניתוח; אבל כיום, בהרבה בתי חולים, כבר לא קושרים את זרועות היולדת.

האב לא נוכח בלידה: לא נכון. בניתוח קיסרי מתוכנן, מאפשרים לאב לשהות לצד האם, לפחות בחלק מתהליך הלידה. הוא יושב לצידה, אוחז בידה - והם מקבלים יחד את התינוק שמוצא מהרחם.

ההחלמה מניתוח קיסרי קשה הרבה יותר מההחלמה מלידה רגילה: נכון. ככלל, ניתוח המערב פתיחת בטן ופתיחת רחם נחשב לניתוח לא פשוט, שההחלמה ממנו אורכת זמן ואיננה קלה במיוחד. יחד עם זאת, משך תקופת ההחלמה והקשיים שחווים הנשים במהלכה, משתנים מיולדת ליולדת. יש שמופתעות: כמה קל להן אחרי הניתוח - ומשתקמות מהר. לאחרות, לוקח זמן רב יותר להחלים. בהערת אגב: ישנן לידות קשות שההחלמה מהן עשויה להיות קשה יותר מהחלמה מניתוח קיסרי (כך, למשל: כאשר יש קרע בפריניאום, או לאחר לידה מכשירנית ממושכת ומתישה). מדובר אפוא בעניין אינדיבידואלי, שמושפע מהרבה מאד גורמים. ולכן, קשה לקבוע באופן גורף וחד משמעי מה יכאב יותר - ולמי.

היולדת לא מקבלת את התינוק אחרי הלידה: נכון, באופן חלקי. כחלק מהמגמה לשתף את היולדת בלידה, גם כשמדובר בניתוח - ולאפשר לה חוויה חיובית, יש הקפדה כיום, ברוב בתי החולים, על מסירת הילד לאם מיד לאחר הוצאתו מהרחם, כדי לאפשר מגע מידי. ולעודד מה שנקרא: SKIN TO SKIN - האם אוחזת את הילד ומצמידה אותו לגופה, מיד עם הגיחו לאוויר העולם. בשלב מאוחר יותר, האם מועברת להתאוששות. והילוד נשאר עם האב, והאם מקבלת את התינוק - ויכולה להיניק אותו.

אחרי ניתוח קיסרי, היולדת מרותקת למיטה שעות ואף ימים - ואסור לה לזוז: לא נכון. ההפך. החלמה מניתוח קיסרי תהיה יעילה ומהירה יותר, ככל שהאם תקדים לקום מהמיטה - ולנוע. ישנה המלצה חד משמעית להתאמץ, לקום ולהתהלך, למרות הכאב - כי זה מוביל להתאוששות והחלמה מהירים יותר.

לא ניתן ללדת בלידה רגילה, לאחר לידה קיסרית: לא נכון. לאחר שאישה יולדת בניתוח קיסרי, במסגרתו נפתח הרחם ונתפר לאחר הוצאת התינוק, ישנו חשש שבמהלך צירי הלידה התפר יפתח - וייווצר קרע ברחם. מצב זה קורה רק בחצי אחוז מהמקרים - ולכן, כיום, נוטים לאפשר לאשה שילדה בניתוח קיסרי ללדת את יתר הלידות בלידה רגילה, אם היא חפצה בכך. במקרה כזה, יוסברו לה הסיכונים והסיבוכים האפשריים. במקרה בו יש חשש לדופן רחם דקה, ניתן לבצע ניתוח קיסרי בשלב מוקדם, מבלי לחכות לצירים.

אסור לעשות זירוז לידה לאשה שעברה ניתוח קיסרי: תשובה: לא נכון. תלוי בסוג הזירוז. העדיפות היא לא לבצע כל זירוז היכול לגרום לפעילות רחמית מזיקה מידי וכך להגביר את הסיכון לקרע של הרחם. אבל פעולות כגון בלון להרחבת צוואר הרחם או פקיעת קרומים מותרות ובהחלט מקדמות את הלידה.

ניתן לעבור רק עד שתי לידות קיסריות: לא נכון. ישנן נשים שאף יולדות עשר ויותר לידות, בניתוחים קיסריים. ברוב הגדול של המקרים, אין כל בעיה לעבור שלושה עד ארבעה ניתוחים קיסריים. וזאת, בתנאי שאין כל מניעה רפואית לכך.

לא ניתן לעשות ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה: לא נכון. הדבר ניתן, אך איננו מומלץ. ויש העדפה ברורה לביצוע הניתוח בהרדמה אזורית ספינאלית. במקרים מסוימים, יש צורך בהרדמה מלאה, למשל כאשר האישה סובלת מבעיות גב ולא יכולה לקבל זריקה באזור, או סובלת מבעיות רפואיות שונות המונעות מממנה לקבל הרדמה אזורית.

ניתוח קיסרי יבוצע רק על רקע בעיה רפואית ולא לפי בקשת היולדת: הנחה זו היתה אולי מדויקת לפני כמה עשורים, אך כיום בהחלט יש אפשרות לביצוע ניתוח קיסרי אלקטיבי - ניתוח שהאישה בוחרת לבצע, למרות שאין לביצועו כל הכרח רפואי.

רוב בתי החולים מסכימים עם בחירתה של האישה והרופאים מסבירים לה את הסיבוכים והסיכונים, את החסרונות והיתרונות של ניתוח קיסרי - ומאפשרים לה לבחור. האישה צריכה להרגיש נוח ולעבור חוויה חיובית - ולכן אין להכריח אותה לעבור לידה רגילה, שבמסגרתה ממילא נדרש שיתוף פעולה מלא שלה.

חשוב לציין כי תופעה זו, של נשים שבוחרות לעבור ניתוח קיסרי נפוצה כיום יותר מאשר בעבר, אבל הרוב הגדול של הניתוחים הקיסריים בישראל עדיין אינם ניתוחים אלקטיביים, אלא מתקיימים על רקע בעיה רפואית. בין המצבים הרפואיים המקימים צורך בביצוע ניתוח קיסרי, נפוצים מצבים של מצג עובר שאיננו מצג ראש; מקרוזומיה - גודל חריג של העובר, בעיקר בקרב אימהות הסובלות מסוכרת; קרעים קודמים באזור הפרינאום; שרירנים ברחם, שיליית פתח ועוד. ישנם גם מצבי חירום שדורשים העברת האישה מחדר לידה לחדר ניתוח, להשלמת תהליך הלידה בניתוח קיסרי. זאת, כאשר הלידה איננה מתפתחת בקצב הרצוי ו/או העובר ו/או היולדת מגלים סימני מצוקה.

ד"ר אליאס קסטל הוא מומחה להריון בסיכון גבוה, גניקולוגיה ומילדות, במרכז הרפואי שיבא וכן במרפאות פרטיות ברחבי הארץ: תל אביב, אבן יהודה, ירושלים, הרצליה ורעננה

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.