בדיקה: הערכת משקל העובר

עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך

בדיקת הערכת משקל העובר (EFW - Estimated Fetal Weight)היא בדיקה שגרתית, המתבצעת כחלק ממערך בדיקות המעקב, אותן עוברת האישה ההרה במהלך ההריון.

בדיקה זו מתבצעת לרוב בשליש השלישי של ההריון, בין השבוע ה-28 לשבוע ה-36 (לרוב, בין שבועות 30-34) - לשם הערכת התפתחותו של העובר, במטרה להבטיח המשך הריון ולידה תקינים.

תוצאות הבדיקה מאפשרות להעריך, נכון ליום הבדיקה, את משקלו המשוער של העובר ומדדים נוספים בעובר - לשם הערכת תקינותם. כלומר: לבחון האם הם תואמים לגיל ההריון, בו נערכת הבדיקה.

כיצד מתבצעת בדיקת הערכת משקל העובר?

הבדיקה נעשית בעזרת מכשיר אולטרה סאונד. בבדיקה תתקבל הערכה למשקל העובר וייבדקו גם קצב גדילת אבריו השונים (ראש, בטן, ירך), מיקום השלייה, כמות מי השפיר, תנועות העובר ומצג/מנח (תנוחת) העובר.

מהם הפרמטרים הנבדקים להערכת הגדילה?

הפרמטרים הנבדקים להערכת הגדילה: הקוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD), היקף הבטן (AC), היקף הראש (HC), אורך עצם ירך אחת (FL) והערכת משקל העובר (EFW), על פי אחת מהנוסחאות המבוססות על מדדים אלה.

מקובל לציין את תוצאת המדידה של כל אחד מהפרמטרים שנבדקו ואת שבוע ההריון הממוצע, שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות וימים).

האם וכיצד יש להתכונן לבדיקה?

אין כל צורך בהכנה ייחודית לבדיקה. כל שצריך הוא לקבוע תור לרופא הנשים ו/או לטכנאי האולטרסאונד. במועד הבדיקה, יש להגיע עם הפנייה או סיכום מרופא מטפל, כדי שמבצע הבדיקה יכיר נתונים בסיסים על מהלך ההריון ותיעוד מדויק לגיל ההריון של הנבדקת.

האם הבדיקה מלווה בכאב או בסיכונים כלשהם?

הבדיקה אינה כואבת ואינה מסוכנת, משום שאינה פולשנית. זוהי בדיקה הנחשבת בטוחה ואינה כרוכה בתופעות לוואי, שכן הבדיקה אינה חושפת את האם והעובר לקרינה כזו או אחרת. זוהי בדיקה חשובה ויעילה ועל כן אין מקום לחשש.

מהן מטרות הערכת משקל העובר?

מטרת הבדיקה היא להעריך משקל עובר והתאמתו לגיל ההריון בו בוצעה הבדיקה. קיימת חשיבות, כחלק ממעקב ותקינות הריון - לוודא שהעובר, על כל אבריו, גדל ומתפתח לפי הצפי, בהתאם למדד אחוזוני הגדילה, הנחשבים תקינים.

מהן תוצאות הבדיקה הנחשבות תקינות?

משקל העובר נמדד ביחס לנורמות המצוינות בעקומת גדילה. הערכת משקל עובר נחשבת תקינה כאשר משקל העובר תואם למשקלם של עוברים אחרים, באותם שבועות של ההריון -בהתאם לעקומת הגדילה.

כאשר מתגלה חריגה של תינוק קטן או גדול מהממוצע, יש לבדוק את הסיבות לכך ואת אופן הטיפול המומלץ. בכל מקרה, חשוב לזכור כי מדובר בהערכת משקל בלבד, שאינה מתיימרת להיות מדויקת. טווח הטעות יכול לנוע בין 10%-20%.

מהם אותם אחוזוני גדילה? מהי מטרתם?

כדי לעקוב אחר צמיחת העובר, נקבעו גרפים של אחוזונים. עוברים רבים נמדדו במהלך השנים. ולפי מדידות אלה, חישבו עבור כל שבוע מהו המשקל שבו מחצית מהעוברים יהיו גדולים ממנו; והמחצית השנייה קטנים ממנו. משקל זה נקבע כאחוזון 50. כך, למשל, משקל (עבור כל שבוע) ש-75% מהעוברים גדולים ממנו; ו-25% קטנים ממנו - נקרא אחוזון 25 (וכן הלאה).

מהי המשמעות של מדד הערכת משקל עובר נמוך; או, לחילופין, מדד גבוה מדי?

עוברים אשר נמצאים בטווח הנמוך בבדיקה להערכת משקל העובר, מוגדרים כעוברים הסובלים מעיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR). לרוב, בין 3% ל-10% מהעוברים יוגדרו כבעלי משקל הנמוך מהממוצע.

כאשר מתגלה עובר קטן מהממוצע, רופא הנשים המטפל ימליץ על ביצוע סדרת בדיקות לאישה ההרה, בהתאם למצבה הרפואי, במטרה לגלות את הסיבה לעיכוב בגדילה התוך רחמית. בין היתר, יומלץ על ייעוץ גנטי ובדיקת קריוטיפ, בדיקות לבירור זיהום תוך רחמי, ולשלילת מום מבני.

הסיבה לעובר קטן מהממוצע יכולה להיות נעוצה במגוון סיבוכים אפשריים, העלולים להשפיע גם על האם וגם על העובר; דוגמת רעלת הריון העלולה לגרום ללידה מוקדמת, ללידה בניתוח קיסרי ובמקרים הקשים, גם ללידת עובר מת. בהתאם לכך, מופנית האישה ההרה, במקרה כזה, למחלקה להריון בר סיכון בבית החולים.

עוברים גדולים לגיל ההריון (LGA) הם אלה הנמצאים מעל אחוזון 90, בעקומת הנורמה - ומשקלם הצפוי יהיה מעל 4 ק"ג במועד הלידה. עובר גדול מגדיל את הסיכון ללידה ממושכת, ללידה מכשירנית ולניתוחים קיסריים (מתוכננים או דחופים), לקרע באזור החיץ ולפרע או כליאת כתפיים (מצב בו הכתפיים נתקעות לאחר יציאת הראש), לשבר בירך או בעצם הבריח, לשיתוק ולנזקים נוספים (זמניים או קבועים).

לסיכום: הערכת משקל העובר היא בדיקה חשובה, כחלק ממערך בדיקות השגרה שעל האישה לעבור במהלך הריונה. הבדיקה פשוטה וקלה לביצוע, איננה משפיעה על האם או העובר - וחשיבותה גדולה לאין שיעור, מכיוון שתוצאותיה יכולות להשפיע על המשך תהליך ההריון, לרבות על מועד הלידה ועל קביעת אופן היילוד.

ד"ר דוד סגל הוא רופא בכיר ביחידה להריון בר סיכון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; רופא נשים בכיר, בשירותי בריאות כללית; מנהל המרכז לבריאות האישה של שירותי בריאות כללית, בבאר שבע.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.