הפרשות מהנרתיק: שוברים שתיקה

מסקר שנערך באתר doctors וכלל 516 גולשות, עולה כי רק רבע מן הנשים הסובלות מהפרשה נרתיקית טורחות להגיע לרופא על מנת לערוך בירור מקיף ולקבל תרופות במידת הצורך. לעומתן, 9% מהנשים מחפשות פתרונות ברפואה המשלימה, 12% מטפלות בעצמן באמצעות תרופות ללא מרשם, ו-53% פשוט מנסות להתעלם מתסמינים, בתקווה שהסבל יחלוף מעצמו. דבר שהוא בהחלט מיותר וחסר תועלת, במיוחד לנוכח העובדה שאבחנה רפואית מתאימה יכולה לפתור את הבעיה תוך זמן קצר.

"הפות הינו איבר תלת מימדי שמפריש נוזלים באופן טבעי", מבהיר פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבה למיילדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי "סורוקה". "ההפרשה הטבעית והמחזורית, שמשתנה לעיתים קרובות לקראת תקופת הווסת ואחריה אינה גורם שצריך להדאיג את הנשים. אולם כידוע, הפות, הינו איבר החשוף לזיהומים ואגינאליים והפרשה נרתיקית חריגה יכולה בהחלט להיות ביטוי לזיהום כלשהו. ישנם מספר גורמים לזיהומים ואגינליים והנפוצה ביניהם הינה פטריית הקנדידה, שאחראית למעשה למחצית ממקרי ההפרשות הנרתיקיות. ישנם גורמים נוספים להופעת זיהום המלווה בהפרשות נרתיקיות, וביניהם טפיל הטריכומונס וגינליס, חיידק הגרדנרלה וגינליס (המופילוס) וכן הפרשות שנגרמות עקב דלקת צוואר הרחם".

"ההפרשה שיוצרת פטריית הקנדידה היא הפרשה אותה ניתן לזהות באופן ברור. מדובר בהפרשה לבנה סמיכה, דמויית קוטג', המלווה בגרד וצריבה בעור", מסביר פרופ' שיינר. "ההפרשה שנגרמת על ידי הטריכומונס וגינליס הינה הפרשה מרובה בליווי גרד, צריבה, הכתמה דמית ולעיתים קרובות גם ריח בלתי נעים. כאשר מדובר בזיהום חיידקי ישנם סימפטומים אחרים, ביניהם הפרשה בעלת ריח של דגים ושינוי ב-PH של הנרתיק, שאמור להיות חומצי (תופעה שאגב משותפת לזיהומים הוגינלים בכלל). הנורה האדומה צריכה להידלק כאשר ההפרשה מלווה בריח מוזר ובסימפטומים נוספים לא נעימים כגון גרד, צבע מוזר והפרשה שונה מהרגיל. בשלב זה יש להתחיל לבדוק מה מקורה של ההפרשה".

כיום יש פתרונות, שיכולים לסייע לאשה לדעת מה מצבה, טרם הביקור אצל הרופא. לדוגמה, ערכה לבדיקה עצמית 'קלוטסט' שמטרתה לספק אבחון ראשוני לגבי הסיבה להפרשה הלא שגרתית. זאת, באמצעות פד לשימוש עצמי המשנה צבעו בהתאם לזיהום. כך יכולה האישה לדעת האם מקור הזיהום הוא פטרייה, זיהום שניתן לטיפול באמצעות תכשיר אנטי פטרייתי, ללא מרשם רופא, או שמקור הזיהום חיידקי או טפילי, אשר דורש פניה לרופא לקבלת טיפול אחר או נוסף.

"כאשר מגיעה אישה לביקורת אצל רופא הנשים, הוא ישאל אותה שאלות שונות ויבקש תיאור של ההפרשה. במקביל, ייתכן ויבקש לערוך בדיקה גניקולוגית ובמקרים מסוימים אף ייקח משטח של תרבית, על מנת לבדוק מהו הגורם להפרשה", אומר פרופ' שיינר. "הטיפול הסטנדרטי בכל הקשור לפטרת הנרתיק הינו מתן משחות או נרות שאת חלקן ניתן לרכוש ללא מרשם רופא. כאשר יש חשד לזיהום פטרייתי עיקש או נוכחות חיידקית, אז ייתן הרופא מרשם לתרופה לבליעה ולאנטיביוטיקה (במקרה של חיידק)".

"יש לשים דגש על היגיינה נשית אישית", מוסיף פרופ' שיינר. "אם האישה יודעת שהיא רגישה וסובלת מזיהומים נרתיקיים שונים, עליה לדאוג להתקלח מידי יום בעזרת סבון עדין, ללבוש תחתוני כותנה, להימנע מלבישת מכנסיים הדוקים, ובנוסף להימנע משימוש יומיומי בפדים ובתחתוניות שעלולים ליצור גירוי".

"יש חשיבות רבה לביקור שגרתי אצל רופא הנשים", מסכם פרופ' שיינר. "חשוב מאוד לשתף את הרופא בכל שינוי בגופך וכמובן בתחושות כמו צריבה, ריח מהנרתיק או הפרשות. אין כל טעם להתבייש ולהיות נבוכה. זהו תפקידו של הרופא, ואין כל צורך לסבול כאשר למרבית התסמינים והזיהומים ניתן למצוא מרפא".

בואו לדבר על זה בפורום גניקולוגיה ופריון.